אי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אי
הוספה למועדפים
5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

הספר אי הוא כולו פרגמנטים של שירה העוסקים בנושא חטיפות הילדים והטרגדיה של המשפחות, ומשם נעים אל האישי, הלאומי והמשפחתי.
 
״אדם בורח מהיבשת אל אי. הוא בורח מעברו המבקש להתפענח, הוא בורח גם מההווה המסוייט, מעדויות ששמע על הנורא מכל, על ילדים שנחטפו ונעלמו, על כאבן של האמהות, על שתיקת האבות. הוא בורח אל הטבע, אל ההרים ופיתולי הדרכים אך אלה באים איתו ולא מרפים. בבית המלון, על פסגת ההר, בבית הקפה, במחשבות. הוא יושב וכותב ספר שירה בשפת המנוסה הנכשלת, בבהלה ומתוך זעם, חמלה וחוסר אונים.״
רון דהן, עורך הספר
 
שלומי חתוכה הוא מהמשוררים העכשוויים הבולטים.
שיריו מתפרסמים בעיתון ״הארץ״ ובכתבי עת ותורגמו לשפות רבות, הולחנו בידי מוזיקאים רבים ואף הופיעו בבחינת הבגרות בספרות. כמו כן הוא עוסק בפעילות חברתית ונגן חובב בכלי נשיפה.
את הספר אי הוציא במקביל לספרו ״יבשת״.
ספרו הראשון ״מזרח ירח״ יצא גם הוא בהוצאת טנג׳יר וזכה לשבחים.

פרק ראשון

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הִיא
אִי.
 
 
 
בִּקֹּרֶת דַּרְכּוֹנִים,
מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי לְהָסִיר מִשְׁקָפַיִם
וּמַבִּיטָה בְּעֵינַי.
אֵינָהּ יוֹדַעַת: זֶהוּ הַקּוֹד
הַמְּאוֹתֵת לְגוּפִי
עַל מַעֲשֵׂה אַהֲבָה.
מַעֲבַר הַבִּטָּחוֹן,
דּוֹרֵשׁ שֶׁאֶמְתַּח זְרוֹעוֹתַי לַצְּדָדִים
וּמְמַשֵּׁשׁ, מְחַפֵּשׂ מִטְעָנִים
תַּחַת בְּגָדַי.
גּוּפִי עַכְשָׁו
מְשֻׁכְנָע: זוֹ אַהֲבָה.
 
 
*
 
הַגּוּף יֶלֶד
תָּמִים וְאֵיךְ יֵדַע
גַּם שִׂנְאָה מְקָרֶבֶת
אֲנָשִׁים עַד הַבָּשָׂר
עַד שֶׁלֹּא נוֹתָר
בֵּינֵיהֶם מָקוֹם.
 
 
*
 
אַל תִּבְדְּקוּ אֶת מִי שֶׁנּוֹסֵעַ
לְבַד. אָסוּר הָיָה לִי
לְהִתְחַכֵּם וְלוֹמַר לָהּ
אֲנִי נוֹסֵעַ
כְּדֵי לֹא לְהִתְפּוֹצֵץ.
 
 
*
 
מבט מחלון המטוס עם ההמראה
אֵיזוֹ מְדִינָה
מִזְדַּיֶּנֶת.
 
 
*
 
עָזַבְתִּי אֶת הָאִי
הַבַּיִת אֲנִי מִתְכַּוֵּן, הַבַּיִת אִי
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בּוֹ
שׁוּם דָּבָר.
 
 
*
 
תּוֹדָה אֲדָמוֹת שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָכֶן
מִי מְהַלֵּךְ עֲלֵיכֶן, תּוֹדָה מַיִם שֶׁאַתֶּם
נִמְזָגִים לְכָל פֶּה, תּוֹדָה עֲצֵי פְּרִי
וּצְמָחִים הַמְּזִינִים אֶת מִי שֶׁרַק
מוֹשִׁיט שְׂפָתָיו.
 
 
לוּ יְדַעְתֶּם אֵילוּ סֵלֶקְצִיּוֹת
אֲנַחְנוּ מַעֲבִירִים זֶה אֶת זֶה
הֱיִיתֶם חֲדֵלִים
לְהִתְקַיֵּם מֵרֹב צַעַר.
 
 
*
 
יָצָאתִי מֵאַרְצִי
כְּמוֹ עַקְרָב
מַשִּׁיל קְלִפָּתוֹ:
אֶת הַיָּדַיִם מָשַׁכְתִּי מִכְּפָפוֹת
הָעֲבוֹדָה וְהַדָּם, רַגְלַי מֵעַל
דַּוְשׁוֹת הַגָּז וְהַבֶּלֶם, עֵינַי
מִתּוֹךְ הַמָּסָךְ, פָּשַׁטְתִּי
עוֹר צָרוּב. הוֹתַרְתִּי
נֶשֶׁל דְּמוּת: תְּמוּנַת פְּרוֹפִיל,
שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ
בַּבְּרִיחָה.
 
 
וַעֲדַיִן הִרְגַּשְׁתִּי
רָכוּב עַל גַּב אִמִּי.
 
 
*
 
רַק הַלֵּב
אֵינוֹ נוֹשֵׁר, יֶלֶד
לֹא חוֹזֵר.
 
 
*
 
מָקוֹם חָדָשׁ הוּא אֲהוּבָה חֲדָשָׁה
אֲנִי שׁוֹרֵק לְעַצְמִי
וְאוֹסֵף אֶת הַמִּזְוָדָה
הַמַּחְלִיקָה אַחֲרַי כְּמוֹ שִׁלְיָה
מֵהַמָּטוֹס.
נִשְׁמָע
צִלְצוּל.
מִי זֶה? אֲנִי עוֹנֶה בְּעַצְבָּנוּת.
מָה מִי זֶה? כְּבָר שָׁכַחְתָּ
אֶת אִמָּא שֶׁלְּךָ?
 
 
*
 
מין פולש
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּחֲרִיד אֶת אִי
הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי הוּא לִשְׁמֹעַ
אֶת אִמִּי מְצַיֶּצֶת.
 
 
*
 
אֲנִי מֵאִיץ וְעוֹלֶה בָּרֶכֶב הַשָּׂכוּר
בַּכְּבִישׁ הַמּוֹבִיל לַחוֹפִים שֶׁל כְּרֵתִים,
מִתְחַבֵּר סוֹף סוֹף אֶל הַמַּסְלוּל
סְבִיב הָאִי. הָרוּחַ
מִתְנַשֶּׁמֶת עָלַי נְשִׁימוֹת
חַמּוֹת, לוֹהֲטוֹת. פּוֹרְקוֹת
מַשֶּׁהוּ, כְּמוֹ יוֹצְאוֹת מִגּוּף
שֶׁאַהֲבָה הָפְכָה הַר
גַּעַשׁ פָּעִיל. הָרֶכֶב
בּוֹעֵר, מִתְלַקֵּחַ כַּחֲדַר
מִטּוֹת. אֲנִי רוֹטֵט וּפוֹלֵט
אַנְחַת רְוָחָה: הִצְלַחְתִּי
לְהִמָּלֵט. הֵן שָׁאֲלוּ
מָה עִם הַיְּלָדִים,
 
 
וְאִמִּי שָׁאֲלָה
מָה
עִם יְלָדִים.
 
 
*
 
קַל כְּאִלּוּ הָיִיתִי יֶלֶד, מְחַבֵּר לְעַצְמִי
שִׁיר, מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁאִיר
מֵאָחוֹר כְּאֵב, דּוֹחֵק בְּעַצְמִי לַעֲזֹב
לְרֶגַע הַכֹּל, לְהַבִּיט
בַּנּוֹף, לִזְרֹם עִם הַדֶּרֶךְ הַמִּתְעַגֶּלֶת בָּהָר
כְּאִשָּׁה הָרָה.
 
 
*
 
נהיגה בכבישים מפותלים סביב לאי
כָּאן לֹא דּוֹאֲגִים לִילָדִים
שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים, רַק לִנְעָרִים
רוֹכְבִים לְלֹא קְסָדוֹת
מֻנְצָחִים
בְּשׁוּלֵי הַדְּרָכִים.
 
 
*
 
אִמָּהוֹת חַכּוּ עִם הַתְּלוּנוֹת
(לִפְגֹּשׁ בָּכֶן זֶה כְּמוֹ לַחֲבֹק
שִׂיחֵי קוֹצִים)
אָבוֹת הַמְתִּינוּ עִם הַבַּקָּשׁוֹת
(לְחַלֵּץ מִכֶּם מִלִּים זֶה כְּמוֹ לִשְׁלֹף
קוֹצִים מֵעוֹר)
גַּם אַתֶּם
אַחִים וַאֲחָיוֹת צוֹבְטִים
תְּמוּנוֹת
(נְדִירוֹת וּמֻקָּפוֹת קוֹצִים
כְּפֶרַח צַבָּרִי)
שֶׁל יְלָדִים שֶׁהָיוּ
מְשַׂחֲקִים אִתְּכֶם.
תְּנוּ לִי רֶגַע
לִשְׁכֹּחַ מֵהַנִּשְׁכָּחִים.
 
 
*
 
וַיְהִי בֹּקֶר,
אֲנִי בִּכְרֵתִים.
 
 
*

עוד על הספר

אי שלומי חתוכה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הִיא
אִי.
 
 
 
בִּקֹּרֶת דַּרְכּוֹנִים,
מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי לְהָסִיר מִשְׁקָפַיִם
וּמַבִּיטָה בְּעֵינַי.
אֵינָהּ יוֹדַעַת: זֶהוּ הַקּוֹד
הַמְּאוֹתֵת לְגוּפִי
עַל מַעֲשֵׂה אַהֲבָה.
מַעֲבַר הַבִּטָּחוֹן,
דּוֹרֵשׁ שֶׁאֶמְתַּח זְרוֹעוֹתַי לַצְּדָדִים
וּמְמַשֵּׁשׁ, מְחַפֵּשׂ מִטְעָנִים
תַּחַת בְּגָדַי.
גּוּפִי עַכְשָׁו
מְשֻׁכְנָע: זוֹ אַהֲבָה.
 
 
*
 
הַגּוּף יֶלֶד
תָּמִים וְאֵיךְ יֵדַע
גַּם שִׂנְאָה מְקָרֶבֶת
אֲנָשִׁים עַד הַבָּשָׂר
עַד שֶׁלֹּא נוֹתָר
בֵּינֵיהֶם מָקוֹם.
 
 
*
 
אַל תִּבְדְּקוּ אֶת מִי שֶׁנּוֹסֵעַ
לְבַד. אָסוּר הָיָה לִי
לְהִתְחַכֵּם וְלוֹמַר לָהּ
אֲנִי נוֹסֵעַ
כְּדֵי לֹא לְהִתְפּוֹצֵץ.
 
 
*
 
מבט מחלון המטוס עם ההמראה
אֵיזוֹ מְדִינָה
מִזְדַּיֶּנֶת.
 
 
*
 
עָזַבְתִּי אֶת הָאִי
הַבַּיִת אֲנִי מִתְכַּוֵּן, הַבַּיִת אִי
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בּוֹ
שׁוּם דָּבָר.
 
 
*
 
תּוֹדָה אֲדָמוֹת שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָכֶן
מִי מְהַלֵּךְ עֲלֵיכֶן, תּוֹדָה מַיִם שֶׁאַתֶּם
נִמְזָגִים לְכָל פֶּה, תּוֹדָה עֲצֵי פְּרִי
וּצְמָחִים הַמְּזִינִים אֶת מִי שֶׁרַק
מוֹשִׁיט שְׂפָתָיו.
 
 
לוּ יְדַעְתֶּם אֵילוּ סֵלֶקְצִיּוֹת
אֲנַחְנוּ מַעֲבִירִים זֶה אֶת זֶה
הֱיִיתֶם חֲדֵלִים
לְהִתְקַיֵּם מֵרֹב צַעַר.
 
 
*
 
יָצָאתִי מֵאַרְצִי
כְּמוֹ עַקְרָב
מַשִּׁיל קְלִפָּתוֹ:
אֶת הַיָּדַיִם מָשַׁכְתִּי מִכְּפָפוֹת
הָעֲבוֹדָה וְהַדָּם, רַגְלַי מֵעַל
דַּוְשׁוֹת הַגָּז וְהַבֶּלֶם, עֵינַי
מִתּוֹךְ הַמָּסָךְ, פָּשַׁטְתִּי
עוֹר צָרוּב. הוֹתַרְתִּי
נֶשֶׁל דְּמוּת: תְּמוּנַת פְּרוֹפִיל,
שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ
בַּבְּרִיחָה.
 
 
וַעֲדַיִן הִרְגַּשְׁתִּי
רָכוּב עַל גַּב אִמִּי.
 
 
*
 
רַק הַלֵּב
אֵינוֹ נוֹשֵׁר, יֶלֶד
לֹא חוֹזֵר.
 
 
*
 
מָקוֹם חָדָשׁ הוּא אֲהוּבָה חֲדָשָׁה
אֲנִי שׁוֹרֵק לְעַצְמִי
וְאוֹסֵף אֶת הַמִּזְוָדָה
הַמַּחְלִיקָה אַחֲרַי כְּמוֹ שִׁלְיָה
מֵהַמָּטוֹס.
נִשְׁמָע
צִלְצוּל.
מִי זֶה? אֲנִי עוֹנֶה בְּעַצְבָּנוּת.
מָה מִי זֶה? כְּבָר שָׁכַחְתָּ
אֶת אִמָּא שֶׁלְּךָ?
 
 
*
 
מין פולש
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּחֲרִיד אֶת אִי
הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי הוּא לִשְׁמֹעַ
אֶת אִמִּי מְצַיֶּצֶת.
 
 
*
 
אֲנִי מֵאִיץ וְעוֹלֶה בָּרֶכֶב הַשָּׂכוּר
בַּכְּבִישׁ הַמּוֹבִיל לַחוֹפִים שֶׁל כְּרֵתִים,
מִתְחַבֵּר סוֹף סוֹף אֶל הַמַּסְלוּל
סְבִיב הָאִי. הָרוּחַ
מִתְנַשֶּׁמֶת עָלַי נְשִׁימוֹת
חַמּוֹת, לוֹהֲטוֹת. פּוֹרְקוֹת
מַשֶּׁהוּ, כְּמוֹ יוֹצְאוֹת מִגּוּף
שֶׁאַהֲבָה הָפְכָה הַר
גַּעַשׁ פָּעִיל. הָרֶכֶב
בּוֹעֵר, מִתְלַקֵּחַ כַּחֲדַר
מִטּוֹת. אֲנִי רוֹטֵט וּפוֹלֵט
אַנְחַת רְוָחָה: הִצְלַחְתִּי
לְהִמָּלֵט. הֵן שָׁאֲלוּ
מָה עִם הַיְּלָדִים,
 
 
וְאִמִּי שָׁאֲלָה
מָה
עִם יְלָדִים.
 
 
*
 
קַל כְּאִלּוּ הָיִיתִי יֶלֶד, מְחַבֵּר לְעַצְמִי
שִׁיר, מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁאִיר
מֵאָחוֹר כְּאֵב, דּוֹחֵק בְּעַצְמִי לַעֲזֹב
לְרֶגַע הַכֹּל, לְהַבִּיט
בַּנּוֹף, לִזְרֹם עִם הַדֶּרֶךְ הַמִּתְעַגֶּלֶת בָּהָר
כְּאִשָּׁה הָרָה.
 
 
*
 
נהיגה בכבישים מפותלים סביב לאי
כָּאן לֹא דּוֹאֲגִים לִילָדִים
שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים, רַק לִנְעָרִים
רוֹכְבִים לְלֹא קְסָדוֹת
מֻנְצָחִים
בְּשׁוּלֵי הַדְּרָכִים.
 
 
*
 
אִמָּהוֹת חַכּוּ עִם הַתְּלוּנוֹת
(לִפְגֹּשׁ בָּכֶן זֶה כְּמוֹ לַחֲבֹק
שִׂיחֵי קוֹצִים)
אָבוֹת הַמְתִּינוּ עִם הַבַּקָּשׁוֹת
(לְחַלֵּץ מִכֶּם מִלִּים זֶה כְּמוֹ לִשְׁלֹף
קוֹצִים מֵעוֹר)
גַּם אַתֶּם
אַחִים וַאֲחָיוֹת צוֹבְטִים
תְּמוּנוֹת
(נְדִירוֹת וּמֻקָּפוֹת קוֹצִים
כְּפֶרַח צַבָּרִי)
שֶׁל יְלָדִים שֶׁהָיוּ
מְשַׂחֲקִים אִתְּכֶם.
תְּנוּ לִי רֶגַע
לִשְׁכֹּחַ מֵהַנִּשְׁכָּחִים.
 
 
*
 
וַיְהִי בֹּקֶר,
אֲנִי בִּכְרֵתִים.
 
 
*