א.
תקופה ממושכת סבלתי כאבים עזים וראיתי אי־אלו רופאים. הכנתי את עצמי לחיים עם כאב וחלמתי על טיפולי איורוודה בהודו. רופאה אחת הגדילה ראש - והתברר ששוב סרטן שד, הפעם כגרורות בעצמות. לפני אי־אלו חודשים עברתי ניתוח. עכשיו מה?
תקופה ממושכת סבלתי כאבים עזים: הפעם הראשונה הייתה תוך כדי נהיגה, ביציאה מירושלים, קצת אחרי גינות סחרוב. כאב פתאומי ועז בירך ימין, כמו מסמר שננעץ מבפנים. הפתעה מוחלטת. הצלחתי לשמור על איפוק ושליטה בנהיגה עד שמצאתי מקום בטוח לעצור בתחנת התדלוק בשער הגיא. לא חשבתי שאצליח לנהוג עד רחובות. נהגתי בְּהפסקות. הכאב בא והלך. באותה תקופה סיימנו חזרות להצגה ועמדנו להופיע. הבמאי היה משוכנע שהכאבים הם תוצאה של לחץ נפשי. הוא לא היה האחרון שחשב ככה.
אי־אפשר לראות כאב, והתלונות שלי לא היו די ספציפיות. הכאבים הופיעו בכמה מוקדים בגוף, באו והלכו ולבשו פנים שונות בכל פעם. אחד האורתופדים אמר: כנראה יש לך גם קרציות וגם פרעושים. נראה שהוא צדק. ניסיתי פיזיותרפיה ומכל טיפול יצאתי חלשה וכואבת יותר משהייתי לפניו. בדיעבד, לאחר אבחון הסרטן, נאמר לי לא להתעמל עם משקולות ורצועות - כל דבר שעלול לסכן את עצמותיי הפריכות - ואז הבנתי את הכאבים שצצו אחרי הפיזיותרפיה.
ככלל, הכאבים היו בגדר נעלם שמופיע ללא חוקיות ברורה. כבר אז החל חוסר הוודאות שממשיך ללוות אותי גם היום, מדי בוקר. ביקשתי תשובות, בדיקות ורעיונות, והייתי נחושה לקבל אותם מרופאים - אותה סמכות עליונה שמעניקה לגיטימציה למצוקות האדם המודרני.