אני רק שאלה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אני רק שאלה
הוספה למועדפים

אני רק שאלה

4.6 כוכבים (5 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

מיכאלה קלי מתבוננת בחיים ובמוות, באהבה ובמחלה שהתגלתה באיחור – ותוהה עד כמה להאמין למציאות כפי שהיא נגלית לעיניה וכפי שמקובל לפרשה.
 
בהתבוננות סקרנית ואנליטית, נוקבת ואפילו הומוריסטית, היא בוחנת את אחריותה לבחירותיה ולגורלה, דנה בכאב ובפחד, בתלות וברחמים, בממסד הרפואי וברופאים, ואגב כך מערערת על תפיסות מקובלות וחופרת מתחת למילים ולמשמעויותיהן.  
 
"הייתי די שמחה בחלקי. השקעתי זמן ואנרגיה ברכישת מיומנויות וביצירה של אישיות שדעתי נוחה ממנה: למדתי באוניברסיטה, פיתחתי קריירה עצמאית, שיחקתי וביימתי בתיאטרון ברחובות, הייתי פעילה בבית הכנסת, פה ושם הרציתי והתנדבתי – ומה אני עכשיו, בלי כל אלה? מה הם הדברים שאבדו – יכולות פיזיות? קליפות אישיות? שכבות של דימוי עצמי?"

פרק ראשון

א.
 
 
תקופה ממושכת סבלתי כאבים עזים וראיתי אי־אלו רופאים. הכנתי את עצמי לחיים עם כאב וחלמתי על טיפולי איורוודה בהודו. רופאה אחת הגדילה ראש - והתברר ששוב סרטן שד, הפעם כגרורות בעצמות. לפני אי־אלו חודשים עברתי ניתוח. עכשיו מה?
 
תקופה ממושכת סבלתי כאבים עזים: הפעם הראשונה הייתה תוך כדי נהיגה, ביציאה מירושלים, קצת אחרי גינות סחרוב. כאב פתאומי ועז בירך ימין, כמו מסמר שננעץ מבפנים. הפתעה מוחלטת. הצלחתי לשמור על איפוק ושליטה בנהיגה עד שמצאתי מקום בטוח לעצור בתחנת התדלוק בשער הגיא. לא חשבתי שאצליח לנהוג עד רחובות. נהגתי בְּהפסקות. הכאב בא והלך. באותה תקופה סיימנו חזרות להצגה ועמדנו להופיע. הבמאי היה משוכנע שהכאבים הם תוצאה של לחץ נפשי. הוא לא היה האחרון שחשב ככה.
 
אי־אפשר לראות כאב, והתלונות שלי לא היו די ספציפיות. הכאבים הופיעו בכמה מוקדים בגוף, באו והלכו ולבשו פנים שונות בכל פעם. אחד האורתופדים אמר: כנראה יש לך גם קרציות וגם פרעושים. נראה שהוא צדק. ניסיתי פיזיותרפיה ומכל טיפול יצאתי חלשה וכואבת יותר משהייתי לפניו. בדיעבד, לאחר אבחון הסרטן, נאמר לי לא להתעמל עם משקולות ורצועות - כל דבר שעלול לסכן את עצמותיי הפריכות - ואז הבנתי את הכאבים שצצו אחרי הפיזיותרפיה.
 
ככלל, הכאבים היו בגדר נעלם שמופיע ללא חוקיות ברורה. כבר אז החל חוסר הוודאות שממשיך ללוות אותי גם היום, מדי בוקר. ביקשתי תשובות, בדיקות ורעיונות, והייתי נחושה לקבל אותם מרופאים - אותה סמכות עליונה שמעניקה לגיטימציה למצוקות האדם המודרני.

עוד על הספר

אני רק שאלה מיכאלה קלי
א.
 
 
תקופה ממושכת סבלתי כאבים עזים וראיתי אי־אלו רופאים. הכנתי את עצמי לחיים עם כאב וחלמתי על טיפולי איורוודה בהודו. רופאה אחת הגדילה ראש - והתברר ששוב סרטן שד, הפעם כגרורות בעצמות. לפני אי־אלו חודשים עברתי ניתוח. עכשיו מה?
 
תקופה ממושכת סבלתי כאבים עזים: הפעם הראשונה הייתה תוך כדי נהיגה, ביציאה מירושלים, קצת אחרי גינות סחרוב. כאב פתאומי ועז בירך ימין, כמו מסמר שננעץ מבפנים. הפתעה מוחלטת. הצלחתי לשמור על איפוק ושליטה בנהיגה עד שמצאתי מקום בטוח לעצור בתחנת התדלוק בשער הגיא. לא חשבתי שאצליח לנהוג עד רחובות. נהגתי בְּהפסקות. הכאב בא והלך. באותה תקופה סיימנו חזרות להצגה ועמדנו להופיע. הבמאי היה משוכנע שהכאבים הם תוצאה של לחץ נפשי. הוא לא היה האחרון שחשב ככה.
 
אי־אפשר לראות כאב, והתלונות שלי לא היו די ספציפיות. הכאבים הופיעו בכמה מוקדים בגוף, באו והלכו ולבשו פנים שונות בכל פעם. אחד האורתופדים אמר: כנראה יש לך גם קרציות וגם פרעושים. נראה שהוא צדק. ניסיתי פיזיותרפיה ומכל טיפול יצאתי חלשה וכואבת יותר משהייתי לפניו. בדיעבד, לאחר אבחון הסרטן, נאמר לי לא להתעמל עם משקולות ורצועות - כל דבר שעלול לסכן את עצמותיי הפריכות - ואז הבנתי את הכאבים שצצו אחרי הפיזיותרפיה.
 
ככלל, הכאבים היו בגדר נעלם שמופיע ללא חוקיות ברורה. כבר אז החל חוסר הוודאות שממשיך ללוות אותי גם היום, מדי בוקר. ביקשתי תשובות, בדיקות ורעיונות, והייתי נחושה לקבל אותם מרופאים - אותה סמכות עליונה שמעניקה לגיטימציה למצוקות האדם המודרני.