חבורת בר-מוח - החרם הגדול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חבורת בר-מוח - החרם הגדול

חבורת בר-מוח - החרם הגדול

עוד על הספר

זוהר אביב

זוהר אביב,סופרת, מלמדת כתיבה יוצרת,  מרצה בבתי ספר,  מטפלת בכתיבה, מנחה קבוצות ילדים והורים ומסיבות סוף שנה. מתנדבת במיל"ם ובקו בריאות הנפש. כתבה עד היום למעלה מ-80 ספרים, רובם בסדרות  – "חבורת כוח המוח", "יד הפלא", "מסע מצמרר" ו"כוח הלב". ספריה זכו בפרס מניעת אלימות מטעם המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. זכתה הסופרת בציון לשבח מהעמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. ובפרס "חיים בדרך ארץ" על הקניית ערכי דרך ארץ לילדים ובני הנוער. פרטים על הסופרת ניתן למצוא באתר שלה.

ספריה הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

חרם! מילה מפחידה? חוויתם פעם חרם? האם יצא לכם להחרים מישהו. בספר חבורת בר מוח - החרם הגדול, תבינו דרך סיפורה של בר, למה גורם החרם וכיצד יש להימנע ממנו. אילו סוגים של חרם קיימים ומה הקשר בין חרם לאלימות?
בר מנסה לעזור לנופר המוחרמת ומהר מאד נופלת גם היא לסוג של חרם. המחרים הוא ילד קשוח שכולם פוחדים ממנו , אבל מסתבר שגם הוא נמצא בבעיה. כיצד יתגברו כולם על החרם שהורס את הגיבוש הכיתתי?

פרק ראשון

פרק 1 - איך הכול התחיל
 
 
שָׁלוֹם. מַה שְׁלוֹמְכֶם? זוֹ שׁוּב אֲנִי בָּר, הָאָחוֹת שֶׁל אֱיָל קוֹרֵן, אֲנִי בְּכִיתָה ה', וְיֵשׁ לִי חֲבוּרָה. כֵּן כֵּן בְּדִיוּק כְּמוֹ אָחִי, גַם אֲנִי אוֹהֶבֶת לִפְתוֹר בְּעָיוֹת עִם הַמוֹחַ. אֱיָל חַיָל. הוּא מְשָׁרֵת בִּיחִידָה סוֹדִית. עַכְשָׁיו תוֹרִי לִדְאוֹג לְבֵית ־הַסֵפֶר וְלַשְׁכוּנָה. אֱיָל אוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי יוֹתֵר מִדֵי דַיְקָנִית וְרוֹצָה שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מוּשְׁלָם וְאִי־אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ כָּכָה. אֲבָל אֲנִי מְנַסָה לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִפְתוֹר כָּל בְּעָיָה בְּאוֹפֶן יוֹתֵר מִמוּשְׁלָם!
 
הַבְּעָיָה שֶׁעַכְשָׁיו אֲנִי בְּצָרָה צְרוּרָה. חֵרֶם. עוֹשִׂים עָלַי חֵרֶם. 
מִי עוֹשֶׂה עָלַי חֵרֶם? אַתֶם לֹא תַאֲמִינוּ. בְּחַיַי, גַם אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה.
הַמַחְרִימִים הֵם חֲבוּרַת בַּר־מוֹחַ: יוֹאָב הַשְׁוִיצֵר, נַעֲמָה הַנְעִימָה וְרוֹי הַזַלְלָן. 
אֲנִי בְּהֶלֶם! אֵיךְ הֵם מְעִזִים לַעֲשׂוֹת לִי דָבָר כָּזֶה? בהפסקה, פניתי אל כולם.
"נַעֲמָה," אָמַרְתִי, "הַיוֹם יוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי, אַתְ זוֹכֶרֶת?"
נַעֲמָה אֲפִילוּ לֹא עָנְתָה. הִיא הִפְנְתָה אֵלַי אֶת הַגַב וְהָלְכָה.
"רוֹי," שָׁאַלְתִי, "אַתָה זוֹכֵר שֶׁהַיוֹם יוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי?"
רוֹי מִילֵא אֶת פִּיו מַיִם וְשָׁתַק כְּמוֹ הַצָב שֶׁלִי.
"יוֹאָב," פָּנִיתִי אֶל הַיֶלֶד שֶׁאֲנִי הֲכִי הֲכִי אוֹהֶבֶת בָּעוֹלָם בְּתִקְוָה שֶׁהוּא לֹא יְאַכְזֵב אוֹתִי, "זֶה לֹא מְקֻבָּל עָלַי שֶׁלֹא תְדַבְּרוּ אִיתִי בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי!"
יוֹאָב שָֹם אוֹזְנִיוֹת וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא שׁוֹמֵעַ. 
 
אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל? 
הַכֹּל הִתְחִיל לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם. הִגַעְתִי לְבֵית־הַסֵפֶר וְאֵיזוֹ אִשָׁה מוּזָרָה עִם כּוֹבַע קַשׁ כָּחוֹל, הִתְנַפְּלָה עָלַי בְּשַׁעַר הַכְּנִיסָה.
"אַתְ בָּר?" הִיא שָׁאֲלָה. 
וַאֲנִי? מֵרוֹב בֶּהָלָה חָמַקְתִי פְּנִימָה, וְרַצְתִי לַכִּיתָה. לֹא שָׁאַלְתִי מִי הִיא וּמָה הִיא רוֹצָה מִמֶנִי. אַחַר־כָּךְ הִרְגַשְׁתִי רַע עִם עַצְמִי, אוּלַי הִיא רָצְתָה לְבַקֵשׁ עֶזְרָה? 
נִכְנַסְתִי לַכִּיתָה.
צַחִי, הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, נִכְנַס וְשָׁאַל מִי מִתְכַּוֵן לְהִשְׁתַתֵף בְּמִשְׂחַק הַכַּדוּרְסַל הַשְׁנָתִי שֶׁיִקְבַּע מִי תִיקַח אֶת אַלִיפוּת כִּיתוֹת ה'.
עוֹמְרִי, יֶלֶד גָבוֹהַ וְגַאַוְתָן, שֶׁמִתְגָאֶה בַּשֵׂעָר הָאָרוֹךְ שֶׁלוֹ וּבַקֶשֶׁת הַלְבָנָה שֶׁהוּא שָׂם בַּשֵׂעָר. הֵרִים אֶצְבַּע וְהִכְרִיז, "הַשָׁנָה חַיָבִים לְנַצֵחַ! נִיקַח אַלִיפוּת וְנַצִיל אֶת הַכָּבוֹד שֶׁלָנוּ!"
"הֵי עוֹמְרִי, כָּבוֹד לֹא נִמְדָד רַק בְּמִשְׂחַק כַּדוּרְסַל, אֶלָא גַם בְּצִיוּנִים וּבְ..." אָמַרְתִי. 
עוֹמְרִי הִפְנָה אֵלַי מַבָּט כָּחוֹל וְקַר, "נוּ בָּר, לֹא נִמְאָס לָךְ לִהְיוֹת חְנוּנִית? בּוֹאִי נִרְאֶה אוֹתָךְ מַצְלִיחָה בְּעוֹד מַשֶׁהוּ חוּץ מֵאֲשֶׁר בַּלִימוּדִים."
שְׁמַעְתֶם אֵיזֶה חָצוּף? 
"אֲנִי מוּכָנָה לְהִשְׁתַתֵף בַּמִשְׂחָק בִּתְנַאי שֶׁאַתָה תִשְׁתַתֵף בַּחִידוֹן בְּנֶשֶׁף סִיוּם הַשָׁנָה, וְתָבִיא כָּבוֹד." אָמַרְתִי.
"מַסְכִּים," אָמַר עוֹמְרִי בְּלִי לַחְשׁוֹב פַּעֲמַיִם. 
וַאֲנִי נִבְהַלְתִי. מַה כַּדוּרְסַל עַכְשָׁיו. מַה לִי וְלַכַּדוּרְסַל? מִי בִּכְלָל יוֹדֵעַ אֵיךְ נִרְאֶה כַּדוּר? טוֹב טוֹב, בָּרוּר לָכֶם שֶׁאֲנִי קְצָת נִסְחֶפֶת וּמַגְזִימָה.
 
רוֹי וְיוֹאָב הֶחְלִיטוּ גַם הֵם לְהִצְטָרֵף לַמִשְׂחָק לְאוֹת הִזְדַהוּת אִיתִי. 
יוֹאָב וְרוֹי שִׂיחֲקוּ גָרוּעַ, כַּצָפוּי. אֲבָל אֲנִי? אֲנִי הָיִיתִי גִבּוֹרַת־עַל. 
רַצְתִי עַל הַמִגְרָשׁ, וּפִתְאוֹם נִזְכַּרְתִי בָּאִישָׁה עִם הָעֵינַיִם הַכְּחוּלוֹת שֶׁפָּנְתָה אֵלַי. נִזְכַּרְתִי אֵיךְ בָּרַחְתִי לָה. הִתְעַצְבַּנְתִי עַל עַצְמִי וּמֵרוֹב עֲצַבִּים טְרָאח, זָרַקְתִי אֶת הַכַּדוּר וְהִצְלַחְתִי לְהַכְנִיס אוֹתוֹ יָשָׁר לַסַל. יֵשׁ! זֶה הָיָה מֵרָחוֹק. סַל שֶׁל 3 נְקוּדוֹת. סַל נִצָחוֹן!
עוֹמְרִי הִתְלַהֵב. וְצָעַק, "כַּפַּיִם בראוו!"
כּוּלָם מָחֲאוּ כַּפַּיִם וְהִתְלַהֲבוּ. 
כְּאִילוּ הָיִיתִי ווֹנְדֶר־ווּמֶן.
אֲנִי עַצְמִי לֹא הִתְלַהַבְתִי יוֹתֵר מִדַי. בֶּאֱמֶת נוּ. הָיָה לִי בָּרוּר  שֶׁזֶה מַזָל שֶׁל מַתְחִילִים.
כְּשֶׁכּוּלָם נִרְגְעוּ וְהִתְחִילוּ לָצֵאת מֵהָאוּלָם הִבְחַנְתִי בְּיַלְדָה אַחַת שֶׁנִשְׁאֲרָה לַעֲמוֹד. זוֹ הָיְתָה נוֹפָר. נוֹפָר הִגִיעָה לַכִּיתָה בִּתְחִילַת הַשָׁנָה. יַלְדָה גִ'ינְגִ'ית גְבוֹהָה, שְׁקֵטָה וּמְרוּחֶקֶת. תָמִיד נִרְאֵית זוֹעֶפֶת, בִּגְלַל הַגַבּוֹת הַמְחֻבָּרוֹת שֶׁלָה. יֵשׁ שֶׁקוֹרְאִים לָה זַעֲפָנִי. נוֹפָר  עָמְדָה וְנִיגְבָה אֶת פָּנֶיהָ.
אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה הִיא בּוֹכָה? מֵהִתְרַגְשׁוּת? מֵהַסַל שֶׁלִי?
נוֹפָר שָׂמָה לֵב שֶׁהִבְחַנְתִי בָּה וְסִימְנָה לִי לְהִתְקָרֵב.
"נוֹפָר... אַתְ בּוֹכָה מִשִׂמְחָה? זֶה בִּגְלַל שֶׁנִיצַחְנוּ?" הִסְתַקְרַנְתִי.
"אֲנִי צְרִיכָה לְדַבֵּר אִיתָךְ. דָחוּף," הִיא הוֹבִילָה אוֹתִי אֶל חֶדֶר אֲחוֹרִי.
בָּרֶגַע שֶׁהָיִינוּ לְבַד, הִיא פָּרְצָה בִּבְכִי.
"מַה קָרָה נוֹפָר?" 
"אֲנִי... אֲנִי כָּל־כָּךְ אֲסִירַת תוֹדָה לָךְ." הִיא אָמְרָה.
"עַל מַה?"
"עַל זֶה שֶׁאַתְ מְדַבֶּרֶת אִיתִי."   
"נוֹפָר. אֲנִי לֹא גַל גָדוֹת, וְלֹא נוֹעָה קִירֶל... תֵרָגְעִי."
"בָּר. אַתְ הַיְחִידָה שֶׁמוּכָנָה לְדַבֵּר אִיתִי."
"מַה? עַל מַה אַתְ מְדַבֶּרֶת?"
"לֹא שַׂמְתָ לֵב שֶׁבַּשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן אַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר אִיתִי?"
"לֹא!"
"עוֹשִׂים עָלַי חֵרֶם!" אָמְרָה נוֹפָר בְּקוֹל חָנוּק מִדְמָעוֹת.
"חֵרֶם!?" הִתְפַּלֵאתִי, "מַה הַשְׁטוּת הַזוֹ, מָה אֲנַחְנוּ בְּכִיתָה א'?"
"כְּבָר שָׁבוּעַ. אַף אֶחָד, אֲבָל אַף אֶחָד שֶׁאֲנִי מַכִּירָה לֹא פּוֹנֶה אֵלַי, לֹא מְדַבֵּר אִיתִי וְלֹא עוֹנֶה לִי. זֶה כָּל־כָּךְ מַעֲלִיב. כָּל הַזְמַן הַדְמָעוֹת עוֹמְדוֹת לִי בַּגָרוֹן."
"אֲבָל... לָמָה לֹא מְדַבְּרִים אִיתָךְ?" שָׁאַלְתִי.
"הַכֹּל בִּגְלַל עוֹמְרִי. הוּא וַאֲחוֹתוֹ הַתְאוֹמָה עַלְמָה. הֵם קוֹרְאִים לִי גַרְגַמֶל, וּמַסִיתִים אֶת כּוּלָם לֹא לְדַבֵּר אִיתִי."
"לָמָה?"
"הוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי. אֶתְמוֹל הוּא נִכְנַס לַכִּיתָה, לָקַח אֶת מַפִּית הָאוֹכֶל שֶׁלִי וְנִיגֵב אִיתָה אֶת הַזֵעָה שֶׁלוֹ."
"פִיכְס... וְאָז?"
"אָז צָרַחְתִי עָלָיו וּבָכִיתִי, וְאָז הוּא הִתְחִיל לִצְחוֹק עָלַי, קָרָא לִי בַּכְיָנִית וְהָלַךְ לִקְרוֹא לַאֲחוֹתוֹ וּשְׁנֵיהֶם הִצְבִּיעוּ עָלַי וְצָחֲקוּ: גַרְגַמֶל בּוֹכָה... שֶׁאַף אֶחָד לֹא יְדַבֵּר אִיתָה. הִיא שַׂחְקָנִית שֶׁעוֹשָׂה הַצָגוֹת!"
"וְאַתְ לֹא..."
"בָּרוּר שֶׁלֹא. בָּכִיתִי בֶּאֱמֶת." אָמְרָה נוֹפָר וְשׁוּב הִתְיַפְּחָה. 
חִבַּקְתִי אוֹתָה.
"יִהְיֶה בְּסֵדֶר, מַבְטִיחָה" אָמַרְתִי לָה.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע, רָאִינוּ אֶת עוֹמְרִי מֵצִיץ. הוּא הֵצִיץ וּבָרַח מִשָׁם.

זוהר אביב

זוהר אביב,סופרת, מלמדת כתיבה יוצרת,  מרצה בבתי ספר,  מטפלת בכתיבה, מנחה קבוצות ילדים והורים ומסיבות סוף שנה. מתנדבת במיל"ם ובקו בריאות הנפש. כתבה עד היום למעלה מ-80 ספרים, רובם בסדרות  – "חבורת כוח המוח", "יד הפלא", "מסע מצמרר" ו"כוח הלב". ספריה זכו בפרס מניעת אלימות מטעם המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. זכתה הסופרת בציון לשבח מהעמותה לשגשוג ובטחון במזרח התיכון. ובפרס "חיים בדרך ארץ" על הקניית ערכי דרך ארץ לילדים ובני הנוער. פרטים על הסופרת ניתן למצוא באתר שלה.

ספריה הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל.

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

חבורת בר-מוח - החרם הגדול זוהר אביב
פרק 1 - איך הכול התחיל
 
 
שָׁלוֹם. מַה שְׁלוֹמְכֶם? זוֹ שׁוּב אֲנִי בָּר, הָאָחוֹת שֶׁל אֱיָל קוֹרֵן, אֲנִי בְּכִיתָה ה', וְיֵשׁ לִי חֲבוּרָה. כֵּן כֵּן בְּדִיוּק כְּמוֹ אָחִי, גַם אֲנִי אוֹהֶבֶת לִפְתוֹר בְּעָיוֹת עִם הַמוֹחַ. אֱיָל חַיָל. הוּא מְשָׁרֵת בִּיחִידָה סוֹדִית. עַכְשָׁיו תוֹרִי לִדְאוֹג לְבֵית ־הַסֵפֶר וְלַשְׁכוּנָה. אֱיָל אוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי יוֹתֵר מִדֵי דַיְקָנִית וְרוֹצָה שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מוּשְׁלָם וְאִי־אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ כָּכָה. אֲבָל אֲנִי מְנַסָה לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִפְתוֹר כָּל בְּעָיָה בְּאוֹפֶן יוֹתֵר מִמוּשְׁלָם!
 
הַבְּעָיָה שֶׁעַכְשָׁיו אֲנִי בְּצָרָה צְרוּרָה. חֵרֶם. עוֹשִׂים עָלַי חֵרֶם. 
מִי עוֹשֶׂה עָלַי חֵרֶם? אַתֶם לֹא תַאֲמִינוּ. בְּחַיַי, גַם אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה.
הַמַחְרִימִים הֵם חֲבוּרַת בַּר־מוֹחַ: יוֹאָב הַשְׁוִיצֵר, נַעֲמָה הַנְעִימָה וְרוֹי הַזַלְלָן. 
אֲנִי בְּהֶלֶם! אֵיךְ הֵם מְעִזִים לַעֲשׂוֹת לִי דָבָר כָּזֶה? בהפסקה, פניתי אל כולם.
"נַעֲמָה," אָמַרְתִי, "הַיוֹם יוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי, אַתְ זוֹכֶרֶת?"
נַעֲמָה אֲפִילוּ לֹא עָנְתָה. הִיא הִפְנְתָה אֵלַי אֶת הַגַב וְהָלְכָה.
"רוֹי," שָׁאַלְתִי, "אַתָה זוֹכֵר שֶׁהַיוֹם יוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי?"
רוֹי מִילֵא אֶת פִּיו מַיִם וְשָׁתַק כְּמוֹ הַצָב שֶׁלִי.
"יוֹאָב," פָּנִיתִי אֶל הַיֶלֶד שֶׁאֲנִי הֲכִי הֲכִי אוֹהֶבֶת בָּעוֹלָם בְּתִקְוָה שֶׁהוּא לֹא יְאַכְזֵב אוֹתִי, "זֶה לֹא מְקֻבָּל עָלַי שֶׁלֹא תְדַבְּרוּ אִיתִי בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלִי!"
יוֹאָב שָֹם אוֹזְנִיוֹת וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא שׁוֹמֵעַ. 
 
אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל? 
הַכֹּל הִתְחִיל לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם. הִגַעְתִי לְבֵית־הַסֵפֶר וְאֵיזוֹ אִשָׁה מוּזָרָה עִם כּוֹבַע קַשׁ כָּחוֹל, הִתְנַפְּלָה עָלַי בְּשַׁעַר הַכְּנִיסָה.
"אַתְ בָּר?" הִיא שָׁאֲלָה. 
וַאֲנִי? מֵרוֹב בֶּהָלָה חָמַקְתִי פְּנִימָה, וְרַצְתִי לַכִּיתָה. לֹא שָׁאַלְתִי מִי הִיא וּמָה הִיא רוֹצָה מִמֶנִי. אַחַר־כָּךְ הִרְגַשְׁתִי רַע עִם עַצְמִי, אוּלַי הִיא רָצְתָה לְבַקֵשׁ עֶזְרָה? 
נִכְנַסְתִי לַכִּיתָה.
צַחִי, הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, נִכְנַס וְשָׁאַל מִי מִתְכַּוֵן לְהִשְׁתַתֵף בְּמִשְׂחַק הַכַּדוּרְסַל הַשְׁנָתִי שֶׁיִקְבַּע מִי תִיקַח אֶת אַלִיפוּת כִּיתוֹת ה'.
עוֹמְרִי, יֶלֶד גָבוֹהַ וְגַאַוְתָן, שֶׁמִתְגָאֶה בַּשֵׂעָר הָאָרוֹךְ שֶׁלוֹ וּבַקֶשֶׁת הַלְבָנָה שֶׁהוּא שָׂם בַּשֵׂעָר. הֵרִים אֶצְבַּע וְהִכְרִיז, "הַשָׁנָה חַיָבִים לְנַצֵחַ! נִיקַח אַלִיפוּת וְנַצִיל אֶת הַכָּבוֹד שֶׁלָנוּ!"
"הֵי עוֹמְרִי, כָּבוֹד לֹא נִמְדָד רַק בְּמִשְׂחַק כַּדוּרְסַל, אֶלָא גַם בְּצִיוּנִים וּבְ..." אָמַרְתִי. 
עוֹמְרִי הִפְנָה אֵלַי מַבָּט כָּחוֹל וְקַר, "נוּ בָּר, לֹא נִמְאָס לָךְ לִהְיוֹת חְנוּנִית? בּוֹאִי נִרְאֶה אוֹתָךְ מַצְלִיחָה בְּעוֹד מַשֶׁהוּ חוּץ מֵאֲשֶׁר בַּלִימוּדִים."
שְׁמַעְתֶם אֵיזֶה חָצוּף? 
"אֲנִי מוּכָנָה לְהִשְׁתַתֵף בַּמִשְׂחָק בִּתְנַאי שֶׁאַתָה תִשְׁתַתֵף בַּחִידוֹן בְּנֶשֶׁף סִיוּם הַשָׁנָה, וְתָבִיא כָּבוֹד." אָמַרְתִי.
"מַסְכִּים," אָמַר עוֹמְרִי בְּלִי לַחְשׁוֹב פַּעֲמַיִם. 
וַאֲנִי נִבְהַלְתִי. מַה כַּדוּרְסַל עַכְשָׁיו. מַה לִי וְלַכַּדוּרְסַל? מִי בִּכְלָל יוֹדֵעַ אֵיךְ נִרְאֶה כַּדוּר? טוֹב טוֹב, בָּרוּר לָכֶם שֶׁאֲנִי קְצָת נִסְחֶפֶת וּמַגְזִימָה.
 
רוֹי וְיוֹאָב הֶחְלִיטוּ גַם הֵם לְהִצְטָרֵף לַמִשְׂחָק לְאוֹת הִזְדַהוּת אִיתִי. 
יוֹאָב וְרוֹי שִׂיחֲקוּ גָרוּעַ, כַּצָפוּי. אֲבָל אֲנִי? אֲנִי הָיִיתִי גִבּוֹרַת־עַל. 
רַצְתִי עַל הַמִגְרָשׁ, וּפִתְאוֹם נִזְכַּרְתִי בָּאִישָׁה עִם הָעֵינַיִם הַכְּחוּלוֹת שֶׁפָּנְתָה אֵלַי. נִזְכַּרְתִי אֵיךְ בָּרַחְתִי לָה. הִתְעַצְבַּנְתִי עַל עַצְמִי וּמֵרוֹב עֲצַבִּים טְרָאח, זָרַקְתִי אֶת הַכַּדוּר וְהִצְלַחְתִי לְהַכְנִיס אוֹתוֹ יָשָׁר לַסַל. יֵשׁ! זֶה הָיָה מֵרָחוֹק. סַל שֶׁל 3 נְקוּדוֹת. סַל נִצָחוֹן!
עוֹמְרִי הִתְלַהֵב. וְצָעַק, "כַּפַּיִם בראוו!"
כּוּלָם מָחֲאוּ כַּפַּיִם וְהִתְלַהֲבוּ. 
כְּאִילוּ הָיִיתִי ווֹנְדֶר־ווּמֶן.
אֲנִי עַצְמִי לֹא הִתְלַהַבְתִי יוֹתֵר מִדַי. בֶּאֱמֶת נוּ. הָיָה לִי בָּרוּר  שֶׁזֶה מַזָל שֶׁל מַתְחִילִים.
כְּשֶׁכּוּלָם נִרְגְעוּ וְהִתְחִילוּ לָצֵאת מֵהָאוּלָם הִבְחַנְתִי בְּיַלְדָה אַחַת שֶׁנִשְׁאֲרָה לַעֲמוֹד. זוֹ הָיְתָה נוֹפָר. נוֹפָר הִגִיעָה לַכִּיתָה בִּתְחִילַת הַשָׁנָה. יַלְדָה גִ'ינְגִ'ית גְבוֹהָה, שְׁקֵטָה וּמְרוּחֶקֶת. תָמִיד נִרְאֵית זוֹעֶפֶת, בִּגְלַל הַגַבּוֹת הַמְחֻבָּרוֹת שֶׁלָה. יֵשׁ שֶׁקוֹרְאִים לָה זַעֲפָנִי. נוֹפָר  עָמְדָה וְנִיגְבָה אֶת פָּנֶיהָ.
אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה הִיא בּוֹכָה? מֵהִתְרַגְשׁוּת? מֵהַסַל שֶׁלִי?
נוֹפָר שָׂמָה לֵב שֶׁהִבְחַנְתִי בָּה וְסִימְנָה לִי לְהִתְקָרֵב.
"נוֹפָר... אַתְ בּוֹכָה מִשִׂמְחָה? זֶה בִּגְלַל שֶׁנִיצַחְנוּ?" הִסְתַקְרַנְתִי.
"אֲנִי צְרִיכָה לְדַבֵּר אִיתָךְ. דָחוּף," הִיא הוֹבִילָה אוֹתִי אֶל חֶדֶר אֲחוֹרִי.
בָּרֶגַע שֶׁהָיִינוּ לְבַד, הִיא פָּרְצָה בִּבְכִי.
"מַה קָרָה נוֹפָר?" 
"אֲנִי... אֲנִי כָּל־כָּךְ אֲסִירַת תוֹדָה לָךְ." הִיא אָמְרָה.
"עַל מַה?"
"עַל זֶה שֶׁאַתְ מְדַבֶּרֶת אִיתִי."   
"נוֹפָר. אֲנִי לֹא גַל גָדוֹת, וְלֹא נוֹעָה קִירֶל... תֵרָגְעִי."
"בָּר. אַתְ הַיְחִידָה שֶׁמוּכָנָה לְדַבֵּר אִיתִי."
"מַה? עַל מַה אַתְ מְדַבֶּרֶת?"
"לֹא שַׂמְתָ לֵב שֶׁבַּשָׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן אַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר אִיתִי?"
"לֹא!"
"עוֹשִׂים עָלַי חֵרֶם!" אָמְרָה נוֹפָר בְּקוֹל חָנוּק מִדְמָעוֹת.
"חֵרֶם!?" הִתְפַּלֵאתִי, "מַה הַשְׁטוּת הַזוֹ, מָה אֲנַחְנוּ בְּכִיתָה א'?"
"כְּבָר שָׁבוּעַ. אַף אֶחָד, אֲבָל אַף אֶחָד שֶׁאֲנִי מַכִּירָה לֹא פּוֹנֶה אֵלַי, לֹא מְדַבֵּר אִיתִי וְלֹא עוֹנֶה לִי. זֶה כָּל־כָּךְ מַעֲלִיב. כָּל הַזְמַן הַדְמָעוֹת עוֹמְדוֹת לִי בַּגָרוֹן."
"אֲבָל... לָמָה לֹא מְדַבְּרִים אִיתָךְ?" שָׁאַלְתִי.
"הַכֹּל בִּגְלַל עוֹמְרִי. הוּא וַאֲחוֹתוֹ הַתְאוֹמָה עַלְמָה. הֵם קוֹרְאִים לִי גַרְגַמֶל, וּמַסִיתִים אֶת כּוּלָם לֹא לְדַבֵּר אִיתִי."
"לָמָה?"
"הוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי. אֶתְמוֹל הוּא נִכְנַס לַכִּיתָה, לָקַח אֶת מַפִּית הָאוֹכֶל שֶׁלִי וְנִיגֵב אִיתָה אֶת הַזֵעָה שֶׁלוֹ."
"פִיכְס... וְאָז?"
"אָז צָרַחְתִי עָלָיו וּבָכִיתִי, וְאָז הוּא הִתְחִיל לִצְחוֹק עָלַי, קָרָא לִי בַּכְיָנִית וְהָלַךְ לִקְרוֹא לַאֲחוֹתוֹ וּשְׁנֵיהֶם הִצְבִּיעוּ עָלַי וְצָחֲקוּ: גַרְגַמֶל בּוֹכָה... שֶׁאַף אֶחָד לֹא יְדַבֵּר אִיתָה. הִיא שַׂחְקָנִית שֶׁעוֹשָׂה הַצָגוֹת!"
"וְאַתְ לֹא..."
"בָּרוּר שֶׁלֹא. בָּכִיתִי בֶּאֱמֶת." אָמְרָה נוֹפָר וְשׁוּב הִתְיַפְּחָה. 
חִבַּקְתִי אוֹתָה.
"יִהְיֶה בְּסֵדֶר, מַבְטִיחָה" אָמַרְתִי לָה.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע, רָאִינוּ אֶת עוֹמְרִי מֵצִיץ. הוּא הֵצִיץ וּבָרַח מִשָׁם.