המסע
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המסע
מכר
מאות
עותקים
המסע
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים
5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: ליאת זינגר, רקפת בר-קמה
  • הוצאה: פראג, מנדלי
  • תאריך הוצאה: מרץ 2018
  • קטגוריה: רוחניות
  • מספר עמודים: 341 עמ' מודפסים

ברנדון בייס

ברנדון בייס ריפאה את עצמה מגידול מסוכן ברחמה תוך שישה וחצי שבועות בלבד.
 
בעקבות ריפויה היא יצרה גישה חדשה ומהפכנית לריפוי טבעי, שתהיה נגישה לכולם.
 
עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם נעזרו בספר ובסדנאות “המסע” כדי להתעורר אל היכולת האינסופית שלהם ולשחרר את עצמם מחסימות רגשיות וממחלות כרוניות.

תקציר

ברנדון בייס היתה מורה למודעות ולריפוי הוליסטי, תלמידה של דיפאק צ’ופרה, ואסיסטנטית של אנטוני רובינס, כאשר אובחן ברחמה גידול מסוכן בגודל כדורסל. מתוך החלטה נחושה להירפא באופן טבעי, סירבה להתאשפז מיד ולעבור ניתוח שהוגדר כדחוף ביותר. בכוחות נפש מיוחדים, ומתוך הכרות עם תחומי ריפוי הוליסטי שונים, היא אירגנה לעצמה סדרת טיפולים לניקוי הגוף מרעלים. במהלך עיסוי היא נקלעה למסע עמוק אל תוך עצמה, בו נחשף בפניה השורש הנפשי של מחלתה. ששה שבועות וחצי לאחר מכן, לא נשאר זכר לגידול. המסע האישי של ברנדון בייס, שהביא אותה לגילוי האהבה ללא תנאי, השלווה חסרת הגבולות, הנוכחות החיה שבתוכה – גרם לה להעמיק בתהליך שעברה, וליצור גישה חדשה ומהפכנית לריפוי טבעי, שתהיה נגישה לכולם. עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם נעזרו בספר ובסדנאות “המסע” כדי להתעורר אל היכולת האינסופית שלהם ולשחרר את עצמם מחסימות רגשיות וממחלות כרוניות.

פרק ראשון

מכתב מברנדון
 
 
קוראים אהובים,
 
ביצירת מהדורה מחודשת ומעודכנת זו של ספר המסע היתה תפילתי העמוקה ביותר שתקבלו את התורה והתהליכים העדכניים ביותר. עברו תשע-עשרה שנים מאז נרפאתי מגידול בגודל כדורסל. עבודת הריפוי העמוקה והמשחררת הזו נולדה במקורה מההתנסות המכניעה ההיא, ששינתה את חיי.
 
כמובן, במהלך השנים, תוך שעבדתי עם עשרות אלפי בני אדם מסביב לעולם, ראיתי מה עובד וגם מה לא עובד, כך שהעבודה, באופן טבעי ואורגני למדי, התפתחה, העמיקה והתרחבה. במשך הזמן נולדה מעצמה צורת עבודה חדשה, ידידותית יותר למשתמש ומזוקקת יותר, ובד בבד גם משחררת יותר ומעניקה חופש.
 
מקורה של שיטת המסע אינו בתיאוריה או בנוסחה רעיונית כלשהי, אלא מהתנסות חיה וישירה של בני אדם בריפוי חייהם: פיזית, רגשית ורוחנית. אני מאחלת לכם, קוראים יקרים, שבעודכם קוראים ספר זה, לא רק תשאבו השראה מן הסיפורים הכלולים בו, אלא תצאו למסע ריפוי משלכם, מסע אל תוך החופש והשלמות שבתוככם.
 
תפילתי היא שתשובו “הביתה“, לאהבה ולשלווה שהם מהותכם האמיתית, נשמתכם. השתמשו בתהליכים אלה שבהשראת החסד לרפא את חייכם, והעבירו את העבודה הזו גם הלאה, לאהוביכם, כדי שגם הם יתחילו לשחרר את חייהם, עזרו להם לגלות את הפוטנציאל האלוהי שבתוכם ולהיפתח אליו.
 
מאז נכתב הספר הזה לראשונה והפך לרב מכר, אני מלאת התפעמות מהאופן שבו עבודת המסע התפשטה “כאש בשדה קוצים“ בכל מקום אליו הגיעה ברחבי העולם. בשנתיים האחרונות מועברת סדנת המסע האינטנסיבית, סדנת הבסיס שלנו, בשלושים וחמש מדינות, והספר הזה מתורגם כיום לעשרים ושלוש שפות - והמספר רק הולך וגדל. יש לנו כיום ארבעה משרדים בארבע יבשות - ארה“ב, אוסטרליה, דרום אפריקה ובריטניה - כדי שנוכל לעמוד בדרישה לעבודה הזו, ולהעניק לאנשים את התמיכה האישית שהם זקוקים לה כדי לעבור את המסעות הפרטיים שלהם.
 
בכל פעם שאני נוסעת ברחבי העולם (על פי רוב אני נמצאת בנסיעות כארבעים וארבעה שבועות בשנה) אני מרגישה שלא חשוב באיזו מדינה אני נמצאת, יש כמיהה כה עמוקה להיפתח ולהתעורר אל תוך הפוטנציאל האלוהי, לגדלות המתקיימת בתוך כל אחד מאיתנו. כולנו צמאים לרפא את חיינו, ואנשים רוצים את הכלים, את השיטות ואת התהליכים שיוציאו אותם לחופשי. הם כמהים להביא ריפוי ושלמות לחיי היומיום שלהם, והם רוצים תוצאות בנות קיימא.
 
גל עצום של התעוררות וריפוי סוחף את הפלנטה שלנו בימים אלה, ואני מניחה שכולנו מרגישים “משיכה“ להיענות לציווי העולמי הזה, להיות חלק מהשינוי ומהריפוי שהעולם שלנו כל כך זקוק להם בימים סוערים אלה. אנחנו מחפשים עבודה מעשית, אמיתית, ארצית, שיש לה תוצאות הניתנות למדידה. עבודה שעוזרת לסלק את החסמים שלנו, החבלנים הסמויים שלנו והמגבלות שלנו. עבודה שתחדור אל מתחת לעור שלנו, לשורש הסוגיות הרגשיות והפיזיות שלנו, ותנקה אותן. עבודה שתאפשר לנו להיפתח אל הגדולה המהותית שלנו, אל האהבה והחופש, שהם טבענו האמיתי. כולנו כמהים להתנסוּת ממשית בגדולה האותנטית שלנו. אנחנו רוצים לשחרר את חיינו ולחוות את החדווה הטבעית שטמונה בליבת הווייתנו.
 
בסופו של דבר, אנחנו רוצים להסיר את הסוכך מעל האור של עצמנו ולגלות את האמת שלנו, למצוא את התשובות שלנו עצמנו. אנחנו רוצים לחיות חיים אותנטיים, אשר מונְחים על ידי החסד, מתוך אהבה שהיא טבענו האמיתי.
 
הספר הזה נועד להעניק לכם את הכלים לכך, את השיטות, את התהליכים משני החיים הדרושים כדי לחוות את הריפוי הזה.
 
מאז פורסמה העבודה הזו לראשונה, נולד ה-Journey Outreach (המסע מושיט יד) ארגון הצדקה הבינלאומי שלנו, ועבורי זהו מקור להשראה, הכרת תודה והתפעמות אמיתית על בסיס יומי, לראות את עבודת הריפוי הזו משנה את חייהם של אנשים שבמצב רגיל לעולם לא היו יכולים להרשות לעצמם לבוא לסדנאות או אף לרכוש את הספר.
 
בורכנו בכך שהוזמנו לכמה מהקהילות הנוגעות ללב והמאתגרות ביותר, ומדי יום אני חוגגת את יכולתו של הלב האנושי להירפא, אפילו לנוכח פגיעה כה עצומה, אפילו לנוכח מצבים שקשה לדמיין איך ניתן להתגבר עליהם. במקומות שונים קיבלו אותנו ילידים אל תוך העבודה השבטית שלהם, הכפרים, השמורות והעיירות שלהם, כדי שנעזור להם לנקות את תוצאות האלימות, ההתעללות וההתמכרויות שהן תוצאה של נסיבות חיים בלתי נסבלות או דיכוי, נפרדות ושלילת זכויות בסיסיות.
 
עבדנו בשמורה המדברית בסדונה, אוסטרליה, עם קהילת האבוריג‘ינים, ועם זקני קהילת המָאוֹרים בניו זילנד. נתנו חסות ללמעלה ממאה פרויקטים ביבשת אפריקה - בדרום אפריקה, קניה, טנזניה, זימבבואה, בוטסואנה, נמיביה - ובצפון אמריקה אנחנו עובדים בצמוד עם אנשי First Nation's People בסאסקטון, קנדה. בהודו אנחנו עובדים עם יתומים ועם “ילדי הרכבת“ שננטשו שם בידי הורים שלא יכלו עוד להרשות לעצמם להאכיל אותם. יש לנו פרויקטים עם ילדי בית ספר בכל רחבי העולם בבתי הספר עצמם. אנחנו עובדים עם אסירים שנידונו למאסר עולם, ועם צוותים רפואיים הפועלים בתנאי מחסור מהקשים ביותר.
 
אם אנשים בנסיבות קורעות לב אלה מצליחים באמת לרפא את חייהם ומוצאים שלמות ושלווה, אין ספק שגם אנחנו יכולים. אנשים אלה הם עדות חיה לעבודה, חזון של אפשרויות לכולנו, והם מציעים לנו הזמנה מפתה להתחיל את מסע הריפוי האישי שלנו.
 
פרויקט אחד שיקר במיוחד ללבי הוא פרויקט רכבת הפילופֶפָּה (the Phelophepa Train Project) בדרום אפריקה. ה-Journey Outreach הצטרף כאן לארגוני צדקה עולמיים נוספים ויחד נוצרה “רכבת הבריאות“ המצוידת בחדר ניתוח, צוות של רופאים, פסיכיאטרים ומטפלי מסע. כאשר הרכבת עוצרת בכפר, הכפריים יכולים לעלות עליה ולקבל סיוע רפואי, כולל ניתוחים. אם הם ניצבים בפני אתגר מנטלי מסוים, הם יכולים להיפגש עם פסיכיאטר, ואם הם סובלים מסגירות או ממחסום רגשי, הם יכולים להיפגש עם מטפל מסע.
 
לצורך הדוגמה, נניח שהתעללו בילד בחצר בית הספר. איש לא נתן לילד ספר הדרכה המכיל הוראות איך להתמודד עם טראומה כזו. באופן טבעי, הילד מנסה להתמודד איתה על ידי כך שהוא נסגר רגשית ונסוג. ואז, כאשר הוא חוזר לכיתה והמורה אומר: “פתחו בעמוד 356 בספר העבודה שלכם“, הילד בקושי מסוגל לקרוא מה מונח לפניו. הוא אינו מסוגל להתרכז, הוא אטום מדי, ובסופו של דבר הוא מתויג כתלמיד שאינו מתפקד בבית הספר.
 
בעזרת תהליך המסע המטפל עוזר לו להגיע לשורש של מה שגרם להיסגרות הזו, וניתן להנחות אותו בעדינות לסלק את הטראומה, להגיע להבנה מה קרה ולבסוף לסלוח. כך הגוף וההוויה יכולים להירפא באופן טבעי. שיטת המסע עוזרת להיפתח אל הפוטנציאל המולד, כך שהאינטליגנציה הטבעית יכולה לנצנץ ברגע שהזיכרונות התאיים הישנים נסגרים והמגבלות נוקו.
 
הילדים הללו מקבלים הזדמנות להסיר את הכיסוי מעל האור שבתוכם.
 
כך, בהוראת משרד החינוך הדרום אפריקאי (ואנחנו עובדים עם משרדי החינוך בכמה מדינות בעולם), ברגע שהרכבת נעצרה מחוץ לכפר, צוות של מטפלי המסע מוזמן אל בתי הספר כדי להכשיר את המורים לעבוד בשיטת המסע, כך שהילדים יוכלו לקבל טיפול על בסיס קבוע. אחרי שנה של חקר מקרים, הם גילו כי שיעור ההצלחה במבחנים בקרב ילדים שעברו תהליך מסע מדי שבוע, הגיע ל-91 עד 93 אחוזים, בעוד שהממוצע בקרב אלה שלא עברו תהליך כזה עמד על 67 אחוזים בלבד. תוכלו לראות סרטונים נוגעים ללב על הפרויקט הזה באתר שלנו www.thejourney.com.
 
מה שהִכּה אותי בתדהמה לאחרונה, כיוון שזהו אות של תקווה בזמנים המאתגרים שאנחנו חיים בהם, הוא שהן חברות והן משרדי ממשלה מנסים להכניס עבודת תודעה למקומות העבודה על מנת לשחרר ולהעצים את עובדיהם, וזאת על ידי שימוש בעבודה רבת העוצמה של תוכנית מנהיגות עם חזון. (חברת Conscious Company עם התוכנית שלה למנהיגות עם חזון, היא היום חברה אחות לחברת הסדנאות של המסע). קווין בילט, בן זוגי ונשיא שתי החברות, עובד כיום עם משרד המשפטים בקנדה, ואני עבדתי עם מספר משרדי חינוך ברחבי העולם, והייתי נרגשת במיוחד מהעבודה שעשיתי לאחרונה במשרד החינוך בישראל, שם השרים עצמם עברו את התהליך. בהולנד, אם אתם עובדים במשרד ממשלתי וסובלים מ“דחק בעקבות התפקיד“, תפנה אתכם הממשלה לקליניקה שמטפלת בשיטת המסע ואושרה על ידה, ואף תממן לכם טיפול שם, כדי להגיע למקור הדחק ולסלק אותו.
 
אנחנו חיים בתקופה מרגשת ביותר!
 
במהלך השנים העבודה עצמה התפתחה והתרחבה הרבה מעבר למה שיכולתי לראות בעיני רוחי בהתחלה. כיום אנחנו מציעים למטפלי המסע תוכניות בארבע יבשות, כדי שאנשים מכל שדרות העם יוכלו להביא את העבודה רבת העוצמה ומשנת החיים הזו אל תוך חייהם, לחיי בני משפחתם ולקהילות שלהם. בעוד העבודה מתפתחת, נוספו קורסים רבים אשר באמצעותם ניתן לטפל ולרפא כמעט כל היבט בחיים. יש אפוא דרכים רבות שבהן תוכלו להשתמש בעבודה הזו כדי לשחרר את חייכם ולצאת למסע ריפוי ייחודי משלכם.
 
תקצר היריעה מלהכיל את כל הסיפורים שהייתי שמחה לחלוק איתכם, ואתם ודאי רוצים להגיע לספר עצמו. הדבר שמרגש אותי יותר מכול הוא פוטנציאל הריפוי שיכול לרפא כמעט כל פגיעה וכאב שנראים חשוכי מרפא, ומעל לכול לרפא טראומות, ומאפשר לכולנו למצוא את דרכנו הביתה, לשלמות, לחדווה שהיא מהותנו. אם ברצונכם לקבל השראה אמיתית מכמה מן הסיפורים, קראו את הספר הנלווה לחיות את המסע1, זה יפתח את לבכם לרווחה כיוון שהוא מלא בסיפורי שינוי מדהימים.
 
אני מתפללת שספר זה לא רק ירפא את חייכם, אלא גם יניע אתכם למסע הריפוי הייחודי שלכם. אני מקווה שהוא יפתח את השער לעצמי העמוק ביותר שלכם, ושתגיבו לצו לבכם ותחזרו הביתה לגדולה שהיא אתם. אני מתפללת גם שאזכה לפגוש אתכם אישית לאורך הדרך באחת הסדנאות שלנו אי שם בעולם, ויחד ניפתח לנוכחות האינסופית של האהבה.
 
כל האהבה והברכות
 
נמסטה
 
ברנדון
 
1 Living The Journey - טרם ראה אור בעברית.
 
 
 
 
 
מבוא למסע
 
 
הספר הזה עוסק בחופש - החופש לחיות את החיים כפי שתמיד חלמתם שהם יכולים להיות.
 
עמוק בתוך כל אחד מאיתנו שוכן פוטנציאל עצום, ממתין כדי לפתוח בפנינו את השער לחדווה, לגאונות, לחופש ולאהבה שנמצאים בתוכנו. הנוכחות הזו קוראת לכם הביתה עכשיו, כמהה לשחרר אתכם. עם זאת, לכולנו יש בעברנו מקרים שבהם חשנו לכודים או מוגבלים. אנחנו שומעים את הלחישה של הנשמה שלנו קוראת לנו, ומרגישים שאיננו מסוגלים להתחבר לגדולה הזו. אנחנו מרגישים מכוסים או חסומים, מוגבלים על ידי הרגשות והתחושות שלנו - כעס, פחד, דיכאון, אֵבל, פגיעה, חרדה. זה יכול להיות משהו פשוט, כמו להרגיש שחייב להיות עוד משהו בחיים, או מורכב כמו תחושה של כישלון מוחלט. זה יכול להיות מצמית כמו התמכרות או מסכן חיים כמו מחלה קשה.
 
לא משנה כמה עמוקה הסוגיה ולא חשוב כמה נאבקתם בה, יש לכם אפשרות להשתחרר ממנה לחלוטין, ולצאת שלמים ובריאים. אתם מסוגלים להגיע לשורש של אותה סוגיה, למוסס אותה, לשחרר אותה לחלוטין ולהוציא את עצמכם לחופשי כדי לחיות את החיים במלוא הפוטנציאל שלכם, כביטוי מוחלט של העצמי האמיתי שלכם.
 
בתהליך הטרנספורמציה המכניע של ריפוי טבעי מגידול במשך שישה וחצי שבועות בלבד, חשפתי חדווה וחופש אינסופיים שהפכו לחוויה יומיומית עבורי מאז. זוהי המתת היקרה ובעלת הערך הרב ביותר בחיי. מאז המסע הבלתי נשכח האישי שלי לפני תשע-עשרה שנה, זה מרגש ומעורר השראה בצורה יוצאת דופן להתבונן במסע מתפשט במהירות בכל מדינה שבה הוא מועבר. ברחבי העולם עשרות אלפי בני אדם מכל הסוגים והמינים משתמשים בשיטת המסע כדי לגלות חופש אמיתי בחייהם. הם מגלים את התשובות וחושפים את האמיתות העמוקות ביותר שלהם, הם מנקים חסימות רגשיות ואתגרים פיזיים מן העבר שעצרו בעדם, והם נרפאים סוף סוף בכל רמות הווייתם. אנשים רגילים מגיעים לתוצאות בלתי רגילות. נראה שלא משנה מה הרקע שלכם או בני כמה אתם, מהי התרבות שלכם או איזה חינוך קיבלתם, כל אחד יודע שיש בתוכו פוטנציאל עצום שהוא טרם הגיע אליו, נוכחות חסרת גבולות, וכולנו כמהים בסתר לחוות אותה. הנוכחות הזו ערה גם כשאתם ישנים בלילה, וגורמת ללבכם לפעום, לתאיכם לשכפל את עצמם ולשערכם לצמוח. חלק מהמתנה יוצאת הדופן של מסע הריפוי הפרטי שלי היה לגלות ולהיות החלוצה של שיטה פשוטה אך רבת עוצמה שבאמצעותה ניתן להגיע למגע ישיר עם החוכמה האינסופית - חוכמה שיכולה לחשוף בפניכם זיכרונות ודפוסים רגשיים עתיקי יומין המאוחסנים בתאיכם, ואנרגיית ריפוי המסוגלת למוסס ולנקות סוגיות ישנות אלה לחלוטין, כך שהגוף וההוויה יכולים לצאת לתהליך של ריפוי טבעי.
 
כיום אני נוסעת ברחבי העולם עם המסע, מעבירה סדנאות ותוכניות מתקדמות. אני תמיד שמחה לראות שזה מושך אנשים מכל מקצועות העזרה - הרפואית, המסורתית, המשלימה והרוחנית. אני מעבירה הרצאות וסמינרים בבתי חולים, בהוספיסים, במרכזי סיוע לנפגעי התעללות, במכללות להומיאופתיה, במרכזי ריפוי, בארגונים רוחניים, בכנסיות וכן לקבוצות תמיכה בחולי סרטן ובמכורים בתהליכי גמילה, לבתי ספר, לאוניברסיטאות, למשרדי ממשלה, וכמובן, לאנשים מכל רקע שהוא. בכל מקום שאני מגיעה אליו, אנשים משלבים בהצלחה את עבודת המסע בתוכניות המקצועיות שלהם, בקלות ובחסד. אני מאמינה שכולנו מזהים את העובדה שישנן כמה בעיות שפשוט דורשות עבודת ריפוי מהסוג של להפשיל-שרוולים-ולצלול-פנימה-בכנות. אנחנו יודעים שחשוב להתייחס לסוגיות אלה ברמה העמוקה ביותר כדי לסלק אותן ולמוסס אותן לחלוטין. יחד אנחנו מבינים ששיטת המסע היא דרך להביא ריפוי עמוק, שלמות ותחושה עמוקה של רווחה - ולא משנה מה הרקע שלנו בריפוי. אחת התוכניות שאני מעבירה ברחבי העולם היא תוכנית להסמכת מטפלים, שמושכת אליה רופאים, מטפלים אלטרנטיביים, יועצים מכל הסוגים, פסיכיאטרים, כמרים, נזירות, עובדים סוציאליים, מורים, מרצים במכללות ומעל לכול, אנשים פשוטים מכל שדרות העם.
 
בדרום אפריקה יש רופאים שהכניסו את העבודה הזו, המבוססת על ריפוי וסליחה, לקהילות שאינן יכולות להרשות לעצמן טיפול רפואי, ואנחנו עוזרים להכשיר את אנשי הצוות שלהם. יחידות טראומה משטרתיות משתמשות בעבודה הזו עם נפגעי פשעים אלימים. הכשרתי יועצים העובדים עם נפגעי התעללות בסואטו להשתמש בעבודה הזו בקהילה שלהם. בבריטניה, אירופה ואוסטרליה כמרים מביאים את העבודה הזו לקהילות שלהם. מורים משיגים תוצאות מדהימות עם בני נוער, ועוזרים לפתח כיתות של בני נוער מאוזנים, בטוחים בעצמם ובעלי הישגים. באוסטרליה, שבה היה הספר הזה לרב המכר מספר אחת בתחומו, יש רופאים ומטפלים שמחזיקים אותו בחדרי ההמתנה שלהם ומאפשרים למטופלים שלהם לעיין בו, מתוך הבנה שלפעמים ריפוי דורש יותר מאשר רק כדורים.
 
קבוצות לגמילה מהתמכרויות משתמשות בעבודה הזו כדי לנקות סוגיות של תיעוב עצמי המתקשרות קשר ישיר לשימוש בסמים, ואחיות במרכזי טיפול בסרטן משתמשות בו לצד טיפול כימותרפי. סוואמי אחד לקח את העבודה לאשרם שלו כדי לעזור לאנשים להעמיק את חוויית האינסוף שלהם, ונזירות משתמשות בו כדי לחוות את השלווה העמוקה שבפנים. רבנים בבתי כנסת בישראל עוזרים לאנשי הקהילה שלהם לשחרר את עצמם מסוגיות רגשיות עמוקות, ומלווים רוחניים המלווים אנשים על ערש דווי משתמשים בעבודת המסע כדי לפתוח אצל מטופליהם צוהר לשלווה האינסופית שבתוכם ולהקל עליהם את המעבר. עבודת המסע ללא ספק חוצה תרבויות וקוסמת לאנשים מכל דת, אמונה, גיל ומצב בחיים.
 
מרגשים יותר מכול הם מאות שיחות הטלפון, המכתבים והודעות הדואר האלקטרוני שאנחנו מקבלים מאנשים בכל העולם שידם אינה משגת להשתתף בסדנאות - אנשים המשתמשים באומץ רב בתהליכים המוסברים בספר כדי לעבור את מסע הריפוי שלהם. כותבים לנו אנשים שסילקו בהצלחה ובאופן מלא חסימות רגשיות שסבלו מהן זמן רב, ומצבים כמו: דיכאון כרוני, אֵבל, דימוי עצמי נמוך, קנאה, התעללות ובגידה. בכל פעם מחדש מתעוררת בנו ההשראה כאשר מישהו מספר לנו איך השתחרר מאתגרים פיזיים, כגון: מחלת לב, סרטן השד, עייפות כרונית, דלקת פרקים חמורה, מחלת קרוהן, מחלת עור - וזה רק חלק מהרשימה. בכל יום אנחנו מקבלים למשרד שלנו הודעות על ריפוי מכל רחבי תבל. נוסח ההודעות זהה: “הצלחתי להתחבר לאינטליגנציה האינסופית של עצמי, לגלות את החסימות שלי, לשחרר אותן, ולשחרר את עצמי לחופשי - על ידי השימוש בתהליך שבספר בלבד“.
 
המתנה הגדולה ביותר בחיי היתה שהחסד חשף בפני את הכלים לשחרור העבר ולגילוי היופי, האהבה והשלווה שבתוך כל אחד מאיתנו. תפילתי העמוקה ביותר היא שכל אחד, ולא רק חלק מאיתנו, יתעורר אל הנוכחות יוצאת הדופן של הגדולה שבתוכנו, ושכולנו נתחיל לחיות את חיינו כביטוי מלא של האהבה, הפוטנציאל הזה, שבתוכנו.
 
הספר הזה נכתב כביטוי של הכרת תודה עמוקה שאני חשה על תהליך הריפוי רב העוצמה שעברתי, בליווי התפילה שיהיה זה כלי חי שיעורר השראה גם בכם לצאת למסע ריפוי משלכם.
 
מי ייתן ותגלו את החדווה האינסופית שבבסיס הווייתכם. זוהי הזמנה בשבילכם לצאת לחופש, מפת הדרכים לנשמה שלכם. האם אתם מוכנים להמריא?
 
“גשו אל הקצה“, הוא אמר.
 
“איננו יכולים, מאסטר, אנחנו פוחדים“.
 
“גשו אל הקצה“, הוא אמר.
 
“איננו יכולים, מאסטר, אנחנו פוחדים“.
 
“גשו אל הקצה“, הוא אמר.
 
הם ניגשו. הוא דחף אותם... הם עפו.
 
החופש הוא הייעוד שלנו, ובכל זאת אנחנו פוחדים לפסוע את הצעד הראשון, שיישא אותנו אל הגדולה שהיא טבענו האמיתי.
 
 
 
הקדמה
 
סיפור ששמעתי פעם אומר, שכל אחד מאיתנו מגיע לעולם הזה כיהלום נוצץ, טהור, ללא פגם. במהלך ניסיונות הגדילה שלנו עם כל תלאות החיים, הולך ומסתתר הזוהר הפנימי שלנו בערימות של לכלוך - שקרים, שיפוטים ומגבלות שאנחנו מאמצים לעצמנו.
 
כאנשים בוגרים אנחנו מצפים את הכול בכיסוי של לכה מבריקה ונוצצת, מציגים את הברק המלאכותי הזה לעולם ותוהים מדוע אף אחד לא חושב שאנחנו כאלה נפלאים. במשך הזמן אנחנו אפילו מתחילים להאמין שכיסוי המגן הזה הוא מי שאנחנו באמת, ואנחנו מעצבים את כל הזהות שלנו סביב התדמית הזו.
 
אם יש לנו מזל, החיים מציבים בפנינו מתנה - “צלצול השכמה“. משהו קורה, השכבה החיצונית נסדקת לרגע, ואנחנו יכולים לראות מבעד לכל השקרים והחסימות. אנחנו חודרים את שכבות הלכלוך וקולטים הבהוב של היהלום הנוצץ שבתוכנו.
 
אם אנחנו ממש בני מזל, נבלה את שארית חיינו במסעות חזרה הביתה, אל היופי ואל החופש. נגלה שתמיד היינו, ותמיד נהיה, היהלום המבריק ללא רבב הזה - שלמים וחופשיים לחלוטין.
 
זהו סיפורו של המסע הביתה ושל קריאתה הבלתי פוסקת של הנשמה להכיר בגדולה שבתוכנו. זהו צלצול ההשכמה שלכם, ההזמנה שלכם לחזור סוף סוף הביתה, אל מי שאתם באמת.
 
אתם הוא הדבר אשר אתם מחפשים.
 
 
 
 
1
 
בבוקר קיצי אחד בשנת 1992 התעוררתי, והבנתי כי לא אוכל עוד להמשיך לעצום עיניים. בטני לא חדלה לגדול בחודשים האחרונים, ולא יכולתי להמשיך להתכחש עוד למציאות. משהו בתוכי ידע שבגופי קורה דבר חמור, שהגיע הזמן להתמודד איתו. אבל ראשית היה עלי להתמודד עם מה שהרופאים יאמרו.
 
זה היה קשה, כי לא רציתי להאמין שמשהו יכול להשתבש אצלי.
 
לכאורה עשיתי הכול כמו שצריך: עסקתי ברפואה הוליסטית למעלה משתים-עשרה שנים, והייתי מודעת לענייני בריאות עד כמה שאפשר; התזונה שלי היתה על טהרת הצמחונות, אכלתי רק מזונות בריאים ומוצרים עתירי-סיבים, מינרלים וויטמינים; שתיתי רק מים מינרליים וקפצתי על טרמפולינה מדי יום; גרתי בקוטג' על שפת הים במאליבו שבקליפורניה, ונשמתי אוויר-ים צח.
 
יתרה מזאת, בזכות עבודת ההתפתחות האישית שעשיתי במשך השנים, לא הייתי צריכה להתאמץ כדי לנתב את מחשבותי לאפיקים חיוביים - זה קרה באופן טבעי. חשתי סיפוק רב בנישואי, מאושרת באהבתה של בתי ואסירת תודה על עבודתי, שכללה הנחיית סדנאות בכל רחבי העולם - סדנאות שבהן השפעתי על אנשים אחרים ועל בריאותם. חיי היו בדיוק מה שרציתי.
 
מאז ומעולם השתתפתי ולימדתי בסמינרים ובסדנאות שעסקו בריפוי הגוף והרוח. עקרונות של בריאות ורווחה נפשית הנחו את חיי, קיימתי את מה שהטפתי לו.
 
ולמרות הכול - הבטן שלי הלכה ותפחה, ולא היה מדובר בהיריון.
 
איך דבר כזה יכול לקרות למי שעושה הכול נכון?
 
מרוב מבוכה ובושה לא יכולתי להודות, אפילו בפני חברותי הטובות ביותר, בחששות שמילאו אותי. הנה, המומחית שמלמדת אחרים לקחת אחריות על בריאותם - לא מצליחה לסגור את רוכסן המכנסיים הרפויים ביותר שלה.
 
למעלה מחמש-עשרה שנים אני עוסקת ברפואה אלטרנטיבית וטבעונית, ועכשיו - כשהיה עלי להתמודד עם בעיית בריאות רצינית - לא מצאתי את ידי ואת רגלי בעולם הרפואה הקונבנציונלית. ידעתי שאני זקוקה לבדיקה מקיפה, אך לא ידעתי למי לפנות. מאחר שלא העזתי להתייעץ עם חברותי, הלכתי לחנות הספרים הקרובה. סרקתי את המדפים ומצאתי ספר רפואי העוסק בבריאות האישה. הכותבת התפרסמה כרופאה שאינה ממהרת לכרות איברים - וקיוויתי שהיא הכתובת הנכונה. טלפנתי למשרדה. להפתעתי ולשמחתי נקבע לי תור לעוד שישה שבועות בלבד.
 
בינתיים תפחה בטני בצורה פתאומית ומשמעותית, והמחזור שלי הקדים מאוד. בלילה שלפני הבדיקה אזרתי אומץ וטלפנתי אל חברתי קת'רין. סיפרתי לה על כל המתרחש, וביקשתי שתתלווה אלי.
 
למחרת בבוקר, במשרד המרפאה, תקפה אותי בחילה למחשבה מה יגלו הבדיקות. קת'רין ואני ישבנו ופטפטנו, כשאחת לכמה רגעים נשטפתי בגלים של זיעה קרה - היה זה הביטוי הגופני לגלי הפחד והחרדה שאחזו בי. אחרי שעה וחצי של המתנה, הוזמנו להיכנס. הבדיקה הדקדקנית ארכה כארבעים וחמש דקות - שנדמו כנצח. הרופאה לא פצתה פה כל אותו הזמן, ואילו אני ציפיתי למוצא פיה, לגזר הדין.
 
לבסוף הישירה אלי מבט, ואמרה בקול נעים אך נטול רגשות: "ברנדון, הבטן שלך זהה בגודלה להיריון בן חמישה חודשים. הגידול שלך בגודל כדורסל".
 
כשניסיתי להבין את דבריה הרגשתי איך הכול בתוכי מתמוטט. עשיתי ניסיון, מסורבל משהו, לקחת את זה בקלות, ואמרתי בבדיחות מעושה: "נו, דוקטור, בחייך, כדורסל?! כדורסל הוא בגודל כזה!" מחווה בזרועותי, אך החיוך שלי נמחק במהירות. הרגשתי טיפשה. הניסיונות שלי להיות מצחיקה לא חיממו את לִבה, והיא ענתה בקור: "את מעדיפה שאקרא לזה כדור מים?" היא החוותה בזרועותיה גודל של כדור מים. "ולא רק שהוא גדול, הוא גם מועך את האיברים הפנימיים שלך. לא הרגשת קוצר נשימה בזמן האחרון?"
 
נדתי בראשי, ומלמלתי שחשבתי שזה המשקל העודף שהוספתי לאחרונה. היא ענתה שזהו הגידול. החומר הרחמי הזה התפשט מאזור האגן עד בית החזה. היא הראתה על גופי בדיוק את הגודל והמיקום שלו. "הוא לוחץ על הסרעפת שלך, וזה מה שמקשה עלייך את הנשימה. הגידול כל-כך גדול, שאת חייבת להתאשפז עוד היום, כדי להיבדק ולעבור ניתוח."
 
הרגשתי כאילו שאבו ממני את כל האוויר. ניסיתי שוב, ללא הצלחה יתרה, להקל ראש ולהפחית בחומרת המצב, עד שלבסוף העזתי וביקשתי שתדבר איתי במשרדה.
 
כשעברנו במסדרון, קת'רין דיברה ללא הפסקה והפציצה את הרופאה בשאלות. נדמה היה שהיא מנסה לפנות לי רגע, כך שאוכל לחזור לעשתונותי. התיישבנו. שאלתי את הרופאה מהי המשמעות של כל זה, ומהן האפשרויות העומדות בפני. ככל שהמשיכה לדבר, נדמה היה שהמסר נעשה מחריד יותר. היתה אפשרות אחת - ניתוח - ובהקדם האפשרי. ככל שהמשיכה ללחוץ נעשה לבי כבד יותר. הרגשתי כמו חיה במלכודת. לבסוף לא יכולתי להתאפק עוד, ואמרתי: "דוקטור, אני לא יכולה לאפשר לך לנתח. אני עוסקת בתחום הגוף-נפש. אני חייבת לנסות לקיים את מה שאני מטיפה לו, לרפא את זה בכוחות עצמי. כמה זמן את יכולה לתת לי?"
 
היא הגבירה את הלחץ ואמרה שאסור להקל ראש במצב. "ברנדון, את לא מבינה. לא רק שהגידול שלך ענק, אני מוטרדת בעיקר מהדימום שלך. עם כמויות הדם שאת מאבדת, את עלולה למות בתוך ימים ספורים. זה לא מחזור חודשי, אלא דימום פנימי." התחלתי להפציר בה מכל כיוון אפשרי. הרהרתי בכל מה שאמרה, ושקלתי את הדברים. לא רציתי לסכן את חיי, אבל משהו משך אותי. הרגשתי שאני מוכרחה להרוויח זמן. בכל מאודי רציתי הזדמנות לרפא את עצמי בכוחות עצמי.
 
"ואם אצליח לעצור את הדימום בעזרת היפנוזה טיפולית, או תרופה הומיאופתית, או בדרך טבעית כלשהי? כמה זמן תתני לי?" היא נדה בראשה ונראתה נואשת. בקול שניסה להיות חביב אך הפך לחד ומתנשא, אמרה: "ברנדון, את נראית אישה כנה ורצינית, ואני אפילו מאמינה ברפואה אלטרנטיבית כאשר האבחנה מאפשרת זאת, אבל הגידול שלך גדול מדי, ואין מה לחשוב על כיוון אלטרנטיבי." היא הצביעה על המדפים עמוסי הספרים שניצבו שם כמו חבר מושבעים, ואמרה: "בכל הספרים האלה אין אפילו תיאור מקרה אחד שבו אישה החלימה מגידול בגודל שלך בדרך לא קונבנציונלית. כך שאפילו עם הכוונות הכי טובות בעולם, לא אוכל לתת לך לצאת מפה במצפון שקט. אני רופאה, ועלי להציל חיים. לכן אני דורשת שתתאשפזי כבר היום."
 
"אבל אם היית מ ו כ ר ח ה לתת לי זמן, כמה היית נותנת?" התחננתי. כך המשיך המשא-ומתן במשך חצי שעה. לבסוף החלטנו שיש לי יומיים לנסות. אם בתוך יומיים אצליח להפסיק את הדימום - יהיה לי חודש ימים לנסות ולרפא את הגידול בדרך שאמצא לנכון. הסכמנו שאם בינתיים התסמינים יחריפו, נפסיק את הניסוי ונפקיד את הטיפול בידי המנתחים.
 
כשעזבתי את משרדה יכולתי לראות את הדאגה בעיניה, וידעתי שבאמת אכפת לה, אך עם זאת ראיתי שהיא משוכנעת שלא אצליח בשום אופן לרפא את עצמי. "ניפגש בעוד חודש," אמרה בשקט ובטון של מי שיודעת. היא היתה בטוחה שלא אמלט מניתוח.
 
בלב כבד פסעתי החוצה אל אור השמש. הרגשתי כאילו זה עתה עזבתי את בית הסוהר. על-אף שמעולם לא חיבבתי את לוס-אנג'לס, באותו אחר-הצהריים היא נראתה בעיני כמקום היפה ביותר עלי-אדמות. העצים בהקו ושפעו צבעים, באוויר נישאו ניחוחות נעימים, ואני הרגשתי בזכות הגדולה שנפלה בחלקי - פשוט לחיות. חושי היו ערים וחדים. החיים נראו יקרי-ערך.
 
באותו רגע קרה דבר משמעותי ביותר: הזמן עמד מלכת, פחדי הפכו לרגיעה גדולה ומן המעמקים שבתוכי צפה ועלתה ידיעה - ידיעה שעלי להתעורר עכשיו, שהגידול הזה הוא מתנה שקיבלתי ויש לו מה ללמד אותי, ידיעה שאמצא את הדרך לטפל בעצמי, ולהבריא. השאלה לא היתה "האם" אצליח לרפא את עצמי, אלא "כיצד". לא ידעתי כיצד ייראה מסלול ההחלמה שלי, אבל ידעתי שאותו חלק בתוכי שהיה אחראי על יצירת הגידול, יהיה אחראי גם על היעלמותו. חשתי ביטחון מלא בהכרה הזו, ובכך שיהיה מי או מה שידריך אותי כהלכה, עד שאגלה את משמעות השיעור שהגידול בא להעניק לי. כך החל מסע הריפוי שלי.

ברנדון בייס

ברנדון בייס ריפאה את עצמה מגידול מסוכן ברחמה תוך שישה וחצי שבועות בלבד.
 
בעקבות ריפויה היא יצרה גישה חדשה ומהפכנית לריפוי טבעי, שתהיה נגישה לכולם.
 
עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם נעזרו בספר ובסדנאות “המסע” כדי להתעורר אל היכולת האינסופית שלהם ולשחרר את עצמם מחסימות רגשיות וממחלות כרוניות.

עוד על הספר

  • תרגום: ליאת זינגר, רקפת בר-קמה
  • הוצאה: פראג, מנדלי
  • תאריך הוצאה: מרץ 2018
  • קטגוריה: רוחניות
  • מספר עמודים: 341 עמ' מודפסים
המסע ברנדון בייס
מכתב מברנדון
 
 
קוראים אהובים,
 
ביצירת מהדורה מחודשת ומעודכנת זו של ספר המסע היתה תפילתי העמוקה ביותר שתקבלו את התורה והתהליכים העדכניים ביותר. עברו תשע-עשרה שנים מאז נרפאתי מגידול בגודל כדורסל. עבודת הריפוי העמוקה והמשחררת הזו נולדה במקורה מההתנסות המכניעה ההיא, ששינתה את חיי.
 
כמובן, במהלך השנים, תוך שעבדתי עם עשרות אלפי בני אדם מסביב לעולם, ראיתי מה עובד וגם מה לא עובד, כך שהעבודה, באופן טבעי ואורגני למדי, התפתחה, העמיקה והתרחבה. במשך הזמן נולדה מעצמה צורת עבודה חדשה, ידידותית יותר למשתמש ומזוקקת יותר, ובד בבד גם משחררת יותר ומעניקה חופש.
 
מקורה של שיטת המסע אינו בתיאוריה או בנוסחה רעיונית כלשהי, אלא מהתנסות חיה וישירה של בני אדם בריפוי חייהם: פיזית, רגשית ורוחנית. אני מאחלת לכם, קוראים יקרים, שבעודכם קוראים ספר זה, לא רק תשאבו השראה מן הסיפורים הכלולים בו, אלא תצאו למסע ריפוי משלכם, מסע אל תוך החופש והשלמות שבתוככם.
 
תפילתי היא שתשובו “הביתה“, לאהבה ולשלווה שהם מהותכם האמיתית, נשמתכם. השתמשו בתהליכים אלה שבהשראת החסד לרפא את חייכם, והעבירו את העבודה הזו גם הלאה, לאהוביכם, כדי שגם הם יתחילו לשחרר את חייהם, עזרו להם לגלות את הפוטנציאל האלוהי שבתוכם ולהיפתח אליו.
 
מאז נכתב הספר הזה לראשונה והפך לרב מכר, אני מלאת התפעמות מהאופן שבו עבודת המסע התפשטה “כאש בשדה קוצים“ בכל מקום אליו הגיעה ברחבי העולם. בשנתיים האחרונות מועברת סדנת המסע האינטנסיבית, סדנת הבסיס שלנו, בשלושים וחמש מדינות, והספר הזה מתורגם כיום לעשרים ושלוש שפות - והמספר רק הולך וגדל. יש לנו כיום ארבעה משרדים בארבע יבשות - ארה“ב, אוסטרליה, דרום אפריקה ובריטניה - כדי שנוכל לעמוד בדרישה לעבודה הזו, ולהעניק לאנשים את התמיכה האישית שהם זקוקים לה כדי לעבור את המסעות הפרטיים שלהם.
 
בכל פעם שאני נוסעת ברחבי העולם (על פי רוב אני נמצאת בנסיעות כארבעים וארבעה שבועות בשנה) אני מרגישה שלא חשוב באיזו מדינה אני נמצאת, יש כמיהה כה עמוקה להיפתח ולהתעורר אל תוך הפוטנציאל האלוהי, לגדלות המתקיימת בתוך כל אחד מאיתנו. כולנו צמאים לרפא את חיינו, ואנשים רוצים את הכלים, את השיטות ואת התהליכים שיוציאו אותם לחופשי. הם כמהים להביא ריפוי ושלמות לחיי היומיום שלהם, והם רוצים תוצאות בנות קיימא.
 
גל עצום של התעוררות וריפוי סוחף את הפלנטה שלנו בימים אלה, ואני מניחה שכולנו מרגישים “משיכה“ להיענות לציווי העולמי הזה, להיות חלק מהשינוי ומהריפוי שהעולם שלנו כל כך זקוק להם בימים סוערים אלה. אנחנו מחפשים עבודה מעשית, אמיתית, ארצית, שיש לה תוצאות הניתנות למדידה. עבודה שעוזרת לסלק את החסמים שלנו, החבלנים הסמויים שלנו והמגבלות שלנו. עבודה שתחדור אל מתחת לעור שלנו, לשורש הסוגיות הרגשיות והפיזיות שלנו, ותנקה אותן. עבודה שתאפשר לנו להיפתח אל הגדולה המהותית שלנו, אל האהבה והחופש, שהם טבענו האמיתי. כולנו כמהים להתנסוּת ממשית בגדולה האותנטית שלנו. אנחנו רוצים לשחרר את חיינו ולחוות את החדווה הטבעית שטמונה בליבת הווייתנו.
 
בסופו של דבר, אנחנו רוצים להסיר את הסוכך מעל האור של עצמנו ולגלות את האמת שלנו, למצוא את התשובות שלנו עצמנו. אנחנו רוצים לחיות חיים אותנטיים, אשר מונְחים על ידי החסד, מתוך אהבה שהיא טבענו האמיתי.
 
הספר הזה נועד להעניק לכם את הכלים לכך, את השיטות, את התהליכים משני החיים הדרושים כדי לחוות את הריפוי הזה.
 
מאז פורסמה העבודה הזו לראשונה, נולד ה-Journey Outreach (המסע מושיט יד) ארגון הצדקה הבינלאומי שלנו, ועבורי זהו מקור להשראה, הכרת תודה והתפעמות אמיתית על בסיס יומי, לראות את עבודת הריפוי הזו משנה את חייהם של אנשים שבמצב רגיל לעולם לא היו יכולים להרשות לעצמם לבוא לסדנאות או אף לרכוש את הספר.
 
בורכנו בכך שהוזמנו לכמה מהקהילות הנוגעות ללב והמאתגרות ביותר, ומדי יום אני חוגגת את יכולתו של הלב האנושי להירפא, אפילו לנוכח פגיעה כה עצומה, אפילו לנוכח מצבים שקשה לדמיין איך ניתן להתגבר עליהם. במקומות שונים קיבלו אותנו ילידים אל תוך העבודה השבטית שלהם, הכפרים, השמורות והעיירות שלהם, כדי שנעזור להם לנקות את תוצאות האלימות, ההתעללות וההתמכרויות שהן תוצאה של נסיבות חיים בלתי נסבלות או דיכוי, נפרדות ושלילת זכויות בסיסיות.
 
עבדנו בשמורה המדברית בסדונה, אוסטרליה, עם קהילת האבוריג‘ינים, ועם זקני קהילת המָאוֹרים בניו זילנד. נתנו חסות ללמעלה ממאה פרויקטים ביבשת אפריקה - בדרום אפריקה, קניה, טנזניה, זימבבואה, בוטסואנה, נמיביה - ובצפון אמריקה אנחנו עובדים בצמוד עם אנשי First Nation's People בסאסקטון, קנדה. בהודו אנחנו עובדים עם יתומים ועם “ילדי הרכבת“ שננטשו שם בידי הורים שלא יכלו עוד להרשות לעצמם להאכיל אותם. יש לנו פרויקטים עם ילדי בית ספר בכל רחבי העולם בבתי הספר עצמם. אנחנו עובדים עם אסירים שנידונו למאסר עולם, ועם צוותים רפואיים הפועלים בתנאי מחסור מהקשים ביותר.
 
אם אנשים בנסיבות קורעות לב אלה מצליחים באמת לרפא את חייהם ומוצאים שלמות ושלווה, אין ספק שגם אנחנו יכולים. אנשים אלה הם עדות חיה לעבודה, חזון של אפשרויות לכולנו, והם מציעים לנו הזמנה מפתה להתחיל את מסע הריפוי האישי שלנו.
 
פרויקט אחד שיקר במיוחד ללבי הוא פרויקט רכבת הפילופֶפָּה (the Phelophepa Train Project) בדרום אפריקה. ה-Journey Outreach הצטרף כאן לארגוני צדקה עולמיים נוספים ויחד נוצרה “רכבת הבריאות“ המצוידת בחדר ניתוח, צוות של רופאים, פסיכיאטרים ומטפלי מסע. כאשר הרכבת עוצרת בכפר, הכפריים יכולים לעלות עליה ולקבל סיוע רפואי, כולל ניתוחים. אם הם ניצבים בפני אתגר מנטלי מסוים, הם יכולים להיפגש עם פסיכיאטר, ואם הם סובלים מסגירות או ממחסום רגשי, הם יכולים להיפגש עם מטפל מסע.
 
לצורך הדוגמה, נניח שהתעללו בילד בחצר בית הספר. איש לא נתן לילד ספר הדרכה המכיל הוראות איך להתמודד עם טראומה כזו. באופן טבעי, הילד מנסה להתמודד איתה על ידי כך שהוא נסגר רגשית ונסוג. ואז, כאשר הוא חוזר לכיתה והמורה אומר: “פתחו בעמוד 356 בספר העבודה שלכם“, הילד בקושי מסוגל לקרוא מה מונח לפניו. הוא אינו מסוגל להתרכז, הוא אטום מדי, ובסופו של דבר הוא מתויג כתלמיד שאינו מתפקד בבית הספר.
 
בעזרת תהליך המסע המטפל עוזר לו להגיע לשורש של מה שגרם להיסגרות הזו, וניתן להנחות אותו בעדינות לסלק את הטראומה, להגיע להבנה מה קרה ולבסוף לסלוח. כך הגוף וההוויה יכולים להירפא באופן טבעי. שיטת המסע עוזרת להיפתח אל הפוטנציאל המולד, כך שהאינטליגנציה הטבעית יכולה לנצנץ ברגע שהזיכרונות התאיים הישנים נסגרים והמגבלות נוקו.
 
הילדים הללו מקבלים הזדמנות להסיר את הכיסוי מעל האור שבתוכם.
 
כך, בהוראת משרד החינוך הדרום אפריקאי (ואנחנו עובדים עם משרדי החינוך בכמה מדינות בעולם), ברגע שהרכבת נעצרה מחוץ לכפר, צוות של מטפלי המסע מוזמן אל בתי הספר כדי להכשיר את המורים לעבוד בשיטת המסע, כך שהילדים יוכלו לקבל טיפול על בסיס קבוע. אחרי שנה של חקר מקרים, הם גילו כי שיעור ההצלחה במבחנים בקרב ילדים שעברו תהליך מסע מדי שבוע, הגיע ל-91 עד 93 אחוזים, בעוד שהממוצע בקרב אלה שלא עברו תהליך כזה עמד על 67 אחוזים בלבד. תוכלו לראות סרטונים נוגעים ללב על הפרויקט הזה באתר שלנו www.thejourney.com.
 
מה שהִכּה אותי בתדהמה לאחרונה, כיוון שזהו אות של תקווה בזמנים המאתגרים שאנחנו חיים בהם, הוא שהן חברות והן משרדי ממשלה מנסים להכניס עבודת תודעה למקומות העבודה על מנת לשחרר ולהעצים את עובדיהם, וזאת על ידי שימוש בעבודה רבת העוצמה של תוכנית מנהיגות עם חזון. (חברת Conscious Company עם התוכנית שלה למנהיגות עם חזון, היא היום חברה אחות לחברת הסדנאות של המסע). קווין בילט, בן זוגי ונשיא שתי החברות, עובד כיום עם משרד המשפטים בקנדה, ואני עבדתי עם מספר משרדי חינוך ברחבי העולם, והייתי נרגשת במיוחד מהעבודה שעשיתי לאחרונה במשרד החינוך בישראל, שם השרים עצמם עברו את התהליך. בהולנד, אם אתם עובדים במשרד ממשלתי וסובלים מ“דחק בעקבות התפקיד“, תפנה אתכם הממשלה לקליניקה שמטפלת בשיטת המסע ואושרה על ידה, ואף תממן לכם טיפול שם, כדי להגיע למקור הדחק ולסלק אותו.
 
אנחנו חיים בתקופה מרגשת ביותר!
 
במהלך השנים העבודה עצמה התפתחה והתרחבה הרבה מעבר למה שיכולתי לראות בעיני רוחי בהתחלה. כיום אנחנו מציעים למטפלי המסע תוכניות בארבע יבשות, כדי שאנשים מכל שדרות העם יוכלו להביא את העבודה רבת העוצמה ומשנת החיים הזו אל תוך חייהם, לחיי בני משפחתם ולקהילות שלהם. בעוד העבודה מתפתחת, נוספו קורסים רבים אשר באמצעותם ניתן לטפל ולרפא כמעט כל היבט בחיים. יש אפוא דרכים רבות שבהן תוכלו להשתמש בעבודה הזו כדי לשחרר את חייכם ולצאת למסע ריפוי ייחודי משלכם.
 
תקצר היריעה מלהכיל את כל הסיפורים שהייתי שמחה לחלוק איתכם, ואתם ודאי רוצים להגיע לספר עצמו. הדבר שמרגש אותי יותר מכול הוא פוטנציאל הריפוי שיכול לרפא כמעט כל פגיעה וכאב שנראים חשוכי מרפא, ומעל לכול לרפא טראומות, ומאפשר לכולנו למצוא את דרכנו הביתה, לשלמות, לחדווה שהיא מהותנו. אם ברצונכם לקבל השראה אמיתית מכמה מן הסיפורים, קראו את הספר הנלווה לחיות את המסע1, זה יפתח את לבכם לרווחה כיוון שהוא מלא בסיפורי שינוי מדהימים.
 
אני מתפללת שספר זה לא רק ירפא את חייכם, אלא גם יניע אתכם למסע הריפוי הייחודי שלכם. אני מקווה שהוא יפתח את השער לעצמי העמוק ביותר שלכם, ושתגיבו לצו לבכם ותחזרו הביתה לגדולה שהיא אתם. אני מתפללת גם שאזכה לפגוש אתכם אישית לאורך הדרך באחת הסדנאות שלנו אי שם בעולם, ויחד ניפתח לנוכחות האינסופית של האהבה.
 
כל האהבה והברכות
 
נמסטה
 
ברנדון
 
1 Living The Journey - טרם ראה אור בעברית.
 
 
 
 
 
מבוא למסע
 
 
הספר הזה עוסק בחופש - החופש לחיות את החיים כפי שתמיד חלמתם שהם יכולים להיות.
 
עמוק בתוך כל אחד מאיתנו שוכן פוטנציאל עצום, ממתין כדי לפתוח בפנינו את השער לחדווה, לגאונות, לחופש ולאהבה שנמצאים בתוכנו. הנוכחות הזו קוראת לכם הביתה עכשיו, כמהה לשחרר אתכם. עם זאת, לכולנו יש בעברנו מקרים שבהם חשנו לכודים או מוגבלים. אנחנו שומעים את הלחישה של הנשמה שלנו קוראת לנו, ומרגישים שאיננו מסוגלים להתחבר לגדולה הזו. אנחנו מרגישים מכוסים או חסומים, מוגבלים על ידי הרגשות והתחושות שלנו - כעס, פחד, דיכאון, אֵבל, פגיעה, חרדה. זה יכול להיות משהו פשוט, כמו להרגיש שחייב להיות עוד משהו בחיים, או מורכב כמו תחושה של כישלון מוחלט. זה יכול להיות מצמית כמו התמכרות או מסכן חיים כמו מחלה קשה.
 
לא משנה כמה עמוקה הסוגיה ולא חשוב כמה נאבקתם בה, יש לכם אפשרות להשתחרר ממנה לחלוטין, ולצאת שלמים ובריאים. אתם מסוגלים להגיע לשורש של אותה סוגיה, למוסס אותה, לשחרר אותה לחלוטין ולהוציא את עצמכם לחופשי כדי לחיות את החיים במלוא הפוטנציאל שלכם, כביטוי מוחלט של העצמי האמיתי שלכם.
 
בתהליך הטרנספורמציה המכניע של ריפוי טבעי מגידול במשך שישה וחצי שבועות בלבד, חשפתי חדווה וחופש אינסופיים שהפכו לחוויה יומיומית עבורי מאז. זוהי המתת היקרה ובעלת הערך הרב ביותר בחיי. מאז המסע הבלתי נשכח האישי שלי לפני תשע-עשרה שנה, זה מרגש ומעורר השראה בצורה יוצאת דופן להתבונן במסע מתפשט במהירות בכל מדינה שבה הוא מועבר. ברחבי העולם עשרות אלפי בני אדם מכל הסוגים והמינים משתמשים בשיטת המסע כדי לגלות חופש אמיתי בחייהם. הם מגלים את התשובות וחושפים את האמיתות העמוקות ביותר שלהם, הם מנקים חסימות רגשיות ואתגרים פיזיים מן העבר שעצרו בעדם, והם נרפאים סוף סוף בכל רמות הווייתם. אנשים רגילים מגיעים לתוצאות בלתי רגילות. נראה שלא משנה מה הרקע שלכם או בני כמה אתם, מהי התרבות שלכם או איזה חינוך קיבלתם, כל אחד יודע שיש בתוכו פוטנציאל עצום שהוא טרם הגיע אליו, נוכחות חסרת גבולות, וכולנו כמהים בסתר לחוות אותה. הנוכחות הזו ערה גם כשאתם ישנים בלילה, וגורמת ללבכם לפעום, לתאיכם לשכפל את עצמם ולשערכם לצמוח. חלק מהמתנה יוצאת הדופן של מסע הריפוי הפרטי שלי היה לגלות ולהיות החלוצה של שיטה פשוטה אך רבת עוצמה שבאמצעותה ניתן להגיע למגע ישיר עם החוכמה האינסופית - חוכמה שיכולה לחשוף בפניכם זיכרונות ודפוסים רגשיים עתיקי יומין המאוחסנים בתאיכם, ואנרגיית ריפוי המסוגלת למוסס ולנקות סוגיות ישנות אלה לחלוטין, כך שהגוף וההוויה יכולים לצאת לתהליך של ריפוי טבעי.
 
כיום אני נוסעת ברחבי העולם עם המסע, מעבירה סדנאות ותוכניות מתקדמות. אני תמיד שמחה לראות שזה מושך אנשים מכל מקצועות העזרה - הרפואית, המסורתית, המשלימה והרוחנית. אני מעבירה הרצאות וסמינרים בבתי חולים, בהוספיסים, במרכזי סיוע לנפגעי התעללות, במכללות להומיאופתיה, במרכזי ריפוי, בארגונים רוחניים, בכנסיות וכן לקבוצות תמיכה בחולי סרטן ובמכורים בתהליכי גמילה, לבתי ספר, לאוניברסיטאות, למשרדי ממשלה, וכמובן, לאנשים מכל רקע שהוא. בכל מקום שאני מגיעה אליו, אנשים משלבים בהצלחה את עבודת המסע בתוכניות המקצועיות שלהם, בקלות ובחסד. אני מאמינה שכולנו מזהים את העובדה שישנן כמה בעיות שפשוט דורשות עבודת ריפוי מהסוג של להפשיל-שרוולים-ולצלול-פנימה-בכנות. אנחנו יודעים שחשוב להתייחס לסוגיות אלה ברמה העמוקה ביותר כדי לסלק אותן ולמוסס אותן לחלוטין. יחד אנחנו מבינים ששיטת המסע היא דרך להביא ריפוי עמוק, שלמות ותחושה עמוקה של רווחה - ולא משנה מה הרקע שלנו בריפוי. אחת התוכניות שאני מעבירה ברחבי העולם היא תוכנית להסמכת מטפלים, שמושכת אליה רופאים, מטפלים אלטרנטיביים, יועצים מכל הסוגים, פסיכיאטרים, כמרים, נזירות, עובדים סוציאליים, מורים, מרצים במכללות ומעל לכול, אנשים פשוטים מכל שדרות העם.
 
בדרום אפריקה יש רופאים שהכניסו את העבודה הזו, המבוססת על ריפוי וסליחה, לקהילות שאינן יכולות להרשות לעצמן טיפול רפואי, ואנחנו עוזרים להכשיר את אנשי הצוות שלהם. יחידות טראומה משטרתיות משתמשות בעבודה הזו עם נפגעי פשעים אלימים. הכשרתי יועצים העובדים עם נפגעי התעללות בסואטו להשתמש בעבודה הזו בקהילה שלהם. בבריטניה, אירופה ואוסטרליה כמרים מביאים את העבודה הזו לקהילות שלהם. מורים משיגים תוצאות מדהימות עם בני נוער, ועוזרים לפתח כיתות של בני נוער מאוזנים, בטוחים בעצמם ובעלי הישגים. באוסטרליה, שבה היה הספר הזה לרב המכר מספר אחת בתחומו, יש רופאים ומטפלים שמחזיקים אותו בחדרי ההמתנה שלהם ומאפשרים למטופלים שלהם לעיין בו, מתוך הבנה שלפעמים ריפוי דורש יותר מאשר רק כדורים.
 
קבוצות לגמילה מהתמכרויות משתמשות בעבודה הזו כדי לנקות סוגיות של תיעוב עצמי המתקשרות קשר ישיר לשימוש בסמים, ואחיות במרכזי טיפול בסרטן משתמשות בו לצד טיפול כימותרפי. סוואמי אחד לקח את העבודה לאשרם שלו כדי לעזור לאנשים להעמיק את חוויית האינסוף שלהם, ונזירות משתמשות בו כדי לחוות את השלווה העמוקה שבפנים. רבנים בבתי כנסת בישראל עוזרים לאנשי הקהילה שלהם לשחרר את עצמם מסוגיות רגשיות עמוקות, ומלווים רוחניים המלווים אנשים על ערש דווי משתמשים בעבודת המסע כדי לפתוח אצל מטופליהם צוהר לשלווה האינסופית שבתוכם ולהקל עליהם את המעבר. עבודת המסע ללא ספק חוצה תרבויות וקוסמת לאנשים מכל דת, אמונה, גיל ומצב בחיים.
 
מרגשים יותר מכול הם מאות שיחות הטלפון, המכתבים והודעות הדואר האלקטרוני שאנחנו מקבלים מאנשים בכל העולם שידם אינה משגת להשתתף בסדנאות - אנשים המשתמשים באומץ רב בתהליכים המוסברים בספר כדי לעבור את מסע הריפוי שלהם. כותבים לנו אנשים שסילקו בהצלחה ובאופן מלא חסימות רגשיות שסבלו מהן זמן רב, ומצבים כמו: דיכאון כרוני, אֵבל, דימוי עצמי נמוך, קנאה, התעללות ובגידה. בכל פעם מחדש מתעוררת בנו ההשראה כאשר מישהו מספר לנו איך השתחרר מאתגרים פיזיים, כגון: מחלת לב, סרטן השד, עייפות כרונית, דלקת פרקים חמורה, מחלת קרוהן, מחלת עור - וזה רק חלק מהרשימה. בכל יום אנחנו מקבלים למשרד שלנו הודעות על ריפוי מכל רחבי תבל. נוסח ההודעות זהה: “הצלחתי להתחבר לאינטליגנציה האינסופית של עצמי, לגלות את החסימות שלי, לשחרר אותן, ולשחרר את עצמי לחופשי - על ידי השימוש בתהליך שבספר בלבד“.
 
המתנה הגדולה ביותר בחיי היתה שהחסד חשף בפני את הכלים לשחרור העבר ולגילוי היופי, האהבה והשלווה שבתוך כל אחד מאיתנו. תפילתי העמוקה ביותר היא שכל אחד, ולא רק חלק מאיתנו, יתעורר אל הנוכחות יוצאת הדופן של הגדולה שבתוכנו, ושכולנו נתחיל לחיות את חיינו כביטוי מלא של האהבה, הפוטנציאל הזה, שבתוכנו.
 
הספר הזה נכתב כביטוי של הכרת תודה עמוקה שאני חשה על תהליך הריפוי רב העוצמה שעברתי, בליווי התפילה שיהיה זה כלי חי שיעורר השראה גם בכם לצאת למסע ריפוי משלכם.
 
מי ייתן ותגלו את החדווה האינסופית שבבסיס הווייתכם. זוהי הזמנה בשבילכם לצאת לחופש, מפת הדרכים לנשמה שלכם. האם אתם מוכנים להמריא?
 
“גשו אל הקצה“, הוא אמר.
 
“איננו יכולים, מאסטר, אנחנו פוחדים“.
 
“גשו אל הקצה“, הוא אמר.
 
“איננו יכולים, מאסטר, אנחנו פוחדים“.
 
“גשו אל הקצה“, הוא אמר.
 
הם ניגשו. הוא דחף אותם... הם עפו.
 
החופש הוא הייעוד שלנו, ובכל זאת אנחנו פוחדים לפסוע את הצעד הראשון, שיישא אותנו אל הגדולה שהיא טבענו האמיתי.
 
 
 
הקדמה
 
סיפור ששמעתי פעם אומר, שכל אחד מאיתנו מגיע לעולם הזה כיהלום נוצץ, טהור, ללא פגם. במהלך ניסיונות הגדילה שלנו עם כל תלאות החיים, הולך ומסתתר הזוהר הפנימי שלנו בערימות של לכלוך - שקרים, שיפוטים ומגבלות שאנחנו מאמצים לעצמנו.
 
כאנשים בוגרים אנחנו מצפים את הכול בכיסוי של לכה מבריקה ונוצצת, מציגים את הברק המלאכותי הזה לעולם ותוהים מדוע אף אחד לא חושב שאנחנו כאלה נפלאים. במשך הזמן אנחנו אפילו מתחילים להאמין שכיסוי המגן הזה הוא מי שאנחנו באמת, ואנחנו מעצבים את כל הזהות שלנו סביב התדמית הזו.
 
אם יש לנו מזל, החיים מציבים בפנינו מתנה - “צלצול השכמה“. משהו קורה, השכבה החיצונית נסדקת לרגע, ואנחנו יכולים לראות מבעד לכל השקרים והחסימות. אנחנו חודרים את שכבות הלכלוך וקולטים הבהוב של היהלום הנוצץ שבתוכנו.
 
אם אנחנו ממש בני מזל, נבלה את שארית חיינו במסעות חזרה הביתה, אל היופי ואל החופש. נגלה שתמיד היינו, ותמיד נהיה, היהלום המבריק ללא רבב הזה - שלמים וחופשיים לחלוטין.
 
זהו סיפורו של המסע הביתה ושל קריאתה הבלתי פוסקת של הנשמה להכיר בגדולה שבתוכנו. זהו צלצול ההשכמה שלכם, ההזמנה שלכם לחזור סוף סוף הביתה, אל מי שאתם באמת.
 
אתם הוא הדבר אשר אתם מחפשים.
 
 
 
 
1
 
בבוקר קיצי אחד בשנת 1992 התעוררתי, והבנתי כי לא אוכל עוד להמשיך לעצום עיניים. בטני לא חדלה לגדול בחודשים האחרונים, ולא יכולתי להמשיך להתכחש עוד למציאות. משהו בתוכי ידע שבגופי קורה דבר חמור, שהגיע הזמן להתמודד איתו. אבל ראשית היה עלי להתמודד עם מה שהרופאים יאמרו.
 
זה היה קשה, כי לא רציתי להאמין שמשהו יכול להשתבש אצלי.
 
לכאורה עשיתי הכול כמו שצריך: עסקתי ברפואה הוליסטית למעלה משתים-עשרה שנים, והייתי מודעת לענייני בריאות עד כמה שאפשר; התזונה שלי היתה על טהרת הצמחונות, אכלתי רק מזונות בריאים ומוצרים עתירי-סיבים, מינרלים וויטמינים; שתיתי רק מים מינרליים וקפצתי על טרמפולינה מדי יום; גרתי בקוטג' על שפת הים במאליבו שבקליפורניה, ונשמתי אוויר-ים צח.
 
יתרה מזאת, בזכות עבודת ההתפתחות האישית שעשיתי במשך השנים, לא הייתי צריכה להתאמץ כדי לנתב את מחשבותי לאפיקים חיוביים - זה קרה באופן טבעי. חשתי סיפוק רב בנישואי, מאושרת באהבתה של בתי ואסירת תודה על עבודתי, שכללה הנחיית סדנאות בכל רחבי העולם - סדנאות שבהן השפעתי על אנשים אחרים ועל בריאותם. חיי היו בדיוק מה שרציתי.
 
מאז ומעולם השתתפתי ולימדתי בסמינרים ובסדנאות שעסקו בריפוי הגוף והרוח. עקרונות של בריאות ורווחה נפשית הנחו את חיי, קיימתי את מה שהטפתי לו.
 
ולמרות הכול - הבטן שלי הלכה ותפחה, ולא היה מדובר בהיריון.
 
איך דבר כזה יכול לקרות למי שעושה הכול נכון?
 
מרוב מבוכה ובושה לא יכולתי להודות, אפילו בפני חברותי הטובות ביותר, בחששות שמילאו אותי. הנה, המומחית שמלמדת אחרים לקחת אחריות על בריאותם - לא מצליחה לסגור את רוכסן המכנסיים הרפויים ביותר שלה.
 
למעלה מחמש-עשרה שנים אני עוסקת ברפואה אלטרנטיבית וטבעונית, ועכשיו - כשהיה עלי להתמודד עם בעיית בריאות רצינית - לא מצאתי את ידי ואת רגלי בעולם הרפואה הקונבנציונלית. ידעתי שאני זקוקה לבדיקה מקיפה, אך לא ידעתי למי לפנות. מאחר שלא העזתי להתייעץ עם חברותי, הלכתי לחנות הספרים הקרובה. סרקתי את המדפים ומצאתי ספר רפואי העוסק בבריאות האישה. הכותבת התפרסמה כרופאה שאינה ממהרת לכרות איברים - וקיוויתי שהיא הכתובת הנכונה. טלפנתי למשרדה. להפתעתי ולשמחתי נקבע לי תור לעוד שישה שבועות בלבד.
 
בינתיים תפחה בטני בצורה פתאומית ומשמעותית, והמחזור שלי הקדים מאוד. בלילה שלפני הבדיקה אזרתי אומץ וטלפנתי אל חברתי קת'רין. סיפרתי לה על כל המתרחש, וביקשתי שתתלווה אלי.
 
למחרת בבוקר, במשרד המרפאה, תקפה אותי בחילה למחשבה מה יגלו הבדיקות. קת'רין ואני ישבנו ופטפטנו, כשאחת לכמה רגעים נשטפתי בגלים של זיעה קרה - היה זה הביטוי הגופני לגלי הפחד והחרדה שאחזו בי. אחרי שעה וחצי של המתנה, הוזמנו להיכנס. הבדיקה הדקדקנית ארכה כארבעים וחמש דקות - שנדמו כנצח. הרופאה לא פצתה פה כל אותו הזמן, ואילו אני ציפיתי למוצא פיה, לגזר הדין.
 
לבסוף הישירה אלי מבט, ואמרה בקול נעים אך נטול רגשות: "ברנדון, הבטן שלך זהה בגודלה להיריון בן חמישה חודשים. הגידול שלך בגודל כדורסל".
 
כשניסיתי להבין את דבריה הרגשתי איך הכול בתוכי מתמוטט. עשיתי ניסיון, מסורבל משהו, לקחת את זה בקלות, ואמרתי בבדיחות מעושה: "נו, דוקטור, בחייך, כדורסל?! כדורסל הוא בגודל כזה!" מחווה בזרועותי, אך החיוך שלי נמחק במהירות. הרגשתי טיפשה. הניסיונות שלי להיות מצחיקה לא חיממו את לִבה, והיא ענתה בקור: "את מעדיפה שאקרא לזה כדור מים?" היא החוותה בזרועותיה גודל של כדור מים. "ולא רק שהוא גדול, הוא גם מועך את האיברים הפנימיים שלך. לא הרגשת קוצר נשימה בזמן האחרון?"
 
נדתי בראשי, ומלמלתי שחשבתי שזה המשקל העודף שהוספתי לאחרונה. היא ענתה שזהו הגידול. החומר הרחמי הזה התפשט מאזור האגן עד בית החזה. היא הראתה על גופי בדיוק את הגודל והמיקום שלו. "הוא לוחץ על הסרעפת שלך, וזה מה שמקשה עלייך את הנשימה. הגידול כל-כך גדול, שאת חייבת להתאשפז עוד היום, כדי להיבדק ולעבור ניתוח."
 
הרגשתי כאילו שאבו ממני את כל האוויר. ניסיתי שוב, ללא הצלחה יתרה, להקל ראש ולהפחית בחומרת המצב, עד שלבסוף העזתי וביקשתי שתדבר איתי במשרדה.
 
כשעברנו במסדרון, קת'רין דיברה ללא הפסקה והפציצה את הרופאה בשאלות. נדמה היה שהיא מנסה לפנות לי רגע, כך שאוכל לחזור לעשתונותי. התיישבנו. שאלתי את הרופאה מהי המשמעות של כל זה, ומהן האפשרויות העומדות בפני. ככל שהמשיכה לדבר, נדמה היה שהמסר נעשה מחריד יותר. היתה אפשרות אחת - ניתוח - ובהקדם האפשרי. ככל שהמשיכה ללחוץ נעשה לבי כבד יותר. הרגשתי כמו חיה במלכודת. לבסוף לא יכולתי להתאפק עוד, ואמרתי: "דוקטור, אני לא יכולה לאפשר לך לנתח. אני עוסקת בתחום הגוף-נפש. אני חייבת לנסות לקיים את מה שאני מטיפה לו, לרפא את זה בכוחות עצמי. כמה זמן את יכולה לתת לי?"
 
היא הגבירה את הלחץ ואמרה שאסור להקל ראש במצב. "ברנדון, את לא מבינה. לא רק שהגידול שלך ענק, אני מוטרדת בעיקר מהדימום שלך. עם כמויות הדם שאת מאבדת, את עלולה למות בתוך ימים ספורים. זה לא מחזור חודשי, אלא דימום פנימי." התחלתי להפציר בה מכל כיוון אפשרי. הרהרתי בכל מה שאמרה, ושקלתי את הדברים. לא רציתי לסכן את חיי, אבל משהו משך אותי. הרגשתי שאני מוכרחה להרוויח זמן. בכל מאודי רציתי הזדמנות לרפא את עצמי בכוחות עצמי.
 
"ואם אצליח לעצור את הדימום בעזרת היפנוזה טיפולית, או תרופה הומיאופתית, או בדרך טבעית כלשהי? כמה זמן תתני לי?" היא נדה בראשה ונראתה נואשת. בקול שניסה להיות חביב אך הפך לחד ומתנשא, אמרה: "ברנדון, את נראית אישה כנה ורצינית, ואני אפילו מאמינה ברפואה אלטרנטיבית כאשר האבחנה מאפשרת זאת, אבל הגידול שלך גדול מדי, ואין מה לחשוב על כיוון אלטרנטיבי." היא הצביעה על המדפים עמוסי הספרים שניצבו שם כמו חבר מושבעים, ואמרה: "בכל הספרים האלה אין אפילו תיאור מקרה אחד שבו אישה החלימה מגידול בגודל שלך בדרך לא קונבנציונלית. כך שאפילו עם הכוונות הכי טובות בעולם, לא אוכל לתת לך לצאת מפה במצפון שקט. אני רופאה, ועלי להציל חיים. לכן אני דורשת שתתאשפזי כבר היום."
 
"אבל אם היית מ ו כ ר ח ה לתת לי זמן, כמה היית נותנת?" התחננתי. כך המשיך המשא-ומתן במשך חצי שעה. לבסוף החלטנו שיש לי יומיים לנסות. אם בתוך יומיים אצליח להפסיק את הדימום - יהיה לי חודש ימים לנסות ולרפא את הגידול בדרך שאמצא לנכון. הסכמנו שאם בינתיים התסמינים יחריפו, נפסיק את הניסוי ונפקיד את הטיפול בידי המנתחים.
 
כשעזבתי את משרדה יכולתי לראות את הדאגה בעיניה, וידעתי שבאמת אכפת לה, אך עם זאת ראיתי שהיא משוכנעת שלא אצליח בשום אופן לרפא את עצמי. "ניפגש בעוד חודש," אמרה בשקט ובטון של מי שיודעת. היא היתה בטוחה שלא אמלט מניתוח.
 
בלב כבד פסעתי החוצה אל אור השמש. הרגשתי כאילו זה עתה עזבתי את בית הסוהר. על-אף שמעולם לא חיבבתי את לוס-אנג'לס, באותו אחר-הצהריים היא נראתה בעיני כמקום היפה ביותר עלי-אדמות. העצים בהקו ושפעו צבעים, באוויר נישאו ניחוחות נעימים, ואני הרגשתי בזכות הגדולה שנפלה בחלקי - פשוט לחיות. חושי היו ערים וחדים. החיים נראו יקרי-ערך.
 
באותו רגע קרה דבר משמעותי ביותר: הזמן עמד מלכת, פחדי הפכו לרגיעה גדולה ומן המעמקים שבתוכי צפה ועלתה ידיעה - ידיעה שעלי להתעורר עכשיו, שהגידול הזה הוא מתנה שקיבלתי ויש לו מה ללמד אותי, ידיעה שאמצא את הדרך לטפל בעצמי, ולהבריא. השאלה לא היתה "האם" אצליח לרפא את עצמי, אלא "כיצד". לא ידעתי כיצד ייראה מסלול ההחלמה שלי, אבל ידעתי שאותו חלק בתוכי שהיה אחראי על יצירת הגידול, יהיה אחראי גם על היעלמותו. חשתי ביטחון מלא בהכרה הזו, ובכך שיהיה מי או מה שידריך אותי כהלכה, עד שאגלה את משמעות השיעור שהגידול בא להעניק לי. כך החל מסע הריפוי שלי.