מֵאָז וּמֵעוֹלָם הַלֵּל רָצְתָה רַק דָּבָר אֶחָד –
כֶּלֶב! אֶחָד, יָחִיד וּמְיֻחָד.
לֹא כֶּלֶב צַעֲצוּעַ וְלֹא בֻּבָּה בְּצוּרָה שֶׁל כְּלַבְלַב,
הִיא בִּקְּשָׁה כֶּלֶב אֲמִתִּי, שֶׁיֹּאהַב וְיִהְיֶה נֶאֱהָב.
יוֹם אֶחָד בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב,
אִמָּא שֶׁל הַלֵּל הוֹדִיעָה חֲגִיגִית:
"הַלֵּל, מְתוּקָה, אַבָּא וַאֲנִי הֶחְלַטְנוּ שֶׁאַתְּ כְּבָר מַסְפִּיק גְּדוֹלָה וְאַחְרָאִית.
אַתְּ עוֹזֶרֶת בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת וּמַחְזִירָה לַמָּקוֹם אֶת כָּל הַצַּעֲצוּעִים,
לָכֵן מָחָר בַּבֹּקֶר נֵלֵךְ לַכַּלְבִּיָּה וּנְאַמֵּץ לְבֵיתֵנוּ אֶת אַחַד הַכְּלָבִים."
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, הַלֵּל לֹא הִצְלִיחָה לְהֵרָדֵם,
הִיא שָׁכְבָה בַּמִּטָּה וְהֵחֵלָּה לְדַמְיֵן:
בְּאֵיזֶה צֶבַע תִּהְיֶה הַפַּרְוָה שֶׁלּוֹ, הַאִם הוּא יֵדַע לְשַׂחֵק מַחְבּוֹאִים,
וְהַאִם כָּמוֹהָ הוּא יֹאהַב לֶאֱכֹל כָּרִיךְ עִם גְּבִינָה וְזֵיתִים?
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, בַּכַּלְבִּיָּה הָעִירוֹנִית,
רָאוּ אַבָּא, אִמָּא וְהַלֵּל, כְּלָבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,
מְלֵאֵי פַּרְוָה, וְכָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ כִּמְעַט עֲרֻמִּים,
כְּלָבִים שֶׁדָּמוּ לִזְאֵבִים גְּדוֹלִים,
וַאֲחֵרִים שֶׁנִּרְאוּ יוֹתֵר כְּמוֹ עַכְבָּרִים.
בְּעֵרֶךְ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה
יָשְׁבָה בְּשֶׁקֶט כַּלְבָּה בְּפַרְוָה לְבָנָה,
אָזְנַיִם חוּמוֹת וּמַבָּט חָכָם.
הִיא הִסְתַּכְּלָה עֲלֵיהֶם מַמָּשׁ
כְּאִלּוּ הָיְתָה בַּת אָדָם.
הַלֵּל הִתְקָרְבָה בִּזְהִירוּת
וְהַכַּלְבָּה הֵחֵלָּה לְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ,
וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הַלֵּל כְּבָר יָדְעָה – הַכַּלְבָּה הַזּוֹ תִּהְיֶה לָהּ הַחֲבֵרָה
הֲכִי טוֹבָה.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַבַּיְתָה עִם הַכַּלְבָּה הַחֲדָשָׁה,
הִיא מִיָּד רָצָה בְּכָל הַבַּיִת, רִחְרְחָה כָּל חֶדֶר וּבָדְקָה כָּל פִּנָּה.
הִיא הָיְתָה שׁוֹבֵבָה, הֵם הִבְחִינוּ בַּזֶּה מִיָּד,
וּלְכַלְבָּה כָּזוֹ שׁוֹבֵבָה צָרִיךְ שֵׁם מְיֻחָד!
