משימה עולמית 30 - האוצר של יבשת אטלנטיס (סרדיניה)
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 30 - האוצר של יבשת אטלנטיס (סרדיניה)
מכר
מאות
עותקים
משימה עולמית 30 - האוצר של יבשת אטלנטיס (סרדיניה)
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

משימה עולמית 30 - האוצר של יבשת אטלנטיס (סרדיניה)

4.8 כוכבים (5 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

תקציר

הַמּוֹדָעָה עַל קִיר תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס כְּאִלּוּ קָרְאָה לִי. יָדַעְתִּי שֶׁמְּשִׂימָה עוֹלָמִית צְפוּיָה לִי. אֲבָל תַּגִּידוּ, שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַיַּבֶּשֶׁת הָאֲבוּדָה אַטְלַנְטִיס? יְדַעְתֶּם בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ יַבֶּשֶׁת אֲבוּדָה?
 
וְכָךְ מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בַּדֶּרֶךְ לְסַרְדִּינְיָה שֶׁבְּאִיטַלְיָה. זֶה הָיָה מְסֻבָּךְ, כִּי לֹא יָדַעְנוּ מָה הַמְּשִׂימָה, וְגַם לֹא יָדַעְנוּ מָה לַעֲשׂוֹת. וְהַיּוּ לִי יוֹתֵר שְׁאֵלוֹת מֵאֲשֵׁר תְּשׁוּבוֹת: לָמָּה כָּל מִי שֶׁפָּגַשׁ אוֹתִי נִקְרָא מַרְצֶ'לוֹ? וְלָמָּה תּוֹם כּוֹעֵס עָלַי? וּמִי הֵם הַזַּיְפָנִים שֶׁרוֹצִים לְהַטְבִּיעַ סִירָה מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת זָהָב?
זוֹ לֹא הָיְתָה מְשִׂימָה פְּשׁוּטָה. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהָאַבִּיר כְּבָר לֹא סוֹמֵךְ עָלַי, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁתּוֹם לֹא מִתְנַהֵג כְּמוֹ שֻׁתָּף שֶׁלִּי בַּצֶּוֶת. אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לָדַעַת שֶׁהַפַּעַם אוֹכִיחַ אֶת עַצְמִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל מְשִׂימָה עוֹלָמִית אַחֶרֶת.

פרק ראשון

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
 
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.
 
לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.
 
אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לָךְ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְנַגֵּד.
 
כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:
 
שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.
 
אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.
 
אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."
 
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, לְגַמְרֵי. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.
 
יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק, וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.
 
"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ," הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."
 
אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה. אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, אַתֶּם יְכוֹלִים לְהֵרָגַע. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.
 
אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים.
 
לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.
 
לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.
 
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, שָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.
 
אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.
 
עַכְשָׁיו אֲנִי מְתָאֶרֶת לְעַצְמִי שֶׁאַתֶּם גַּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?
 
הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?
 
הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?
 
אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּם בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).
 
וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
 
 
 
 
 
1
 
אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר עַל הַיַּבֶּשֶׁת הָאֲבוּדָה אַטְלַנְטִיס?
 
אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיכֶם בּוֹדְדִים שֶׁיַּעֲנוּ עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת: "כֵּן, אֲנַחְנוּ מַכִּירִים," אֲבָל הָרֹב יִפְעֲרוּ עֵינַיִם וְיִשְׁאֲלוּ: "יַבֶּשֶׁת אַטְלַנְטִיס? מָה זֶה?"
 
תּוֹם וַאֲנִי שַׁיָּכִים כַּנִּרְאֶה אֶל הָרֹב. שְׁנֵינוּ מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ עַל יַבֶּשֶׁת כָּזֹאת, וְזֶה לַמְרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ דֵּי טוֹבִים בְּגֵאוֹגְרַפְיָה, בְּעִקָּר אַחֲרֵי כָּל הַמְּשִׂימוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת שֶׁהִשְׁתַּתַּפְנוּ בָּהֶן. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֶּשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אַסְיָה, וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אָמֶרִיקָה וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה (שֶׁנִּקְרֵאת אוֹקְיַנְיָה) וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אַנְטַאַרְקְטִיקָה. כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחִים לְגַמְרֵי, בָּדַקְנוּ בָּאִינְטֶרְנֶט וְגִלִּינוּ שֶׁהַיֶּדַע שֶׁלָּנוּ דֵּי בְּסֵדֶר. אָמְנָם יֵשׁ שִׁיטָה שֶׁמְּאַחֶדֶת אֶת אֵירוֹפָּה וְאַסְיָה לְיַבֶּשֶׁת אַחַת, וְיֵשׁ שִׁיטָה שֶׁמַּפְרִידָה אֶת אָמֶרִיקָה לִשְׁתֵּי יַבָּשׁוֹת (צְפוֹנִית וּדְרוֹמִית), אֲבָל יַבֶּשֶׁת שֶׁשְּׁמָהּ אַטְלַנְטִיס לֹא מוֹפִיעָה בְּאַף אַחַת מֵהַשִּׁיטוֹת.
 
אָז אֵיךְ בְּכָל זֹאת הִיא צָצָה כָּאן?
 
וְלָמָּה הִיא אֲבוּדָה?
 
אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: אֵיךְ יַבֶּשֶׁת יְכוֹלָה לָלֶכֶת לְאִבּוּד?
 
 
 
נַתְחִיל בְּתוֹם וּבִי. הִנֵּה אֲנַחְנוּ: אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתָנוּ בְּתוֹךְ חֲבוּרָה שֶׁל תַּלְמִידִים שֶׁיּוֹצֵאת מִשַּׁעַר בֵּית־הַסֵּפֶר. תּוֹם מְשׂוֹחֵחַ עִם מִישֶׁהוּ בַּטֶּלֶפוֹן. אֲנִי מְקַשְׁקֶשֶׁת עִם דָּנִיאֵל, סְתָם כָּזֶה. אֲנַחְנוּ מַחְלִיפוֹת כַּמָּה מִלִּים עִם הַמְּאַבְטֵחַ. הוּא צָעִיר שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַצָּבָא לֹא מִזְּמַן, וְהַרְבֵּה בָּנוֹת חוֹשְׁבוֹת שֶׁהוּא נִרְאֶה מְעֻלֶּה וּמְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת עָלָיו רשֶׁם. אֲנַחְנוּ חוֹצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, וּמִתְחַבְּרוֹת לְתוֹם. יַחַד אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים לְיַד הַקְּיוֹסְק שֶׁל רוֹנֵן. הָרֹב קוֹנִים קַרְטִיבִים וְתוֹם קוֹנֶה חֲטִיף. בַּהִצְטַלְּבוּת הַחֲבוּרָה מִתְפַּצֶּלֶת. דָּנִיאֵל וַאֲנִי וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה בָּנִים פּוֹנִים יָמִינָה, תּוֹם וְהַשְּׁאָר פּוֹנִים שְׂמֹאלָה.
 
מוּלֵנוּ נִצֶּבֶת תַּחֲנַת אוֹטוֹבּוּס מְקֹרָה וְעַל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁלָּהּ מֻדְבֶּקֶת מוֹדָעָה. הַמּוֹדָעָה לוֹכֶדֶת אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי וְלָכֵן אֲנִי עוֹצֶרֶת.
 
 
 
"מְחַפְּשִׂים מִתְנַדְּבִים
 
לַהֲגָנָה עַל אוֹצָר אֶפְשָׁרִי שֶׁל מַטְבְּעוֹת זָהָב
 
שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּמָּצֵא בַּיַּבֶּשֶׁת הָאֲבוּדָה אַטְלַנְטִיס.
 
הַמְּעֻנְיָנִים מִתְבַּקְּשִׁים לְהִתְקַשֵּׁר".
 
 
 
אֲנִי חוֹזֶרֶת וְקוֹרֵאת אֶת הַמּוֹדָעָה. נִדְמֶה לִי שֶׁגַּם אִם אַתֶּם הֲיִיתֶם בִּמְקוֹמִי, הֲיִיתֶם מַרְגִּישִׁים מְבֻלְבָּלִים. קֹדֶם כֹּל, מָה פֵּרוּשׁ "אוֹצָר אֶפְשָׁרִי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּמָּצֵא"? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָגֵן עַל אוֹצָר שֶׁאוּלַי בִּכְלָל לֹא יִמָּצֵא? וְהַדָּבָר הַמּוּזָר הַשֵּׁנִי הוּא: "הַמְּעֻנְיָנִים מִתְבַּקְּשִׁים לְהִתְקַשֵּׁר". אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְקַשֵּׁר אִם לֹא מוֹפִיעַ מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל מִי שֶׁהַמְּעֻנְיָנִים אֲמוּרִים לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו?
 
דָּנִיאֵל, שֶׁהִבְחִינָה שֶׁנֶּעֱצַרְתִּי, עָצְרָה וְחִפְּשָׂה אוֹתִי. הִיא אִתְּרָה אוֹתִי וְקָרְאָה:
 
"אֲבִיגַיִל, מָה הַסִּפּוּר?"
 
בְּטִפְּשׁוּתִי הִצְבַּעְתִּי עַל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס. אִלּוּ לֹא מִהַרְתִּי כָּל כָּךְ, וְאִלּוּ עָצַרְתִּי רֶגַע וְנָתַתִּי לַתְּחוּשׁוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁלִּי לְהוֹבִיל אוֹתִי לְמַסְקָנוֹת, לֹא הָיִיתִי מַצְבִּיעָה עַל הַתַּחֲנָה. הֲרֵי בֶּעָבָר כְּבָר נִתְקַלְתִּי בְּתוֹפָעוֹת מוּזָרוֹת וְלֹא הֶגְיוֹנִיּוֹת, וְכִמְעַט תָּמִיד הֵן הוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל מִסְדַּר הָאַבִּירִים וְאֶל הַמְּשִׂימוֹת שֶׁהוּא מֵטִיל עַל צִוְתֵי הַיְּלָדִים. אָז אִם זֶה הַכִּווּן, לֹא הָיָה כְּדַאי לְהַסְתִּיר אֶת הַמּוֹדָעָה מִדָּנִיאֵל?
 
אֲבָל דָּנִיאֵל כְּבָר הִגִּיעָה אֵלַי, עָצְרָה מוּל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס וְשָׁאֲלָה:
 
"מָה?"
 
"מָה מָה?" לִשְׁנִיָּה לֹא הֵבַנְתִּי.
 
"מָה רָצִית לְהַרְאוֹת לִי?" הִיא הָיְתָה קִצְרַת רוּחַ.
 
עַכְשָׁיו הַמּוֹחַ שֶׁלִּי נִכְנַס לְהִלּוּךְ אַחֵר, וְהֵבַנְתִּי מִיָּד אֶת מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לְנַחֵשׁ מֵרֹאשׁ, שֶׁדָּנִיאֵל בִּכְלָל לֹא מַבְחִינָה בַּמּוֹדָעָה. הַהֲבָנָה חִזְּקָה אֶת הַמַּסְקָנָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁלִּי שֶׁאָכֵן מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר לְמִסְדַּר הָאַבִּירִים. אָז אֵיךְ יוֹצְאִים בְּכָבוֹד מֵהַמַּצָּב הַטִּפְּשִׁי הַזֶּה, שֶׁבּוֹ אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁדָּנִיאֵל לֹא רוֹאָה?
 
"הַסֶּדֶק הַזֶּה," אָמַרְתִּי.
 
"אֵיזֶה סֶדֶק?" דָּנִיאֵל הִתְפַּלְּאָה.
 
"מִישֶׁהוּ פָּשׁוּט לָקַח סַכִּין וְסָדַק כָּאן אֶת הַקִּיר," עָנִיתִי.
 
"נוּ, אָז?" דָּנִיאֵל הִבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט מוּזָר.
 
"מָה נוּ?"
 
"בִּגְלַל מִישֶׁהוּ שֶׁלָּקַח סַכִּין וְסָדַק אֶת הַקִּיר, עָצַרְתְּ וְקָרָאת לִי?" דָּנִיאֵל הִתְפַּלְּאָה, "זֶה מָה שֶׁמַּטְרִיד אוֹתָךְ?"
 
"אוֹתָךְ לֹא?" הֶחְלַטְתִּי לִשְׁמוֹר עַל כְּבוֹדִי.
 
"מַמָּשׁ לֹא," הִיא אָמְרָה.
 
"אִם כָּכָה, אַתְּ תֵּל־אָבִיבִית גְּרוּעָה!" הוֹדַעְתִּי לָהּ.
 
"יָאלְלָה, בּוֹאִי כְּבָר," הִיא תָּפְסָה בְּשַׁרְווּל הַחֻלְצָה שֶׁלִּי, "תַּפְסִיקִי עִם הַשְּׁטוּיוֹת הָאֵלֶּה."
 
"חַבָּלָה בִּרְכוּשׁ צִבּוּרִי הִיא שְׁטוּת בְּעֵינַיִךְ?" לֹא וִתַּרְתִּי.
 
"אַתְּ בָּאָה אוֹ לֹא?" גַּם דָּנִיאֵל לֹא וִתְּרָה.
 
לֹא יוֹדַעַת מָה קָרָה לִי. כַּנִּרְאֶה הַכַּעַס שֶׁלִּי עַל עַצְמִי, שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי מִיָּד מָה קוֹרֶה, הִתְחַלֵּף בַּכַּעַס שֶׁלִּי עָלֶיהָ. כָּעַסְתִּי עַל הַהִתְנַהֲלוּת הַמַּגְעִילָה הַזּוֹ שֶׁל יַלְדָּה שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָהּ שֶׁמִּישֶׁהוּ חִבֵּל כָּאן בִּרְכוּשׁ צִבּוּרִי. לָכֵן הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ וְאָמַרְתִּי:
 
"לֹא, אֲנִי לֹא בָּאָה."
 
וְהִיא אָמְרָה:
 
"תְּבַלִּי יָפֶה עִם הַסֶּדֶק שֶׁלָּךְ," וְהָלְכָה לָהּ.
 
חִכִּיתִי עַד שֶׁהִיא תֵּעָלֵם. בֵּינְתַיִם גַּם הַמּוֹדָעָה נֶעֶלְמָה. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: אֶסְפֹּר עַד עֶשֶׂר וְאָז אֶתְקַשֵּׁר אֶל תּוֹם. אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְתֵשַׁע, הוּא הוֹפִיעַ, וּמִכָּל מָה שֶׁקָּרָה לִי בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה, זֶה הָיָה הַדָּבָר הֲכִי צָפוּי.
 
 
"הֵי," אָמַרְתִּי, "בֶּטַח רָאִיתָ אֶת הַמּוֹדָעָה."
 
"לְגַמְרֵי," הוּא הִנְהֵן.
 
"אֵיפֹה?" הָיִיתִי סַקְרָנִית.
 
"עַל חַלּוֹן אֲחוֹרִי שֶׁל אוֹטוֹבּוּס," הוּא חִיֵּךְ.
 
הִצְבַּעְתִּי עַל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס. חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי בְּנוֹכְחוּת תּוֹם, הַמּוֹדָעָה תַּחְזֹר. טָעִיתִי, הַמּוֹדָעָה לֹא חָזְרָה. לְעֻמַּת זֹאת, תּוֹם הִבְחִין בַּסֶּדֶק, הִתְקָרֵב אֵלָיו וּבָחַן אוֹתוֹ.
 
"רָאִית אֶת זֶה?" הוּא שָׁאַל.
 
הִנְהַנְתִּי.
 
"מַמָּשׁ פּוֹשְׁעִים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה," תּוֹם אָמַר. "סְתָם הוֹלְכִים בָּרְחוֹב וְהוֹרְסִים," הוּא הִתְרַחֵק מֵהַתַּחֲנָה, "לְמִי לְדַעְתֵּךְ אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְהִתְקַשֵּׁר?"
 
"לָאַבִּיר, לֹא?" עָנִיתִי.
 
"יֵשׁ לָךְ מִסְפָּר?"
 
הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ.
 
"נְנַסֶּה סְתָם כָּכָה?" הוּא הוֹצִיא אֶת הַטֶּלֶפוֹן מֵהַכִּיס, עָצַם עֵינַיִם וְהִקְלִיד אֵיזֶשֶׁהוּ מִסְפָּר סְתָמִי, "בּוֹאִי נִרְאֶה מָה קוֹרֶה," הוּא הוֹסִיף וְהִמְתִּין לִצְלִיל חִיּוּג.
 
צְלִיל חִיּוּג לֹא נִשְׁמַע. הוֹצֵאתִי גַּם אֲנִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מֵהַכִּיס וְנִסִּיתִי לִשְׁלוֹחַ ווֹטְסְאַפּ לְמִישֶׁהוּ בְּשֵׁם "הָאַבִּיר".
 
ווֹטְסְאַפּ לֹא נִשְׁלַח. עָבַרְתִּי עַל כָּל הַמִּסְפָּרִים שֶׁהוֹפִיעוּ בִּרְשִׁימַת אַנְשֵׁי הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי, וְגַם לַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹדָעוֹת, אֲבָל אַף מִסְפָּר לֹא הוֹבִיל לְתוֹצָאָה שֶׁתּוּכַל לְקַדֵּם אוֹתָנוּ.
 
"אוּלַי אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת לְהוֹרָאוֹת?" תּוֹם הִצִּיעַ.
 
"אִם הָיִינוּ אֲמוּרִים לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת לְהוֹרָאוֹת, לֹא הָיוּ פּוֹנִים אֵלֵינוּ בְּבַקָּשָׁה שֶׁנִּתְנַדֵּב," עָנִיתִי. "הִתְנַדְּבוּת הִיא סוּג שֶׁל יוֹזְמָה. הַמִּתְנַדֵּב אָמוּר לִיזוֹם אֶת הַהִתְנַדְּבוּת, וְלֹא לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת שֶׁמִּישֶׁהוּ יְנַדֵּב אוֹתוֹ."
 
תּוֹם בָּעַט בְּאֶבֶן. רֹאשׁוֹ הָיָה מֻרְכָּן. הוּא נִרְאָה כְּמוֹ מִי שֶׁמִּתְאַמֵּץ לְפַעְנֵחַ סוֹד, אֲבָל אֵין לוֹ דֵּי כֵּלִים לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
 
פִּתְאוֹם צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי. תּוֹם נִדְרַךְ וְחִיּוּךְ הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו:
 
"הִנֵּה, אַתְּ רוֹאָה? מָה אָמַרְתִּי לָךְ?" הוּא אָמַר.
 
אֲבָל עַל הַצָּג הוֹפִיעַ שְׁמָהּ שֶׁל דָּנִיאֵל.
 
"אֲבִיגַיִל!" הִיא מַמָּשׁ צָעֲקָה, "בְּדִיּוּק עָבַרְתִּי לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּךְ. מִישֶׁהוּ יוֹשֵׁב כָּאן עַל הַגָּדֵר וּמְחַכֶּה לָךְ וּמְבַקֵּשׁ שֶׁתַּגִּיעִי מַהֵר!" וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לִשְׁאוֹל אוֹתָהּ מִי זֶה, הִיא נִתְּקָה.
 
זוֹ הָיְתָה הִתְנַהֲגוּת מְאוֹד לֹא אׂפְיָנִית לְדָנִיאֵל, כִּי דָּנִיאֵל אַף פַּעַם לֹא מְנַתֶּקֶת אֶת הַטֶּלֶפוֹן בְּאֶמְצַע שִׂיחָה.
 
 

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

משימה עולמית 30 - האוצר של יבשת אטלנטיס (סרדיניה) גלילה רון-פדר עמית
אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
 
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.
 
לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.
 
אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לָךְ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְנַגֵּד.
 
כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:
 
שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.
 
אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.
 
אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."
 
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, לְגַמְרֵי. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.
 
יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק, וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.
 
"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ," הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."
 
אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה. אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, אַתֶּם יְכוֹלִים לְהֵרָגַע. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.
 
אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים.
 
לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.
 
לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.
 
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, שָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.
 
אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.
 
עַכְשָׁיו אֲנִי מְתָאֶרֶת לְעַצְמִי שֶׁאַתֶּם גַּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?
 
הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?
 
הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?
 
אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּם בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).
 
וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
 
 
 
 
 
1
 
אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר עַל הַיַּבֶּשֶׁת הָאֲבוּדָה אַטְלַנְטִיס?
 
אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיכֶם בּוֹדְדִים שֶׁיַּעֲנוּ עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת: "כֵּן, אֲנַחְנוּ מַכִּירִים," אֲבָל הָרֹב יִפְעֲרוּ עֵינַיִם וְיִשְׁאֲלוּ: "יַבֶּשֶׁת אַטְלַנְטִיס? מָה זֶה?"
 
תּוֹם וַאֲנִי שַׁיָּכִים כַּנִּרְאֶה אֶל הָרֹב. שְׁנֵינוּ מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ עַל יַבֶּשֶׁת כָּזֹאת, וְזֶה לַמְרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ דֵּי טוֹבִים בְּגֵאוֹגְרַפְיָה, בְּעִקָּר אַחֲרֵי כָּל הַמְּשִׂימוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת שֶׁהִשְׁתַּתַּפְנוּ בָּהֶן. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֶּשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אַסְיָה, וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אָמֶרִיקָה וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה (שֶׁנִּקְרֵאת אוֹקְיַנְיָה) וְיֶשְׁנָהּ יַבֶּשֶׁת אַנְטַאַרְקְטִיקָה. כְּדֵי לִהְיוֹת בְּטוּחִים לְגַמְרֵי, בָּדַקְנוּ בָּאִינְטֶרְנֶט וְגִלִּינוּ שֶׁהַיֶּדַע שֶׁלָּנוּ דֵּי בְּסֵדֶר. אָמְנָם יֵשׁ שִׁיטָה שֶׁמְּאַחֶדֶת אֶת אֵירוֹפָּה וְאַסְיָה לְיַבֶּשֶׁת אַחַת, וְיֵשׁ שִׁיטָה שֶׁמַּפְרִידָה אֶת אָמֶרִיקָה לִשְׁתֵּי יַבָּשׁוֹת (צְפוֹנִית וּדְרוֹמִית), אֲבָל יַבֶּשֶׁת שֶׁשְּׁמָהּ אַטְלַנְטִיס לֹא מוֹפִיעָה בְּאַף אַחַת מֵהַשִּׁיטוֹת.
 
אָז אֵיךְ בְּכָל זֹאת הִיא צָצָה כָּאן?
 
וְלָמָּה הִיא אֲבוּדָה?
 
אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: אֵיךְ יַבֶּשֶׁת יְכוֹלָה לָלֶכֶת לְאִבּוּד?
 
 
 
נַתְחִיל בְּתוֹם וּבִי. הִנֵּה אֲנַחְנוּ: אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתָנוּ בְּתוֹךְ חֲבוּרָה שֶׁל תַּלְמִידִים שֶׁיּוֹצֵאת מִשַּׁעַר בֵּית־הַסֵּפֶר. תּוֹם מְשׂוֹחֵחַ עִם מִישֶׁהוּ בַּטֶּלֶפוֹן. אֲנִי מְקַשְׁקֶשֶׁת עִם דָּנִיאֵל, סְתָם כָּזֶה. אֲנַחְנוּ מַחְלִיפוֹת כַּמָּה מִלִּים עִם הַמְּאַבְטֵחַ. הוּא צָעִיר שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַצָּבָא לֹא מִזְּמַן, וְהַרְבֵּה בָּנוֹת חוֹשְׁבוֹת שֶׁהוּא נִרְאֶה מְעֻלֶּה וּמְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת עָלָיו רשֶׁם. אֲנַחְנוּ חוֹצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, וּמִתְחַבְּרוֹת לְתוֹם. יַחַד אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים לְיַד הַקְּיוֹסְק שֶׁל רוֹנֵן. הָרֹב קוֹנִים קַרְטִיבִים וְתוֹם קוֹנֶה חֲטִיף. בַּהִצְטַלְּבוּת הַחֲבוּרָה מִתְפַּצֶּלֶת. דָּנִיאֵל וַאֲנִי וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה בָּנִים פּוֹנִים יָמִינָה, תּוֹם וְהַשְּׁאָר פּוֹנִים שְׂמֹאלָה.
 
מוּלֵנוּ נִצֶּבֶת תַּחֲנַת אוֹטוֹבּוּס מְקֹרָה וְעַל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁלָּהּ מֻדְבֶּקֶת מוֹדָעָה. הַמּוֹדָעָה לוֹכֶדֶת אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי וְלָכֵן אֲנִי עוֹצֶרֶת.
 
 
 
"מְחַפְּשִׂים מִתְנַדְּבִים
 
לַהֲגָנָה עַל אוֹצָר אֶפְשָׁרִי שֶׁל מַטְבְּעוֹת זָהָב
 
שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּמָּצֵא בַּיַּבֶּשֶׁת הָאֲבוּדָה אַטְלַנְטִיס.
 
הַמְּעֻנְיָנִים מִתְבַּקְּשִׁים לְהִתְקַשֵּׁר".
 
 
 
אֲנִי חוֹזֶרֶת וְקוֹרֵאת אֶת הַמּוֹדָעָה. נִדְמֶה לִי שֶׁגַּם אִם אַתֶּם הֲיִיתֶם בִּמְקוֹמִי, הֲיִיתֶם מַרְגִּישִׁים מְבֻלְבָּלִים. קֹדֶם כֹּל, מָה פֵּרוּשׁ "אוֹצָר אֶפְשָׁרִי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּמָּצֵא"? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָגֵן עַל אוֹצָר שֶׁאוּלַי בִּכְלָל לֹא יִמָּצֵא? וְהַדָּבָר הַמּוּזָר הַשֵּׁנִי הוּא: "הַמְּעֻנְיָנִים מִתְבַּקְּשִׁים לְהִתְקַשֵּׁר". אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְקַשֵּׁר אִם לֹא מוֹפִיעַ מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל מִי שֶׁהַמְּעֻנְיָנִים אֲמוּרִים לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו?
 
דָּנִיאֵל, שֶׁהִבְחִינָה שֶׁנֶּעֱצַרְתִּי, עָצְרָה וְחִפְּשָׂה אוֹתִי. הִיא אִתְּרָה אוֹתִי וְקָרְאָה:
 
"אֲבִיגַיִל, מָה הַסִּפּוּר?"
 
בְּטִפְּשׁוּתִי הִצְבַּעְתִּי עַל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס. אִלּוּ לֹא מִהַרְתִּי כָּל כָּךְ, וְאִלּוּ עָצַרְתִּי רֶגַע וְנָתַתִּי לַתְּחוּשׁוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁלִּי לְהוֹבִיל אוֹתִי לְמַסְקָנוֹת, לֹא הָיִיתִי מַצְבִּיעָה עַל הַתַּחֲנָה. הֲרֵי בֶּעָבָר כְּבָר נִתְקַלְתִּי בְּתוֹפָעוֹת מוּזָרוֹת וְלֹא הֶגְיוֹנִיּוֹת, וְכִמְעַט תָּמִיד הֵן הוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל מִסְדַּר הָאַבִּירִים וְאֶל הַמְּשִׂימוֹת שֶׁהוּא מֵטִיל עַל צִוְתֵי הַיְּלָדִים. אָז אִם זֶה הַכִּווּן, לֹא הָיָה כְּדַאי לְהַסְתִּיר אֶת הַמּוֹדָעָה מִדָּנִיאֵל?
 
אֲבָל דָּנִיאֵל כְּבָר הִגִּיעָה אֵלַי, עָצְרָה מוּל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס וְשָׁאֲלָה:
 
"מָה?"
 
"מָה מָה?" לִשְׁנִיָּה לֹא הֵבַנְתִּי.
 
"מָה רָצִית לְהַרְאוֹת לִי?" הִיא הָיְתָה קִצְרַת רוּחַ.
 
עַכְשָׁיו הַמּוֹחַ שֶׁלִּי נִכְנַס לְהִלּוּךְ אַחֵר, וְהֵבַנְתִּי מִיָּד אֶת מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לְנַחֵשׁ מֵרֹאשׁ, שֶׁדָּנִיאֵל בִּכְלָל לֹא מַבְחִינָה בַּמּוֹדָעָה. הַהֲבָנָה חִזְּקָה אֶת הַמַּסְקָנָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁלִּי שֶׁאָכֵן מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר לְמִסְדַּר הָאַבִּירִים. אָז אֵיךְ יוֹצְאִים בְּכָבוֹד מֵהַמַּצָּב הַטִּפְּשִׁי הַזֶּה, שֶׁבּוֹ אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁדָּנִיאֵל לֹא רוֹאָה?
 
"הַסֶּדֶק הַזֶּה," אָמַרְתִּי.
 
"אֵיזֶה סֶדֶק?" דָּנִיאֵל הִתְפַּלְּאָה.
 
"מִישֶׁהוּ פָּשׁוּט לָקַח סַכִּין וְסָדַק כָּאן אֶת הַקִּיר," עָנִיתִי.
 
"נוּ, אָז?" דָּנִיאֵל הִבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט מוּזָר.
 
"מָה נוּ?"
 
"בִּגְלַל מִישֶׁהוּ שֶׁלָּקַח סַכִּין וְסָדַק אֶת הַקִּיר, עָצַרְתְּ וְקָרָאת לִי?" דָּנִיאֵל הִתְפַּלְּאָה, "זֶה מָה שֶׁמַּטְרִיד אוֹתָךְ?"
 
"אוֹתָךְ לֹא?" הֶחְלַטְתִּי לִשְׁמוֹר עַל כְּבוֹדִי.
 
"מַמָּשׁ לֹא," הִיא אָמְרָה.
 
"אִם כָּכָה, אַתְּ תֵּל־אָבִיבִית גְּרוּעָה!" הוֹדַעְתִּי לָהּ.
 
"יָאלְלָה, בּוֹאִי כְּבָר," הִיא תָּפְסָה בְּשַׁרְווּל הַחֻלְצָה שֶׁלִּי, "תַּפְסִיקִי עִם הַשְּׁטוּיוֹת הָאֵלֶּה."
 
"חַבָּלָה בִּרְכוּשׁ צִבּוּרִי הִיא שְׁטוּת בְּעֵינַיִךְ?" לֹא וִתַּרְתִּי.
 
"אַתְּ בָּאָה אוֹ לֹא?" גַּם דָּנִיאֵל לֹא וִתְּרָה.
 
לֹא יוֹדַעַת מָה קָרָה לִי. כַּנִּרְאֶה הַכַּעַס שֶׁלִּי עַל עַצְמִי, שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי מִיָּד מָה קוֹרֶה, הִתְחַלֵּף בַּכַּעַס שֶׁלִּי עָלֶיהָ. כָּעַסְתִּי עַל הַהִתְנַהֲלוּת הַמַּגְעִילָה הַזּוֹ שֶׁל יַלְדָּה שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָהּ שֶׁמִּישֶׁהוּ חִבֵּל כָּאן בִּרְכוּשׁ צִבּוּרִי. לָכֵן הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ וְאָמַרְתִּי:
 
"לֹא, אֲנִי לֹא בָּאָה."
 
וְהִיא אָמְרָה:
 
"תְּבַלִּי יָפֶה עִם הַסֶּדֶק שֶׁלָּךְ," וְהָלְכָה לָהּ.
 
חִכִּיתִי עַד שֶׁהִיא תֵּעָלֵם. בֵּינְתַיִם גַּם הַמּוֹדָעָה נֶעֶלְמָה. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: אֶסְפֹּר עַד עֶשֶׂר וְאָז אֶתְקַשֵּׁר אֶל תּוֹם. אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְתֵשַׁע, הוּא הוֹפִיעַ, וּמִכָּל מָה שֶׁקָּרָה לִי בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה, זֶה הָיָה הַדָּבָר הֲכִי צָפוּי.
 
 
"הֵי," אָמַרְתִּי, "בֶּטַח רָאִיתָ אֶת הַמּוֹדָעָה."
 
"לְגַמְרֵי," הוּא הִנְהֵן.
 
"אֵיפֹה?" הָיִיתִי סַקְרָנִית.
 
"עַל חַלּוֹן אֲחוֹרִי שֶׁל אוֹטוֹבּוּס," הוּא חִיֵּךְ.
 
הִצְבַּעְתִּי עַל הַקִּיר הַשָּׁקוּף שֶׁל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס. חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי בְּנוֹכְחוּת תּוֹם, הַמּוֹדָעָה תַּחְזֹר. טָעִיתִי, הַמּוֹדָעָה לֹא חָזְרָה. לְעֻמַּת זֹאת, תּוֹם הִבְחִין בַּסֶּדֶק, הִתְקָרֵב אֵלָיו וּבָחַן אוֹתוֹ.
 
"רָאִית אֶת זֶה?" הוּא שָׁאַל.
 
הִנְהַנְתִּי.
 
"מַמָּשׁ פּוֹשְׁעִים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה," תּוֹם אָמַר. "סְתָם הוֹלְכִים בָּרְחוֹב וְהוֹרְסִים," הוּא הִתְרַחֵק מֵהַתַּחֲנָה, "לְמִי לְדַעְתֵּךְ אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְהִתְקַשֵּׁר?"
 
"לָאַבִּיר, לֹא?" עָנִיתִי.
 
"יֵשׁ לָךְ מִסְפָּר?"
 
הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ.
 
"נְנַסֶּה סְתָם כָּכָה?" הוּא הוֹצִיא אֶת הַטֶּלֶפוֹן מֵהַכִּיס, עָצַם עֵינַיִם וְהִקְלִיד אֵיזֶשֶׁהוּ מִסְפָּר סְתָמִי, "בּוֹאִי נִרְאֶה מָה קוֹרֶה," הוּא הוֹסִיף וְהִמְתִּין לִצְלִיל חִיּוּג.
 
צְלִיל חִיּוּג לֹא נִשְׁמַע. הוֹצֵאתִי גַּם אֲנִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מֵהַכִּיס וְנִסִּיתִי לִשְׁלוֹחַ ווֹטְסְאַפּ לְמִישֶׁהוּ בְּשֵׁם "הָאַבִּיר".
 
ווֹטְסְאַפּ לֹא נִשְׁלַח. עָבַרְתִּי עַל כָּל הַמִּסְפָּרִים שֶׁהוֹפִיעוּ בִּרְשִׁימַת אַנְשֵׁי הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי, וְגַם לַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹדָעוֹת, אֲבָל אַף מִסְפָּר לֹא הוֹבִיל לְתוֹצָאָה שֶׁתּוּכַל לְקַדֵּם אוֹתָנוּ.
 
"אוּלַי אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת לְהוֹרָאוֹת?" תּוֹם הִצִּיעַ.
 
"אִם הָיִינוּ אֲמוּרִים לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת לְהוֹרָאוֹת, לֹא הָיוּ פּוֹנִים אֵלֵינוּ בְּבַקָּשָׁה שֶׁנִּתְנַדֵּב," עָנִיתִי. "הִתְנַדְּבוּת הִיא סוּג שֶׁל יוֹזְמָה. הַמִּתְנַדֵּב אָמוּר לִיזוֹם אֶת הַהִתְנַדְּבוּת, וְלֹא לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת שֶׁמִּישֶׁהוּ יְנַדֵּב אוֹתוֹ."
 
תּוֹם בָּעַט בְּאֶבֶן. רֹאשׁוֹ הָיָה מֻרְכָּן. הוּא נִרְאָה כְּמוֹ מִי שֶׁמִּתְאַמֵּץ לְפַעְנֵחַ סוֹד, אֲבָל אֵין לוֹ דֵּי כֵּלִים לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
 
פִּתְאוֹם צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי. תּוֹם נִדְרַךְ וְחִיּוּךְ הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו:
 
"הִנֵּה, אַתְּ רוֹאָה? מָה אָמַרְתִּי לָךְ?" הוּא אָמַר.
 
אֲבָל עַל הַצָּג הוֹפִיעַ שְׁמָהּ שֶׁל דָּנִיאֵל.
 
"אֲבִיגַיִל!" הִיא מַמָּשׁ צָעֲקָה, "בְּדִיּוּק עָבַרְתִּי לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּךְ. מִישֶׁהוּ יוֹשֵׁב כָּאן עַל הַגָּדֵר וּמְחַכֶּה לָךְ וּמְבַקֵּשׁ שֶׁתַּגִּיעִי מַהֵר!" וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לִשְׁאוֹל אוֹתָהּ מִי זֶה, הִיא נִתְּקָה.
 
זוֹ הָיְתָה הִתְנַהֲגוּת מְאוֹד לֹא אׂפְיָנִית לְדָנִיאֵל, כִּי דָּנִיאֵל אַף פַּעַם לֹא מְנַתֶּקֶת אֶת הַטֶּלֶפוֹן בְּאֶמְצַע שִׂיחָה.