לאט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לאט
הוספה למועדפים
4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

יהונתן גפן

יהונתן גפן (נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא משורר, מחזאי, סופר, פזמונאי, קריין, עיתונאי, מבקר אמנות, סאטיריקן, פובליציסט ומתרגם ישראלי.

ספריו עוסקים לרוב בהתבוננות בחייו ובחיי הסובבים אותו בניסיון להבין את מניעיהם, דרכיהם ומטרותיהם בקטע זמן מוגבל כדי להעניק לרצף האירועים משמעות כלשהי. ספרו המוכר ביותר הוא "אישה יקרה", שבו ניסה להבין מדוע התאבדה אמו. יש שטענו כי הספר "צהוב" מאחר שהוא מתחשבן בו עם דמויות מחייו, כמו דודו משה דיין. בספרו רב המכר "חומר טוב", התחשבן באופן נוקב ואכזרי עם עצמו בצעירותו, עם רעיו לחבורת לול ובייחוד עם אורי זוהר. המבקר מנחם בן טען ל"מנגנון מובנה של אי דיוק" בכתיבתו של גפן, אך תיאר את קריאת ספרו כ"תענוג"‏[10]. לעומתו, אמיר בן-דוד גיטריסט להקת "אבטיפוס" ועורך המגזין "טיים אאוט", מצא את הספר יומרני, רדוד ושקרי. ספרו "עלייתו ונפילתו של ה-y" הוא ראי שיהונתן גפן מציב מול עצמו ומאפשר לנו לראות בו את עצמנו ואת העולם הסובב אותנו לפי ראות עיניו. ספר זה הוא מבחר מבין המדורים ומהמאמרים שפורסמו בעיתון "מעריב" בין השנים 2005-2000. מחצית מהתקופה הזאת התגורר יהונתן גפן בניו-יורק ובבוסטון, והמדורים שהוא כתב שם, שמבחר מהם ממלא כמחציתו של הספר, מאירים הוויה מיקרו-אמריקנית.

תקציר

הַשּׁוֹמֵר הַטּוֹב שֶׁנִּרְדַּם,
הַחוֹלֵם שֶׁבָּרְחוּ לוֹ הַחֲלוֹמוֹת.
הָאָדָם שֶׁהָיָה בֶּן אָדָם,
וְכָל הַדְּמָעוֹת דּוֹמוֹת.
 
 
המשורר יהונתן גפן עם שירים חדשים מנקודת מבט של זקן קצת נרגן וגם של נער צעיר ורומנטיקן, ושירים שבחר לתרגם, שברובם הם פוליטיים ונושנים אבל המחאה שהם צועקים רלוונטית בכל מקום ובכל זמן.
עלמה כהן ורדי

פרק ראשון

כָּל הַדְּמָעוֹת דּוֹמוֹת
 
 
חֲסַר הַבַּיִת הַבּוֹהֶה בַּמְּדוּרָה,
 
הַמּוֹרֶה שֶׁאֵין לוֹ תַּלְמִידִים.
 
הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁרֵיקָה לוֹ הַמְּגֵרָה,
 
שִׁלְגִּיָּה שֶׁנִּגְמְרוּ לָהּ הַגַּמָּדִים.
 
הָרָץ שֶׁנִּשְׁאַר מֵאָחוֹר,
 
הַשָּׁמֵן שֶׁרָעֵב כָּל הַזְּמַן.
 
הַזּוֹרֵעַ שֶׁלֹּא יִקְצֹר,
 
הַשִּׁכּוֹר שֶׁהִתְיַבֵּשׁ לוֹ הַקַּנְקַן.
 
הַזָּר שֶׁהָפַךְ לְמוּזָר,
 
הַדַּיָּג שֶׁחָזַר בְּלִי דָּג.
 
הַנָּזִיר שֶׁאֵין לוֹ מִנְזָר,
 
הַחוֹגֵג לְבַדּוֹ בַּחַג.
 
הַפָּצוּעַ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִנְשֹׁם,
 
הַמֻּשְׁפָּל שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִצְעֹק.
 
הַחַיָּל שֶׁעוֹמֵד בַּמַּחְסוֹם,
 
הָאִשָּׁה עִם הַגָּלַבִּיָּה וְהַתִּינוֹק.
 
הַשּׁוֹמֵר הַטּוֹב שֶׁנִּרְדַּם,
 
הַחוֹלֵם שֶׁבָּרְחוּ לוֹ הַחֲלוֹמוֹת.
 
הָאָדָם שֶׁהָיָה בֶּן אָדָם,
 
וְכָל הַדְּמָעוֹת דּוֹמוֹת.

יהונתן גפן

יהונתן גפן (נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא משורר, מחזאי, סופר, פזמונאי, קריין, עיתונאי, מבקר אמנות, סאטיריקן, פובליציסט ומתרגם ישראלי.

ספריו עוסקים לרוב בהתבוננות בחייו ובחיי הסובבים אותו בניסיון להבין את מניעיהם, דרכיהם ומטרותיהם בקטע זמן מוגבל כדי להעניק לרצף האירועים משמעות כלשהי. ספרו המוכר ביותר הוא "אישה יקרה", שבו ניסה להבין מדוע התאבדה אמו. יש שטענו כי הספר "צהוב" מאחר שהוא מתחשבן בו עם דמויות מחייו, כמו דודו משה דיין. בספרו רב המכר "חומר טוב", התחשבן באופן נוקב ואכזרי עם עצמו בצעירותו, עם רעיו לחבורת לול ובייחוד עם אורי זוהר. המבקר מנחם בן טען ל"מנגנון מובנה של אי דיוק" בכתיבתו של גפן, אך תיאר את קריאת ספרו כ"תענוג"‏[10]. לעומתו, אמיר בן-דוד גיטריסט להקת "אבטיפוס" ועורך המגזין "טיים אאוט", מצא את הספר יומרני, רדוד ושקרי. ספרו "עלייתו ונפילתו של ה-y" הוא ראי שיהונתן גפן מציב מול עצמו ומאפשר לנו לראות בו את עצמנו ואת העולם הסובב אותנו לפי ראות עיניו. ספר זה הוא מבחר מבין המדורים ומהמאמרים שפורסמו בעיתון "מעריב" בין השנים 2005-2000. מחצית מהתקופה הזאת התגורר יהונתן גפן בניו-יורק ובבוסטון, והמדורים שהוא כתב שם, שמבחר מהם ממלא כמחציתו של הספר, מאירים הוויה מיקרו-אמריקנית.

עוד על הספר

לאט יהונתן גפן
כָּל הַדְּמָעוֹת דּוֹמוֹת
 
 
חֲסַר הַבַּיִת הַבּוֹהֶה בַּמְּדוּרָה,
 
הַמּוֹרֶה שֶׁאֵין לוֹ תַּלְמִידִים.
 
הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁרֵיקָה לוֹ הַמְּגֵרָה,
 
שִׁלְגִּיָּה שֶׁנִּגְמְרוּ לָהּ הַגַּמָּדִים.
 
הָרָץ שֶׁנִּשְׁאַר מֵאָחוֹר,
 
הַשָּׁמֵן שֶׁרָעֵב כָּל הַזְּמַן.
 
הַזּוֹרֵעַ שֶׁלֹּא יִקְצֹר,
 
הַשִּׁכּוֹר שֶׁהִתְיַבֵּשׁ לוֹ הַקַּנְקַן.
 
הַזָּר שֶׁהָפַךְ לְמוּזָר,
 
הַדַּיָּג שֶׁחָזַר בְּלִי דָּג.
 
הַנָּזִיר שֶׁאֵין לוֹ מִנְזָר,
 
הַחוֹגֵג לְבַדּוֹ בַּחַג.
 
הַפָּצוּעַ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִנְשֹׁם,
 
הַמֻּשְׁפָּל שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לִצְעֹק.
 
הַחַיָּל שֶׁעוֹמֵד בַּמַּחְסוֹם,
 
הָאִשָּׁה עִם הַגָּלַבִּיָּה וְהַתִּינוֹק.
 
הַשּׁוֹמֵר הַטּוֹב שֶׁנִּרְדַּם,
 
הַחוֹלֵם שֶׁבָּרְחוּ לוֹ הַחֲלוֹמוֹת.
 
הָאָדָם שֶׁהָיָה בֶּן אָדָם,
 
וְכָל הַדְּמָעוֹת דּוֹמוֹת.