טילים על ישראל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
טילים על ישראל
הוספה למועדפים

טילים על ישראל

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

שמעון גולן

אל"ם (מיל') ד"ר שמעון גולן, הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו הקודמים: 'מרות ומאבק בימי מרי' (1988), 'גבול חם – מלחמה קרה' (2000), 'מלחמה בשלוש חזיתות' (2007), 'מלחמה ביום הכיפורים' (2013 – זוכה פרס צ'צ'יק למחקרים בביטחון ישראל), 'של"ג בלבנון' (2017), 'המלחמה להפסקת ההתשה' (2018), 'הפרדת כוחות בצל התשה' (2019) ו'מבירות לאזור הביטחון (2019).

תקציר

ספרה של המחלקה להיסטוריה בצה"ל טילים על ישראל עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית בישראל במלחמת המפרץ הראשונה, והוא מהווה חלק מסדרת הספרים פרי עטו של המחבר, העוסקים בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמות ובמערכות ממלחמת ששת הימים ואילך.

מלחמת המפרץ הייתה המלחמה הראשונה שבה היה על ישראל להתמודד עם ירי טילים ממדינה שאינה גובלת עימה. לפיכך היה על הנהגתה להתמודד עם שורת דילמות שבהן לא התנסו ההנהגות המדיניות־צבאיות של ישראל לפני כן: מצד אחד – האם להגיב בפעולה בעיראק וכיצד? מן הצד האחר – כיצד להקנות לאוכלוסיית ישראל את המיגון המיטבי מפני הטילים הנורים לעברה? לראשונה בתולדותיה נמנעה ישראל מלהגיב התקפית על פגיעה בה. בתחום המגננה היה על ההנהגה לשקול שיקולים כגון האם להעדיף את החדר האטום או המקלט. הספר מתבסס על מסמכים ראשוניים, בעיקר מלשכות שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא מציג את השיקולים שהנחו את ההנהגה המדינית־צבאית של ישראל בהחלטות בעניינים דלעיל, ובתוך זה במשקלה של ארה"ב בהחלטתה של הנהגת ישראל להבליג ולהימנע מלפעול בעיראק.

מחבר הספר, אל"ם (מיל') ד"ר שמעון גולן, הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו הקודמים: 'מרות ומאבק בימי מרי' (1988), 'גבול חם – מלחמה קרה' (2000), 'מלחמה בשלוש חזיתות' (2007), 'מלחמה ביום הכיפורים' (2013 – זוכה פרס צ'צ'יק למחקרים בביטחון ישראל), 'של"ג בלבנון' (2017), 'המלחמה להפסקת ההתשה' (2018), 'הפרדת כוחות בצל התשה' (2019) ו'מבירות לאזור הביטחון (2019).

פרק ראשון

הקדמה
 
ספר זה הוא פרי מחקרו של אל"ם (במיל') ד"ר שמעון גולן, והוא מהווה חלק מסדרת מחקרי המחלקה להיסטוריה העוסקים בקבלת ההחלטות במלחמות ישראל.
 
מלחמת המפרץ הראשונה תישאר חקוקה בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל כ"מלחמת הטילים", שבה נאלץ צה"ל, בפעם הראשונה בתולדותיו, להתמודד עם ירי של טילים בליסטיים ממדינה שאינה גובלת עם ישראל. בכך, העורף הפך לחזית, ומאז הוא חלק בלתי נפרד מזירות המלחמה של ישראל.
 
עד לאותה מלחמה, כחלק ממדיניות הביטחון, מדינת ישראל וצה"ל הגיבו צבאית לפעולות איבה של האויב – כל אויב, כדי ליצור הרתעה, ולמנוע מהאויב להשיג הכרעה. זו הפעם הראשונה שישראל "בחרה" בנשק ההבלגה, מסיבות שהספר מפרט אותן בצורה מעמיקה.
 
אף על פי שישראל לא הגיבה צבאית, תהליכי קבלת ההחלטות בתקופה שקדמה למלחמה ובמהלכה היו כבעת מלחמה.
 
43 טילים נפלו על ישראל ב־41 ימי המלחמה, ובמהלכם שוכללו הפתרונות כנגד איום חדש לנו, ולא זר בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה.
 
אין להסיק ממלחמת המפרץ הראשונה כאילו ההבלגה, שמדינת ישראל בחרה כדרך פעולה, הפכה לחלק קבוע במדיניות הביטחון שלה; ודאי לא היום לנוכח האיומים הנשמעים ממזרח.
 
תא״ל (במיל') ד"ר יגאל אייל
ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל
 
 
 
מבוא
 
קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמת המפרץ הראשונה התמקדה בשני תחומים: הגנת העורף מפני התקפות של מטוסים או טילים – נושאי ראשי נפץ קונוונציונליים או בלתי קונוונציונליים – והכנות למהלכים התקפיים בעיראק. ספר זה עוסק בתחום הראשון; אשר לתחום השני, תצוין בו מערכת היחסים של ישראל עם ארצות הברית באשר לאפשרות לממשם, אך לא יפורט תהליך התכנון של המהלכים עצמם.
 
מלחמת המפרץ הייתה המלחמה הראשונה, והיחידה עד כה, שבה ליווה ראש המחלקה להיסטוריה את הרמטכ"ל באופן רצוף. ראש המחלקה דאז, אל"ם בני מיכלסון, נכח בדיונים שערך הרמטכ"ל וכן בשיחות בפורומים מצומצמים, גם לא מתוכננים, וליווה אותו בסיורים; למשל, באתרים שבהם נפלו טילים. בימים הראשונים אף התלווה אליו לדיונים אצל שר הביטחון, עד שביום הרביעי למלחמה ביקשה לשכת שר הביטחון שרמ"ח ההיסטוריה לא יהיה נוכח בדיונים בראשות השר. אל"ם מיכלסון הקליט את הדיונים והשיחות ורשם את שנאמר בהם, ובנוסף לכך אסף חומר מלשכת הרמטכ"ל. ההקלטות של רמ"ח ההיסטוריה תומללו לסטנוגרמות על ידי החתום מטה. בהמשך, הועברו למחלקה הסטנוגרמות של ההקלטות של מפ"ע. נוסף לכך מתבסס המחקר על המסמכים הנוגעים בדבר מלשכות הרמטכ"ל וסגנו מהתקופה שמאביב 1990 ואילך, ובכללם סטנוגרמות של הדיונים.
 
באשר לדיונים בדרג שר הביטחון, נעזרתי בטיוטת מחקר שכתבה ד"ר שלומית קרן בעת היותה ראש יחידת ההיסטוריה במשרד הביטחון. מחקרה התמקד בפעילות משרד הביטחון ומדיניותו באשר ליחסים עם ארצות הברית, ובתוך זה המגעים לשיתוף פעולה במבצעים בעיראק. המחקר נמצא בשלב של טיוטה בלתי מעובדת, ואני מודה לד"ר קרן על שהעמידה אותו לרשותי.
 
הספר המובא בזאת כולל, כאמור, שני חלקים: האחד – הרקע למלחמה; השני – ניהול המלחמה. נושא המחקר הוא הדרג הצבאי־האסטרטגי, ובמרכזו – קבלת ההחלטות על ידי הרמטכ"ל. במחקר מתוארות ההחלטות, ומובאים גורמי הרקע שבבסיסן: הנתונים שהובאו בפניו, ההמלצות שהומלצו לו והדעות שהובעו בדיונים השונים. מובאים שיקוליו – כאשר הביע אותם – וההחלטות עצמן.
 
טיוטת הספר הועברה בזמנה להערותיהם של שלושת נושאי התפקידים העיקריים בצה"ל במלחמה: הרמטכ"ל – רב־אלוף דן שומרון, סגנו – אלוף דאז אהוד ברק, וראש אמ"ן – אלוף דאז אמנון ליפקין־שחק. שני הראשונים לא הגיבו, רב־אלוף (במיל') ליפקין־שחק מסר שאין לו כל הערות.
 
מטעמי ביטחון מידע לא פורטו התוכניות המבצעיות של צה"ל לפעולה בעיראק. מאותם טעמים לא פורטו בחלק ממראי המקום שמות המסמכים.
 
בשלב שבו הספר היה כבר מעומד נמסר לי קלסר ובו מסמכים של לשכת ראש המטה של חיל האוויר. הקלסר כולל את כל סיכומי הפגישות בין הרמ"ט, תא"ל גיורא רום, לאנשי המשלחת האמריקאית ששהו בישראל במהלך המלחמה, וביניהם לבין סגן הרמטכ"ל, אלוף אהוד ברק. שבעה מהמסמכים הללו לא היו ברשותי. מאחר שלא התאפשר להוסיף אותם בספר, הם יתפרסמו באתר של המחלקה להיסטוריה בצה"ל באתר צה"ל.
 
תודתי נתונה לעורכת הלשון, ע"צ ספי שפר, על שניקתה את הספר ממעקשים שונים.
 
אל"ם (במיל') ד"ר שמעון גולן

שמעון גולן

אל"ם (מיל') ד"ר שמעון גולן, הוא ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל. ספריו הקודמים: 'מרות ומאבק בימי מרי' (1988), 'גבול חם – מלחמה קרה' (2000), 'מלחמה בשלוש חזיתות' (2007), 'מלחמה ביום הכיפורים' (2013 – זוכה פרס צ'צ'יק למחקרים בביטחון ישראל), 'של"ג בלבנון' (2017), 'המלחמה להפסקת ההתשה' (2018), 'הפרדת כוחות בצל התשה' (2019) ו'מבירות לאזור הביטחון (2019).

עוד על הספר

טילים על ישראל שמעון גולן
הקדמה
 
ספר זה הוא פרי מחקרו של אל"ם (במיל') ד"ר שמעון גולן, והוא מהווה חלק מסדרת מחקרי המחלקה להיסטוריה העוסקים בקבלת ההחלטות במלחמות ישראל.
 
מלחמת המפרץ הראשונה תישאר חקוקה בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל כ"מלחמת הטילים", שבה נאלץ צה"ל, בפעם הראשונה בתולדותיו, להתמודד עם ירי של טילים בליסטיים ממדינה שאינה גובלת עם ישראל. בכך, העורף הפך לחזית, ומאז הוא חלק בלתי נפרד מזירות המלחמה של ישראל.
 
עד לאותה מלחמה, כחלק ממדיניות הביטחון, מדינת ישראל וצה"ל הגיבו צבאית לפעולות איבה של האויב – כל אויב, כדי ליצור הרתעה, ולמנוע מהאויב להשיג הכרעה. זו הפעם הראשונה שישראל "בחרה" בנשק ההבלגה, מסיבות שהספר מפרט אותן בצורה מעמיקה.
 
אף על פי שישראל לא הגיבה צבאית, תהליכי קבלת ההחלטות בתקופה שקדמה למלחמה ובמהלכה היו כבעת מלחמה.
 
43 טילים נפלו על ישראל ב־41 ימי המלחמה, ובמהלכם שוכללו הפתרונות כנגד איום חדש לנו, ולא זר בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה.
 
אין להסיק ממלחמת המפרץ הראשונה כאילו ההבלגה, שמדינת ישראל בחרה כדרך פעולה, הפכה לחלק קבוע במדיניות הביטחון שלה; ודאי לא היום לנוכח האיומים הנשמעים ממזרח.
 
תא״ל (במיל') ד"ר יגאל אייל
ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל
 
 
 
מבוא
 
קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמת המפרץ הראשונה התמקדה בשני תחומים: הגנת העורף מפני התקפות של מטוסים או טילים – נושאי ראשי נפץ קונוונציונליים או בלתי קונוונציונליים – והכנות למהלכים התקפיים בעיראק. ספר זה עוסק בתחום הראשון; אשר לתחום השני, תצוין בו מערכת היחסים של ישראל עם ארצות הברית באשר לאפשרות לממשם, אך לא יפורט תהליך התכנון של המהלכים עצמם.
 
מלחמת המפרץ הייתה המלחמה הראשונה, והיחידה עד כה, שבה ליווה ראש המחלקה להיסטוריה את הרמטכ"ל באופן רצוף. ראש המחלקה דאז, אל"ם בני מיכלסון, נכח בדיונים שערך הרמטכ"ל וכן בשיחות בפורומים מצומצמים, גם לא מתוכננים, וליווה אותו בסיורים; למשל, באתרים שבהם נפלו טילים. בימים הראשונים אף התלווה אליו לדיונים אצל שר הביטחון, עד שביום הרביעי למלחמה ביקשה לשכת שר הביטחון שרמ"ח ההיסטוריה לא יהיה נוכח בדיונים בראשות השר. אל"ם מיכלסון הקליט את הדיונים והשיחות ורשם את שנאמר בהם, ובנוסף לכך אסף חומר מלשכת הרמטכ"ל. ההקלטות של רמ"ח ההיסטוריה תומללו לסטנוגרמות על ידי החתום מטה. בהמשך, הועברו למחלקה הסטנוגרמות של ההקלטות של מפ"ע. נוסף לכך מתבסס המחקר על המסמכים הנוגעים בדבר מלשכות הרמטכ"ל וסגנו מהתקופה שמאביב 1990 ואילך, ובכללם סטנוגרמות של הדיונים.
 
באשר לדיונים בדרג שר הביטחון, נעזרתי בטיוטת מחקר שכתבה ד"ר שלומית קרן בעת היותה ראש יחידת ההיסטוריה במשרד הביטחון. מחקרה התמקד בפעילות משרד הביטחון ומדיניותו באשר ליחסים עם ארצות הברית, ובתוך זה המגעים לשיתוף פעולה במבצעים בעיראק. המחקר נמצא בשלב של טיוטה בלתי מעובדת, ואני מודה לד"ר קרן על שהעמידה אותו לרשותי.
 
הספר המובא בזאת כולל, כאמור, שני חלקים: האחד – הרקע למלחמה; השני – ניהול המלחמה. נושא המחקר הוא הדרג הצבאי־האסטרטגי, ובמרכזו – קבלת ההחלטות על ידי הרמטכ"ל. במחקר מתוארות ההחלטות, ומובאים גורמי הרקע שבבסיסן: הנתונים שהובאו בפניו, ההמלצות שהומלצו לו והדעות שהובעו בדיונים השונים. מובאים שיקוליו – כאשר הביע אותם – וההחלטות עצמן.
 
טיוטת הספר הועברה בזמנה להערותיהם של שלושת נושאי התפקידים העיקריים בצה"ל במלחמה: הרמטכ"ל – רב־אלוף דן שומרון, סגנו – אלוף דאז אהוד ברק, וראש אמ"ן – אלוף דאז אמנון ליפקין־שחק. שני הראשונים לא הגיבו, רב־אלוף (במיל') ליפקין־שחק מסר שאין לו כל הערות.
 
מטעמי ביטחון מידע לא פורטו התוכניות המבצעיות של צה"ל לפעולה בעיראק. מאותם טעמים לא פורטו בחלק ממראי המקום שמות המסמכים.
 
בשלב שבו הספר היה כבר מעומד נמסר לי קלסר ובו מסמכים של לשכת ראש המטה של חיל האוויר. הקלסר כולל את כל סיכומי הפגישות בין הרמ"ט, תא"ל גיורא רום, לאנשי המשלחת האמריקאית ששהו בישראל במהלך המלחמה, וביניהם לבין סגן הרמטכ"ל, אלוף אהוד ברק. שבעה מהמסמכים הללו לא היו ברשותי. מאחר שלא התאפשר להוסיף אותם בספר, הם יתפרסמו באתר של המחלקה להיסטוריה בצה"ל באתר צה"ל.
 
תודתי נתונה לעורכת הלשון, ע"צ ספי שפר, על שניקתה את הספר ממעקשים שונים.
 
אל"ם (במיל') ד"ר שמעון גולן