הרזיה בכוח המוח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרזיה בכוח המוח
מכר
מאות
עותקים
הרזיה בכוח המוח
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

הרזיה בכוח המוח

4.2 כוכבים (5 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: צבי חזנוב
  • הוצאה: אור עם
  • תאריך הוצאה: 2018
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 288 עמ' מודפסים

תקציר

אין צורך בדיאטה!
כדי לרזות ולהישאר רזים לצמיתות, 
עליכם לגלות את “שיגעון הבריאות שלכם“!
 
על פי תכניתה המהפכנית של אלייזה קינגספורד, פסיכותרפיסטית ומומחית להרזיה, היכולת לרזות ולהישאר רזים תלויה לא במה שמכניסים לפה, אלא במה שעובר לכם בראש. 
ייתכן שדיאטה תעזור לכם לזמן קצר, אבל רוב המרזים בסופו של דבר מחזירים לעצמם את המשקל שהורידו, כי הם לא טרחו לשנות את הגורם להשמנתם ― את דפוסי החשיבה שלהם, הן המודעת והן הבלתי מודעת, המניעים אותם לאכילת יתר גם כשאינם רעבים כלל. הדיאטות הן כמו טיפול בתסמינים ולא במחלה ― עודף משקל והשמנה. 
"הרזיה בכוח המוח" משנה את כל התמונה: הוא מציע טיפול מהפכני שיחסל את התמכרותכם לאוכל ויתגבר על דפוסי החשיבה שהביאו אתכם ליחסים מזיקים עם האוכל.
 
זהו תהליך הרזיה בן 11 שלבים שילמד אתכם: 
לזהות את חרדות ההרזיה שלכם, וכן גם מחוללי אכילה רגשיים.
להתמודד בעזרת אמצעי מודעות (mindfulness) שמטרתם להפסיק את דפוסי החשיבה המזיקים שלכם, לצאת בשלום ממצבים עתירי סיכון וממעידות, ולעודד אתכם לאמץ אורח חיים בריא.
להתמודד עם “הגוף המתנגד" שלכם, המנסה ללא הרף לחדש את תאי השומן שלו ולהחזיר את השומן שהשלתם.
לאבחן את ההתמכרות למזון, שלאחרונה התגלתה כהתמכרות קשה כמו לסמים, להימורים ולמין - ולהיפטר ממנה.
את “עשרת העקרונות לאכילה בריאה” שבזכותם תצליחו להפחית ממשקלכם ולשמור על משקל תקין.

פרק ראשון

הקדמה
הקשר בין אוכל, התנהגות, התמכרות ועודף משקל
 
במשך יותר מארבעים שנה ניסיתי להבין כיצד אוכל, סוכר וסמים משתלטים על המוחות של הצרכנים שלהם, מסתננים למחשבותיהם, מעודדים אותם להגביר את הצריכה, ומולידים התמכרות. בשנים האלה חוקרי מערכת העצבים התקדמו מאוד בחקר המקומות בגוף ובמוח שכל סם משפיע עליהם, והשינויים שמתחוללים במהלך ההתמכרות והגמילה. כעת אפשר להצביע על המקום המדויק במוח שבו התהליכים האלה מתרחשים. הגילויים האלה פותחים בפנינו דרכים חדשות ומבטיחות לטיפול בהשמנת יתר.
 
למדנו הרבה מאוד על השמנת היתר מאז התחלנו להתמקד בחקר הבעיות שנובעות ממנה, כגון סכרת, מחלות לב, מחלות כליות, סרטן ובעיות במפרקים. כך גם התמקדנו תחילה בחקר הבעיות הנובעות מעישון, כגון נפחת (אמפיזמה), ברונכיטיס, הסרטן לסוגיו ודילול העצם. כיום אנו מבינים טוב יותר את השפעתם של ניתוחים לקיצור קיבה ושל טיפולים תרופתיים ונוכחנו ביעילותן של תרופות חדשות נגד השמנת יתר המטפלות בתכונות הממכרות של מזונות מסוימים. ובכל זאת, הטיפולים האלה הם פתרון חלקי בלבד, ויעילים רק כחלק משינוי כללי באורח החיים. יישום תוצאות המחקר בטיפול הרפואי הוא תהליך מורכב מאוד וכרוך בשינויים מתמידים. לשם כך יש צורך בשילוב רעיון, או כמה רעיונות בתכנית טיפולים, ועדכונם בהתאם לתוצאות, תוך כדי קידום התחום.
 
בעיניי, אלייזה קינגספורד היא חלוצה כלל-אמריקאית בתחום שמירת המשקל. זאת משום שהיא מיישמת בפועל את כל התגליות שלנו במעבדות ובספריות. הספר שמונח כרגע לפניכם נולד משילוב בין כל הידע שלה לבין הצלחותיה בשטח בפתרון בעיות הרזיה.
 
קינגספורד היא פסיכותרפיסטית מורשית ומנהלת "תכנית וולספרינג". זאת תכנית ההרזיה החוץ-אשפוזית הנרחבת, הוותיקה והמכובדת ביותר בעולם. הישגיה במשך עשר שנות פעילותה, מתוכן שנתיים כמנכ"לית, הם פשוט יחידים במינם. היא דוגמה נדירה למדען המעורה היטב במחקר וגם מנוסה בטיפול מעשי בעודף משקל ובהשמנת יתר. היא למדה משיתוף פעולה עם מדענים מארה"ב ומרחבי העולם ומהאזנה לדבריהם, ויישמה את מסקנותיה במחנות טיפוליים בטבע. היא טיפלה באלפי צעירים שסבלו מבעיות אכילה קשות, וגם בבושה, בתיוג ובפגיעה הנפשית המתלווים לרוב לבעיות האלה. היא בקיאה היטב בספרות המחקר ומיישמת את ממצאיה בשטח: היא מבטלת טיפולים כושלים — או לא מוצלחים במיוחד — ומשכללת שיטות שמועילות למטופלים ומסייעות להם להכיר בהתמכרותם לאכילה ובהתנהגות המניעה אותם לאכילה מוגזמת.
 
חקרתי את מערכת התגמול המוחי על האכילה, ואת הקשר בינה להתמכרות לסמים ולהתמכרויות בכלל מאז ראשית שנות השמונים במאה שעברה. נפלה בחלקי הזכות לשתף פעולה עם גדולי המומחים בתחום השמנת היתר וההתמכרות לאכילה: ד"ר בארט הובל המנוח, מרצה לשעבר באוניברסיטת פרינסטון, ד"ר קלי ד. בראונוול מאוניברסיטת דיוק (מרצה לשעבר באוניברסיטת ייל), וכן עם מומחים בכירים אחרים בתחום האכילה וההתמכרות: ד"ר ניקול אוונה; ד"ר אשלי גירהארדט; ד"ר לרפואה סמואל קליין; ד"ר לרפואה לואיס ג'. ארון; ד"ר לרפואה רוברט ה. לוסטיג; ד"ר לרפואה ג'ין-ג'ק וונג; וד"ר לרפואה מארק נ. פוטנזה. התברר לנו שאנשים רבים מכורים לאכילה באותה עוצמה של התמכרות לסיגריות, לסמים, להימורים ולמין.
 
כישלונם של הדיאטות ושל הניסיונות לשלוט באכילת יתר, חשיבה מוגזמת על מזון ואכילה, וכן תחושות הבושה, הזעם והאשמה בעקבות כל אלה נראים כמו סימני התמכרות לכל דבר. לעיתים קרובות אנשים אוכלים מעבר לסף השובע בשל אותו תגמול מוחי שמעודד עישון, צריכת סמים, הימורים והרגלים מיניים המזיקים לבריאות. אני והמומחים הנ"ל תרמנו תרומה חיונית להצלחתה של קינגספורד להפוך את ממצאי המעבדה שלנו לתכנית הטיפולים של וולספרינג, וגם ל"הרזיה בכוח המוח" - תכנית ההרזיה העצמית הראשונה מסוגה שקינגספורד הגתה. קינגספורד מסייעת למטופליה להשתחרר מהשתעבדותם לאכילה בחיי היומיום שלהם בעזרת טיפולים משני-התנהגות, כמו אלה שאנו נעזרים בהם כדי להפסיק התמכרויות שונות. זה מה שחסר בכל שאר התכניות לשמירת משקל.
 
אלייזה קינגספורד הבינה זאת. היא גילתה מדוע אנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר סובלים מהרגלי אכילה המזיקים לבריאות, אף על פי שהם עלולים להזיק: כי היחס שלהם לאוכל פגום. לכן הרזיה לצמיתות קשה כל כך. היא גם גילתה שאפשר לטפל בטראומה, בבושה ובתיוג, וכן בהשפעותיו של האוכל על המוח, בעיקר אם האוכל טעים במיוחד. החידוש העיקרי בתכניתה הוא שהיא כמעט ואיננה מתייחסת למה שמותר או אסור לאכול כדי לרדת במשקל. את כל השיטות שלה מפעיל המוח: כלומר הן פועלות מאליהן, מבוססות על טיפולים תודעתיים בדוקים, ומסייעות לשינוי החשיבה וההתנהגות של המטופלים כלפי האוכל.
 
מה שהרשים אותי יותר מכל בגישתה המוצלחת של קינגספורד הוא מטרתה: לשפר את בריאותם הגופנית והנפשית של מטופליה, ולהביאם למצב של איזון, איכות חיים (wellness) ורווחה (well-being). תכניתה נראית לי מבטיחה והיא תלך ותשתפר בעקבות גילויים מדעיים חדשים. היא תקוותם הגדולה של אלה המנסים לנצח בכוחות עצמם את עודף המשקל והשמנת היתר.
 
קינגספורד מציעה שיטה ייחודית וחדשנית, כמעט חסרת תקדים, להרזיה מוצלחת לאורך זמן: היא מלמדת את הסובלים מאכילת יתר לשנות הרגלים מושרשים שיצרו אצלם יחס לא בריא לאוכל. כשתקראו את הספר הזה תגלו מה שאחרים כבר גילו: באפשרותכם להיות בטוחים שתשלטו ביחסכם לאוכל, במקום שהוא ישלוט בכם.
 
ד"ר מארק ס. גולד,
 
הזוכה ה-17 בתואר הבוגר-המרצה המצטיין של אוניברסיטת פלורידה;
 
מרצה מן החוץ בפסיכיאטריה באוניברסיטת וושינגטון שבסיינט לואיס;
 
חבר המועצה המדעית של "RiverMend Health", מרכז כלל-אמריקאי להערכה ולטיפול במקרי התמכרות, הפרעות אכילה והשמנת יתר.
 
 
 
 
מדוע כתבתי את הספר הזה
 
במשך יותר מעשר שנים עזרתי לאנשים להתגבר על קשיים בהרזיה. בדרך כלל הם הגיעו אליי אחרי שסבלו בגלל היחס שלהם לאוכל ולגופם, וכשהיו מוכנים לשנות את חייהם.
 
הבעיה שגיליתי אצלם תמיד הייתה בשילוב בין התיאוריה למעשה. כלומר, הם מתלהבים עד הגג מכל ספר חדש על הרזיה שיוצא לשוק, ובסופו של דבר מתאכזבים מהתוצאות המעשיות. הם יודעים מה צריך לעשות, מה ההצעות האחרונות של המדענים ומה מוכיחים המחקרים האחרונים, ובכל זאת מתקשים להבין מדוע הם נכשלים בכך.
 
גיליתי שכדי להצליח מוכרחים לשלב בין התיאוריה למעשה, כי שניהם חיוניים. מוכרחים לדעת מה אומר המדע על הרזיה, אבל חשוב עוד יותר להבין את המניעים להתנהגות האנושית. משום מה, אלה הקוראים את כל ספרי הדיאטה החדשים ביותר —אשר רבים ממחבריהם הם רופאים ומדענים מוכשרים ועתירי ידע — מצליחים להפחית ממשקלם, אבל ממשיכים באותם דפוסי התנהגות שהיו להם לפני שהחלו בהרזיה. וברור מה התוצאה מכך!
 
אינני טוענת שאי אפשר להצליח אם פועלים על פי תכנית הרזיה כלשהי: הרבה דיאטות קיימות מסוגלות להצלחה זמנית ואכן משיגות אותה, אבל אין די בה, כי היא קצרה מדי. המרכיב החסר בהן הוא התייחסות להתנהגות האנושית: ההרגלים הישנים שלנו והקשר בינם למזון שאנו בוחרים לצרוך, הם המכשילים אפילו את הדיאטות המעולות ביותר.
 
אין זאת אומרת שאני מפקפקת ביעילותן של תכניות הרזיה המועילות לבריאות או בכוונות של יוצריהן. בנגוד לרבים מהמומחים האלה, אינני רופאה או מדענית. אני בסך הכול תרפיסטית מוסמכת המתמחה בהרזיה, ואני מעריכה עד מאוד את היסוד המדעי של ספרי ההרזיה האלה. כמה מהמדענים ומהרופאים שכתבו אותם היו מוריי הרוחניים ומושאי הערצתי, ובהחלט הדריכו אותי בעבודתי. לדעתי כל מי שסובל מעודף משקל חייב להבין את ההיבט המדעי של ההרזיה, כדי לדעת מה מועיל, מה מועיל פחות, מה גורם לעלייה במשקל, מה מגביר את שריפת השומנים, וכדומה. אלפי מחקרים וספרים מחזקים את התיאוריות האלה, וכולם אמצעים מועילים לפתרון בעיות המשקל של כל אדם כמעט.
 
אולם עדיין חסר בהן משהו: הבנת ההתנהגות האנושית המביאה לעלייה במשקל. עלינו להבין את מכלול הרגשות שמניעים בכל יום את החלטותינו בנוגע לאוכל, ואין להן כל קשר למה שידוע לנו על הרזיה. לעומת זאת יש להן קשר הדוק לרגשותינו ולמחשבותינו כלפי האוכל. לכן הספר הזה בא לעולם.
 
תיווכחו לדעת ש"הרזיה בכוח המוח" איננה דומה לשום דיאטה שכבר ניסיתם ולשום ספר הרזיה שקראתם. ראשית, זאת איננה "דיאטה" במובן המקובל. אמנם אני מציינת מזונות שכדאי לכם להעדיף כדי לסייע להרזיה ולשמור על משקל בריא, ומספקת לכך הוכחות מדעיות, ואני גם ממליצה על התעמלות. אבל אינני מרחיבה את הדיבור על מה שכדאי ולא כדאי לאכול, ועל הסיבות לכך שכדאי להתעמל. הגם ששני אלה חיוניים להצלחה, אינכם אמורים לרכז את מאמציכם דווקא בתחומים האלה.
 
בתכנית הזאת תיאלצו להקדיש את רוב זמנכם לבחינת מכלול ההתנהגות שלכם ולקשר הייחודי שלה לאוכל. עיקרה של "ההרזיה בכוח המוח" הוא בחינה של מחשבותיכם ותחושותיכם הייחודיות כלפי האוכל ושינוי הרגלים מושרשים שמשפיעים על החלטותיכם לאכול מזון מסוים. לא אלאה אתכם בתיאוריות, ואדבר רק על מעשים. מדובר בתכנית מיוחדת במינה להרזיה ולשמירת משקל לאורך זמן. מטרתה לא רק לשנות את יחסכם לאוכל, כי את המנהגים שתפתחו כחלק ממנה ניתן ליישם גם בתחומים אחרים בחיים. כדאי לכם להיעזר בתרגילי ההתעמלות, בשיטות ובטפסים. לדעתי תזכו להפתעה נעימה ביותר מהשינוי הניכר שכל אלה יחוללו בחייכם.
 
אני מבינה שבני אדם הם יצורים מורכבים, ולכל אדם צרכים שונים ורגשות שונים. לכן ייתכן שכמה מהפעולות שאני ממליצה עליהן תיראינה לא מתאימות לחייכם. אבל רבות אחרות תיראינה לכם, וחייכם ישתנו בזכותן. אם ספר זה יניע אתכם לפחות לשינוי משמעותי אחד בחייכם ויסייע לכם להילחם במשקלכם העודף, אני את שלי עשיתי.
 
אלייזה קינגספורד
 
 
 
מבוא
מדוע הדיאטות נכשלות, פעם אחר פעם
(אבל התכנית הזאת מצליחה)
 
במקצועי אני פסיכותרפיסטית המתמחה בשליטה במשקל ובטיפול בהתמכרות לאוכל, בדימוי גוף לקוי ובהפרעות אכילה. אני גם המנכ"לית של "מחנות וולספרינג": תכנית הרזיה באמצעות שינוי תודעה, לילדים ולצעירים עד גיל 26. היא מצטיינת באחוזי הצלחה גבוהים ביותר מבין התכניות שמצליחות להרזות אנשים, וגם להשאירם רזים, שזה יתרונה העיקרי. מידי יום ביומו אני משתתפת במלחמתם של אנשים נגד משקלם העודף: אני יודעת מהן חרדות ההרזיה שלהם, וכיצד לסלק אותן. אני גם חברת המועצה המדעית של RiverMend Health, התאגיד שמנהל את וולספרינג ועוד כמה מרכזים לטיפול בהתמכרות. במועצה הזאת חברים מיטב המומחים בעולם להרזיה ולטיפול בהתמכרות. כמו כן אני מעודכנת בכל תוצאות המחקרים על שיטות מוצלחות וכושלות.
 
"הרזיה בכוח המוח" הוא פריו של כל הידע שצברתי. זהו ספר הדרכה מעשי ואינטראקטיבי שילמד אתכם שיטה חדשה לגמרי להרזיה, בעזרת האמצעי המשוכלל ביותר בעולם: המוח האנושי. את הספר הזה אי אפשר לקרוא ולשכוח על המדף. צריך לתרגל את השיטות שבו כדי לרכוש יכולת.
 
כידוע לכול, אמריקה סובלת ממגפה של השמנת יתר. הסיבות לכך רבות ומורכבות, אולם העיקרית שבהן, שמעניינת אותי יותר מכול, היא שהחברה האמריקאית מעודדת השמנת יתר. בנושא הזה החברה האמריקאית נאה דורשת אך איננה מקיימת. מאות ספרים מטיפים לאכילה בריאה ולצריכת מזון מועיל על פי האופנה האחרונה, אבל הציבור האמריקאי ממשיך להשמין. אמנם יש הסבורים שעברנו לאוכל בריא יותר, אולם מעשינו מפריכים זאת. אף כי האמריקאים מבזבזים בשנה 50 מיליארד דולר על מוצרים שאמורים לסייע בהרזיה, כ-70 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר, ועל פי התחזיות שיעורם יעלה ל-85 אחוזים עד שנת 2030. חשבו לרגע על משמעות הנתונים אלה: בעלי המשקל התקין הם מיעוט! הנתונים בקרב הילדים מפחידים עוד יותר: אחד מכל שלושה ילדים סובל מהשמנת יתר או עודף משקל, ושיעורם רק ילך ויגדל.
 
אם אנחנו מוציאים חמישים מיליארד דולר על הרזיה, אנחנו כנראה רוצים לרזות עד ייאוש. אז הרשו לי לומר לכם שאין מה להאשים אותנו, כפרטים, בכך שאיננו מצליחים לעשות זאת. יש יותר מדי גורמים שמפריעים לנו ואינם בשליטתנו.
 
ראשית, כנראה כבר שמתם לב שייצור המזון בארצות הברית השתנה לבלי הכר במשך ששת העשורים האחרונים: הומצאו המזון הארוז, המזון המוכן, דל השומן ונטול השומן, וגם מזון באריזות של 100 קלוריות, לשימוש מיידי. כדי לתת למזונות "הנוחים לשימוש" האלה חיי מדף ארוכים, הם עוברים עיבודים, שינויים גנטיים וזוכים לתוספים כימיים רבים מדי שאיננו יודעים עליהם. לדעתי, תחילה לא קלטנו את השפעתם של המזונות "הנוחים לשימוש" האלה על גופנו, ממש כמו במקרה של הסיגריות. אבל כעת אנו מבחינים בה, בדמות התפשטות השמנת היתר. רבים ממוצרים אלה אפילו אינם ראויים להיקרא מזון, כי שום פריט ברשימת המרכיבים שלהם איננו מוכר לנו. למיטב ידיעתי יש להדביק עליהם אזהרה, ממש כמו זאת שמודבקת על חפיסות סיגריות.
 
הבה נבחן למשל, את "המזון הקל", דל השומן או נטול השומן, שהיה שיא האופנה במשך עשרות שנים. כשמסלקים את השומן מהמזון, יש למצוא לו תחליף שישמור על טעמו הטוב, וכמעט תמיד התחליף עשוי מסוכרים מזוקקים או מכימיקלים. כשמזון טבעי עובר שינוי כה מרחיק לכת, הוא נחשב ל"מעובד במידה ניכרת". וכך נוצרה תופעה אחרת — ההתמכרות למזון. ואכן, המדע הוכיח שאפשר להתמכר למזון מסוים, ובהמשך הספר הזה ארחיב על כך את הדיבור.
 
מוצרים ארוזים רבים אינם טובים לבריאות, גם אם הם מוצגים ככאלה, כי גופנו איננו מסוגל לזהות את התוספים הכימיים שבהם כמקורות אנרגיה, וכתוצאה מכך הוא אוגר את המזון הזה בצורת שומן. בשל כך גם רמת האינסולין מזנקת, וגורמת לדלקות, סימן של מחלות כרוניות רבות. קראו היטב את המרכיבים של עוגיות, קרקרים וחטיפים "נטולי שומן", ומעניין כמה מרכיבים תצליחו לזהות. אני בטוחה שלא הרבה.
 
כמו כן, המשווקים מבזבזים מיליארדי דולרים מידי שנה על פרסום מזונות מזיקים לבריאות, עתירי שומן מיותר, ומעובדים ממש לנגד עינינו. לו רק יכלו, הם כנראה היו שמחים לדחוף אותם ממש לתוך גרוננו. והם עושים זאת ביודעין ובכוונה תחילה. העיתונות מלאה בדיווחים על שיטות להשגת הגוף המושלם, להתעמלות, ובעצות להרזיה. אבל בין הדיווחים האלה, ועל פני כל מסכי הטלוויזיה, מרוחות פרסומות למוצרי המזון העשירים ביותר בקלוריות, בשומן ובסוכר. ותמיד מתברר שיש לאן להתדרדר — אפילו כשכבר מציעים לנו, למשל, המבורגר שמכיל 1100 קלוריות, "סלטים" המכילים 850 קלוריות, וממתקים המכילים 300 קלוריות ומוצגים כ"מזון בריאות". האמנם יש לנו צורך בפיצה עבה עם גבינה ופפרוני העטופה ב-107 ס"מ של בייקון, או בחמוצים מטוגנים בשמן עמוק כתוספת להמבורגר כפול עם גבינה?! אני לא מסוגלת להעלות על הדעת שמישהו יענה בחיוב, גם לא מי שהמציא את הזוועות האלה.
 
ואם תענו לי שאתם לא נוגעים בדברים האלה, ובכל זאת ממשיכים להשמין, חישבו על כך שפרסומות מסעירות רק נוטעות בנו תפיסות שגויות של ה"רגיל" וה"בריא". אם פיצה עבה עטופה בבייקון היא הגזמה, הרי שלעומתה, פיצה עם נקניקיה ופפרוני נראית רגילה. האמנם? זאת בעיה בפני עצמה, כי ככל שמצבים קיצוניים מוצגים בצורה מסעירה יותר, כך המצבים הרגילים הולכים ומקצינים.
 
סיבה נוספת למגפת השמנת היתר בארצות הברית ובמדינות מתועשות אחרות היא שהחברה המודרנית מחריפה את הבעיה. אין ספק שהבעיה מחריפה כתוצאה מכך שאנחנו נוסעים לכל מקום במקום ללכת ברגל, ובוהים ללא ניע במחשבים ובאינטרנט במקום לעסוק בפעילות גופנית. לפחות את המנהגים האלה בכוחנו לשנות. אבל הבעיה העיקרית היא שכיחידים, אין בכוחנו לעשות כמעט כלום נגד פרסום חסר בושה המנסה לפתות אותנו ללא הרף בתמונות של מאכלים מעוררי תיאבון ועמוסי קלוריות חסרות ערך תזונתי; הפרסומאים עושים זאת ללא הרף. אנחנו חיים בסביבה שפועלת להכשיל את מאמצינו. הניסיון לאכול אוכל בריא יום אחר יום, בכל ארוחה, הוא כמו שחייה נגד הזרם: דורש מאמץ אדיר.
 
למשל, במסעדות רבות, בעיקר של רשתות גדולות, גודל המנות כבר עבר כל גבול, והחוק שמחייב את רוב רשתות המסעדות לפרט את הערך התזונתי של מנותיהן אינו מועיל במיוחד. הן פשוט משנות את הגדרת המנה כ"מיועדת לכמה סועדים", גם כשהיא מוגשת בצלחת לסועד אחד. זהו שידול בוטה לאכילה מוגזמת. בימינו אין מנוס מלהיתקל בשלושה דברים במסעדות רבות: מנות גדולות מדי; תוספות נדיבות של מלח, סוכר ושומן לחיזוק הטעם; ומזון באיכות גרועה כדי לחסוך בעלויות. ותאמינו לי שגם אני משוגעת על אוכל טוב, אז אין לי סיבה לפגוע בשם המסעדות. אבל כשאני אוכלת במסעדה, אני מקפידה להבחין במפגעים האלה.
 
המזון שמוגש במזללות מזון מהיר גדוש בתוספים, חומרים משמרים ומלח, ואם נדמה לכם שהוא בזיל הזול, הסיבה היא איכותו הגרועה. אם תבחנו את כל תהליך ייצור המזון תגלו שאת הבקר מזינים במספוא זול או בתירס במקום בעשב, וכתוצאה מכך הבהמות סובלות מדלקות כרוניות, ואנו אוכלים את בשרן הדל בחומרים מזינים.
 
ההגנה הטובה ביותר: שיגעון הבריאות
אינני מתכוונת לכך שיצרני המזון והמסעדנים מנסים להשמין אותנו בכוונה תחילה, אבל הם בהחלט אינם נאבקים בתופעה. קשה לשמור על הבריאות בחברה המשתדלת להכשיל אותנו, אבל אנחנו מסוגלים לכך. לשם כך נדרשת נחישות שאני קוראת לה "שיגעון הבריאות". מדובר במבנה נפשי שנוצר בכוונה תחילה — כלומר, "שיגעון". הוא מכוון בעוצמה כזאת למטרה חיובית, ובכוחו להדוף את כל הפיתויים.
 
רק לאחרונה נוצר הצורך ב"שיגעון לבריאות", ומטרתו היא להתנגד לעידוד השמנת היתר שהרגע תיארתי. לפני שלושה דורות — לפני המצאת המקדונלדס, לפני שמכרו המבורגר עם גבינה באותה קופסה, לפני שהומצאו "ארוחות הטלוויזיה", לפני שלכל משפחה ממוצעת היו לפחות שתי מכוניות, ולפני שאפשר היה להרים את הטלפון או להחליף ערוץ בטלוויזיה בלי לקום מהכיסא — בימים ההם, עודף משקל היה היוצא מן הכלל, לא הכלל. בימים ההם אכן לא היה צורך בשיגעון לבריאות, ואורח החיים הבריא היה אז טבעי יותר. בימים ההם אנשים אכלו מזון טרי ומלא, ונאלצו להתנועע כדי לבצע את עבודות הבית ולהגיע ממקום למקום. בשנות החמישים, רק עשרה אחוז מהאמריקאים סבלו מעודף משקל, ותראו איך אנחנו נראים עכשיו.
 
אינני מציעה לוותר על כל הפינוקים והנוחיות של המאה העשרים ואחת. אין לזה שום קשר ל"שיגעון לבריאות". שיגעון לבריאות פירושו שצריך להתאמץ כל יום לקיים אורח חיים בריא. ניתן להגיע לכך בעזרת הרגלים שיאלצו אתכם להעדיף מזון טבעי ומלא, להפעיל את גופכם במשך כל היום, ולהתעלם מהפרסומות שמנסות להניא אותנו שלא לנהוג כך. מי שחי את חייו בגישה כזאת, יכול לרזות ולהישאר רזה.
 
אמנם אינני סובלת מעודף משקל, אבל בוודאי הייתי סובלת ממנו אילו לא הצטיינתי בשיגעון לבריאות. הוא כבר חלק מהתורשה ומהאופי שלי. אני משתדלת לחיות במצב של שיגעון בריאות כדי לתת לתודעתי ולגופי סביבה בריאה, ואינני מעלה בדעתי שאפשר לחיות חיים אחרים. בכל בוקר אני מתעוררת בכוונה תחילה לחיות את היום הזה בדרך מסוימת, ואני מקפידה על דפוסי התנהגות שמשרתים את המטרה הזאת. קראתי לכך "שיגעון הבריאות" כי אני חושבת על כך מידי יום ביומו, גם בסוף השבוע, בחגים, בנסיעות לצרכי עבודה, כשאני עסוקה ועמוסה, ואפילו בחופשה. זהו איננו מקור לחרדה או ללחץ, ולעולם לא לתחושת חסך. הפכתי את "שיגעון הבריאות" שלי למצב שבו נוח לי, ואני רוצה שגם לכם יהיה נוח בו. זה אפשרי בהחלט כי במקום העבודה שלי ראיתי אלפי אנשים שמצליחים בכך.
 
יתרונה של תכנית וולספרינג
בדרך כלל, משתתפים המגיעים לתכנית וולספרינג צריכים להפחית המון ממשקלם — עד כדי 50 ק"ג או יותר, ולכן הם בשיא הסיכון להשמין מחדש. ובכל זאת, בעשר השנים האחרונות יותר מ-10,000 איש השלימו את התכנית והפכו את שיטת וולספרינג למופת של הרזיה מוצלחת. רוב בוגרי התכנית נושאים בגאווה את התואר "שומרי משקל לאורך זמן", ובקיצור, "שמל"ז", כפי שהם מכנים את עצמם. כתב העת הרפואי Obesity Reviews"" סקר 22 מחקרים על שמירת משקל, וגילה שתכניות הממוקדות בהתנהגות, כמו וולספרינג, הסתיימו בהפחתת-משקל הגדולה ב-191 אחוזים מזאת של תכניות שלא כללו טיפול התנהגותי. תכניות מעקב הממוקדות בהתנהגות הניבו הרזיה לאורך זמן הגדולה ב-130 אחוזים מזו של תכניות אחרות.
 
סוד ההצלחה המדהימה של תכנית וולספרינג הוא שהתכנית מביאה את מטופליה לשינוי הרגלים ואורחות חיים הכולל אכילת מזון מלא ובריא שאהוב עליהם ופעילות גופנית יומיומית שהם נהנים ממנה (העיקר פה זה האהבה וההנאה), וכן הנחלת דפוסי התנהגות עקביים ובריאים ביחס לאוכל. זהו ייחודה של תכנית וולספרינג: המטופלים לא רק לומדים על אוכל שטוב לבריאות ועל התעמלות מומלצת, אלא גם עסוקים בטיפול לשינוי התנהגות שמטרתו להפוך אותם ממשוגעים לאכילה לאנשים בעלי חשיבה בריאה. אנשים כאלה לא רק מתאמצים, אלא ממש משתוקקים לאכול אוכל שמועיל להם. בוולספרינג, הגעה ל"שיגעון לבריאות" היא מטרה כה חשובה עד שהביטוי הזה הפך לסיסמה שלנו.
 
תכליתו של הספר הזה היא לסייע לכם לגלות את "שיגעון הבריאות" שלכם. כפי שתגלו בהמשך, אין שום קשר בין דיאטות להרזיה ולשמירה על משקל נמוך. נהפוך הוא: יש המון ממצאים מדעיים המוכיחים ש"כניסה לדיאטה" עשויה דווקא לפגוע בהרזיה — ולעתים קרובות, בגדול. לעומת זאת, "שיגעון הבריאות" הוא מכלול של דפוסי התנהגות שבזכותם אורח החיים שלכם ימנע צבירת עודף משקל במקום לעודד אותה. אפשר בהחלט לשנות הרגלים מושרשים, אף על פי שהדבר קשה: אלפי בוגריה של תכנית וולספרינג מוכיחים זאת. וכעת אסביר לכם כיצד תוכלו להצליח בכך.
 
אמצעי השינוי החדשים
עקרונותיה של תכנית הטיפול ההתנהגותי המתוארת בספר זה הם אלה שמופעלים בוולספרינג, אולם בגרסה המאפשרת לסובלים מאכילת יתר בני כל הגילים ליישם בבית בעצמם. היא שונה לגמרי מתכניות שינוי ההתנהגות המיושנות שמוצעות כבר עשרות שנים ולא השפיעו כמעט בכלל על תפיסת האוכל שלנו. אני אכניס אתכם לדפוס חשיבה חדש של שביעות רצון בעזרת שתי שיטות חדשניות של שיחה טיפולית: הטיפול החשיבתי בהתנהגות (טח"ה), והטיפול הדיאלקטי בהתנהגות (טד"ה), ממש כמו שאנחנו מטפלים בלקוחות וולספרינג.
 
טח"ה הוא אחד הטיפולים היעילים בעולם, ומאות מחקרים הוכיחו שביכולתו לשנות את אופן חשיבתו של המטופל על כל דבר. אני התאמתי אותו לטיפול בהרגלים ובחשיבה ההרסניים המולידים אכילת יתר. מחקרים שנערכו במאה ה-21, בין היתר כאלה שבדקו את תכנית וולספרינג, גילו שלמרזים מוצלחים שיישמו את הטח"ה יש סיכוי גדול בהרבה להישאר רזים מאשר למי שמיישמים רק דיאטה לשמירת משקל. ככתוב באחד המחקרים החדשים, "הטיפול החשיבתי בהתנהגות מגדיל את ההתמדה בתכנית ההרזיה ומקטין את הנשירה ממנה" —זאת בדיוק מטרתו של הספר הזה.
 
עקרונות הטד"ה שבהם נעזרתי בספר זה עוסקים במושגים המנוגדים של "שינוי" ו"קבלה" בעת ובעונה אחת. למשל, הטד"ה מסביר לכם כיצד לקבל את עצמכם כפי שאתם: עליכם לחשוב ש"עודף המשקל שלי אין פירושו שיש בי פגם". ובמקביל, צריך להשתדל להשתנות, במחשבה ש"ההרזיה תחזק את ביטחוני העצמי ותשפר את הדימוי העצמי שלי". הוא גם מסייע לגלות וליישם את דפוסי ההתנהגות הפחות מזיקים בדרך ליעדינו הסופיים.
 
עקרונות הטח"ה והטד"ה מוצלחים כי המדע הוכיח שהמוח מסוגל לשינוי חומרי בכל גיל בעקבות תרגול מתמיד של פעולה חדשה, למשל התנהגות שונה ביחס לאוכל. פעם המדענים חשבו שהמוח מעוצב לגמרי בלידה, אבל כעת ידוע שאין זה נכון. בסריקות מוח התגלה שהמוח מסוגל להשתנות במשך כל החיים. יכולת זאת נקראת בשפה מדעית "גמישות עצבית" (נוירופלסטיות). באמצעות תרגול מתמיד של המוח תוכלו לחולל שינוי בדפוסי הנוירונים של המוח ולשנות את דרך חשיבתכם בנוגע לאוכל. תוכלו להפוך אוכל שלם ובריא לא רק לנחשק כמו עוגת גבינה עם שוקולד, אלא גם למזון המועדף עליכם, למשהו מובן מאליו.
 
שילוב עקרונות הטח"ה והטד"ה הוא הדרך המושלמת להצלחה, כי שני הטיפולים האלו חושפים קשרים חשובים בין החשיבה והרגשות לבין המעשים הנובעים מהם. וכמו כן הם מתמקדים בהחלפת דפוסי חשיבה כושלים בדפוסים מועילים יותר. כל השיטות המתוארות בספר זה מותאמות במיוחד לטיפול בבעיות הנובעות מהתמכרות לאכילה ומנסיגה בדיאטה. מה שמניע אותנו לאכול איננו רק התחושות; המחשבות שלנו מולידות את התחושות שמולידות אכילת יתר. אם תשנו את דפוסי החשיבה שלכם, תשנו את תוצאותיהם.
 
אבל די לקשקושים הפסיכולוגיים. אני מבטיחה לכם שכל התרגילים בספר זה תוכננו על סמך שתי הגישות הטיפוליות האלה, שהצלחתן נחקרה רבות ומתועדת היטב.
 
* * *
 
כיצד להפיק תועלת מהספר הזה
בשוק יש היום לפחות עשרות ספרי הדרכה להרזיה ותכניות הרזיה המפרטים מה צריך לאכול כדי לרדת במשקל ואילו תרגילי התעמלות צריך לבצע כדי לשרוף קלוריות. זה איננו אחד מהם, פשוט כי ככל הנראה כבר עברתם די והותר דיאטות וידוע לכם מה "צריך" לאכול וש"צריך" להתעמל, ואתם בכל זאת לא עושים מה שצריך. אתם משתדלים להישאר רזים, אולי אפילו מתאמצים מאוד, אבל זה פשוט לא הולך לכם. אז לא עוד! לא זה מה שאני מציעה לכם. אני מציעה לכם דרך חדשה לגמרי להרזיה. היא מתמקדת באמצעים לאמץ דפוסי התנהגות שיובילו ליעד הסופי — אורח חיים חדש ובריא. וזאת הדרך:
 
התחנה הראשונה בדרך היא "שלב 1: היכנסו לדפוס חשיבה הרזייתי". כאן תלמדו למה הכוונה ב"שיגעון לבריאות", ותתחייבו לדבוק בו. לשם כך עליכם לערוך "רשימת נימוקים בעד ונגד", לתכנן מערכת בקרה עצמית ולכתוב את כוונותיכם במכתבים לעצמכם.
 
ב"שלב 2: הכירו את האמת על הגוף שלכם", תהיו במצב חדש ואולי אף מעיק. כאן תכירו את האויב של כל מאמצי ההרזיה שלכם — הגוף שלכם. גופו של כל אדם כמעט הסובל מעודף משקל מגלה התנגדות עזה לשמירה על משקל תקין. לכן כל שאר הדיאטות נכשלות. הדרך העיקרית לחולל שינוי בחייכם היא להבין ולזכור זאת.
 
ב"שלב 3: הכירו את המחשבות המוטעות שלכם ואת מעוררי האכילה שלכם", תתחיל תרומתה של תודעתכם לשינוי חייכם. כאן תלמדו כיצד לזהות את מה שעד עכשיו הכשיל את כוונותיכם הטובות. כאן גם תתחילו בתהליך של שינוי תודעתכם כדי שתוכלו להחליט במחשבה תחילה.
 
ב"שלב 4: גלו את 'התודעה החכמה' שלכם באמצעות מודעות", תלמדו כיצד לקבל את מצבכם וגם לשנות אותו בעת ובעונה אחת. הכול תלוי במודעות וביכולת להתרכז במצב הנוכחי, מה שאני מכנה "לחיות בתודעה החכמה", במקום לפעול כאוטומטים ולהגיב ברגשנות. הפעלת המודעות היא הרגל חשוב כי אכילה ללא מודעות היא הסיבה העיקרית לעודף משקל.
 
ב"שלב 5: רכשו כישורי התמודדות, והפעילו אותם", תלמדו על השיטות העיקריות לתיקון המחשבות השגויות שלכם ולבלימת מחוללי האכילה שלכם. רכישת הכישורים האלה היא התקדמות אדירה לקראת הטבעת הרגלים חדשים במוח. לשלב הזה גם תחזרו בכל פעם שתזדקקו לתיקוני התנהגות כלשהם.
 
ב"שלב 6: אמצו אורח חיים חדש, של אכילה בריאה", אני מציגה את התכנית שלי לאכילת מזון שלם ובריא בלבד. זאת איננה דיאטה במובן הצר של המילה, שדורשת או אוסרת לאכול מזונות מסוימים. זאת רשימה של עשרה כללים תזונתיים. בזכותם תוכלו לבחור במזון שיסייע לכם להתגבר על ההתמכרות לאכילה, יביא להרזיה, וישמור על משקלכם לאורך זמן. זהו לב ליבו של "השיגעון לבריאות".
 
ב"שלב 7: אפשרו יותר תנועה בחייכם" תלמדו מדוע אינכם מתעמלים, אף על פי שידוע לכם שאתם צריכים לעשות זאת — והסיבה היא כי עדיין לא מצאתם מניע. פרק זה עוסק פחות בהוראות (אם כי הוא כולל כמה פעולות-חובה), ויותר באמצעים לגלות את המניע להתעמלות, ובעיקר לעסוק בכך בפעל.
 
ב"שלב 8: חמשת המ"מים בתכנון ובהצבת יעדים" תלמדו כיצד להגדיל את סיכויי הצלחתכם ולאמוד נכונה את יכולתכם להשיג יעדים. לשם כך עליכם להציב לעצמכם מידי יום ביומו, יעדים המתאפיינים בחמשת המ"מים: ממוקדים, מדידים, מעשיים, מציאותיים, ובמועד הנכון. למשל, הצבת יעד כללי של הפחתת 15 קילוגרם, או כל מספר אחר, היא טעות.
 
הפיתויים האורבים בכל פינה ולכל אחד, ולא נורא אם תיכנעו להם מידי פעם: ב"שלב 9: אל תניחו למעידה להפוך למפולת", תלמדו שיטות למניעת אכילת יתר ולהפסקתה, כגון "אמנות מזעור הנזקים". תיאלצו להיעזר בה לעיתים קרובות כדי לשמור על שלוותכם ולמנוע ממצבים קיצוניים, כגון התקף זלילה חסר מעצורים, מלהפריע לשכל הישר שלכם להחזיר אתכם לתלם.
 
גם חרדות ההרזיה אורבות מכל עבר. ב"שלב 10: צאו בחכמה ממצבים עתירי-סיכון", תרכשו את הכישורים לפעול בנחישות ולהפעיל סינון תודעתי נגד מפרסמי המזון וכן שאר הגורמים והמצבים שלעיתים קרובות מונעים מכם להשיג את יעדיכם. בפרק זה תלמדו גם שיטות שונות להתגברות על 20 המצבים עתירי הסיכון הנפוצים ביותר.
 
"שלב 11: עברו את הגבול אל שיגעון הבריאות!" מתאר אתכם בצורה שתרצו לראות את עצמכם לכל החיים. כאן, כדי לחזק את מחויבותכם להישאר שמל"ז, תיאלצו "לחתום חוזה" עם עצמכם שבו תתחייבו לעמוד על המשמר ולהמשיך בדרך המוצלחת.
 
אני ממליצה לקרוא תחילה את כל הספר כדי לקלוט את הרעיון הכללי של השפעת המוח ושל דרך הפעולה של התכנית. אני בטוחה שתתחברו לרוב החומר בספר הזה. אחר כך יש לקרוא שוב את שני השלבים הראשונים ולהתחיל בשינוי המחשבתי. חשוב שתבצעו את כל הפעולות המפורטות בשני השלבים האלה לפני שתמשיכו. קראו פעמיים את שני השלבים האלה, ואם יש צורך — את כל שאר השלבים. עדיף לבצע את כל הפעולות המפורטות בכל שאר השלבים, אבל לא חובה לבצע אותן בסדר מסוים. פעלו על פי הצרכים שלכם.
 
למשל, ייתכן שתגלו שאתם סובלים במיוחד מנסיגה במאמצי ההרזיה שלכם ושאתם שונאים את עצמכם על כך. במקרה כזה כדאי לכם להתרכז בלימוד היכולות המפורטות בשלב 9. ייתכן שתגלו שאינכם יודעים לקבוע יעדים סבירים, ולכן כדאי לכם להתחיל משלב 8. ייתכן שתוך כדי ביצוע הפעולות המפורטות בספר תרצו ליישם את עקרונות התזונה המפורטים בשלב 6 ולבצע את הפעולות המתוארות בשלב 7, כדי להאיץ את קצב הפעילות.
 
חזרו שוב ושוב על הפעולות עד שתהפוכנה להרגל. הנחלת ההרגלים היא סוד ההצלחה בהרזיה ובשמירה על משקל נמוך. אתם עתידים לגלות את השפעתה החיובית על משקלכם, אהבתכם לעצמכם ברגעי כישלון, דימוי הגוף שלכם, התמכרותכם לאוכל, ובריאותכם.
 
למקומות, היכון... חשוב!
הספר הזה הוא מדריך אמין להרזיה. גם כשכבר תגיעו לשלבים מתקדמים ב"שיגעון הבריאות", כדאי לכם לחזור ולהיעזר בו מידי פעם, בעיקר בתקופות של טלטלה בחיים, כשהמוח מנסה לחזור לדפוסי החשיבה הישנים שלו.
 
בחלקים האינטראקטיביים של הספר נתתי מקום לכתיבת תגובות אישיות. אפשר גם להוריד את כל טפסי התרגילים שבספר מהאתר שלי, www.elizakingsford.com. זה יקל עליכם לעקוב אחרי שינויי החשיבה שלכם במהלך התכנית.
 
לא משנה כמה פעמים "הייתם בדיאטה" או עברתם את המעגל של השמנה, הרזיה והשמנה מחדש — קבלו בשורות טובות: אם הספר הזה בידיכם, עדיין יש לכם דחף לשפר את בריאותכם, וזה משנה את כל התמונה. אתם מסוגלים להביא את עצמכם במציאות לדימוי העצמי שיש לכם בתודעתכם. הפעם אתם תרזו לצמיתות, כי סוף סוף תקבלו את הכלים הדרושים לכך. אתם תהיו שמל"זים ותבינו מה מרגישים במצב של "שיגעון לבריאות".
 
זכרו, שהרזיה המוצלחת לצמיתות תלויה פחות בקיבה ויותר במוח. אז צאו מהחשיבה ש"אתם בדיאטה", והיכנסו לדפוס החשיבה שיביא אתכם לאורח חיים חדש הכולל אכילה בריאה. ברגע שתיכנסו לתודעה של "שיגעון הבריאות", היא לא תאכזב אתכם לעולם.

עוד על הספר

  • תרגום: צבי חזנוב
  • הוצאה: אור עם
  • תאריך הוצאה: 2018
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 288 עמ' מודפסים
הרזיה בכוח המוח אלייזה קינגספורד
הקדמה
הקשר בין אוכל, התנהגות, התמכרות ועודף משקל
 
במשך יותר מארבעים שנה ניסיתי להבין כיצד אוכל, סוכר וסמים משתלטים על המוחות של הצרכנים שלהם, מסתננים למחשבותיהם, מעודדים אותם להגביר את הצריכה, ומולידים התמכרות. בשנים האלה חוקרי מערכת העצבים התקדמו מאוד בחקר המקומות בגוף ובמוח שכל סם משפיע עליהם, והשינויים שמתחוללים במהלך ההתמכרות והגמילה. כעת אפשר להצביע על המקום המדויק במוח שבו התהליכים האלה מתרחשים. הגילויים האלה פותחים בפנינו דרכים חדשות ומבטיחות לטיפול בהשמנת יתר.
 
למדנו הרבה מאוד על השמנת היתר מאז התחלנו להתמקד בחקר הבעיות שנובעות ממנה, כגון סכרת, מחלות לב, מחלות כליות, סרטן ובעיות במפרקים. כך גם התמקדנו תחילה בחקר הבעיות הנובעות מעישון, כגון נפחת (אמפיזמה), ברונכיטיס, הסרטן לסוגיו ודילול העצם. כיום אנו מבינים טוב יותר את השפעתם של ניתוחים לקיצור קיבה ושל טיפולים תרופתיים ונוכחנו ביעילותן של תרופות חדשות נגד השמנת יתר המטפלות בתכונות הממכרות של מזונות מסוימים. ובכל זאת, הטיפולים האלה הם פתרון חלקי בלבד, ויעילים רק כחלק משינוי כללי באורח החיים. יישום תוצאות המחקר בטיפול הרפואי הוא תהליך מורכב מאוד וכרוך בשינויים מתמידים. לשם כך יש צורך בשילוב רעיון, או כמה רעיונות בתכנית טיפולים, ועדכונם בהתאם לתוצאות, תוך כדי קידום התחום.
 
בעיניי, אלייזה קינגספורד היא חלוצה כלל-אמריקאית בתחום שמירת המשקל. זאת משום שהיא מיישמת בפועל את כל התגליות שלנו במעבדות ובספריות. הספר שמונח כרגע לפניכם נולד משילוב בין כל הידע שלה לבין הצלחותיה בשטח בפתרון בעיות הרזיה.
 
קינגספורד היא פסיכותרפיסטית מורשית ומנהלת "תכנית וולספרינג". זאת תכנית ההרזיה החוץ-אשפוזית הנרחבת, הוותיקה והמכובדת ביותר בעולם. הישגיה במשך עשר שנות פעילותה, מתוכן שנתיים כמנכ"לית, הם פשוט יחידים במינם. היא דוגמה נדירה למדען המעורה היטב במחקר וגם מנוסה בטיפול מעשי בעודף משקל ובהשמנת יתר. היא למדה משיתוף פעולה עם מדענים מארה"ב ומרחבי העולם ומהאזנה לדבריהם, ויישמה את מסקנותיה במחנות טיפוליים בטבע. היא טיפלה באלפי צעירים שסבלו מבעיות אכילה קשות, וגם בבושה, בתיוג ובפגיעה הנפשית המתלווים לרוב לבעיות האלה. היא בקיאה היטב בספרות המחקר ומיישמת את ממצאיה בשטח: היא מבטלת טיפולים כושלים — או לא מוצלחים במיוחד — ומשכללת שיטות שמועילות למטופלים ומסייעות להם להכיר בהתמכרותם לאכילה ובהתנהגות המניעה אותם לאכילה מוגזמת.
 
חקרתי את מערכת התגמול המוחי על האכילה, ואת הקשר בינה להתמכרות לסמים ולהתמכרויות בכלל מאז ראשית שנות השמונים במאה שעברה. נפלה בחלקי הזכות לשתף פעולה עם גדולי המומחים בתחום השמנת היתר וההתמכרות לאכילה: ד"ר בארט הובל המנוח, מרצה לשעבר באוניברסיטת פרינסטון, ד"ר קלי ד. בראונוול מאוניברסיטת דיוק (מרצה לשעבר באוניברסיטת ייל), וכן עם מומחים בכירים אחרים בתחום האכילה וההתמכרות: ד"ר ניקול אוונה; ד"ר אשלי גירהארדט; ד"ר לרפואה סמואל קליין; ד"ר לרפואה לואיס ג'. ארון; ד"ר לרפואה רוברט ה. לוסטיג; ד"ר לרפואה ג'ין-ג'ק וונג; וד"ר לרפואה מארק נ. פוטנזה. התברר לנו שאנשים רבים מכורים לאכילה באותה עוצמה של התמכרות לסיגריות, לסמים, להימורים ולמין.
 
כישלונם של הדיאטות ושל הניסיונות לשלוט באכילת יתר, חשיבה מוגזמת על מזון ואכילה, וכן תחושות הבושה, הזעם והאשמה בעקבות כל אלה נראים כמו סימני התמכרות לכל דבר. לעיתים קרובות אנשים אוכלים מעבר לסף השובע בשל אותו תגמול מוחי שמעודד עישון, צריכת סמים, הימורים והרגלים מיניים המזיקים לבריאות. אני והמומחים הנ"ל תרמנו תרומה חיונית להצלחתה של קינגספורד להפוך את ממצאי המעבדה שלנו לתכנית הטיפולים של וולספרינג, וגם ל"הרזיה בכוח המוח" - תכנית ההרזיה העצמית הראשונה מסוגה שקינגספורד הגתה. קינגספורד מסייעת למטופליה להשתחרר מהשתעבדותם לאכילה בחיי היומיום שלהם בעזרת טיפולים משני-התנהגות, כמו אלה שאנו נעזרים בהם כדי להפסיק התמכרויות שונות. זה מה שחסר בכל שאר התכניות לשמירת משקל.
 
אלייזה קינגספורד הבינה זאת. היא גילתה מדוע אנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר סובלים מהרגלי אכילה המזיקים לבריאות, אף על פי שהם עלולים להזיק: כי היחס שלהם לאוכל פגום. לכן הרזיה לצמיתות קשה כל כך. היא גם גילתה שאפשר לטפל בטראומה, בבושה ובתיוג, וכן בהשפעותיו של האוכל על המוח, בעיקר אם האוכל טעים במיוחד. החידוש העיקרי בתכניתה הוא שהיא כמעט ואיננה מתייחסת למה שמותר או אסור לאכול כדי לרדת במשקל. את כל השיטות שלה מפעיל המוח: כלומר הן פועלות מאליהן, מבוססות על טיפולים תודעתיים בדוקים, ומסייעות לשינוי החשיבה וההתנהגות של המטופלים כלפי האוכל.
 
מה שהרשים אותי יותר מכל בגישתה המוצלחת של קינגספורד הוא מטרתה: לשפר את בריאותם הגופנית והנפשית של מטופליה, ולהביאם למצב של איזון, איכות חיים (wellness) ורווחה (well-being). תכניתה נראית לי מבטיחה והיא תלך ותשתפר בעקבות גילויים מדעיים חדשים. היא תקוותם הגדולה של אלה המנסים לנצח בכוחות עצמם את עודף המשקל והשמנת היתר.
 
קינגספורד מציעה שיטה ייחודית וחדשנית, כמעט חסרת תקדים, להרזיה מוצלחת לאורך זמן: היא מלמדת את הסובלים מאכילת יתר לשנות הרגלים מושרשים שיצרו אצלם יחס לא בריא לאוכל. כשתקראו את הספר הזה תגלו מה שאחרים כבר גילו: באפשרותכם להיות בטוחים שתשלטו ביחסכם לאוכל, במקום שהוא ישלוט בכם.
 
ד"ר מארק ס. גולד,
 
הזוכה ה-17 בתואר הבוגר-המרצה המצטיין של אוניברסיטת פלורידה;
 
מרצה מן החוץ בפסיכיאטריה באוניברסיטת וושינגטון שבסיינט לואיס;
 
חבר המועצה המדעית של "RiverMend Health", מרכז כלל-אמריקאי להערכה ולטיפול במקרי התמכרות, הפרעות אכילה והשמנת יתר.
 
 
 
 
מדוע כתבתי את הספר הזה
 
במשך יותר מעשר שנים עזרתי לאנשים להתגבר על קשיים בהרזיה. בדרך כלל הם הגיעו אליי אחרי שסבלו בגלל היחס שלהם לאוכל ולגופם, וכשהיו מוכנים לשנות את חייהם.
 
הבעיה שגיליתי אצלם תמיד הייתה בשילוב בין התיאוריה למעשה. כלומר, הם מתלהבים עד הגג מכל ספר חדש על הרזיה שיוצא לשוק, ובסופו של דבר מתאכזבים מהתוצאות המעשיות. הם יודעים מה צריך לעשות, מה ההצעות האחרונות של המדענים ומה מוכיחים המחקרים האחרונים, ובכל זאת מתקשים להבין מדוע הם נכשלים בכך.
 
גיליתי שכדי להצליח מוכרחים לשלב בין התיאוריה למעשה, כי שניהם חיוניים. מוכרחים לדעת מה אומר המדע על הרזיה, אבל חשוב עוד יותר להבין את המניעים להתנהגות האנושית. משום מה, אלה הקוראים את כל ספרי הדיאטה החדשים ביותר —אשר רבים ממחבריהם הם רופאים ומדענים מוכשרים ועתירי ידע — מצליחים להפחית ממשקלם, אבל ממשיכים באותם דפוסי התנהגות שהיו להם לפני שהחלו בהרזיה. וברור מה התוצאה מכך!
 
אינני טוענת שאי אפשר להצליח אם פועלים על פי תכנית הרזיה כלשהי: הרבה דיאטות קיימות מסוגלות להצלחה זמנית ואכן משיגות אותה, אבל אין די בה, כי היא קצרה מדי. המרכיב החסר בהן הוא התייחסות להתנהגות האנושית: ההרגלים הישנים שלנו והקשר בינם למזון שאנו בוחרים לצרוך, הם המכשילים אפילו את הדיאטות המעולות ביותר.
 
אין זאת אומרת שאני מפקפקת ביעילותן של תכניות הרזיה המועילות לבריאות או בכוונות של יוצריהן. בנגוד לרבים מהמומחים האלה, אינני רופאה או מדענית. אני בסך הכול תרפיסטית מוסמכת המתמחה בהרזיה, ואני מעריכה עד מאוד את היסוד המדעי של ספרי ההרזיה האלה. כמה מהמדענים ומהרופאים שכתבו אותם היו מוריי הרוחניים ומושאי הערצתי, ובהחלט הדריכו אותי בעבודתי. לדעתי כל מי שסובל מעודף משקל חייב להבין את ההיבט המדעי של ההרזיה, כדי לדעת מה מועיל, מה מועיל פחות, מה גורם לעלייה במשקל, מה מגביר את שריפת השומנים, וכדומה. אלפי מחקרים וספרים מחזקים את התיאוריות האלה, וכולם אמצעים מועילים לפתרון בעיות המשקל של כל אדם כמעט.
 
אולם עדיין חסר בהן משהו: הבנת ההתנהגות האנושית המביאה לעלייה במשקל. עלינו להבין את מכלול הרגשות שמניעים בכל יום את החלטותינו בנוגע לאוכל, ואין להן כל קשר למה שידוע לנו על הרזיה. לעומת זאת יש להן קשר הדוק לרגשותינו ולמחשבותינו כלפי האוכל. לכן הספר הזה בא לעולם.
 
תיווכחו לדעת ש"הרזיה בכוח המוח" איננה דומה לשום דיאטה שכבר ניסיתם ולשום ספר הרזיה שקראתם. ראשית, זאת איננה "דיאטה" במובן המקובל. אמנם אני מציינת מזונות שכדאי לכם להעדיף כדי לסייע להרזיה ולשמור על משקל בריא, ומספקת לכך הוכחות מדעיות, ואני גם ממליצה על התעמלות. אבל אינני מרחיבה את הדיבור על מה שכדאי ולא כדאי לאכול, ועל הסיבות לכך שכדאי להתעמל. הגם ששני אלה חיוניים להצלחה, אינכם אמורים לרכז את מאמציכם דווקא בתחומים האלה.
 
בתכנית הזאת תיאלצו להקדיש את רוב זמנכם לבחינת מכלול ההתנהגות שלכם ולקשר הייחודי שלה לאוכל. עיקרה של "ההרזיה בכוח המוח" הוא בחינה של מחשבותיכם ותחושותיכם הייחודיות כלפי האוכל ושינוי הרגלים מושרשים שמשפיעים על החלטותיכם לאכול מזון מסוים. לא אלאה אתכם בתיאוריות, ואדבר רק על מעשים. מדובר בתכנית מיוחדת במינה להרזיה ולשמירת משקל לאורך זמן. מטרתה לא רק לשנות את יחסכם לאוכל, כי את המנהגים שתפתחו כחלק ממנה ניתן ליישם גם בתחומים אחרים בחיים. כדאי לכם להיעזר בתרגילי ההתעמלות, בשיטות ובטפסים. לדעתי תזכו להפתעה נעימה ביותר מהשינוי הניכר שכל אלה יחוללו בחייכם.
 
אני מבינה שבני אדם הם יצורים מורכבים, ולכל אדם צרכים שונים ורגשות שונים. לכן ייתכן שכמה מהפעולות שאני ממליצה עליהן תיראינה לא מתאימות לחייכם. אבל רבות אחרות תיראינה לכם, וחייכם ישתנו בזכותן. אם ספר זה יניע אתכם לפחות לשינוי משמעותי אחד בחייכם ויסייע לכם להילחם במשקלכם העודף, אני את שלי עשיתי.
 
אלייזה קינגספורד
 
 
 
מבוא
מדוע הדיאטות נכשלות, פעם אחר פעם
(אבל התכנית הזאת מצליחה)
 
במקצועי אני פסיכותרפיסטית המתמחה בשליטה במשקל ובטיפול בהתמכרות לאוכל, בדימוי גוף לקוי ובהפרעות אכילה. אני גם המנכ"לית של "מחנות וולספרינג": תכנית הרזיה באמצעות שינוי תודעה, לילדים ולצעירים עד גיל 26. היא מצטיינת באחוזי הצלחה גבוהים ביותר מבין התכניות שמצליחות להרזות אנשים, וגם להשאירם רזים, שזה יתרונה העיקרי. מידי יום ביומו אני משתתפת במלחמתם של אנשים נגד משקלם העודף: אני יודעת מהן חרדות ההרזיה שלהם, וכיצד לסלק אותן. אני גם חברת המועצה המדעית של RiverMend Health, התאגיד שמנהל את וולספרינג ועוד כמה מרכזים לטיפול בהתמכרות. במועצה הזאת חברים מיטב המומחים בעולם להרזיה ולטיפול בהתמכרות. כמו כן אני מעודכנת בכל תוצאות המחקרים על שיטות מוצלחות וכושלות.
 
"הרזיה בכוח המוח" הוא פריו של כל הידע שצברתי. זהו ספר הדרכה מעשי ואינטראקטיבי שילמד אתכם שיטה חדשה לגמרי להרזיה, בעזרת האמצעי המשוכלל ביותר בעולם: המוח האנושי. את הספר הזה אי אפשר לקרוא ולשכוח על המדף. צריך לתרגל את השיטות שבו כדי לרכוש יכולת.
 
כידוע לכול, אמריקה סובלת ממגפה של השמנת יתר. הסיבות לכך רבות ומורכבות, אולם העיקרית שבהן, שמעניינת אותי יותר מכול, היא שהחברה האמריקאית מעודדת השמנת יתר. בנושא הזה החברה האמריקאית נאה דורשת אך איננה מקיימת. מאות ספרים מטיפים לאכילה בריאה ולצריכת מזון מועיל על פי האופנה האחרונה, אבל הציבור האמריקאי ממשיך להשמין. אמנם יש הסבורים שעברנו לאוכל בריא יותר, אולם מעשינו מפריכים זאת. אף כי האמריקאים מבזבזים בשנה 50 מיליארד דולר על מוצרים שאמורים לסייע בהרזיה, כ-70 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר, ועל פי התחזיות שיעורם יעלה ל-85 אחוזים עד שנת 2030. חשבו לרגע על משמעות הנתונים אלה: בעלי המשקל התקין הם מיעוט! הנתונים בקרב הילדים מפחידים עוד יותר: אחד מכל שלושה ילדים סובל מהשמנת יתר או עודף משקל, ושיעורם רק ילך ויגדל.
 
אם אנחנו מוציאים חמישים מיליארד דולר על הרזיה, אנחנו כנראה רוצים לרזות עד ייאוש. אז הרשו לי לומר לכם שאין מה להאשים אותנו, כפרטים, בכך שאיננו מצליחים לעשות זאת. יש יותר מדי גורמים שמפריעים לנו ואינם בשליטתנו.
 
ראשית, כנראה כבר שמתם לב שייצור המזון בארצות הברית השתנה לבלי הכר במשך ששת העשורים האחרונים: הומצאו המזון הארוז, המזון המוכן, דל השומן ונטול השומן, וגם מזון באריזות של 100 קלוריות, לשימוש מיידי. כדי לתת למזונות "הנוחים לשימוש" האלה חיי מדף ארוכים, הם עוברים עיבודים, שינויים גנטיים וזוכים לתוספים כימיים רבים מדי שאיננו יודעים עליהם. לדעתי, תחילה לא קלטנו את השפעתם של המזונות "הנוחים לשימוש" האלה על גופנו, ממש כמו במקרה של הסיגריות. אבל כעת אנו מבחינים בה, בדמות התפשטות השמנת היתר. רבים ממוצרים אלה אפילו אינם ראויים להיקרא מזון, כי שום פריט ברשימת המרכיבים שלהם איננו מוכר לנו. למיטב ידיעתי יש להדביק עליהם אזהרה, ממש כמו זאת שמודבקת על חפיסות סיגריות.
 
הבה נבחן למשל, את "המזון הקל", דל השומן או נטול השומן, שהיה שיא האופנה במשך עשרות שנים. כשמסלקים את השומן מהמזון, יש למצוא לו תחליף שישמור על טעמו הטוב, וכמעט תמיד התחליף עשוי מסוכרים מזוקקים או מכימיקלים. כשמזון טבעי עובר שינוי כה מרחיק לכת, הוא נחשב ל"מעובד במידה ניכרת". וכך נוצרה תופעה אחרת — ההתמכרות למזון. ואכן, המדע הוכיח שאפשר להתמכר למזון מסוים, ובהמשך הספר הזה ארחיב על כך את הדיבור.
 
מוצרים ארוזים רבים אינם טובים לבריאות, גם אם הם מוצגים ככאלה, כי גופנו איננו מסוגל לזהות את התוספים הכימיים שבהם כמקורות אנרגיה, וכתוצאה מכך הוא אוגר את המזון הזה בצורת שומן. בשל כך גם רמת האינסולין מזנקת, וגורמת לדלקות, סימן של מחלות כרוניות רבות. קראו היטב את המרכיבים של עוגיות, קרקרים וחטיפים "נטולי שומן", ומעניין כמה מרכיבים תצליחו לזהות. אני בטוחה שלא הרבה.
 
כמו כן, המשווקים מבזבזים מיליארדי דולרים מידי שנה על פרסום מזונות מזיקים לבריאות, עתירי שומן מיותר, ומעובדים ממש לנגד עינינו. לו רק יכלו, הם כנראה היו שמחים לדחוף אותם ממש לתוך גרוננו. והם עושים זאת ביודעין ובכוונה תחילה. העיתונות מלאה בדיווחים על שיטות להשגת הגוף המושלם, להתעמלות, ובעצות להרזיה. אבל בין הדיווחים האלה, ועל פני כל מסכי הטלוויזיה, מרוחות פרסומות למוצרי המזון העשירים ביותר בקלוריות, בשומן ובסוכר. ותמיד מתברר שיש לאן להתדרדר — אפילו כשכבר מציעים לנו, למשל, המבורגר שמכיל 1100 קלוריות, "סלטים" המכילים 850 קלוריות, וממתקים המכילים 300 קלוריות ומוצגים כ"מזון בריאות". האמנם יש לנו צורך בפיצה עבה עם גבינה ופפרוני העטופה ב-107 ס"מ של בייקון, או בחמוצים מטוגנים בשמן עמוק כתוספת להמבורגר כפול עם גבינה?! אני לא מסוגלת להעלות על הדעת שמישהו יענה בחיוב, גם לא מי שהמציא את הזוועות האלה.
 
ואם תענו לי שאתם לא נוגעים בדברים האלה, ובכל זאת ממשיכים להשמין, חישבו על כך שפרסומות מסעירות רק נוטעות בנו תפיסות שגויות של ה"רגיל" וה"בריא". אם פיצה עבה עטופה בבייקון היא הגזמה, הרי שלעומתה, פיצה עם נקניקיה ופפרוני נראית רגילה. האמנם? זאת בעיה בפני עצמה, כי ככל שמצבים קיצוניים מוצגים בצורה מסעירה יותר, כך המצבים הרגילים הולכים ומקצינים.
 
סיבה נוספת למגפת השמנת היתר בארצות הברית ובמדינות מתועשות אחרות היא שהחברה המודרנית מחריפה את הבעיה. אין ספק שהבעיה מחריפה כתוצאה מכך שאנחנו נוסעים לכל מקום במקום ללכת ברגל, ובוהים ללא ניע במחשבים ובאינטרנט במקום לעסוק בפעילות גופנית. לפחות את המנהגים האלה בכוחנו לשנות. אבל הבעיה העיקרית היא שכיחידים, אין בכוחנו לעשות כמעט כלום נגד פרסום חסר בושה המנסה לפתות אותנו ללא הרף בתמונות של מאכלים מעוררי תיאבון ועמוסי קלוריות חסרות ערך תזונתי; הפרסומאים עושים זאת ללא הרף. אנחנו חיים בסביבה שפועלת להכשיל את מאמצינו. הניסיון לאכול אוכל בריא יום אחר יום, בכל ארוחה, הוא כמו שחייה נגד הזרם: דורש מאמץ אדיר.
 
למשל, במסעדות רבות, בעיקר של רשתות גדולות, גודל המנות כבר עבר כל גבול, והחוק שמחייב את רוב רשתות המסעדות לפרט את הערך התזונתי של מנותיהן אינו מועיל במיוחד. הן פשוט משנות את הגדרת המנה כ"מיועדת לכמה סועדים", גם כשהיא מוגשת בצלחת לסועד אחד. זהו שידול בוטה לאכילה מוגזמת. בימינו אין מנוס מלהיתקל בשלושה דברים במסעדות רבות: מנות גדולות מדי; תוספות נדיבות של מלח, סוכר ושומן לחיזוק הטעם; ומזון באיכות גרועה כדי לחסוך בעלויות. ותאמינו לי שגם אני משוגעת על אוכל טוב, אז אין לי סיבה לפגוע בשם המסעדות. אבל כשאני אוכלת במסעדה, אני מקפידה להבחין במפגעים האלה.
 
המזון שמוגש במזללות מזון מהיר גדוש בתוספים, חומרים משמרים ומלח, ואם נדמה לכם שהוא בזיל הזול, הסיבה היא איכותו הגרועה. אם תבחנו את כל תהליך ייצור המזון תגלו שאת הבקר מזינים במספוא זול או בתירס במקום בעשב, וכתוצאה מכך הבהמות סובלות מדלקות כרוניות, ואנו אוכלים את בשרן הדל בחומרים מזינים.
 
ההגנה הטובה ביותר: שיגעון הבריאות
אינני מתכוונת לכך שיצרני המזון והמסעדנים מנסים להשמין אותנו בכוונה תחילה, אבל הם בהחלט אינם נאבקים בתופעה. קשה לשמור על הבריאות בחברה המשתדלת להכשיל אותנו, אבל אנחנו מסוגלים לכך. לשם כך נדרשת נחישות שאני קוראת לה "שיגעון הבריאות". מדובר במבנה נפשי שנוצר בכוונה תחילה — כלומר, "שיגעון". הוא מכוון בעוצמה כזאת למטרה חיובית, ובכוחו להדוף את כל הפיתויים.
 
רק לאחרונה נוצר הצורך ב"שיגעון לבריאות", ומטרתו היא להתנגד לעידוד השמנת היתר שהרגע תיארתי. לפני שלושה דורות — לפני המצאת המקדונלדס, לפני שמכרו המבורגר עם גבינה באותה קופסה, לפני שהומצאו "ארוחות הטלוויזיה", לפני שלכל משפחה ממוצעת היו לפחות שתי מכוניות, ולפני שאפשר היה להרים את הטלפון או להחליף ערוץ בטלוויזיה בלי לקום מהכיסא — בימים ההם, עודף משקל היה היוצא מן הכלל, לא הכלל. בימים ההם אכן לא היה צורך בשיגעון לבריאות, ואורח החיים הבריא היה אז טבעי יותר. בימים ההם אנשים אכלו מזון טרי ומלא, ונאלצו להתנועע כדי לבצע את עבודות הבית ולהגיע ממקום למקום. בשנות החמישים, רק עשרה אחוז מהאמריקאים סבלו מעודף משקל, ותראו איך אנחנו נראים עכשיו.
 
אינני מציעה לוותר על כל הפינוקים והנוחיות של המאה העשרים ואחת. אין לזה שום קשר ל"שיגעון לבריאות". שיגעון לבריאות פירושו שצריך להתאמץ כל יום לקיים אורח חיים בריא. ניתן להגיע לכך בעזרת הרגלים שיאלצו אתכם להעדיף מזון טבעי ומלא, להפעיל את גופכם במשך כל היום, ולהתעלם מהפרסומות שמנסות להניא אותנו שלא לנהוג כך. מי שחי את חייו בגישה כזאת, יכול לרזות ולהישאר רזה.
 
אמנם אינני סובלת מעודף משקל, אבל בוודאי הייתי סובלת ממנו אילו לא הצטיינתי בשיגעון לבריאות. הוא כבר חלק מהתורשה ומהאופי שלי. אני משתדלת לחיות במצב של שיגעון בריאות כדי לתת לתודעתי ולגופי סביבה בריאה, ואינני מעלה בדעתי שאפשר לחיות חיים אחרים. בכל בוקר אני מתעוררת בכוונה תחילה לחיות את היום הזה בדרך מסוימת, ואני מקפידה על דפוסי התנהגות שמשרתים את המטרה הזאת. קראתי לכך "שיגעון הבריאות" כי אני חושבת על כך מידי יום ביומו, גם בסוף השבוע, בחגים, בנסיעות לצרכי עבודה, כשאני עסוקה ועמוסה, ואפילו בחופשה. זהו איננו מקור לחרדה או ללחץ, ולעולם לא לתחושת חסך. הפכתי את "שיגעון הבריאות" שלי למצב שבו נוח לי, ואני רוצה שגם לכם יהיה נוח בו. זה אפשרי בהחלט כי במקום העבודה שלי ראיתי אלפי אנשים שמצליחים בכך.
 
יתרונה של תכנית וולספרינג
בדרך כלל, משתתפים המגיעים לתכנית וולספרינג צריכים להפחית המון ממשקלם — עד כדי 50 ק"ג או יותר, ולכן הם בשיא הסיכון להשמין מחדש. ובכל זאת, בעשר השנים האחרונות יותר מ-10,000 איש השלימו את התכנית והפכו את שיטת וולספרינג למופת של הרזיה מוצלחת. רוב בוגרי התכנית נושאים בגאווה את התואר "שומרי משקל לאורך זמן", ובקיצור, "שמל"ז", כפי שהם מכנים את עצמם. כתב העת הרפואי Obesity Reviews"" סקר 22 מחקרים על שמירת משקל, וגילה שתכניות הממוקדות בהתנהגות, כמו וולספרינג, הסתיימו בהפחתת-משקל הגדולה ב-191 אחוזים מזאת של תכניות שלא כללו טיפול התנהגותי. תכניות מעקב הממוקדות בהתנהגות הניבו הרזיה לאורך זמן הגדולה ב-130 אחוזים מזו של תכניות אחרות.
 
סוד ההצלחה המדהימה של תכנית וולספרינג הוא שהתכנית מביאה את מטופליה לשינוי הרגלים ואורחות חיים הכולל אכילת מזון מלא ובריא שאהוב עליהם ופעילות גופנית יומיומית שהם נהנים ממנה (העיקר פה זה האהבה וההנאה), וכן הנחלת דפוסי התנהגות עקביים ובריאים ביחס לאוכל. זהו ייחודה של תכנית וולספרינג: המטופלים לא רק לומדים על אוכל שטוב לבריאות ועל התעמלות מומלצת, אלא גם עסוקים בטיפול לשינוי התנהגות שמטרתו להפוך אותם ממשוגעים לאכילה לאנשים בעלי חשיבה בריאה. אנשים כאלה לא רק מתאמצים, אלא ממש משתוקקים לאכול אוכל שמועיל להם. בוולספרינג, הגעה ל"שיגעון לבריאות" היא מטרה כה חשובה עד שהביטוי הזה הפך לסיסמה שלנו.
 
תכליתו של הספר הזה היא לסייע לכם לגלות את "שיגעון הבריאות" שלכם. כפי שתגלו בהמשך, אין שום קשר בין דיאטות להרזיה ולשמירה על משקל נמוך. נהפוך הוא: יש המון ממצאים מדעיים המוכיחים ש"כניסה לדיאטה" עשויה דווקא לפגוע בהרזיה — ולעתים קרובות, בגדול. לעומת זאת, "שיגעון הבריאות" הוא מכלול של דפוסי התנהגות שבזכותם אורח החיים שלכם ימנע צבירת עודף משקל במקום לעודד אותה. אפשר בהחלט לשנות הרגלים מושרשים, אף על פי שהדבר קשה: אלפי בוגריה של תכנית וולספרינג מוכיחים זאת. וכעת אסביר לכם כיצד תוכלו להצליח בכך.
 
אמצעי השינוי החדשים
עקרונותיה של תכנית הטיפול ההתנהגותי המתוארת בספר זה הם אלה שמופעלים בוולספרינג, אולם בגרסה המאפשרת לסובלים מאכילת יתר בני כל הגילים ליישם בבית בעצמם. היא שונה לגמרי מתכניות שינוי ההתנהגות המיושנות שמוצעות כבר עשרות שנים ולא השפיעו כמעט בכלל על תפיסת האוכל שלנו. אני אכניס אתכם לדפוס חשיבה חדש של שביעות רצון בעזרת שתי שיטות חדשניות של שיחה טיפולית: הטיפול החשיבתי בהתנהגות (טח"ה), והטיפול הדיאלקטי בהתנהגות (טד"ה), ממש כמו שאנחנו מטפלים בלקוחות וולספרינג.
 
טח"ה הוא אחד הטיפולים היעילים בעולם, ומאות מחקרים הוכיחו שביכולתו לשנות את אופן חשיבתו של המטופל על כל דבר. אני התאמתי אותו לטיפול בהרגלים ובחשיבה ההרסניים המולידים אכילת יתר. מחקרים שנערכו במאה ה-21, בין היתר כאלה שבדקו את תכנית וולספרינג, גילו שלמרזים מוצלחים שיישמו את הטח"ה יש סיכוי גדול בהרבה להישאר רזים מאשר למי שמיישמים רק דיאטה לשמירת משקל. ככתוב באחד המחקרים החדשים, "הטיפול החשיבתי בהתנהגות מגדיל את ההתמדה בתכנית ההרזיה ומקטין את הנשירה ממנה" —זאת בדיוק מטרתו של הספר הזה.
 
עקרונות הטד"ה שבהם נעזרתי בספר זה עוסקים במושגים המנוגדים של "שינוי" ו"קבלה" בעת ובעונה אחת. למשל, הטד"ה מסביר לכם כיצד לקבל את עצמכם כפי שאתם: עליכם לחשוב ש"עודף המשקל שלי אין פירושו שיש בי פגם". ובמקביל, צריך להשתדל להשתנות, במחשבה ש"ההרזיה תחזק את ביטחוני העצמי ותשפר את הדימוי העצמי שלי". הוא גם מסייע לגלות וליישם את דפוסי ההתנהגות הפחות מזיקים בדרך ליעדינו הסופיים.
 
עקרונות הטח"ה והטד"ה מוצלחים כי המדע הוכיח שהמוח מסוגל לשינוי חומרי בכל גיל בעקבות תרגול מתמיד של פעולה חדשה, למשל התנהגות שונה ביחס לאוכל. פעם המדענים חשבו שהמוח מעוצב לגמרי בלידה, אבל כעת ידוע שאין זה נכון. בסריקות מוח התגלה שהמוח מסוגל להשתנות במשך כל החיים. יכולת זאת נקראת בשפה מדעית "גמישות עצבית" (נוירופלסטיות). באמצעות תרגול מתמיד של המוח תוכלו לחולל שינוי בדפוסי הנוירונים של המוח ולשנות את דרך חשיבתכם בנוגע לאוכל. תוכלו להפוך אוכל שלם ובריא לא רק לנחשק כמו עוגת גבינה עם שוקולד, אלא גם למזון המועדף עליכם, למשהו מובן מאליו.
 
שילוב עקרונות הטח"ה והטד"ה הוא הדרך המושלמת להצלחה, כי שני הטיפולים האלו חושפים קשרים חשובים בין החשיבה והרגשות לבין המעשים הנובעים מהם. וכמו כן הם מתמקדים בהחלפת דפוסי חשיבה כושלים בדפוסים מועילים יותר. כל השיטות המתוארות בספר זה מותאמות במיוחד לטיפול בבעיות הנובעות מהתמכרות לאכילה ומנסיגה בדיאטה. מה שמניע אותנו לאכול איננו רק התחושות; המחשבות שלנו מולידות את התחושות שמולידות אכילת יתר. אם תשנו את דפוסי החשיבה שלכם, תשנו את תוצאותיהם.
 
אבל די לקשקושים הפסיכולוגיים. אני מבטיחה לכם שכל התרגילים בספר זה תוכננו על סמך שתי הגישות הטיפוליות האלה, שהצלחתן נחקרה רבות ומתועדת היטב.
 
* * *
 
כיצד להפיק תועלת מהספר הזה
בשוק יש היום לפחות עשרות ספרי הדרכה להרזיה ותכניות הרזיה המפרטים מה צריך לאכול כדי לרדת במשקל ואילו תרגילי התעמלות צריך לבצע כדי לשרוף קלוריות. זה איננו אחד מהם, פשוט כי ככל הנראה כבר עברתם די והותר דיאטות וידוע לכם מה "צריך" לאכול וש"צריך" להתעמל, ואתם בכל זאת לא עושים מה שצריך. אתם משתדלים להישאר רזים, אולי אפילו מתאמצים מאוד, אבל זה פשוט לא הולך לכם. אז לא עוד! לא זה מה שאני מציעה לכם. אני מציעה לכם דרך חדשה לגמרי להרזיה. היא מתמקדת באמצעים לאמץ דפוסי התנהגות שיובילו ליעד הסופי — אורח חיים חדש ובריא. וזאת הדרך:
 
התחנה הראשונה בדרך היא "שלב 1: היכנסו לדפוס חשיבה הרזייתי". כאן תלמדו למה הכוונה ב"שיגעון לבריאות", ותתחייבו לדבוק בו. לשם כך עליכם לערוך "רשימת נימוקים בעד ונגד", לתכנן מערכת בקרה עצמית ולכתוב את כוונותיכם במכתבים לעצמכם.
 
ב"שלב 2: הכירו את האמת על הגוף שלכם", תהיו במצב חדש ואולי אף מעיק. כאן תכירו את האויב של כל מאמצי ההרזיה שלכם — הגוף שלכם. גופו של כל אדם כמעט הסובל מעודף משקל מגלה התנגדות עזה לשמירה על משקל תקין. לכן כל שאר הדיאטות נכשלות. הדרך העיקרית לחולל שינוי בחייכם היא להבין ולזכור זאת.
 
ב"שלב 3: הכירו את המחשבות המוטעות שלכם ואת מעוררי האכילה שלכם", תתחיל תרומתה של תודעתכם לשינוי חייכם. כאן תלמדו כיצד לזהות את מה שעד עכשיו הכשיל את כוונותיכם הטובות. כאן גם תתחילו בתהליך של שינוי תודעתכם כדי שתוכלו להחליט במחשבה תחילה.
 
ב"שלב 4: גלו את 'התודעה החכמה' שלכם באמצעות מודעות", תלמדו כיצד לקבל את מצבכם וגם לשנות אותו בעת ובעונה אחת. הכול תלוי במודעות וביכולת להתרכז במצב הנוכחי, מה שאני מכנה "לחיות בתודעה החכמה", במקום לפעול כאוטומטים ולהגיב ברגשנות. הפעלת המודעות היא הרגל חשוב כי אכילה ללא מודעות היא הסיבה העיקרית לעודף משקל.
 
ב"שלב 5: רכשו כישורי התמודדות, והפעילו אותם", תלמדו על השיטות העיקריות לתיקון המחשבות השגויות שלכם ולבלימת מחוללי האכילה שלכם. רכישת הכישורים האלה היא התקדמות אדירה לקראת הטבעת הרגלים חדשים במוח. לשלב הזה גם תחזרו בכל פעם שתזדקקו לתיקוני התנהגות כלשהם.
 
ב"שלב 6: אמצו אורח חיים חדש, של אכילה בריאה", אני מציגה את התכנית שלי לאכילת מזון שלם ובריא בלבד. זאת איננה דיאטה במובן הצר של המילה, שדורשת או אוסרת לאכול מזונות מסוימים. זאת רשימה של עשרה כללים תזונתיים. בזכותם תוכלו לבחור במזון שיסייע לכם להתגבר על ההתמכרות לאכילה, יביא להרזיה, וישמור על משקלכם לאורך זמן. זהו לב ליבו של "השיגעון לבריאות".
 
ב"שלב 7: אפשרו יותר תנועה בחייכם" תלמדו מדוע אינכם מתעמלים, אף על פי שידוע לכם שאתם צריכים לעשות זאת — והסיבה היא כי עדיין לא מצאתם מניע. פרק זה עוסק פחות בהוראות (אם כי הוא כולל כמה פעולות-חובה), ויותר באמצעים לגלות את המניע להתעמלות, ובעיקר לעסוק בכך בפעל.
 
ב"שלב 8: חמשת המ"מים בתכנון ובהצבת יעדים" תלמדו כיצד להגדיל את סיכויי הצלחתכם ולאמוד נכונה את יכולתכם להשיג יעדים. לשם כך עליכם להציב לעצמכם מידי יום ביומו, יעדים המתאפיינים בחמשת המ"מים: ממוקדים, מדידים, מעשיים, מציאותיים, ובמועד הנכון. למשל, הצבת יעד כללי של הפחתת 15 קילוגרם, או כל מספר אחר, היא טעות.
 
הפיתויים האורבים בכל פינה ולכל אחד, ולא נורא אם תיכנעו להם מידי פעם: ב"שלב 9: אל תניחו למעידה להפוך למפולת", תלמדו שיטות למניעת אכילת יתר ולהפסקתה, כגון "אמנות מזעור הנזקים". תיאלצו להיעזר בה לעיתים קרובות כדי לשמור על שלוותכם ולמנוע ממצבים קיצוניים, כגון התקף זלילה חסר מעצורים, מלהפריע לשכל הישר שלכם להחזיר אתכם לתלם.
 
גם חרדות ההרזיה אורבות מכל עבר. ב"שלב 10: צאו בחכמה ממצבים עתירי-סיכון", תרכשו את הכישורים לפעול בנחישות ולהפעיל סינון תודעתי נגד מפרסמי המזון וכן שאר הגורמים והמצבים שלעיתים קרובות מונעים מכם להשיג את יעדיכם. בפרק זה תלמדו גם שיטות שונות להתגברות על 20 המצבים עתירי הסיכון הנפוצים ביותר.
 
"שלב 11: עברו את הגבול אל שיגעון הבריאות!" מתאר אתכם בצורה שתרצו לראות את עצמכם לכל החיים. כאן, כדי לחזק את מחויבותכם להישאר שמל"ז, תיאלצו "לחתום חוזה" עם עצמכם שבו תתחייבו לעמוד על המשמר ולהמשיך בדרך המוצלחת.
 
אני ממליצה לקרוא תחילה את כל הספר כדי לקלוט את הרעיון הכללי של השפעת המוח ושל דרך הפעולה של התכנית. אני בטוחה שתתחברו לרוב החומר בספר הזה. אחר כך יש לקרוא שוב את שני השלבים הראשונים ולהתחיל בשינוי המחשבתי. חשוב שתבצעו את כל הפעולות המפורטות בשני השלבים האלה לפני שתמשיכו. קראו פעמיים את שני השלבים האלה, ואם יש צורך — את כל שאר השלבים. עדיף לבצע את כל הפעולות המפורטות בכל שאר השלבים, אבל לא חובה לבצע אותן בסדר מסוים. פעלו על פי הצרכים שלכם.
 
למשל, ייתכן שתגלו שאתם סובלים במיוחד מנסיגה במאמצי ההרזיה שלכם ושאתם שונאים את עצמכם על כך. במקרה כזה כדאי לכם להתרכז בלימוד היכולות המפורטות בשלב 9. ייתכן שתגלו שאינכם יודעים לקבוע יעדים סבירים, ולכן כדאי לכם להתחיל משלב 8. ייתכן שתוך כדי ביצוע הפעולות המפורטות בספר תרצו ליישם את עקרונות התזונה המפורטים בשלב 6 ולבצע את הפעולות המתוארות בשלב 7, כדי להאיץ את קצב הפעילות.
 
חזרו שוב ושוב על הפעולות עד שתהפוכנה להרגל. הנחלת ההרגלים היא סוד ההצלחה בהרזיה ובשמירה על משקל נמוך. אתם עתידים לגלות את השפעתה החיובית על משקלכם, אהבתכם לעצמכם ברגעי כישלון, דימוי הגוף שלכם, התמכרותכם לאוכל, ובריאותכם.
 
למקומות, היכון... חשוב!
הספר הזה הוא מדריך אמין להרזיה. גם כשכבר תגיעו לשלבים מתקדמים ב"שיגעון הבריאות", כדאי לכם לחזור ולהיעזר בו מידי פעם, בעיקר בתקופות של טלטלה בחיים, כשהמוח מנסה לחזור לדפוסי החשיבה הישנים שלו.
 
בחלקים האינטראקטיביים של הספר נתתי מקום לכתיבת תגובות אישיות. אפשר גם להוריד את כל טפסי התרגילים שבספר מהאתר שלי, www.elizakingsford.com. זה יקל עליכם לעקוב אחרי שינויי החשיבה שלכם במהלך התכנית.
 
לא משנה כמה פעמים "הייתם בדיאטה" או עברתם את המעגל של השמנה, הרזיה והשמנה מחדש — קבלו בשורות טובות: אם הספר הזה בידיכם, עדיין יש לכם דחף לשפר את בריאותכם, וזה משנה את כל התמונה. אתם מסוגלים להביא את עצמכם במציאות לדימוי העצמי שיש לכם בתודעתכם. הפעם אתם תרזו לצמיתות, כי סוף סוף תקבלו את הכלים הדרושים לכך. אתם תהיו שמל"זים ותבינו מה מרגישים במצב של "שיגעון לבריאות".
 
זכרו, שהרזיה המוצלחת לצמיתות תלויה פחות בקיבה ויותר במוח. אז צאו מהחשיבה ש"אתם בדיאטה", והיכנסו לדפוס החשיבה שיביא אתכם לאורח חיים חדש הכולל אכילה בריאה. ברגע שתיכנסו לתודעה של "שיגעון הבריאות", היא לא תאכזב אתכם לעולם.