הכלבלב בנעליים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הכלבלב בנעליים

הכלבלב בנעליים

4 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

קטי פישר

אני בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בספרות במסלול לכתיבה יוצרת, כולל לימודי עריכה ספרותית (אונ' חיפה), מנחת קבוצות מוסמכת (סמינר הקיבוצים) ומאמנת (התמחות במסגרת חברת COACHING) עם ניסיון של 30 שנים באימון, הדרכה, הנחיה והוראה במסגרות עבודה שונות. בשנת 2001 יצא לאור רומן מכתבים שלי בשם: ליביה אהובתי ובמהלך השנים שלאחר מכן פורסמו מספר סיפורים קצרים פרי עטי בכתבי עת ספרותיים כמו "מאזנים". בדצמבר 2017 יצא לאור רומן נוסף בשם: בחלוף הרכבות בהוצאת גוונים. הכלבלב בנעליים, הוא ספר ילדים שיצא לאור בהוצאת אוריון בשנת 2020.

תקציר

הסיפור נכתב בהשראת המעשייה "החתול במגפיים" של האחים גרים. אי-לכך הבנת הסיפור לעומקו מצריכה היכרות מוקדמת עם מעשייה זו.
 
זהו סיפור על כלבלב שמנסה לחקות את המודל של החתול.
 
קריקט הכלבלב גדל בביתם של הזוג הצעיר מירה ויואב, והיה המאושר בכלבלבים: הם דאגו לכל צרכיו ועטפו אותו בכל הפינוקים האפשריים.
 
כעבור זמן מה נולד למירה ויואב תינוק, וכל תשומת ליבם עברה אל הרך הנולד. לראשונה בחייו חש קריקט דחוי ולא רצוי ונקלע למשבר. פעם אחת, כשנשאר לבדו בבית, הוא נתקל בספר המעשיות של האחים גרים ובסיפור "החתול במגפיים". הוא נזכר בפרטי הסיפור, ולאחר התבוננות ממושכת בתמונה של החתול המהודר בספר אמר לעצמו בהתלהבות: "אם החתול יכול, גם אני יכול!"
 
קריקט החליט שיגיע לגדוּלה אפילו יותר מהחתול, הוא יהפוך למלך בעצמו ולא יסתפק בתפקיד היועץ הראשי של המלך. כשיגשים את חלומו כולם ישימו לב אליו, כולל הוריו המאמצים. קריקט מחליט לצאת מיד למסע לשם השגת מטרתו, כמובן לאחר שיצטייד בלבוש המתאים לכך.
 
במהלך המסע קריקט מתמודד עם קשיים רבים. בדרכו הוא נתקל בשש דמויות שונות: בנחש השחור, בארנב הלבן, בצב, ביונה, בדג הזהב ובחתול הג'ינג'י. בכולן הוא מנסה להיעזר, וכל אחת מהן תורמת את תרומתה למסע.
 
האם דרכו תצלח? האם ישיג את מטרתו ויגשים את חלומו?
כדי לקבל את התשובות לשאלות האלה אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור עצמו.

פרק ראשון

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: קְרִיקֵט יוֹצֵא לְמַסָּע
 
 
קְרִיקֵט הַכְּלַבְלַב הָיָה הַמְּאֻשָּׁר בַּכְּלַבְלַבִּים. הוּא קִפֵּץ וְהִשְׁתּוֹלֵל בְּלִי שׁוּם מַעֲצוֹר. כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ בְּלִי סוֹף וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה כְּשֶׁחֲבֵרִים וְאוֹרְחִים הִגִּיעוּ מִדֵּי פַּעַם לְבִקּוּרִים. כָּל מִי שֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ הֻקְסַם מִיָּד, וּבְעָלָיו הָיוּ מְאוֹד גֵּאִים. מִירָה וְיוֹאָב אָסְפוּ אוֹתוֹ אֶל חֵיקָם עוֹד כְּשֶׁהָיָה רַק בֶּן חֹדֶשׁ יָמִים, וּמֵאָז כָּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב הֻפְנְתָה אֵלָיו, וְהוּא הָיָה תָּמִיד בְּמֶרְכַּז הָעִנְיָנִים. בְּכָל רֶגַע פָּנוּי שִׂחֲקוּ אִתּוֹ, סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרִים וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַפִּנּוּקִים הָאֶפְשָׁרִיִּים. הוּא יָכוֹל הָיָה לְהִסְתּוֹבֵב בְּכָל פִּנָּה בַּבַּיִת, וְכַמּוּבָן מֻתָּר הָיָה לוֹ לִישֹׁן אִתָּם בְּמִטָּתָם. הַחַיִּים שֶׁל קְרִיקֵט הָיוּ מַמָּשׁ מֻשְׁלָמִים. עַד שֶׁ...
 
 
  
 
 
 
לְאִמָּא מִירָה וּלְאַבָּא יוֹאָב נוֹלַד תִּינוֹק חָדָשׁ. פִּתְאוֹם אָסוּר לִקְרִיקֵט לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁל הַתִּינוֹק, וְאִמָּא מִירָה כִּמְעַט לֹא מְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ. כְּשֶׁהוּא רָץ אֵלֶיהָ, הִיא מְזַכָּה אוֹתוֹ, לְכָל הַיּוֹתֵר, בְּלִטּוּף אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל רֹאשׁוֹ וּמְמַהֶרֶת לְעִנְיָנֶיהָ, וְהוּא נוֹתָר לְבַדּוֹ. עַד שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הִיא עוֹבֶדֶת מִחוּץ לַבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ הִיא עֲסוּקָה עִם הַתִּינוֹק הַבַּכְיָן. גַּם אַבָּא יוֹאָב כִּמְעַט שֶׁלֹּא מִתְיַחֵס לִקְרִיקֵט. בְּכָל יוֹם, עִם שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה מֵהָעֲבוֹדָה, הוּא מְנַשֵּׁק אֶת אִמָּא מִירָה וְנִגָּשׁ יָשָׁר לַזַּאֲטוּט הֶחָדָשׁ. גַּם כְּשֶׁקְּרִיקֵט רָץ לִקְרָאתוֹ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, אַבָּא יוֹאָב פּוֹטֵר אוֹתוֹ בְּצִקְצוּק אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בִּלְשׁוֹנוֹ וּבְלִטּוּף קָצָר עַל רֹאשׁוֹ וְתַחַת אָזְנוֹ. לִפְנֵי שֶׁהַיְּצוּר הַקָּטָן וְהַיַּלְלָן הַזֶּה נוֹלַד, אַבָּא יוֹאָב הָיָה מֵרִים אֶת קְרִיקֵט וּמְשַׂחֵק אִתּוֹ מִיָּד עִם הַגִּיעוֹ הַבַּיְתָה מֵהָעֲבוֹדָה.
 
קְרִיקֵט לֹא הֵבִין אֶת הַשִּׁנּוּי בַּיַּחַס אֵלָיו וְהִרְגִּישׁ לֹא רָצוּי, מִכֵּיוָן שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו. הוּא מַמָּשׁ לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמוֹ.
 
 
בֹּקֶר אֶחָד, לְאַחַר שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת הָלְכוּ לְעִסּוּקֵיהֶם, וְאֶת הַתִּינוֹק לָקְחוּ לְסָבְתָא, הֵחֵל קְרִיקֵט הַמְּשֻׁעֲמָם לְשׁוֹטֵט בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת וּלְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ עִסּוּק. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַסָּלוֹן הִבְחִין מֵרָחוֹק בְּכַדּוּר הַטֶּנִיס הַצָּהֹב הָאָהוּב עָלָיו, שֶׁהָיָה מוּנָח עַל אַחַד הַמַּדָּפִים שֶׁל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים.
 
 
קְרִיקֵט אָהַב מְאוֹד לְהִשְׁתּוֹלֵל עִם הַכַּדּוּר הַזֶּה וּלְגַלְגֵּל אוֹתוֹ בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת. בַּיָּמִים הַטּוֹבִים אַבָּא יוֹאָב הָיָה זוֹרֵק אֶת הַכַּדּוּר לַגֹּבַהּ, וּקְרִיקֵט הִזְדָּרֵז לִקְפֹּץ לִקְרָאתוֹ כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתוֹ. לִפְעָמִים הִצְלִיחַ וְלִפְעָמִים פִסְפֵס. לְבַסּוֹף הַכַּדּוּר תָּמִיד הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, וּקְרִיקֵט יָכוֹל הָיָה לָרוּץ אַחֲרָיו וּלְגַלְגֵּל אוֹתוֹ לְכָל מָקוֹם וּלְכָל פִּנָּה. תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה קָרָה שֶׁהֶחֱלִיק יַחַד עִם הַשָּׁטִיחַ וְעָף אִתּוֹ לְעֵבֶר אַחַד הָעֲצִיצִים, שֶׁהִתְהַפֵּךְ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהָאֲדָמָה הִתְפַּזְּרָה עַל הָרִצְפָּה. וְלִפְעָמִים נִתְקַל בְּאַחַד הַכִּסְּאוֹת וְזֶה זָז מִמְּקוֹמוֹ בִּתְרוּעָה רָמָה, אוֹ שֶׁנִּתְקַל בַּחֲפָצִים אֲחֵרִים שֶׁאַף הֵם לֹא נִשְׁאֲרוּ אֲדִישִׁים לַחֲבָטָה שֶׁהִגִּיעָה בְּהַפְתָּעָה.
 
 
הַמִּשְׂחָק הַמְּהַנֶּה הָיָה נִמְשָׁךְ כָּךְ זְמַן מָה לְלֹא הַפְרָעָה, עַד שֶׁאִמָּא מִירָה הָיְתָה מוֹפִיעָה בְּהַפְתָּעָה בְּפֶתַח הַחֶדֶר וְנוֹזֶפֶת בְּאַבָּא יוֹאָב וּבִקְרִיקֵט עַל כָּךְ שֶׁהֵם שׁוּב מְשַׂחֲקִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת בַּכַּדּוּר, מְלַכְלְכִים וְגוֹרְמִים לִנְזָקִים. ״יֵשׁ לָנוּ גִּנָּה גְּדוֹלָה, שַׂחֲקוּ שָׁם,״ הוֹסִיפָה וְאָמְרָה. בְּסִיּוּם דְּבָרֶיהָ הִיא נָהֲגָה לֶאֱסֹף אֶת הַכַּדּוּר וּלְהָנִיחַ אוֹתוֹ בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ מִחוּץ לִטְוַח רְאִיָּתוֹ שֶׁל קְרִיקֵט, שֶׁהִשְׁמִיעַ נְבִיחָה חֲרִישִׁית כְּבִטּוּי לְאַכְזָבָתוֹ הַמָּרָה.
 
 
הַסְּפָרִים עַל הַמַּדָּף הָיוּ מוּנָחִים בְּאִי־סֵדֶר. חֶלְקָם עָמְדוּ בַּאֲלַכְסוֹן, אֲחֵרִים שָׁכְבוּ זֶה עַל גַּבַּי זֶה אוֹ עַל הַסְּפָרִים הָעוֹמְדִים, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁבָּלְטוּ הַחוּצָה וּבֵינֵיהֶם רְוָחִים גְּדוֹלִים. קְרִיקֵט קָפַץ עַל הַמַּדָּף, הִפִּיל אֶת הַכַּדּוּר לָרִצְפָּה בְּכַף רַגְלוֹ הַקִּדְמִית, וְתוֹךְ כְּדֵי הַקְּפִיצָה נָפַל גַּם אַחַד הַסְּפָרִים. זֶה הָיָה הַסֵּפֶר ״מַעֲשִׂיּוֹת הָאַחִים גְרִים״.
 
 
  
 
 
 
קְרִיקֵט זִנֵּק מִיָּד עַל הַכַּדּוּר וְהֵחֵל לְכַדְרֵר אוֹתוֹ הָלוֹךְ וְחָזוֹר בַּחֶדֶר, עַד שֶׁהַכַּדּוּר נִבְלַם בַּסֵּפֶר שֶׁשָּׁכַב עַל הָרִצְפָּה. קְרִיקֵט הֶחְלִיט לָנוּחַ קְצָת מֵהַמִּשְׂחָק הַמְּעַיֵּף. הוּא הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַסֵּפֶר וְהֵחֵל לְדַפְדֵּף בּוֹ, עַמּוּד אַחַר עַמּוּד, עַד שֶׁנִּתְקַל בַּתְּמוּנָה שֶׁל ״הֶחָתוּל בְּמַגָּפַיִם״. קְרִיקֵט הִתְפַּעֵל מֵהַמַּרְאֶה הַמַּרְשִׁים שֶׁל הֶחָתוּל, וּלְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהֶחָתוּל מֵשִׁיב לוֹ בִּקְרִיצָה.
 
 
בְּאֹפֶן כְּלָלִי קְרִיקֵט לֹא אָהַב חֲתוּלִים. הֵם תָּמִיד נִרְאוּ לוֹ לֹא חַבְרוּתִיִּים, וְאַף פַּעַם לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְשַׂחֵק אִתּוֹ - כְּמוֹ הַיְּלָדִים אוֹ הַכְּלָבִים הָאֲחֵרִים. כְּשֶׁנִּתְקַל בָּהֶם בֶּעָבָר, בִּזְמַן שֶׁטִּיֵּל מִחוּץ לַבַּיִת עִם אִמָּא מִירָה אוֹ עִם אַבָּא יוֹאָב, וְרָץ לִקְרָאתָם, הֵם הִתְקַמְּרוּ וְנָשְׁפוּ עָלָיו. בְּאַחַת הַפְּעָמִים חָתוּל אֶחָד אֲפִלּוּ שָׂרַט אֶת אַפּוֹ.
 
 
אַךְ לַמְרוֹת חֲוָיוֹתָיו הַלֹּא נְעִימוֹת עִם חֲתוּלִים, הַתְּמוּנָה הַזּוֹ עוֹרְרָה בּוֹ סַקְרָנוּת. תּוֹךְ כְּדֵי דִּפְדּוּף נִזְכַּר בִּפְרָטֵי הַסִּפּוּר. הוּא שָׁמַע אוֹתוֹ מִפִּיו שֶׁל אַבָּא יוֹאָב שֶׁהִקְרִיא אוֹתוֹ לְדָנִי, אַחְיָנוֹ הַקָּטָן, שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מִדֵּי פַּעַם לְבִקּוּר יַחַד עִם הוֹרָיו וּלְעִתִּים אַף נִשְׁאַר לָלוּן בְּבֵיתָם. בִּזְמַן שֶׁאַבָּא יוֹאָב יָשַׁב בִּקְצֵה מִטָּתוֹ שֶׁל דָּנִי וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, נָהַג קְרִיקֵט לָשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתָיו עַל הַשָּׁטִיחַ וּלְהַקְשִׁיב בְּצָמָא. הוּא אָהַב מְאוֹד סִפּוּרִים, בִּמְיֻחָד כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בָּהֶם חַיּוֹת וְהִסְתַּיְּמוּ בְּאֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר וּבַחֲתֻנָּה.
 
 
לִפְנֵי הִצְטָרְפוּתוֹ שֶׁל הַזַּאֲטוּט הֶחָדָשׁ לַמִּשְׁפָּחָה, אִמָּא מִירָה הָיְתָה מִתְיַשֶּׁבֶת לִפְנוֹת עֶרֶב בַּכֻּרְסָה בַּסָּלוֹן, מְרִימָה אֶת קְרִיקֵט לְחֵיקָהּ, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ וְלוֹחֶשֶׁת לְאָזְנוֹ שֶׁהוּא הַכְּלַבְלַב הֲכִי מָתוֹק בָּעוֹלָם וַהֲכִי יָפֶה בְּכָל הַשְּׁכוּנָה. וְכָךְ, כְּשֶׁהוּא צָמוּד אֵלֶיהָ, הִיא הֵחֵלָּה לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים. אֲפִלּוּ אֶת מָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְּיוֹם אַחֵר הִיא סִפְּרָה. בִּרְגָעִים אֵלֶּה עָלָה לִבּוֹ הַגֵּאֶה שֶׁל קְרִיקֵט עַל גְּדוֹתָיו, כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא הַכְּלַבְלַב הָאָהוּב בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל הוֹרָיו.
 
 
עַכְשָׁו, כְּשֶׁתְּמוּנַת הֶחָתוּל לְנֶגֶד עֵינָיו, קְרִיקֵט הָיָה אֲחוּז הִתְלַהֲבוּת מֵהָרַעֲיוֹן שֶׁל הַסִּפּוּר וְהָיָה מְשֻׁכְנָע שֶׁמָּצָא מַעֲנֶה לִמְצוּקוֹתָיו. הוּא נִזְכַּר אֵיךְ הֶחָתוּל — שֶׁחָשׁ מְיֻתָּר וְלֹא נָחוּץ - רָקַם תָּכְנִיּוֹת וּמְזִמּוֹת, הִצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת מְשִׂימָתוֹ בְּהַצְלָחָה מְרֻבָּה בְּעֶזְרַת זוּג מַגָּפַיִם, וּלְבַסּוֹף גַּם הִתְמַנָּה לַתַּפְקִיד הַיֻּקְרָתִי שֶׁל יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ.
 
קְרִיקֵט אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם הֶחָתוּל הַמַּצְחִיק הַזֶּה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִגְדֻלָּה, גַּם אֲנִי יָכוֹל.
 
גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ!
 
גַּם אֲנִי לֹא רָצוּי.
 
אִם כָּךְ, נְקֻדַּת הַהַתְחָלָה שֶׁל שְׁנֵינוּ דּוֹמָה.
 
אֲבָל אֲנִי לֹא אֶסְתַּפֵּק בְּמַעֲמָד שֶׁל יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ. אֲנִי אֶהְיֶה הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ!
 
אָמְנָם בְּשָׁלָב זֶה קְרִיקֵט לֹא יָדַע בְּדִיּוּק בְּאֵלוּ מְדִינוֹת שׁוֹלְטִים בְּיָמֵינוּ מְלָכִים, וְאֶת מִי מֵהַמְּלָכִים הָאֵלֶּה יוּכַל לְהַחֲלִיף בְּבוֹא הַיּוֹם, אֲבָל הַפְּרָט הַשּׁוּלִי הַזֶּה לֹא הִפְרִיעַ לוֹ, הֲרֵי כָּל הַמֵּידָע נִמְצָא הַיּוֹם בָּאִינְטֶרְנֶט. הוּא נִגַּשׁ לְעֶמְדַּת הַמַּחְשֵׁב, קָפַץ עַל הַכִּסֵּא, הִתְיַשֵּׁב, לָחַץ עַל הַסִּימָן שֶׁל הָאִינְטֶרְנֶט וְנִכְנַס לְגוּגֶל. הוּא כָּתַב: ״בָּתֵּי מְלוּכָה בָּעוֹלָם״, לָחַץ עַל ENTER, וּרְשִׁימַת בָּתֵּי הַמְּלוּכָה נִפְרְסָה בְּפָנָיו: יַרְדֵּן, אַנְגְלִיָה, נוֹרְבֶגְיָה, הוֹלַנְד, סְפָרַד, לוּקְסֶמְבּוּרְג, מוֹנָקוֹ... אֵיזוֹ רְשִׁימָה אֲרֻכָּה וּמְבַלְבֶּלֶת, חָשַׁב לְעַצְמוֹ קְרִיקֵט.
 
 
 
  
 
 
בְּאֵיזוֹ מְדִינָה אֶבְחַר?
 
אַנְגְלִיָה? לֹא כְּדַאי, יֵשׁ שָׁם מַלְכָּה זְקֵנָה, וְתוֹר הַמַּמְתִּינִים לַתַּפְקִיד אָרֹךְ. אוּלַי יַרְדֵּן? הְמְמְמְ... הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׂפוֹת, לָכֵן סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁאוּכַל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, אֲבָל בִּשְׁבִיל לְהַגִּיעַ אֶל לִבּוֹ שֶׁל הָעָם צָרִיךְ לָדַעַת עַרְבִית. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לִנְבֹּחַ בְּעַרְבִית, וְאִם אֶרָשֵׁם עַכְשָׁיו לְקוּרְס אֲבַזְבֵּז זְמַן יָקָר. מַמְלָכָה קְטַנְטֹנֶת תַּסְפִּיק לִי... אוּלַי מוֹנָקוֹ? הִיא קְטַנָּה, נִמְצֵאת עַל חוֹף הַיָּם, אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים, זוֹ תִּהְיֶה מַמְלָכָה שֶׁכֻּלָּם שָׁם רַק נֶהֱנִים.
 
אִם כָּךְ, עָלַי לְהַתְחִיל בַּמַּסָּע. לְמַטָּרָה זוֹ אֲנִי זָקוּק לְמַגָּפַיִם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּסִּפּוּר.
 
אֵין טַעַם שֶׁאֲבַקֵּשׁ מֵאִמָּא מִירָה וּמֵאַבָּא יוֹאָב זוּג מַגָּפַיִם, הֵם בֶּטַח לֹא יִתְּנוּ לִי. הֵם בְּקֹשִׁי מִסְתַּכְּלִים עָלַי, אָז עַל מַגָּפַיִם אֵין מָה לְדַבֵּר.
 
 
קְרִיקֵט צָעַד בְּבִטְחָה לְכִוּוּן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל אִמָּא מִירָה וְאַבָּא יוֹאָב, נִגַּשׁ לִמְגֵרַת הַנַּעֲלַיִם שֶׁל אִמָּא מִירָה וְשָׁלַף מִשָּׁם זוּג מַגָּפַיִם שְׁחֹרִים. הוּא נִסָּה לְהַכְנִיס רֶגֶל אַחַת, אַךְ הַמַּגָּפַיִם הָיוּ כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים שֶׁרַגְלוֹ לֹא הִגִּיעָה לְתַחְתִּית הַנַּעַל. הוּא הֵבִין שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא יוּכַל לָלֶכֶת בָּהֶם, אֲפִלּוּ לִנְעֹל אוֹתָם לֹא יַצְלִיחַ. הוּא הִמְשִׁיךְ לְחַטֵּט בַּמְּגֵרָה וְהוֹצִיא זוּג נַעֲלַיִם נוֹסָף. הָיוּ אֵלֶּה נַעֲלֵי עָקֵב. הִכְנִיס רֶגֶל אֲחוֹרִית אַחַת וְעוֹד אַחַת, הִתְרוֹמֵם וְהִזְדַּקֵּף כְּמוֹ בַּתְּמוּנָה שֶׁל הֶחָתוּל, וְהִתְחִיל לָלֶכֶת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִצְעֹד אַף לֹא צַעַד אֶחָד וּמִיָּד נָפַל. קְרִיקֵט הִסְתַּכֵּל שׁוּב בַּמְּגֵרָה, אַךְ כָּל הַזּוּגוֹת הַנּוֹסָפִים, מִלְּבַד הַמַּגָּפַיִם, הָיוּ בַּעֲלֵי עֲקֵבִים.
 
אֲנַסֶּה אֶת הַמְּגֵרָה שֶׁל אַבָּא יוֹאָב, אָמַר לְעַצְמוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה הַשְּׁנִיָּה. הָיוּ שָׁם כַּמָּה זוּגוֹת נַעֲלַיִם, אָמְנָם בְּלִי עָקֵב, אַךְ כָּל הַנַּעֲלַיִם הָיוּ גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת. אֵין בְּרֵרָה, חָשַׁב קְרִיקֵט, אִם זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ - אֲנַסֶּה זוּג אֶחָד.
 
 
הוּא שָׁלַף זוּג נַעֲלַיִם שְׁחֹרוֹת, גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת, הִכְנִיס אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, הִזְדַּקֵּף וְנִסָּה לָלֶכֶת. הוּא נָפַל שׁוּב. אִם כָּךְ, אָמַר לְעַצְמוֹ, אֲנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַנַּעֲלַיִם בְּרַגְלַי הַקִּדְמִיּוֹת, אוּלַי כָּךְ אַצְלִיחַ לִצְעֹד. הוּא הִכְנִיס אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ לְתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם, וְהֵחֵל לְדַדּוֹת בָּהֶן לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר.
 
 
עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהִצְלַחְתִּי, אָמַר לְעַצְמוֹ קְרִיקֵט בְּסִפּוּק, אֲנִי צָרִיךְ גַּם כּוֹבַע וַעֲנִיבָה. לֹא אֶסְתַּפֵּק בְּנַעֲלַיִם כְּמוֹ הֶחָתוּל, אֲנִי צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת מַרְשִׁים וּמְכֻבָּד.
 
הָעֲנִיבוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת עַל הַדֶּלֶת שֶׁל אֲרוֹן הַבְּגָדִים בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה. קְרִיקֵט פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַקִּיצוֹנִית בְּצַד יָמִין, שָׁם הָיוּ תְּלוּיוֹת לָהֶן הָעֲנִיבוֹת עַל מִתְלֶה גָּבוֹהַּ. קְרִיקֵט רָצָה אֶת הָעֲנִיבָה הָאֲדֻמָּה, הוּא חָשַׁב שֶׁהִיא תַּתְאִים לְצֶבַע פַּרְוָתוֹ הַלְּבָנָה וְלַנַּעֲלַיִם הַשְּׁחֹרוֹת. הוּא הוֹצִיא אֶת רַגְלָיו מֵהַנַּעֲלַיִם וְקָפַץ לְעֵבֶר הָעֲנִיבוֹת.
 
 
 
  
 
 
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הִצְלִיחַ לְהוֹרִיד אֶת הָעֲנִיבָה הָאֲדֻמָּה, רַגְלוֹ נֶאֶחְזָה דַּוְקָא בָּעֲנִיבָה הַכְּחֻלָּה עִם הַפַּסִּים הָאֲפֹרִים. אֲבָל לֹא כֶּלֶב כְּמוֹ קְרִיקֵט יְוַתֵּר כָּל כָּךְ מַהֵר. הוּא קָפַץ פַּעַם שְׁנִיָּה - אַךְ הַפַּעַם נָפַל הַמִּתְלֶה שֶׁעָלָיו הָיוּ תְּלוּיוֹת כָּל הָעֲנִיבוֹת, וְאֵלֶּה הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר בַּחֶדֶר. לְפָחוֹת יוּכַל לָקַחַת מִכָּל הַבָּלָגָן הַזֶּה אֶת הָעֲנִיבָה הָאֲדֻמָּה. וּמָה יַעֲשֶׂה עִם הַמִּתְלֶה וְעִם שְׁאָר הָעֲנִיבוֹת? הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר אֶת הַכֹּל מְפֻזָּר בַּחֶדֶר, מִירָה וְיוֹאָב יִכְעֲסוּ עָלָיו, וְכָךְ יְגַלּוּ אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו לִפְנֵי שֶׁיַּסְפִּיק לְמַמֵּשׁ אוֹתָן וְיַעַצְרוּ בַּעֲדוֹ. קְרִיקֵט לָקַח בְּשִׁנָּיו כָּל עֲנִיבָה בְּנִפְרָד וְדָחַף אוֹתָן לְתַחְתִּית הָאָרוֹן, בַּחֵלֶק שֶׁהָיָה פָּתוּחַ. לְבַסּוֹף דָּחַף לְשָׁם גַּם אֶת הַמִּתְלֶה וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת, כָּךְ שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הַבָּלָגָן.
 
 
עַכְשָׁו צָרִיךְ גַּם כּוֹבַע. מֵהֵיכָן יַשִּׂיג כּוֹבַע? בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת הָיָה מִתְלֶה שֶׁבַּחֹרֶף תָּלוּ עָלָיו מְעִילִים, וּבַקַּיִץ כּוֹבָעִים. כּוֹבַע אֶחָד שֶׁל אִמָּא מִירָה, כּוֹבַע קַשׁ בַּעַל שׁוּלַיִם רְחָבִים, לֹא נִרְאָה לוֹ מַתְאִים: זֶה לֹא מַרְאֶה מְכֻבָּד מַסְפִּיק. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי כּוֹבָעִים נוֹסָפִים - כּוֹבַע בּוֹקְרִים שֶׁנִּרְאָה לוֹ גָּדוֹל מִדַּי, וּבְוַדַּאי יַסְתִּיר אֶת פָּנָיו, וְכוֹבַע בָּרֶט מְשֻׁבָּץ בְּצֶבַע אָפֹר־חוּם. אָמְנָם הוּא לֹא שָׁחֹר, אֲבָל זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ, וְעָלָיו לְהִזְדָּרֵז וְלָצֵאת לַמַּסָּע לִפְנֵי שֶׁאִמָּא מִירָה וְאַבָּא יוֹאָב יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה.
 
עַכְשָׁו הוּא נִצַּב בִּפְנֵי בְּעָיָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ. הַמִּתְלֶה בָּאָרוֹן הָיָה גָּבוֹהַּ, אֲבָל הַמִּתְלֶה בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת הָיָה גָּבוֹהַּ אֲפִלּוּ יוֹתֵר. קְרִיקֵט קָפַץ לְעֵבֶר הַמִּתְלֶה, אַךְ לֹא הִגִּיעַ. אָכֵן, מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה, אַךְ גַּם הַפַּעַם קְרִיקֵט לֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר. הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ, חָשַׁב וְחָשַׁב, נִסָּה לְטַכֵּס עֵצָה, עַד שֶׁעֵינָיו נָפְלוּ עַל הַכִּסְּאוֹת בְּפִנַּת הָאֹכֶל. הוּא רָץ לְעֵבֶר הַכִּסְּאוֹת וְהֵחֵל לִדְחֹף אֶחָד מֵהֶם. תְּחִלָּה בְּרַגְלוֹ, אַחַר כָּךְ בְּאַפּוֹ, עַד שֶׁהַכִּסֵּא נַעֲנָה לִדְחִיפוֹתָיו. כָּךְ הִמְשִׁיךְ לְאַט לְאַט, עַד שֶׁהַכִּסֵּא הִגִּיעַ קָרוֹב לַקִּיר שֶׁעָלָיו הָיָה תָּלוּי הַמִּתְלֶה. קְרִיקֵט הָיָה מְרֻצֶּה מְאוֹד מֵהֶשֵּׂגָיו וְקָפַץ מִיָּד עַל הַכִּסֵּא. עַכְשָׁו הָיוּ הַמִּתְלֶה וְהַכּוֹבָעִים שֶׁעָלָיו בְּהֶשֵּׂג כַּפּוֹתָיו.
 
הוּא זִנֵּק לְעֵבֶר כּוֹבַע הַבָּרֶט - אַךְ בְּעֵת הַזִּנּוּק נֶהֱדַף הַכִּסֵּא לְאָחוֹר, וּקְרִיקֵט, שֶׁהִצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת הַכּוֹבַע בְּפִיו, נִשְׁאַר תָּלוּי בָּאֲוִיר. הוּא הֵחֵל לְפַרְפֵּר קְצָת בְּרַגְלָיו, וּבָרוּר הָיָה לוֹ שֶׁעָלָיו לְהַכְרִיעַ בַּנִּדּוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בַּמַּצָּב הַזֶּה. אִי לְכָךְ שִׁחְרֵר אֶת הַכּוֹבַע מִבֵּין שִׁנָּיו בְּעֶזְרַת כַּפּוֹתָיו, וְנָפַל אַרְצָה. קְרִיקֵט לֹא וִתֵּר גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא. הוּא קֵרֵב שׁוּב אֶת הַכִּסֵּא לַקִּיר וְקָפַץ בַּשֵּׁנִית לְעֵבֶר כּוֹבַע הַבָּרֶט. הַפַּעַם נָגַע אַפּוֹ בַּכּוֹבַע, וְזֶה אָכֵן נָפַל עַל הָרִצְפָּה.
 
קְרִיקֵט הָיָה שְׂבַע רָצוֹן, כָּעֵת הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ כָּל הַלְּבוּשׁ הַמַּתְאִים לַמַּסָּע. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַכִּסֵּא לִמְקוֹמוֹ, וְכָל שֶׁנּוֹתַר לוֹ הוּא לְהִתְלַבֵּשׁ. הוּא לָקַח אֶת הָעֲנִיבָה בְּפִיו, נִכְנַס לְתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם וְדִדָּה לְכִוּוּן הַכְּנִיסָה, שָׁם הָיְתָה מַרְאָה גְּדוֹלָה. עַכְשָׁו עָלָיו לִיצֹר לוּלָאָה בָּעֲנִיבָה שֶׁבָּהּ יַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ, כָּךְ שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה תְּלוּיָה עַל צַוָּארוֹ, כְּפִי שֶׁרָאָה אֵצֶל אַבָּא יוֹאָב. הוּא הִצְלִיחַ לִיצֹר לוּלָאָה בְּעֶזְרַת פִּיו וְכַפּוֹתָיו, יָצַר קֶשֶׁר כָּפוּל וְהִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ. מִיָּד אַחַר כָּךְ נֶעֱמַד מוּל הַמַּרְאָה וְחִיֵּךְ לְעַצְמוֹ בְּסִפּוּק.
 
 
עַכְשָׁו לַמְּשִׂימָה הַבָּאָה, הַכּוֹבַע עַל הָרֹאשׁ. לְעֻמַּת הַמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, מְשִׂימָה זוֹ נִרְאֲתָה לוֹ קַלָּה. עָלָיו לְהָרִים אֶת הַכּוֹבַע בַּשִּׁנַּיִם, לָשִׂים אוֹתוֹ עַל אַחַד הַכִּסְּאוֹת כָּךְ שֶׁחֶצְיוֹ יִהְיֶה בָּאֲוִיר, וְאָז לִדְחֹף אֶת הָרֹאשׁ לְתוֹכוֹ לְאַט לְאַט, וּלְהִזָּהֵר שֶׁהַכּוֹבַע לֹא יִפֹּל. הַמְּשִׂימָה הִצְלִיחָה, וּקְרִיקֵט רָץ מַהֵר אֶל הַמַּרְאָה לְוַדֵּא שֶׁהוֹפָעָתוֹ מֻשְׁלֶמֶת. הוּא בָּחַן אֶת עַצְמוֹ שׁוּב בַּמַּרְאָה וְהָיָה מְאֻשָּׁר מֵאֵין כָּמוֹהוּ.
 
עַכְשָׁו עָלָיו לָגֶשֶׁת לָעִקָּר: לְהַגִּיעַ לְמוֹנָקוֹ וְלִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ עַל כֵּס הַמַּלְכוּת. אֲבָל אֵיפֹה לַעֲזָאזֵל שׁוֹכֶנֶת מוֹנָקוֹ? לְאֵיזֶה כִּוּוּן עָלָיו לִפְנוֹת?
 
אֵין בְּרֵרָה: עָלָיו לַחֲזֹר לַמַּחְשֵׁב וּלְחַפֵּשׂ אֶת מְקוֹמָהּ הַמְּדֻיָּק.
 
הוּא דִּדָּה שׁוּב לְעֵבֶר עֶמְדַּת הַמַּחְשֵׁב, הוֹצִיא אֶת רַגְלָיו מִתּוֹךְ הַנַּעֲלַיִם, קָפַץ עַל הַכִּסֵּא וְשׁוּב נִכְנַס לְגוּגֶל, כָּתַב: ״מַפַּת הָעוֹלָם״, וְהִנֵּה זוֹ נִפְרְסָה לְפָנָיו.
 
וּוָאוּ, הַדֶּרֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל עַד לְשָׁם אֲרֻכָּה מְאוֹד, חָשַׁב לְעַצְמוֹ קְרִיקֵט, צָרִיךְ לַחֲצוֹת אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן. כְּכֶלֶב אֲנִי אָמוּר לָדַעַת לִשְׂחוֹת, אֲבָל לֹא נִסִּיתִי עֲדַיִן, וַאֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁאַצְלִיחַ, בֶּטַח לֹא בַּלְּבוּשׁ הַמְּהֻדָּר הַזֶּה.
 
אִם כָּךְ, עָלַי לַעֲלוֹת עַל אֳנִיָּה, אוּלַי עַל מָטוֹס, אֲבָל אֵיךְ אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה? כַּמָּה טוֹב הָיָה אִלּוּ אִמָּא מִירָה אוֹ אַבָּא יוֹאָב הָיוּ מַשְׁאִירִים בַּבַּיִת אֶת אַחַד הַטֶּלֶפוֹנִים הַחֲכָמִים שֶׁלָּהֶם, כִּי אָז הָיִיתִי יָכוֹל לְהֵעָזֵר בַּוֵּוייז, אֲבָל הֵם תָּמִיד לוֹקְחִים אֶת הַטֶּלֶפוֹנִים אִתָּם לְכָל מָקוֹם.
 
רֵאשִׁית עָלַי לָצֵאת מֵהַבַּיִת וְלַחֲצוֹת אֶת הַגִּנָּה, זֶהוּ צַעַד רִאשׁוֹן בַּמַּסָּע.
 
הַדֶּלֶת הָרָאשִׁית הָיְתָה נְעוּלָה, וְכָךְ גַּם דֶּלֶת הַזְּכוּכִית הַגְּדוֹלָה הַפּוֹנָה אֶל הַגִּנָּה. כַּמָּה חֲבָל, כִּי דַּוְקָא דֶּרֶךְ דְּלָתוֹת אֵלֶּה יָכוֹל הָיָה לָצֵאת בִּלְבוּשׁוֹ הַמָּלֵא בְּלֹא כָּל קֹשִׁי.
 
 
הָאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה לִקְרִיקֵט הָיְתָה לִפְתֹּחַ אֶת אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְלִקְפֹּץ הַחוּצָה. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לַעֲלוֹת עַל אַחַת הַמִּטּוֹת, אוֹ עַל אַחַד הַכִּסְּאוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת הָאֵלֶּה? שׁוּב, עָלָיו לִמְצֹא פִּתְרוֹן. הוּא חָשׁ צֹרֶךְ עַז לְגָרֵד בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ נִזְכַּר מִיָּד בַּכּוֹבַע. אִם יְגָרֵד, הַכּוֹבַע יִפֹּל, וַהֲרֵי הוּא כְּלַבְלַב בּוֹגֵר שֶׁיָּכוֹל לְהִתְאַפֵּק, וְהוּא אָכֵן הֶחֱלִיט לְוַתֵּר עַל הַגֵּרוּד.
 
בֵּינְתַיִם צָץ רַעֲיוֹן בְּמוֹחוֹ. הוּא יִקְפֹּץ מֵהַחַלּוֹן הַקָּרוֹב לְפִנַּת הָאֹכֶל, וּבַאֲשֶׁר לַנַּעֲלַיִם, רֵאשִׁית עָלָיו לָצֵאת מֵהֶן וּלְקָרֵב מִיָּד אֶת אַחַד הַכִּסְּאוֹת לַחַלּוֹן, לְהַעֲלוֹת כָּל נַעַל בְּנִפְרָד עַל הַכִּסֵּא בְּאֶמְצָעוּת שִׁנָּיו, אַחַר כָּךְ לִקְפֹּץ עַל הַכִּסֵּא, לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן, לִזְרֹק אֶת הַנַּעֲלַיִם הַחוּצָה לַגִּנָּה וְלִקְפֹּץ אַחֲרֵיהֶן.

קטי פישר

אני בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בספרות במסלול לכתיבה יוצרת, כולל לימודי עריכה ספרותית (אונ' חיפה), מנחת קבוצות מוסמכת (סמינר הקיבוצים) ומאמנת (התמחות במסגרת חברת COACHING) עם ניסיון של 30 שנים באימון, הדרכה, הנחיה והוראה במסגרות עבודה שונות. בשנת 2001 יצא לאור רומן מכתבים שלי בשם: ליביה אהובתי ובמהלך השנים שלאחר מכן פורסמו מספר סיפורים קצרים פרי עטי בכתבי עת ספרותיים כמו "מאזנים". בדצמבר 2017 יצא לאור רומן נוסף בשם: בחלוף הרכבות בהוצאת גוונים. הכלבלב בנעליים, הוא ספר ילדים שיצא לאור בהוצאת אוריון בשנת 2020.

עוד על הספר

הכלבלב בנעליים קטי פישר
פֶּרֶק רִאשׁוֹן: קְרִיקֵט יוֹצֵא לְמַסָּע
 
 
קְרִיקֵט הַכְּלַבְלַב הָיָה הַמְּאֻשָּׁר בַּכְּלַבְלַבִּים. הוּא קִפֵּץ וְהִשְׁתּוֹלֵל בְּלִי שׁוּם מַעֲצוֹר. כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ בְּלִי סוֹף וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה כְּשֶׁחֲבֵרִים וְאוֹרְחִים הִגִּיעוּ מִדֵּי פַּעַם לְבִקּוּרִים. כָּל מִי שֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ הֻקְסַם מִיָּד, וּבְעָלָיו הָיוּ מְאוֹד גֵּאִים. מִירָה וְיוֹאָב אָסְפוּ אוֹתוֹ אֶל חֵיקָם עוֹד כְּשֶׁהָיָה רַק בֶּן חֹדֶשׁ יָמִים, וּמֵאָז כָּל תְּשׂוּמַת הַלֵּב הֻפְנְתָה אֵלָיו, וְהוּא הָיָה תָּמִיד בְּמֶרְכַּז הָעִנְיָנִים. בְּכָל רֶגַע פָּנוּי שִׂחֲקוּ אִתּוֹ, סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרִים וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַפִּנּוּקִים הָאֶפְשָׁרִיִּים. הוּא יָכוֹל הָיָה לְהִסְתּוֹבֵב בְּכָל פִּנָּה בַּבַּיִת, וְכַמּוּבָן מֻתָּר הָיָה לוֹ לִישֹׁן אִתָּם בְּמִטָּתָם. הַחַיִּים שֶׁל קְרִיקֵט הָיוּ מַמָּשׁ מֻשְׁלָמִים. עַד שֶׁ...
 
 
  
 
 
 
לְאִמָּא מִירָה וּלְאַבָּא יוֹאָב נוֹלַד תִּינוֹק חָדָשׁ. פִּתְאוֹם אָסוּר לִקְרִיקֵט לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁל הַתִּינוֹק, וְאִמָּא מִירָה כִּמְעַט לֹא מְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ. כְּשֶׁהוּא רָץ אֵלֶיהָ, הִיא מְזַכָּה אוֹתוֹ, לְכָל הַיּוֹתֵר, בְּלִטּוּף אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל רֹאשׁוֹ וּמְמַהֶרֶת לְעִנְיָנֶיהָ, וְהוּא נוֹתָר לְבַדּוֹ. עַד שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הִיא עוֹבֶדֶת מִחוּץ לַבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ הִיא עֲסוּקָה עִם הַתִּינוֹק הַבַּכְיָן. גַּם אַבָּא יוֹאָב כִּמְעַט שֶׁלֹּא מִתְיַחֵס לִקְרִיקֵט. בְּכָל יוֹם, עִם שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה מֵהָעֲבוֹדָה, הוּא מְנַשֵּׁק אֶת אִמָּא מִירָה וְנִגָּשׁ יָשָׁר לַזַּאֲטוּט הֶחָדָשׁ. גַּם כְּשֶׁקְּרִיקֵט רָץ לִקְרָאתוֹ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, אַבָּא יוֹאָב פּוֹטֵר אוֹתוֹ בְּצִקְצוּק אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בִּלְשׁוֹנוֹ וּבְלִטּוּף קָצָר עַל רֹאשׁוֹ וְתַחַת אָזְנוֹ. לִפְנֵי שֶׁהַיְּצוּר הַקָּטָן וְהַיַּלְלָן הַזֶּה נוֹלַד, אַבָּא יוֹאָב הָיָה מֵרִים אֶת קְרִיקֵט וּמְשַׂחֵק אִתּוֹ מִיָּד עִם הַגִּיעוֹ הַבַּיְתָה מֵהָעֲבוֹדָה.
 
קְרִיקֵט לֹא הֵבִין אֶת הַשִּׁנּוּי בַּיַּחַס אֵלָיו וְהִרְגִּישׁ לֹא רָצוּי, מִכֵּיוָן שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו. הוּא מַמָּשׁ לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמוֹ.
 
 
בֹּקֶר אֶחָד, לְאַחַר שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת הָלְכוּ לְעִסּוּקֵיהֶם, וְאֶת הַתִּינוֹק לָקְחוּ לְסָבְתָא, הֵחֵל קְרִיקֵט הַמְּשֻׁעֲמָם לְשׁוֹטֵט בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת וּלְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ עִסּוּק. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַסָּלוֹן הִבְחִין מֵרָחוֹק בְּכַדּוּר הַטֶּנִיס הַצָּהֹב הָאָהוּב עָלָיו, שֶׁהָיָה מוּנָח עַל אַחַד הַמַּדָּפִים שֶׁל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים.
 
 
קְרִיקֵט אָהַב מְאוֹד לְהִשְׁתּוֹלֵל עִם הַכַּדּוּר הַזֶּה וּלְגַלְגֵּל אוֹתוֹ בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת. בַּיָּמִים הַטּוֹבִים אַבָּא יוֹאָב הָיָה זוֹרֵק אֶת הַכַּדּוּר לַגֹּבַהּ, וּקְרִיקֵט הִזְדָּרֵז לִקְפֹּץ לִקְרָאתוֹ כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתוֹ. לִפְעָמִים הִצְלִיחַ וְלִפְעָמִים פִסְפֵס. לְבַסּוֹף הַכַּדּוּר תָּמִיד הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, וּקְרִיקֵט יָכוֹל הָיָה לָרוּץ אַחֲרָיו וּלְגַלְגֵּל אוֹתוֹ לְכָל מָקוֹם וּלְכָל פִּנָּה. תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה קָרָה שֶׁהֶחֱלִיק יַחַד עִם הַשָּׁטִיחַ וְעָף אִתּוֹ לְעֵבֶר אַחַד הָעֲצִיצִים, שֶׁהִתְהַפֵּךְ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהָאֲדָמָה הִתְפַּזְּרָה עַל הָרִצְפָּה. וְלִפְעָמִים נִתְקַל בְּאַחַד הַכִּסְּאוֹת וְזֶה זָז מִמְּקוֹמוֹ בִּתְרוּעָה רָמָה, אוֹ שֶׁנִּתְקַל בַּחֲפָצִים אֲחֵרִים שֶׁאַף הֵם לֹא נִשְׁאֲרוּ אֲדִישִׁים לַחֲבָטָה שֶׁהִגִּיעָה בְּהַפְתָּעָה.
 
 
הַמִּשְׂחָק הַמְּהַנֶּה הָיָה נִמְשָׁךְ כָּךְ זְמַן מָה לְלֹא הַפְרָעָה, עַד שֶׁאִמָּא מִירָה הָיְתָה מוֹפִיעָה בְּהַפְתָּעָה בְּפֶתַח הַחֶדֶר וְנוֹזֶפֶת בְּאַבָּא יוֹאָב וּבִקְרִיקֵט עַל כָּךְ שֶׁהֵם שׁוּב מְשַׂחֲקִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת בַּכַּדּוּר, מְלַכְלְכִים וְגוֹרְמִים לִנְזָקִים. ״יֵשׁ לָנוּ גִּנָּה גְּדוֹלָה, שַׂחֲקוּ שָׁם,״ הוֹסִיפָה וְאָמְרָה. בְּסִיּוּם דְּבָרֶיהָ הִיא נָהֲגָה לֶאֱסֹף אֶת הַכַּדּוּר וּלְהָנִיחַ אוֹתוֹ בְּמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ מִחוּץ לִטְוַח רְאִיָּתוֹ שֶׁל קְרִיקֵט, שֶׁהִשְׁמִיעַ נְבִיחָה חֲרִישִׁית כְּבִטּוּי לְאַכְזָבָתוֹ הַמָּרָה.
 
 
הַסְּפָרִים עַל הַמַּדָּף הָיוּ מוּנָחִים בְּאִי־סֵדֶר. חֶלְקָם עָמְדוּ בַּאֲלַכְסוֹן, אֲחֵרִים שָׁכְבוּ זֶה עַל גַּבַּי זֶה אוֹ עַל הַסְּפָרִים הָעוֹמְדִים, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁבָּלְטוּ הַחוּצָה וּבֵינֵיהֶם רְוָחִים גְּדוֹלִים. קְרִיקֵט קָפַץ עַל הַמַּדָּף, הִפִּיל אֶת הַכַּדּוּר לָרִצְפָּה בְּכַף רַגְלוֹ הַקִּדְמִית, וְתוֹךְ כְּדֵי הַקְּפִיצָה נָפַל גַּם אַחַד הַסְּפָרִים. זֶה הָיָה הַסֵּפֶר ״מַעֲשִׂיּוֹת הָאַחִים גְרִים״.
 
 
  
 
 
 
קְרִיקֵט זִנֵּק מִיָּד עַל הַכַּדּוּר וְהֵחֵל לְכַדְרֵר אוֹתוֹ הָלוֹךְ וְחָזוֹר בַּחֶדֶר, עַד שֶׁהַכַּדּוּר נִבְלַם בַּסֵּפֶר שֶׁשָּׁכַב עַל הָרִצְפָּה. קְרִיקֵט הֶחְלִיט לָנוּחַ קְצָת מֵהַמִּשְׂחָק הַמְּעַיֵּף. הוּא הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַסֵּפֶר וְהֵחֵל לְדַפְדֵּף בּוֹ, עַמּוּד אַחַר עַמּוּד, עַד שֶׁנִּתְקַל בַּתְּמוּנָה שֶׁל ״הֶחָתוּל בְּמַגָּפַיִם״. קְרִיקֵט הִתְפַּעֵל מֵהַמַּרְאֶה הַמַּרְשִׁים שֶׁל הֶחָתוּל, וּלְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהֶחָתוּל מֵשִׁיב לוֹ בִּקְרִיצָה.
 
 
בְּאֹפֶן כְּלָלִי קְרִיקֵט לֹא אָהַב חֲתוּלִים. הֵם תָּמִיד נִרְאוּ לוֹ לֹא חַבְרוּתִיִּים, וְאַף פַּעַם לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְשַׂחֵק אִתּוֹ - כְּמוֹ הַיְּלָדִים אוֹ הַכְּלָבִים הָאֲחֵרִים. כְּשֶׁנִּתְקַל בָּהֶם בֶּעָבָר, בִּזְמַן שֶׁטִּיֵּל מִחוּץ לַבַּיִת עִם אִמָּא מִירָה אוֹ עִם אַבָּא יוֹאָב, וְרָץ לִקְרָאתָם, הֵם הִתְקַמְּרוּ וְנָשְׁפוּ עָלָיו. בְּאַחַת הַפְּעָמִים חָתוּל אֶחָד אֲפִלּוּ שָׂרַט אֶת אַפּוֹ.
 
 
אַךְ לַמְרוֹת חֲוָיוֹתָיו הַלֹּא נְעִימוֹת עִם חֲתוּלִים, הַתְּמוּנָה הַזּוֹ עוֹרְרָה בּוֹ סַקְרָנוּת. תּוֹךְ כְּדֵי דִּפְדּוּף נִזְכַּר בִּפְרָטֵי הַסִּפּוּר. הוּא שָׁמַע אוֹתוֹ מִפִּיו שֶׁל אַבָּא יוֹאָב שֶׁהִקְרִיא אוֹתוֹ לְדָנִי, אַחְיָנוֹ הַקָּטָן, שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מִדֵּי פַּעַם לְבִקּוּר יַחַד עִם הוֹרָיו וּלְעִתִּים אַף נִשְׁאַר לָלוּן בְּבֵיתָם. בִּזְמַן שֶׁאַבָּא יוֹאָב יָשַׁב בִּקְצֵה מִטָּתוֹ שֶׁל דָּנִי וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, נָהַג קְרִיקֵט לָשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתָיו עַל הַשָּׁטִיחַ וּלְהַקְשִׁיב בְּצָמָא. הוּא אָהַב מְאוֹד סִפּוּרִים, בִּמְיֻחָד כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בָּהֶם חַיּוֹת וְהִסְתַּיְּמוּ בְּאֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר וּבַחֲתֻנָּה.
 
 
לִפְנֵי הִצְטָרְפוּתוֹ שֶׁל הַזַּאֲטוּט הֶחָדָשׁ לַמִּשְׁפָּחָה, אִמָּא מִירָה הָיְתָה מִתְיַשֶּׁבֶת לִפְנוֹת עֶרֶב בַּכֻּרְסָה בַּסָּלוֹן, מְרִימָה אֶת קְרִיקֵט לְחֵיקָהּ, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ וְלוֹחֶשֶׁת לְאָזְנוֹ שֶׁהוּא הַכְּלַבְלַב הֲכִי מָתוֹק בָּעוֹלָם וַהֲכִי יָפֶה בְּכָל הַשְּׁכוּנָה. וְכָךְ, כְּשֶׁהוּא צָמוּד אֵלֶיהָ, הִיא הֵחֵלָּה לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים. אֲפִלּוּ אֶת מָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְּיוֹם אַחֵר הִיא סִפְּרָה. בִּרְגָעִים אֵלֶּה עָלָה לִבּוֹ הַגֵּאֶה שֶׁל קְרִיקֵט עַל גְּדוֹתָיו, כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא הַכְּלַבְלַב הָאָהוּב בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל הוֹרָיו.
 
 
עַכְשָׁו, כְּשֶׁתְּמוּנַת הֶחָתוּל לְנֶגֶד עֵינָיו, קְרִיקֵט הָיָה אֲחוּז הִתְלַהֲבוּת מֵהָרַעֲיוֹן שֶׁל הַסִּפּוּר וְהָיָה מְשֻׁכְנָע שֶׁמָּצָא מַעֲנֶה לִמְצוּקוֹתָיו. הוּא נִזְכַּר אֵיךְ הֶחָתוּל — שֶׁחָשׁ מְיֻתָּר וְלֹא נָחוּץ - רָקַם תָּכְנִיּוֹת וּמְזִמּוֹת, הִצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת מְשִׂימָתוֹ בְּהַצְלָחָה מְרֻבָּה בְּעֶזְרַת זוּג מַגָּפַיִם, וּלְבַסּוֹף גַּם הִתְמַנָּה לַתַּפְקִיד הַיֻּקְרָתִי שֶׁל יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ.
 
קְרִיקֵט אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם הֶחָתוּל הַמַּצְחִיק הַזֶּה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִגְדֻלָּה, גַּם אֲנִי יָכוֹל.
 
גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ!
 
גַּם אֲנִי לֹא רָצוּי.
 
אִם כָּךְ, נְקֻדַּת הַהַתְחָלָה שֶׁל שְׁנֵינוּ דּוֹמָה.
 
אֲבָל אֲנִי לֹא אֶסְתַּפֵּק בְּמַעֲמָד שֶׁל יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ. אֲנִי אֶהְיֶה הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ!
 
אָמְנָם בְּשָׁלָב זֶה קְרִיקֵט לֹא יָדַע בְּדִיּוּק בְּאֵלוּ מְדִינוֹת שׁוֹלְטִים בְּיָמֵינוּ מְלָכִים, וְאֶת מִי מֵהַמְּלָכִים הָאֵלֶּה יוּכַל לְהַחֲלִיף בְּבוֹא הַיּוֹם, אֲבָל הַפְּרָט הַשּׁוּלִי הַזֶּה לֹא הִפְרִיעַ לוֹ, הֲרֵי כָּל הַמֵּידָע נִמְצָא הַיּוֹם בָּאִינְטֶרְנֶט. הוּא נִגַּשׁ לְעֶמְדַּת הַמַּחְשֵׁב, קָפַץ עַל הַכִּסֵּא, הִתְיַשֵּׁב, לָחַץ עַל הַסִּימָן שֶׁל הָאִינְטֶרְנֶט וְנִכְנַס לְגוּגֶל. הוּא כָּתַב: ״בָּתֵּי מְלוּכָה בָּעוֹלָם״, לָחַץ עַל ENTER, וּרְשִׁימַת בָּתֵּי הַמְּלוּכָה נִפְרְסָה בְּפָנָיו: יַרְדֵּן, אַנְגְלִיָה, נוֹרְבֶגְיָה, הוֹלַנְד, סְפָרַד, לוּקְסֶמְבּוּרְג, מוֹנָקוֹ... אֵיזוֹ רְשִׁימָה אֲרֻכָּה וּמְבַלְבֶּלֶת, חָשַׁב לְעַצְמוֹ קְרִיקֵט.
 
 
 
  
 
 
בְּאֵיזוֹ מְדִינָה אֶבְחַר?
 
אַנְגְלִיָה? לֹא כְּדַאי, יֵשׁ שָׁם מַלְכָּה זְקֵנָה, וְתוֹר הַמַּמְתִּינִים לַתַּפְקִיד אָרֹךְ. אוּלַי יַרְדֵּן? הְמְמְמְ... הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׂפוֹת, לָכֵן סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁאוּכַל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, אֲבָל בִּשְׁבִיל לְהַגִּיעַ אֶל לִבּוֹ שֶׁל הָעָם צָרִיךְ לָדַעַת עַרְבִית. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לִנְבֹּחַ בְּעַרְבִית, וְאִם אֶרָשֵׁם עַכְשָׁיו לְקוּרְס אֲבַזְבֵּז זְמַן יָקָר. מַמְלָכָה קְטַנְטֹנֶת תַּסְפִּיק לִי... אוּלַי מוֹנָקוֹ? הִיא קְטַנָּה, נִמְצֵאת עַל חוֹף הַיָּם, אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים, זוֹ תִּהְיֶה מַמְלָכָה שֶׁכֻּלָּם שָׁם רַק נֶהֱנִים.
 
אִם כָּךְ, עָלַי לְהַתְחִיל בַּמַּסָּע. לְמַטָּרָה זוֹ אֲנִי זָקוּק לְמַגָּפַיִם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּסִּפּוּר.
 
אֵין טַעַם שֶׁאֲבַקֵּשׁ מֵאִמָּא מִירָה וּמֵאַבָּא יוֹאָב זוּג מַגָּפַיִם, הֵם בֶּטַח לֹא יִתְּנוּ לִי. הֵם בְּקֹשִׁי מִסְתַּכְּלִים עָלַי, אָז עַל מַגָּפַיִם אֵין מָה לְדַבֵּר.
 
 
קְרִיקֵט צָעַד בְּבִטְחָה לְכִוּוּן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל אִמָּא מִירָה וְאַבָּא יוֹאָב, נִגַּשׁ לִמְגֵרַת הַנַּעֲלַיִם שֶׁל אִמָּא מִירָה וְשָׁלַף מִשָּׁם זוּג מַגָּפַיִם שְׁחֹרִים. הוּא נִסָּה לְהַכְנִיס רֶגֶל אַחַת, אַךְ הַמַּגָּפַיִם הָיוּ כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים שֶׁרַגְלוֹ לֹא הִגִּיעָה לְתַחְתִּית הַנַּעַל. הוּא הֵבִין שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא יוּכַל לָלֶכֶת בָּהֶם, אֲפִלּוּ לִנְעֹל אוֹתָם לֹא יַצְלִיחַ. הוּא הִמְשִׁיךְ לְחַטֵּט בַּמְּגֵרָה וְהוֹצִיא זוּג נַעֲלַיִם נוֹסָף. הָיוּ אֵלֶּה נַעֲלֵי עָקֵב. הִכְנִיס רֶגֶל אֲחוֹרִית אַחַת וְעוֹד אַחַת, הִתְרוֹמֵם וְהִזְדַּקֵּף כְּמוֹ בַּתְּמוּנָה שֶׁל הֶחָתוּל, וְהִתְחִיל לָלֶכֶת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִצְעֹד אַף לֹא צַעַד אֶחָד וּמִיָּד נָפַל. קְרִיקֵט הִסְתַּכֵּל שׁוּב בַּמְּגֵרָה, אַךְ כָּל הַזּוּגוֹת הַנּוֹסָפִים, מִלְּבַד הַמַּגָּפַיִם, הָיוּ בַּעֲלֵי עֲקֵבִים.
 
אֲנַסֶּה אֶת הַמְּגֵרָה שֶׁל אַבָּא יוֹאָב, אָמַר לְעַצְמוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה הַשְּׁנִיָּה. הָיוּ שָׁם כַּמָּה זוּגוֹת נַעֲלַיִם, אָמְנָם בְּלִי עָקֵב, אַךְ כָּל הַנַּעֲלַיִם הָיוּ גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת. אֵין בְּרֵרָה, חָשַׁב קְרִיקֵט, אִם זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ - אֲנַסֶּה זוּג אֶחָד.
 
 
הוּא שָׁלַף זוּג נַעֲלַיִם שְׁחֹרוֹת, גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת, הִכְנִיס אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, הִזְדַּקֵּף וְנִסָּה לָלֶכֶת. הוּא נָפַל שׁוּב. אִם כָּךְ, אָמַר לְעַצְמוֹ, אֲנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַנַּעֲלַיִם בְּרַגְלַי הַקִּדְמִיּוֹת, אוּלַי כָּךְ אַצְלִיחַ לִצְעֹד. הוּא הִכְנִיס אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ לְתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם, וְהֵחֵל לְדַדּוֹת בָּהֶן לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר.
 
 
עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהִצְלַחְתִּי, אָמַר לְעַצְמוֹ קְרִיקֵט בְּסִפּוּק, אֲנִי צָרִיךְ גַּם כּוֹבַע וַעֲנִיבָה. לֹא אֶסְתַּפֵּק בְּנַעֲלַיִם כְּמוֹ הֶחָתוּל, אֲנִי צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת מַרְשִׁים וּמְכֻבָּד.
 
הָעֲנִיבוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת עַל הַדֶּלֶת שֶׁל אֲרוֹן הַבְּגָדִים בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה. קְרִיקֵט פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַקִּיצוֹנִית בְּצַד יָמִין, שָׁם הָיוּ תְּלוּיוֹת לָהֶן הָעֲנִיבוֹת עַל מִתְלֶה גָּבוֹהַּ. קְרִיקֵט רָצָה אֶת הָעֲנִיבָה הָאֲדֻמָּה, הוּא חָשַׁב שֶׁהִיא תַּתְאִים לְצֶבַע פַּרְוָתוֹ הַלְּבָנָה וְלַנַּעֲלַיִם הַשְּׁחֹרוֹת. הוּא הוֹצִיא אֶת רַגְלָיו מֵהַנַּעֲלַיִם וְקָפַץ לְעֵבֶר הָעֲנִיבוֹת.
 
 
 
  
 
 
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הִצְלִיחַ לְהוֹרִיד אֶת הָעֲנִיבָה הָאֲדֻמָּה, רַגְלוֹ נֶאֶחְזָה דַּוְקָא בָּעֲנִיבָה הַכְּחֻלָּה עִם הַפַּסִּים הָאֲפֹרִים. אֲבָל לֹא כֶּלֶב כְּמוֹ קְרִיקֵט יְוַתֵּר כָּל כָּךְ מַהֵר. הוּא קָפַץ פַּעַם שְׁנִיָּה - אַךְ הַפַּעַם נָפַל הַמִּתְלֶה שֶׁעָלָיו הָיוּ תְּלוּיוֹת כָּל הָעֲנִיבוֹת, וְאֵלֶּה הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר בַּחֶדֶר. לְפָחוֹת יוּכַל לָקַחַת מִכָּל הַבָּלָגָן הַזֶּה אֶת הָעֲנִיבָה הָאֲדֻמָּה. וּמָה יַעֲשֶׂה עִם הַמִּתְלֶה וְעִם שְׁאָר הָעֲנִיבוֹת? הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר אֶת הַכֹּל מְפֻזָּר בַּחֶדֶר, מִירָה וְיוֹאָב יִכְעֲסוּ עָלָיו, וְכָךְ יְגַלּוּ אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו לִפְנֵי שֶׁיַּסְפִּיק לְמַמֵּשׁ אוֹתָן וְיַעַצְרוּ בַּעֲדוֹ. קְרִיקֵט לָקַח בְּשִׁנָּיו כָּל עֲנִיבָה בְּנִפְרָד וְדָחַף אוֹתָן לְתַחְתִּית הָאָרוֹן, בַּחֵלֶק שֶׁהָיָה פָּתוּחַ. לְבַסּוֹף דָּחַף לְשָׁם גַּם אֶת הַמִּתְלֶה וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת, כָּךְ שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הַבָּלָגָן.
 
 
עַכְשָׁו צָרִיךְ גַּם כּוֹבַע. מֵהֵיכָן יַשִּׂיג כּוֹבַע? בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת הָיָה מִתְלֶה שֶׁבַּחֹרֶף תָּלוּ עָלָיו מְעִילִים, וּבַקַּיִץ כּוֹבָעִים. כּוֹבַע אֶחָד שֶׁל אִמָּא מִירָה, כּוֹבַע קַשׁ בַּעַל שׁוּלַיִם רְחָבִים, לֹא נִרְאָה לוֹ מַתְאִים: זֶה לֹא מַרְאֶה מְכֻבָּד מַסְפִּיק. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי כּוֹבָעִים נוֹסָפִים - כּוֹבַע בּוֹקְרִים שֶׁנִּרְאָה לוֹ גָּדוֹל מִדַּי, וּבְוַדַּאי יַסְתִּיר אֶת פָּנָיו, וְכוֹבַע בָּרֶט מְשֻׁבָּץ בְּצֶבַע אָפֹר־חוּם. אָמְנָם הוּא לֹא שָׁחֹר, אֲבָל זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ, וְעָלָיו לְהִזְדָּרֵז וְלָצֵאת לַמַּסָּע לִפְנֵי שֶׁאִמָּא מִירָה וְאַבָּא יוֹאָב יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה.
 
עַכְשָׁו הוּא נִצַּב בִּפְנֵי בְּעָיָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ. הַמִּתְלֶה בָּאָרוֹן הָיָה גָּבוֹהַּ, אֲבָל הַמִּתְלֶה בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת הָיָה גָּבוֹהַּ אֲפִלּוּ יוֹתֵר. קְרִיקֵט קָפַץ לְעֵבֶר הַמִּתְלֶה, אַךְ לֹא הִגִּיעַ. אָכֵן, מְשִׂימָה לֹא פְּשׁוּטָה, אַךְ גַּם הַפַּעַם קְרִיקֵט לֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר. הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ, חָשַׁב וְחָשַׁב, נִסָּה לְטַכֵּס עֵצָה, עַד שֶׁעֵינָיו נָפְלוּ עַל הַכִּסְּאוֹת בְּפִנַּת הָאֹכֶל. הוּא רָץ לְעֵבֶר הַכִּסְּאוֹת וְהֵחֵל לִדְחֹף אֶחָד מֵהֶם. תְּחִלָּה בְּרַגְלוֹ, אַחַר כָּךְ בְּאַפּוֹ, עַד שֶׁהַכִּסֵּא נַעֲנָה לִדְחִיפוֹתָיו. כָּךְ הִמְשִׁיךְ לְאַט לְאַט, עַד שֶׁהַכִּסֵּא הִגִּיעַ קָרוֹב לַקִּיר שֶׁעָלָיו הָיָה תָּלוּי הַמִּתְלֶה. קְרִיקֵט הָיָה מְרֻצֶּה מְאוֹד מֵהֶשֵּׂגָיו וְקָפַץ מִיָּד עַל הַכִּסֵּא. עַכְשָׁו הָיוּ הַמִּתְלֶה וְהַכּוֹבָעִים שֶׁעָלָיו בְּהֶשֵּׂג כַּפּוֹתָיו.
 
הוּא זִנֵּק לְעֵבֶר כּוֹבַע הַבָּרֶט - אַךְ בְּעֵת הַזִּנּוּק נֶהֱדַף הַכִּסֵּא לְאָחוֹר, וּקְרִיקֵט, שֶׁהִצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת הַכּוֹבַע בְּפִיו, נִשְׁאַר תָּלוּי בָּאֲוִיר. הוּא הֵחֵל לְפַרְפֵּר קְצָת בְּרַגְלָיו, וּבָרוּר הָיָה לוֹ שֶׁעָלָיו לְהַכְרִיעַ בַּנִּדּוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בַּמַּצָּב הַזֶּה. אִי לְכָךְ שִׁחְרֵר אֶת הַכּוֹבַע מִבֵּין שִׁנָּיו בְּעֶזְרַת כַּפּוֹתָיו, וְנָפַל אַרְצָה. קְרִיקֵט לֹא וִתֵּר גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא. הוּא קֵרֵב שׁוּב אֶת הַכִּסֵּא לַקִּיר וְקָפַץ בַּשֵּׁנִית לְעֵבֶר כּוֹבַע הַבָּרֶט. הַפַּעַם נָגַע אַפּוֹ בַּכּוֹבַע, וְזֶה אָכֵן נָפַל עַל הָרִצְפָּה.
 
קְרִיקֵט הָיָה שְׂבַע רָצוֹן, כָּעֵת הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ כָּל הַלְּבוּשׁ הַמַּתְאִים לַמַּסָּע. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַכִּסֵּא לִמְקוֹמוֹ, וְכָל שֶׁנּוֹתַר לוֹ הוּא לְהִתְלַבֵּשׁ. הוּא לָקַח אֶת הָעֲנִיבָה בְּפִיו, נִכְנַס לְתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם וְדִדָּה לְכִוּוּן הַכְּנִיסָה, שָׁם הָיְתָה מַרְאָה גְּדוֹלָה. עַכְשָׁו עָלָיו לִיצֹר לוּלָאָה בָּעֲנִיבָה שֶׁבָּהּ יַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ, כָּךְ שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה תְּלוּיָה עַל צַוָּארוֹ, כְּפִי שֶׁרָאָה אֵצֶל אַבָּא יוֹאָב. הוּא הִצְלִיחַ לִיצֹר לוּלָאָה בְּעֶזְרַת פִּיו וְכַפּוֹתָיו, יָצַר קֶשֶׁר כָּפוּל וְהִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ. מִיָּד אַחַר כָּךְ נֶעֱמַד מוּל הַמַּרְאָה וְחִיֵּךְ לְעַצְמוֹ בְּסִפּוּק.
 
 
עַכְשָׁו לַמְּשִׂימָה הַבָּאָה, הַכּוֹבַע עַל הָרֹאשׁ. לְעֻמַּת הַמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, מְשִׂימָה זוֹ נִרְאֲתָה לוֹ קַלָּה. עָלָיו לְהָרִים אֶת הַכּוֹבַע בַּשִּׁנַּיִם, לָשִׂים אוֹתוֹ עַל אַחַד הַכִּסְּאוֹת כָּךְ שֶׁחֶצְיוֹ יִהְיֶה בָּאֲוִיר, וְאָז לִדְחֹף אֶת הָרֹאשׁ לְתוֹכוֹ לְאַט לְאַט, וּלְהִזָּהֵר שֶׁהַכּוֹבַע לֹא יִפֹּל. הַמְּשִׂימָה הִצְלִיחָה, וּקְרִיקֵט רָץ מַהֵר אֶל הַמַּרְאָה לְוַדֵּא שֶׁהוֹפָעָתוֹ מֻשְׁלֶמֶת. הוּא בָּחַן אֶת עַצְמוֹ שׁוּב בַּמַּרְאָה וְהָיָה מְאֻשָּׁר מֵאֵין כָּמוֹהוּ.
 
עַכְשָׁו עָלָיו לָגֶשֶׁת לָעִקָּר: לְהַגִּיעַ לְמוֹנָקוֹ וְלִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ עַל כֵּס הַמַּלְכוּת. אֲבָל אֵיפֹה לַעֲזָאזֵל שׁוֹכֶנֶת מוֹנָקוֹ? לְאֵיזֶה כִּוּוּן עָלָיו לִפְנוֹת?
 
אֵין בְּרֵרָה: עָלָיו לַחֲזֹר לַמַּחְשֵׁב וּלְחַפֵּשׂ אֶת מְקוֹמָהּ הַמְּדֻיָּק.
 
הוּא דִּדָּה שׁוּב לְעֵבֶר עֶמְדַּת הַמַּחְשֵׁב, הוֹצִיא אֶת רַגְלָיו מִתּוֹךְ הַנַּעֲלַיִם, קָפַץ עַל הַכִּסֵּא וְשׁוּב נִכְנַס לְגוּגֶל, כָּתַב: ״מַפַּת הָעוֹלָם״, וְהִנֵּה זוֹ נִפְרְסָה לְפָנָיו.
 
וּוָאוּ, הַדֶּרֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל עַד לְשָׁם אֲרֻכָּה מְאוֹד, חָשַׁב לְעַצְמוֹ קְרִיקֵט, צָרִיךְ לַחֲצוֹת אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן. כְּכֶלֶב אֲנִי אָמוּר לָדַעַת לִשְׂחוֹת, אֲבָל לֹא נִסִּיתִי עֲדַיִן, וַאֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁאַצְלִיחַ, בֶּטַח לֹא בַּלְּבוּשׁ הַמְּהֻדָּר הַזֶּה.
 
אִם כָּךְ, עָלַי לַעֲלוֹת עַל אֳנִיָּה, אוּלַי עַל מָטוֹס, אֲבָל אֵיךְ אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה? כַּמָּה טוֹב הָיָה אִלּוּ אִמָּא מִירָה אוֹ אַבָּא יוֹאָב הָיוּ מַשְׁאִירִים בַּבַּיִת אֶת אַחַד הַטֶּלֶפוֹנִים הַחֲכָמִים שֶׁלָּהֶם, כִּי אָז הָיִיתִי יָכוֹל לְהֵעָזֵר בַּוֵּוייז, אֲבָל הֵם תָּמִיד לוֹקְחִים אֶת הַטֶּלֶפוֹנִים אִתָּם לְכָל מָקוֹם.
 
רֵאשִׁית עָלַי לָצֵאת מֵהַבַּיִת וְלַחֲצוֹת אֶת הַגִּנָּה, זֶהוּ צַעַד רִאשׁוֹן בַּמַּסָּע.
 
הַדֶּלֶת הָרָאשִׁית הָיְתָה נְעוּלָה, וְכָךְ גַּם דֶּלֶת הַזְּכוּכִית הַגְּדוֹלָה הַפּוֹנָה אֶל הַגִּנָּה. כַּמָּה חֲבָל, כִּי דַּוְקָא דֶּרֶךְ דְּלָתוֹת אֵלֶּה יָכוֹל הָיָה לָצֵאת בִּלְבוּשׁוֹ הַמָּלֵא בְּלֹא כָּל קֹשִׁי.
 
 
הָאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה לִקְרִיקֵט הָיְתָה לִפְתֹּחַ אֶת אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְלִקְפֹּץ הַחוּצָה. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ הָיָה עָלָיו לַעֲלוֹת עַל אַחַת הַמִּטּוֹת, אוֹ עַל אַחַד הַכִּסְּאוֹת, וְאֵיךְ יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת הָאֵלֶּה? שׁוּב, עָלָיו לִמְצֹא פִּתְרוֹן. הוּא חָשׁ צֹרֶךְ עַז לְגָרֵד בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ נִזְכַּר מִיָּד בַּכּוֹבַע. אִם יְגָרֵד, הַכּוֹבַע יִפֹּל, וַהֲרֵי הוּא כְּלַבְלַב בּוֹגֵר שֶׁיָּכוֹל לְהִתְאַפֵּק, וְהוּא אָכֵן הֶחֱלִיט לְוַתֵּר עַל הַגֵּרוּד.
 
בֵּינְתַיִם צָץ רַעֲיוֹן בְּמוֹחוֹ. הוּא יִקְפֹּץ מֵהַחַלּוֹן הַקָּרוֹב לְפִנַּת הָאֹכֶל, וּבַאֲשֶׁר לַנַּעֲלַיִם, רֵאשִׁית עָלָיו לָצֵאת מֵהֶן וּלְקָרֵב מִיָּד אֶת אַחַד הַכִּסְּאוֹת לַחַלּוֹן, לְהַעֲלוֹת כָּל נַעַל בְּנִפְרָד עַל הַכִּסֵּא בְּאֶמְצָעוּת שִׁנָּיו, אַחַר כָּךְ לִקְפֹּץ עַל הַכִּסֵּא, לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן, לִזְרֹק אֶת הַנַּעֲלַיִם הַחוּצָה לַגִּנָּה וְלִקְפֹּץ אַחֲרֵיהֶן.