אתנו יותר מתמיד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אתנו יותר מתמיד

אתנו יותר מתמיד

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

יורם בילו

יורם בילו (נולד ב-6 במרץ 1942) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה, לאנתרופולוגיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה לשנת תשע"ג.

תקציר

הסערה המשיחית שטלטלה את תנועת חב"ד בעשורים האחרונים הגיעה לפרשת דרכים גורלית בג' בתמוז תשנ"ד - מועד הסתלקותו של רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי והאחרון של החסידות. היעלמותו של הרבי הכריזמטי, שליבה מתחילת נשיאותו את התקוות לגאולה קרובה, ואף נתפס בסופה על ידי מרבית חסידיו כמלך המשיח, איימה להפוך את התקוות האלה לתחושות מרות של אכזבה ותסכול.
 
כיום, למעלה משני עשורים לאחר "המאורע של ג' בתמוז", ניתן לקבוע כי כוחו של הרבי הנעלם להדביק את חסידיו בלהט המשיחי ולהמריצם להפיץ את תורת חב"ד ואת בשורת הגאולה לא פחת, ואולי אף גבר. כיצד ניתן להסביר את החיוניות והפופולריות של חסידות שציפיותיה המשיחיות נכזבו לכאורה, והיא נותרה מיותמת, ללא אדמו"ר מכהן?
 
הטענה המרכזית המועלית בספר הזה היא כי שגשוגה של תנועת חב"ד בשנים האחרונות נובע במידה רבה מיכולתם של החסידים להנכיח את הרבי - לשמר את התחושה שהוא ממשיך להימצא ביניהם, להיות קשוב לבקשותיהם ולפעול למענם. הספר ממחיש כיצד היכולת הזאת מוצאת מן הכוח אל הפועל: כיצד החסידים מתקשרים לרבי; כיצד הם חווים את נוכחותו בחושיהם; כיצד הם חיים "עם הרבי" ו"את הרבי".
 
מוקד העניין בחיבור הזה אינו תנועת חב"ד ההיסטורית וההגות הענפה שפיתחה, אלא אמצעי ההנכחה שבהם החסידים עושים שימוש בדור האחרון. במרכז הספר נמצאת מערכת הסימנים והפרקטיקות המתפתחת מתוך הזיקה למנהיג נוכח-נפקד והנישאת על כתפיהם של חסידים שחלקם כלל לא הכירו את הרבי בחייו.
 
כתב היד של הספר זכה בפרס קרן גולדברג לכתבי יד מצטיינים מטעם האוניברסיטה הפתוחה לשנת תשע"ה

פרק ראשון

פתח דבר
 
 
הספר הזה הבשיל לאטו על אף שענייני המחקרי בנושא החל בתחושה של דחיפוּת, ואפילו בהילוּת. ההכרה בכך שהגאוּת המשיחית שגרפה את תנועת חב"ד בעשרות השנים האחרונות מייצגת רגע היסטורי נדיר למדי בעולם היהודי דרבנה אותי למהר לתעד את אירועיה במהלך התרחשותם - כאן ועכשיו. ואולם העובדה שהתחלתי בעבודת המחקר רק כעשור לאחר שהנשיא האחרון של חסידוּת חב"ד ומחולל התסיסה המשיחית בה, רבי מנחם מנדל שניאורסון, הסתלק מן העולם (או נעלם מעין כל רואה, כטענת חלק מחסידיו) עיצבה במידה רבה את תבנית המחקר בכיוון דיאכרוני ומתמשך. מוקד העבודה הפך להיות ערכת הכלים התרבותית שפיתחו החסידים כדי להפוך את הרבי הנעדר לנוכח; ותיעודם של הכלים האלה, שהופיעו בהדרגה במהלך החודשים והשנים שלאחר ההיעלמות - תיעוד שהסתמך בעיקר על פרסומים משיחיים תקופתיים - חייב אורך נשימה.
 
בכתיבת הספר נעזרתי בעמיתים־ידידים רבים. מיכל קרבאל־טובי השלימה בהדרכתי עבודת תזה על ניהול הזמן המשיחי בחב"ד, שאותה הפכנו למאמר משותף. מהמאמר הזה, ומעבודות נוספות שלה, הפקתי תובנות רבות־ערך שחלחלו אל דפי הספר. מאמר השוואתי על חב"ד וברסלב שכתבתי עם צבי מרק הפך, בשינויים קלים, לפרק 19 בספר. קרבאל־טובי ומרק התירו לי בנדיבותם להשתמש בעבודותינו המשותפות, וסייעו לי בהערות מועילות. הספר יצא נשכר גם מעבודות התזה על חב"ד המשיחית שכתבו בהדרכתי שגיב אלבז ושלמה רייניץ. אלבז גם שימש עוזר מחקר מסור ונאמן, ותרומתו לאיסוף החומר לא תסולא בפז. רבי יהושע מונדשיין ז"ל, חסיד חב"ד והיסטוריון עתיר זכויות שלה (וגם אנטי־משיחיסט מובהק) פתח לפני ברוחב לב את ארכיונו הפרטי שבו תיעד בשקדנות את הסערה המשיחית בתנועה. יעמדו על הברכה עמנואל אטקס, משה אידל, רחל אליאור, בנימין בית הלחמי, יוני גארב, אלון דהן, בועז הוס, שמואל היילמן, גלית חזן־רוקם, איתן כלפא, חביבה פדיה, מנחם פרידמן, תומר פרסיקו, קימי קפלן, אריאל רוט וגדי שגיב. כולם תרמו לספר במישרין או בעקיפין, אך האחריות לכתוב בו כולה שלי.
 
לאחר התלבטות החלטתי להימנע מציון שמותיהם של חסידי חב"ד הרבים - משיחיסטים ומתנגדיהם - שבהם נעזרתי במהלך העבודה. החסידים האלה נתנו בי אמון, הקדישו לי מזמנם וסיפקו לי מידע יקר ערך. עם זאת, איני בטוח שאזכוּר שמותיהם בפתח דבר של ספר אקדמי, שנכתב מנקודת מבט חיצונית לחב"ד, יהיה לרוחם. זו ההזדמנות לשלוח לכולם שלמי תודה במקובץ.
 
תודה מיוחדת שלוחה לאביטל רגב־שושני שערכה את הספר במיומנות ובשום שכל. טביעת האצבעות המקצועית שלה הותירה בו חותם משמעותי. ולבסוף, חובה נעימה היא להודות לאוניברסיטה הפתוחה שהעניקה לי את פרס "קרן גולדברג" לשנת תשע"ה-2015 עבור כתב היד שביסוד הספר וכן לצוות בית ההוצאה לאור שלה. תודה מקרב לב לקובי מצר נשיא האוניברסיטה, לאביבה חלמיש ראש הוצאת הספרים שלה ויו"ר ועדת הפרס, לליטל בכר עוזרתה הנאמנה ולחברי ועדת הפרס דבורה ברנשטיין, עלי יסיף וגבי שפלר.
 
נוסחים מוקדמים של ארבעה מפרקי הספר הופיעו במקומות הבאים:
 
פרק 5 מבוסס על מאמרי: "'אתנו יותר מתמיד': הנכחת הרבי מלובביטש בפלג המשיחי של חב"ד", קימי קפלן ונורית שטלדר (עורכים), מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל, ירושלים, 2009, עמ' 209-186.
 
פרק 11 מבוסס על מאמרי: "'רצוננו לראות את מלכנו': התגלויות בחב"ד המשיחית", עיונים בתקומת ישראל 9, 2015, עמ' 59-29.
 
פרק 15 מבוסס על מאמרי: "'לעשות עוד הרבה מנחם־מענדלים': עקרות, הולדה ובריאה בחב"ד המשיחית", הגר סלומון ואביגדור שנאן (עורכים) מרקמים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כח, ירושלים, 2013, עמ' 678-651.
 
פרק 19 מבוסס על מאמר שכתבתי יחד עם צבי מרק: "בין צדיק ומשיח, קווי מתאר לניתוח השוואתי של חסידות חב"ד וברסלב", עיונים בתקומת ישראל 23, 2013, עמ' 378-350.

יורם בילו

יורם בילו (נולד ב-6 במרץ 1942) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה, לאנתרופולוגיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה לשנת תשע"ג.

עוד על הספר

אתנו יותר מתמיד יורם בילו
פתח דבר
 
 
הספר הזה הבשיל לאטו על אף שענייני המחקרי בנושא החל בתחושה של דחיפוּת, ואפילו בהילוּת. ההכרה בכך שהגאוּת המשיחית שגרפה את תנועת חב"ד בעשרות השנים האחרונות מייצגת רגע היסטורי נדיר למדי בעולם היהודי דרבנה אותי למהר לתעד את אירועיה במהלך התרחשותם - כאן ועכשיו. ואולם העובדה שהתחלתי בעבודת המחקר רק כעשור לאחר שהנשיא האחרון של חסידוּת חב"ד ומחולל התסיסה המשיחית בה, רבי מנחם מנדל שניאורסון, הסתלק מן העולם (או נעלם מעין כל רואה, כטענת חלק מחסידיו) עיצבה במידה רבה את תבנית המחקר בכיוון דיאכרוני ומתמשך. מוקד העבודה הפך להיות ערכת הכלים התרבותית שפיתחו החסידים כדי להפוך את הרבי הנעדר לנוכח; ותיעודם של הכלים האלה, שהופיעו בהדרגה במהלך החודשים והשנים שלאחר ההיעלמות - תיעוד שהסתמך בעיקר על פרסומים משיחיים תקופתיים - חייב אורך נשימה.
 
בכתיבת הספר נעזרתי בעמיתים־ידידים רבים. מיכל קרבאל־טובי השלימה בהדרכתי עבודת תזה על ניהול הזמן המשיחי בחב"ד, שאותה הפכנו למאמר משותף. מהמאמר הזה, ומעבודות נוספות שלה, הפקתי תובנות רבות־ערך שחלחלו אל דפי הספר. מאמר השוואתי על חב"ד וברסלב שכתבתי עם צבי מרק הפך, בשינויים קלים, לפרק 19 בספר. קרבאל־טובי ומרק התירו לי בנדיבותם להשתמש בעבודותינו המשותפות, וסייעו לי בהערות מועילות. הספר יצא נשכר גם מעבודות התזה על חב"ד המשיחית שכתבו בהדרכתי שגיב אלבז ושלמה רייניץ. אלבז גם שימש עוזר מחקר מסור ונאמן, ותרומתו לאיסוף החומר לא תסולא בפז. רבי יהושע מונדשיין ז"ל, חסיד חב"ד והיסטוריון עתיר זכויות שלה (וגם אנטי־משיחיסט מובהק) פתח לפני ברוחב לב את ארכיונו הפרטי שבו תיעד בשקדנות את הסערה המשיחית בתנועה. יעמדו על הברכה עמנואל אטקס, משה אידל, רחל אליאור, בנימין בית הלחמי, יוני גארב, אלון דהן, בועז הוס, שמואל היילמן, גלית חזן־רוקם, איתן כלפא, חביבה פדיה, מנחם פרידמן, תומר פרסיקו, קימי קפלן, אריאל רוט וגדי שגיב. כולם תרמו לספר במישרין או בעקיפין, אך האחריות לכתוב בו כולה שלי.
 
לאחר התלבטות החלטתי להימנע מציון שמותיהם של חסידי חב"ד הרבים - משיחיסטים ומתנגדיהם - שבהם נעזרתי במהלך העבודה. החסידים האלה נתנו בי אמון, הקדישו לי מזמנם וסיפקו לי מידע יקר ערך. עם זאת, איני בטוח שאזכוּר שמותיהם בפתח דבר של ספר אקדמי, שנכתב מנקודת מבט חיצונית לחב"ד, יהיה לרוחם. זו ההזדמנות לשלוח לכולם שלמי תודה במקובץ.
 
תודה מיוחדת שלוחה לאביטל רגב־שושני שערכה את הספר במיומנות ובשום שכל. טביעת האצבעות המקצועית שלה הותירה בו חותם משמעותי. ולבסוף, חובה נעימה היא להודות לאוניברסיטה הפתוחה שהעניקה לי את פרס "קרן גולדברג" לשנת תשע"ה-2015 עבור כתב היד שביסוד הספר וכן לצוות בית ההוצאה לאור שלה. תודה מקרב לב לקובי מצר נשיא האוניברסיטה, לאביבה חלמיש ראש הוצאת הספרים שלה ויו"ר ועדת הפרס, לליטל בכר עוזרתה הנאמנה ולחברי ועדת הפרס דבורה ברנשטיין, עלי יסיף וגבי שפלר.
 
נוסחים מוקדמים של ארבעה מפרקי הספר הופיעו במקומות הבאים:
 
פרק 5 מבוסס על מאמרי: "'אתנו יותר מתמיד': הנכחת הרבי מלובביטש בפלג המשיחי של חב"ד", קימי קפלן ונורית שטלדר (עורכים), מנהיגות וסמכות בחברה החרדית בישראל, ירושלים, 2009, עמ' 209-186.
 
פרק 11 מבוסס על מאמרי: "'רצוננו לראות את מלכנו': התגלויות בחב"ד המשיחית", עיונים בתקומת ישראל 9, 2015, עמ' 59-29.
 
פרק 15 מבוסס על מאמרי: "'לעשות עוד הרבה מנחם־מענדלים': עקרות, הולדה ובריאה בחב"ד המשיחית", הגר סלומון ואביגדור שנאן (עורכים) מרקמים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כח, ירושלים, 2013, עמ' 678-651.
 
פרק 19 מבוסס על מאמר שכתבתי יחד עם צבי מרק: "בין צדיק ומשיח, קווי מתאר לניתוח השוואתי של חסידות חב"ד וברסלב", עיונים בתקומת ישראל 23, 2013, עמ' 378-350.