מי היה מאמין
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מי היה מאמין

מי היה מאמין

4 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

שלומית אשר

שלומית אשר היא מרצה, מנחת סדנאות כתיבה ומלווה סופרים מתחילים בתהליך הכתיבה. בשנת 2018 ראה אור ספרה הראשון, כנפיים. מי היה מאמין הוא ספרה השני. קליפות הוא ספרה השלישי. 

תקציר

ימים ספורים לאחר ניצחונו של ליאור גונן בבחירות, ורגע לפני שהוא הופך להיות ראש הממשלה הדתי הראשון בישראל ומיישם את תוכניותיו הקיצוניות לגבי אופייה של המדינה, מתגלה עננה כבדה מעל ראשו: במייל סחיטה, שמתקבל במשרדו, הוא נתבע לשלם דמי שתיקה, ולא – ייחשף סוד מביך שעלול לחסל את הקריירה הפוליטית שלו.
 
תומר שוורץ, מומחה לסייבר, מתבקש על ידי משרד ראש הממשלה לאתר את הסוחט. תומר הדתי מוצא את עצמו נקרע בין רצונו לעזור לראש הממשלה הנבחר לבין התנגדותה של אשתו החילונית, אפי, לחפות על סודו של גונן. אל סבך היחסים השבריריים בין בני הזוג, שניהם בנישואי פרק ב', נקלע גם רועי, בנה בן ה-17 של אפי, פעיל פוליטי במפלגה יריבה למפלגת השלטון החדשה, שמוכן לעשות הכול כדי להגן על זכותו לשמור על אורח חיים חילוני.
האם תפרוץ בישראל מלחמת דת? האם נישואיהם של תומר ואפי ישרדו את המשבר? התשובות יתגלו רק בסיומו של ספר סוחף ומפתיע, שאולי מנבא את מה שעתיד לקרות כאן בשנים הקרובות.
 
שלומית אשר היא מרצה, מנחת סדנאות כתיבה ומלווה סופרים מתחילים בתהליך הכתיבה. "מי היה מאמין" הוא ספרה השני. קדם לו הרומן "כנפיים" שיצא גם הוא בהוצאת קוראים.

פרק ראשון

1.
 
 
 
לא מבט.
 
לא חצי חיוך.
 
גם לא הנהון קל בראש.
 
היא עומדת בצד, מחכה כמו תמיד שישלח לה סימן. שישלח לה רמז שרק היא תצליח לפרש. שהיא תדע שהוא זיהה אותה. שהוא יודע שהיא שם, איתו. שהיא תדע שהוא מתגעגע.
 
לא קריצה.
 
לא עיניים שמצטלבות.
 
לא סימן קטן בתנועת יד.
 
הוא עומד במרכז החדר. מסביבו לא מעט אנשים. כולם מנסים לשוחח איתו, לשאול אותו דבר מה. מתחרים זה בזה, כמעט בלי הצלחה, על תשומת ליבו.
 
ואיזה מרשים הוא. היא מתצפתת עליו מהמקום שבו היא עומדת, צמודה לקיר. גבוה כמעט בראש מעל כולם. בולט מעל כל האנשים האפורים הקטנים והמשעממים שמקיפים אותו. אין מישהו שמשתווה לו, היא חושבת בגאווה סמויה. לא במראה החיצוני ולא בכריזמה הנוטפת ממנו. וכמה הוא נראה טוב, הגבר הזה שלה. ממש פלא הבריאה.
 
והוא לא מסתכל עליה עכשיו.
 
והוא לא שולח סימן.
 
אבל היא לא מצליחה להוריד ממנו את העיניים.

שלומית אשר

שלומית אשר היא מרצה, מנחת סדנאות כתיבה ומלווה סופרים מתחילים בתהליך הכתיבה. בשנת 2018 ראה אור ספרה הראשון, כנפיים. מי היה מאמין הוא ספרה השני. קליפות הוא ספרה השלישי. 

עוד על הספר

מי היה מאמין שלומית אשר
1.
 
 
 
לא מבט.
 
לא חצי חיוך.
 
גם לא הנהון קל בראש.
 
היא עומדת בצד, מחכה כמו תמיד שישלח לה סימן. שישלח לה רמז שרק היא תצליח לפרש. שהיא תדע שהוא זיהה אותה. שהוא יודע שהיא שם, איתו. שהיא תדע שהוא מתגעגע.
 
לא קריצה.
 
לא עיניים שמצטלבות.
 
לא סימן קטן בתנועת יד.
 
הוא עומד במרכז החדר. מסביבו לא מעט אנשים. כולם מנסים לשוחח איתו, לשאול אותו דבר מה. מתחרים זה בזה, כמעט בלי הצלחה, על תשומת ליבו.
 
ואיזה מרשים הוא. היא מתצפתת עליו מהמקום שבו היא עומדת, צמודה לקיר. גבוה כמעט בראש מעל כולם. בולט מעל כל האנשים האפורים הקטנים והמשעממים שמקיפים אותו. אין מישהו שמשתווה לו, היא חושבת בגאווה סמויה. לא במראה החיצוני ולא בכריזמה הנוטפת ממנו. וכמה הוא נראה טוב, הגבר הזה שלה. ממש פלא הבריאה.
 
והוא לא מסתכל עליה עכשיו.
 
והוא לא שולח סימן.
 
אבל היא לא מצליחה להוריד ממנו את העיניים.