הקדמה
מאת ג’יין רוברטס
בעודי כותבת הקדמה זו כבר נשתכחו ממני הלילות האנונימיים הרבים, שבמהלכם הוכתב ספר זה בידי סת, אישיות הטרנס שלי. רק ההערות שרשם בעלי, רוברט בַּטס, מעידות על אירועי היומיום שהעסיקו אותנו בתקופת העבודה על הספר. דבר אחד בטוח: בכל אותן פגישות ליליות נכנסתי לטרנס, ובתור סת הכתבתי את הפרקים הללו. הניצחונות והתבוסות שנחלנו באותם ימים נעלמו, פחות או יותר, אבל כל אותן שעות ליליות נכללות בדפים אלה, ובמובן זה הן שרירות וקיימות.
אבל האם סת - בן לממלכות נפש נעדרות זמן, השולח את מסריו לעולם־הזמן שלנו - הוא אישיות הטרנס שלי? או אולי אני אישיות־טרנס של סת, שחיה במרחב ובזמן וכמעט שכחה את מורשתה? - אולי לעולם לא אדע. עם זאת ניסיונותי המתמשכים מוכיחים שאישיותו של סת הטביעה את חותמה על פגישותינו ועל כתביו, ואולי גם על תודעתי שלי, בדרכים מיוחדות.
אילולא הייתי ״הופכת לסת״, אילולא הייתי הולכת עד הסוף ומשנה את עצם התווי הנפשי שלי - אם סת לא היה מחייך ומדבר - לא היה שום חומר של סת. לכן אף כי רק שני אנשים נוכחים בסלון ביתנו בפגישות הליליות יהיה זה הוגן לומר שאנחנו לא לבד.
היו לילות שבהם ״הייתי אמורה״ לקיים את פגישת סת הרגילה שלנו ולא קיימתי, מסיבות שגם אותן שכחתי. אולי לא חשתי בקו הבריאות או אולי הייתי שקועה בכתיבה. אולי נכנס לביקור אורח לא קרוא, או אפשר שימי החגים העסיקו אותנו. למעשה, הייתי מודאגת מקוצר הזמן ומהלחץ להכין את כתבי היד להוצאה לאור. בתקופה שבה סת הכתיב ספר זה, רוֹבּ הדפיס את שני הכרכים של הספר הקודם של סת ״The ‘Unknown’ Reality״ [״המציאות ‘הלא־נודעת’״], והוסיף אינספור הערות שקישרו בין חומר זה של סת לספריו הקודמים. ידעתי שבפגישות הליליות רוֹבּ ״איבד״ זמן עבודה שהיה דרוש לפרויקט זה, ובנוסף לכך מדי יום היה עליו להדפיס את פגישת הספר האחרונה, בעוד שכל שהיה עלי לעשות הוא... להפוך לסת.
אנשים רבים כותבים לנו ומתייחסים ליסוד הדרמטי שבפגישות וללא ספק מדובר בדרמה פסיכולוגית טעונה ועשירה. אולם רוב האנשים לא מבינים כמה זמן או עבודה נדרשים כדי לעקוב אחר היצירתיות האינסופית של סת: הדפסת הפגישות, השלבים השונים של הכנת כתבי היד, או ההתמדה הפשוטה הנחוצה כדי שהפגישות ימשיכו להתקיים למרות ההפרעות הרגילות של החיים.
רוֹבּ הדפיס את הספרים האחרים של סת, ״סת מדבר: התקפות הנצחית של הנשמה״, ״טבע המציאות האישית״1 ושני הכרכים של ״The ‘Unknown’ Reality״ הוסיף הערות משלו, וביצע כמעט את כל העבודה הנחוצה להכנתם להוצאה לאור. הוא עדיין עבד על ״The ‘Unknown’ Reality״ כאשר סת סיים את הספר הנוכחי. ואז, באופן כמעט מידי סת התחיל עוד ספר: ״The Individual and the Nature of Mass Events״ [״היחיד והטבע של אירועי ההמון״].
סת לא הפריע כלל ליצירתיות שלי, שכן באותה התקופה כתבתי את ספרי שלי והכנתי אותם להוצאה לאור. עם זאת כאשר סת סיים את ״טבע הנפש״, הבטתי בכתב היד וחשבתי, כמה טוב היה אילו סת היה יכול גם להדפיס! חשבתי על כל אותן שעות טרנס נשכחות מנקודת הסתכלות שונה - וכמעט הופתעתי מהמחשבה הפשוטה שלא עלתה בדעתי בצורה זו קודם לכן: שעות הטרנס היו פרודוקטיביות - הן סיפקו תוצאות בעולם הזמן. אותה תודעת טרנס, יהא שמה אשר יהא, ידעה מה היא עושה.
תהיתי גם איך נראיתי בעיני רוֹבּ, בפעמים שרכנתי קדימה, בחיוך (ללא משקפי, כשהעיניים של סת כהות יותר מעיני), מתבדחת בתור סת, נעה כמוהו וממתינה, בעוד רוֹבּ מביא לי בירה. אני בטוחה שקיים מעין זיכרון של טרנס, אבל זיכרוני הרגיל רושם מעט מאוד מאותן השעות.
מצד שני, גם את מה שהתרחש בחיי היומיום הרגילים שלי באותם ימים איני יכולה לזכור כעת, כך שהן הזמן ״הממשי״ והן זמן הטרנס, שניהם נמוגו כלא היו. השבוע שוב אכנס לטרנס ושוב סת יכתיב חלק מעוד ספר, שאותו רוֹבּ ידפיס והוא ייצא לאור בעוד כשנה מהיום. ואז ה״עכשיו״ של שבוע זה יהפוך גם הוא לחלק מהעבר - במונחים שלנו.
אני אומרת: ״במונחים שלנו״, כי למרות כל מה שאמרתי, נראה שהפגישות עצמן נוכחות תמיד, ומכילות אנרגיה שמתמלאת בחיים כשהיא עוברת במילים של סת. כך שהפגישות שייכות לעתיד במידה שבה הן שייכות לעבר. במקור המילים כולן נאמרו באופן ספונטני ובהדגשה, אך מספיק לאט כדי שרוֹבּ יוכל לרשום הערות. הן בוטאו באינטונציה המיוחדת של סת, ולוּוּ בתנועות שונות, כחלק מהופעה חיה שאני מקווה שהקורא ישווה לעיני רוחו במהלך הקריאה.
הרי הן לפניכן - אינספור שעות של טרנס! אבל אם הייתי בטרנס, האם משמעות הדבר שגם סת היה בטרנס? סת בהחלט ערני, פעיל, מגיב ומגלה עניין באנשים באופן אישי, ובעולם בכלל. למרות זאת אני חשה שרק חלק מתודעתו נוכח כאן עמנו במהלך הפגישות - ובא לידי ביטוי דרכי - כך שלא משנה מהי ההתנסות הטבעית של סת, הופעתו בעולמנו מרמזת על מורכבות נפשית שחורגת מעבר להבנתנו הנוכחית.
ב״טבע הנפש״ סת מתייחס לראשונה, בספריו שיצאו לאור, לנושא המיניות האנושית, ודן בה מבחינת היחס שבינה לבין נפש הפרט ונפש ההמון, תוך הדגשת־הזיקה בין המיניות למקורותיה - הרוחניים והביולוגיים.
כידוע לרוב קוראינו, בשלב מוקדם של הפגישות סת החל לכנות אותי בשם רוּבּוּרט, ואת רוֹבּ, בעלי, בשם ג’וזף. הוא הסביר שאלה הם שמות הישויות שלנו. הייתי משועשעת למדי לקבל שם זכרי ולשמוע את סת מתייחס אלי כאל ״הוא״. בשיעורים שהעברתי, סת העניק גם לרבים מן התלמידים את שמות הישות שלהם והתעורר דיון ער על תואר מין של השמות.
אנחנו מגלים כעת שהתייחסויות אלה מותאמות לרעיונות המוגבלים שלנו בנוגע לאיכויות המיוחסות לשני המינים, כיוון שב״טבע הנפש״ סת מבהיר שהנפש אינה זכרית או נקבית, ״אלא היא מאגר שממנו אפשר למשוך השתייכויות מיניות״. הוא מדגיש את הטבע הדו־מיני של האנושות ואת החשיבות של דו־מיניות, הן מהבחינה הרוחנית והן מהבחינה הביולוגית.
אבל הדו־מיניות שעליה סת מדבר היא מושג רחב הרבה יותר ממה שבדרך כלל נרמז במילה זו, וסת רואה בה מקור בסיסי שממנו עולות כל הגדרות המיניות שלנו. מה הן הגדרות אלה? כמה מהן מולדות וכמה מהן נרכשות? סת עוסק בשאלות אלה, וגם קושר בין המיניות ללידת השפות ובינה לטבע ״האל הנסתר״.
יחד עם זאת, הנפש איננה רק מחסן של השתייכויות מיניות, אלא היא מכילה יכולות ומאפיינים חבויים, שמתעוררים לפעולה על־ידי גירויים חיצוניים. בפרק השלישי של ״טבע הנפש״ סת אומר: ״ברור שנוסחאות מתמטיות אינן מוטבעות ברקמת המוח, ובכל זאת הן טבועות במבנה המוח ומשתמעות מעצם קיומו״.
לפי התפישה של סת, הרצונות, ההתמקדויות והכוונות שלנו מכתיבים איזה מידע פנימי אנחנו שואבים מתוך שדות המידע האינסופיים הזמינים לנו. שכן סת אינו תופש את הידע הקיים כתיעוד יבש או כנתונים יבשים, אלא כידע שקיים בו־זמנית ומתמלא חיים באמצעות התודעה שתופשת אותו. תודעות העבר והעתיד פתוחות בפנינו, או לכל הפחות התכנים שלהן פתוחים בפנינו, לא מתוך יחסי תלות, אלא במסגרת יחסי תן־וקח תוססים, שבהם ידע, מכל תקופת זמן, מעשיר את כל התקופות ההיסטוריות האחרות. סת מעניק למאגר זה של ידע ממשות רוחנית וביולוגית.
ההשלכות המשתמעות מאמירות אלה ביחס לחינוך הן מדהימות: בצד הוראת מידע שיש לשננו, בתי הספר והאוניברסיטאות שלנו צריכים להכיר לנו תחומים רבים ככל האפשר, שכן תחומים אלה פועלים כגורמים מעוררים המעלים ומביאים לידי ביטוי ידע פנימי טבעי, מציתים מיומנויות שממתינות להפעלה בידי גירויים הולמים בעולם החיצוני.
בעוד שסת הכתיב ספר, המוקדש לפוטנציאלים של הנפש ולאופן שבו היא מקבלת מידע פנימי, נראה שההתנסויות שלי שימשו - כרגיל - דוגמאות שתמכו בתזה שלו. לדוגמה, סת אך זה התחיל את ״טבע הנפש״, כאשר לפתע הפכתי מדיום לקליטת ספר נוסף, על הפילוסופיה של האמנות ועל טכניקות באמנות. ספר זה נבע ככל הנראה מ״תפישת העולם״ של פול סזאן, האמן הצרפתי המפורסם שמת בתחילת המאה.
סת החל לדון ב״תפישות עולם״ בספרו ״The ‘Unknown’ Reality״. בניסוח פשוט, ״תפישת עולם״ היא תמונה נפשית חיה של חיי יחיד - על כל הידע והניסיון שבחייו - אשר מגיבה וקיימת הרבה אחרי שהחיים הפיסיים מסתיימים. לפיכך, החומר שקיבלתי לא בא מפול סזאן עצמו, אלא מתפישת עולמו.
למעשה, כאשר ״קיבלתי״ את הספר, חשתי כמו מזכירה שרושמת הכתבה מנטלית. אבל איזו הכתבה! כתב יד זה לא רק הציג תמונה מרתקת של גאון בעבודה, אלא סיפק ידע מקצועי בתחום האמנות, שבו אני לכל היותר חובבת. סת עצמו חיבר את ההקדמה לספר; תחילה היה מכתיב את החומר שלו על ״טבע הנפש״ ואז, בחלק השני של הפגישות, היה עובר ל״הקדמה״ לספר של סזאן.
״תפישת העולם של פול סזאן״ יצא לאור בהוצאת Prentice-Hall ב1977-. בקושי הספקתי לסיימו, כאשר היתה לי התנסות דומה, בערך בזמן שבו סת עמד לסיים את ״טבע הנפש״. ״היומן שלאחר המוות של פילוסוף אמריקני: תפישת העולם של וויליאם ג’יימס״ בא בדרך דומה, כהכתבה מנטלית; אלא שבעוד תפישת העולם של סזאן יוּחדה לאמנות, השקפת העולם של ג’יימס היתה מקיפה יותר. הספר התייחס באופן מעמיק לעולמנו מאז מות ג’יימס, וכיסה את ההיסטוריה האמריקנית והקשר שלה לעולם הרוחות, לפסיכולוגיה ולדמוקרטיה.
על פי סת כל אחד מאיתנו יכול לקלוט מידע ״מיוחד״ כזה, אבל כל אחד עתיד לקבלו בהתאם לרצונות ולכוונות שלו. לדוגמה, העניין שלי באמנות וההערכה שיש לרוֹבּ כלפי היצירות של סזאן סייעו ליצור את הספר של סזאן; ובאופן דומה הסקרנות שלי ביחס לוויליאם ג’יימס וההערכה של רוֹבּ כלפי עבודתו סייעו ליצור את הספר של ג’יימס.
סת טוען שמידע פנימי מגיע להכרה שלנו לעתים תכופות, אלא שהוא עובר סינון דרך הנפש האינדיווידואלית שלנו ונצבע בגווני חיינו, ולכן תכופות איננו מזהים את מקורו. לפעמים זה קורה בחלומות או כהשראה: לדוגמה, ממציאים עשויים לקבל רעיון נתון מן העתיד, וארכיאולוג עשוי להגיע לגילוי מסוים כתוצאה מקליטת מידע מן העבר.
סת טוען כי הידע הפנימי שלנו בדרך כלל מתמזג באופן כל־כך הרמוני עם העיסוקים הנוכחיים שלנו, שרק לעתים רחוקות אנחנו מזהים את מקורו; ועם זאת, הוא מספק ליחיד ולמין האנושי זרם מהימן ויציב של מידע דרך קו־חיים נפשי שאליו מחובר כל אחד מאיתנו.
סת דן באופן מעמיק בהתנסות האדם הקדמון ובארגוני התפישה השונים ששלטו בתקופות קדומות, ומדגיש שתמיד היתה למין האנושי גישה ל״נתונים פנימיים״, ושמקור הידע שלו מעולם לא היה תלוי בלעדית בנסיבות חיצוניות. על פי סת, התהליכים החברתיים מאחסני־המידע, השיטתיים והאובייקטיביים שלנו נבעו מתוך גוף פנימי זה של ידע .
מכך משתמע ששינויים אבולוציוניים כרוכים בידיעה־מוקדמת [[precognition כדי שהמינים השונים יוכלו להכין את עצמם בהווה לביצוע אותם השינויים שיהיו נחוצים בעתיד.
כמו תמיד, לכל אורך הדרך סת מדגיש שלהסתברויות השונות יש תפקיד מרכזי בהתפתחות היחיד והמין האנושי, ושהן הבסיס לבחירה חופשית. לפי תפישתו, במצב החלימה הנפש עורכת ניסויים פרטיים עם פעולות הסתברותיות שונות, ובמקביל לכך חלומות המוניים של האנושות משמשים ככלי פנימי שבאמצעותו האדם בוחר באירועים גלובליים. הנפש היא פרטית, אולם לכל נפש יש גישה לנפש־הכלל.
ספר זה, כפי שסת מבהיר, אינו חיבור יבש על ״הנפש״, אלא הוא בנוי להביא כל קורא למגע ישיר יותר עם הנפש הפרטית שלו או שלה. הוא כולל תרגילים רבים שמטרתם להביא כל אדם להכיר את החלק העמוק יותר של העצמי, והוא מזמין את הקורא לבחון את תפישותיו והתנסויותיו ברמות רבות ושונות.
לדוגמה, אמונות מסולפות בנוגע למיניות יכולות לעצור התקדמות נפשית או רוחנית, וסת מתייחס לנושאים אלה בהרחבה. הוא גם מתייחס לשאלות של לסבּיוּת והומוסקסואליות, בצד ההשפעות שיש להן על האישיות ועל החברה.
אנחנו שמחים מאוד להגיש חומר זה לציבור, כיוון שאנשים רבים כותבים לנו בבקשה לשמוע על התפישות של סת ביחס למיניות. התלהבות זו, בנוסף ליצירתיות הבלתי נדלית של סת, הובילה אותנו להחלטה שמעתה ואילך ספרי סת יכילו פחות הערות. בשני הכרכים של ״The ‘Unknown’ Reality״ רוֹבּ ניסה לקשר ולתאם בין השקפות של סת בנושאים שונים, תוך התייחסות לספריו הראשונים (ותכופות גם לחומר שלא יצא לאור) ותוך הצגת ההֶקשֵר שבו נכתבו הספרים. בספר זה, לעומת זאת, נכלול את ההערות הרגילות על הפגישות, אך הקורא יצטרך לעקוב אחר התפתחות התאוריות ולקשר ביניהן לבין ספרי סת הקודמים בכוחות עצמו.
בעת כתיבת שורות אלה, סת מתקרב לאמצע הספר ״The Individual and the Nature of Mass Events״ שיַראה היכן וכיצד אמונות פרטיות הופכות לאירועים ציבוריים. סיימתי להכין להוצאה לאור את ״Emir’s Education in the Proper Use of Magical Powers״ (הפרק הראשון בא כולו בחלום), ואת ״The Further Education of Oversoul Seven״. כל הספרים הללו - של סת ושלי - מעניקים עדות חד משמעית ליצירתיות האדירה של הנפש, וליכולתה לתפוס מידע שמגיע מהסביבה הפנימית והחיצונית ולהשתמש בו.
