יערה בן־דוד, מן המשוררות האיכותיות והמוערכות בשירה העברית החדשה, מגישה באסופת השירים "לובשת בגד הפוך" סיכום ביניים של שלושים ושבע שנות יצירה, המאגד מבחר מספריה הקודמים לצד שירים חדשים שנכתבו בשנים האחרונות.
מתוך פלא מסע המילים הבורא עולמות, עולה שירה קיומית מפעימה וייחודית, שהכוח אצור בה דווקא בעדינות המבע, אשר צובר משמעות מכוח המִרקם הקולאז'י של הלשון והרבדים המזמינים פענוח. חכמת התוֹבנה הפואטית במבחר זה, חושפת התבוננות נוקבת ומודעת לעצמה ולזולתה. זרמי מחשבה מערבלים רמות שונות של זמן ושל מציאות עם רחשי לב ואירוניה דקה.
הספר מציג מהלך שירי מרתק ורב־גוני שעיקרו ביוגרפיה, ארספואטיקה ואקטואליה, בו מתאזנים המטאפיזי והגשמי בחיזור חסר הפשרות אחר המילים ובהנחתן הטבעית והמדויקת זו ליד זו. תוך כך הן מצטרפות לכדי אמירות מרחיבות מבט ומקוריות, הנתונות ברקמה שירית מורכבת בהשראת אסוציאציות תרבותיות.
"הוֹ פוֹרְטוּנָה, עוֹף הַחוֹל, / זְמַן בָּא בְּהִפּוּךְ כִּבְלֵדַת עַכּוּז.// תֻּפָּיו שֶׁל קַרְל אוֹרְף מַכִּים כְּתֻפֵּי הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף. // צוֹחֵק קַיִן בֶּן חַוָּה, נֶשֶׁל נָחָשׁ קָלוּעַ בֶּהָמוֹן... /וּמִנְחָתוֹ עַל סַף הַדּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל הַמֵּאָה."
המבט האנושי משתקף בגעגועים לדמות האם הנסיכית, לאהוּב שהיה, לאח המיוסר הבורח אל המוות ובקשב האמפתי לזר ולפליט. אלה חוברים למגוון נופי טבע, כאשר ה'אני' במועדיו הוא המעטפת לכל.
"הֵן מִתַּחַת לְעֵינִי יֵשׁ עוֹד / עַיִן עֲגֻלָּה וְתוֹמַהַת, עוֹצֶמֶת, נִפְקַחַת, / חוֹתֶכֶת, נוֹגַהַת, טוֹעֶמֶת, עֵירֻמָּה מִמִּלִים, / בָּבַת אֵינִי / הִיא דַּיֶּרֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִּי // וְכֶתֶם לֵדָה, רוּחַ אֵל קָטָן מֵעַל תְּהוֹם / עַכְשָׁו עַל בֹּהַק מִצְחִי."
לובשת בגד הפוך נחתם במסה של המשוררת "אני טיפת הגשם שכל צבעי הקשת בה".
יערה בן־דוד היא כלת פרס היצירה לסופרים עבריים ע״ש לוי אשכול, פרס ע"ש טשרניחובסקי וציון לשבח בפרס ברנר. לובשת בגד הפוך הוא ספר שיריה השביעי. ספרה איזון שביר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
רבים משיריה תורגמו לשפות זרות, ביניהן אנגלית, צרפתית, ספרדית, פולנית ועוד.
אֲנִי פְּלִיטַת הַגֵּאוּת שֶׁל הוֹרַי
שֶׁהִגְּרוּ מֵאוּר כַּשְׂדִּים
בּוֹאֲכָה הֲלוֹם, הֲלוּמֵי יֵין תְּמָרִים וּצְוִיחַת כִּנּוֹר
תָּלוּי עַל עֲרָבִים.
בְּתוֹךְ הַנַּדְנֵדָה הַקְּטַנָּה מִיַּלְדוּת מַכָּה בָּאֲוִיר
נוֹסַעַת אֶל הָאוֹר
מִן הָאֲדָמָה
וַאֲנִי בְּחֵיקָהּ דִּבּוּר רִאשׁוֹן בִּקְצֵה הָעֶרֶב,
דְּבַשׁ כִּלְאַיִם תַּחַת לְשׁוֹנִי.
