פרולוג
קראנץ'.
הצליל גרם לה לתחושת הקלה. כך גם הרפיון שניכר לפתע בגוף שמתחתיה. זה נגמר.
היא מיהרה לקום מהגופה, לפני שזו תתחיל לנזול כפי שקרה עם כולן. ואז עמדה בדריכות, מקפידה לא להישיר מבט אל הגבר הזקן שהתבונן בה מאחורי שכבת זכוכית עבה. הוא לא אהב את זה שהיא נעצה בו את מבטה.
הגבר כיווץ את שפתיו, בעודו מהרהר בתוצאות המבחן האחרון שלה. פניה נותרו חתומות, אך בפנים היא חייכה בתגובה למנגינה שחזרה והתנגנה בתוך ראשו. נדיר היה שהמדריכים האחרים שלה זימרו במחשבותיה — אך כך היה איתו. בכל פעם ופעם. אילולא היה זה מכעיס אותו, היא היתה מספרת לו שזה הסב לה הנאה, אך המדריך שלה לא אהב שאנשים פולשים לתודעתו. היא קלטה את המחשבה הזאת זמן קצר לאחר שקיבלה את היכולת הזאת, לכן מעולם לא סיפרה לו.
"שבע שניות," הוא אמר לבסוף והתבונן בגופה. "הנבדקים האלה כבר לא מהווים בשבילך אתגר."
הוא נשמע מרוצה, אך היא עדיין לא חייכה. הפגנת רגשות הובילה למבול של שאלות, והיא רצתה לחזור למדריכים שלה.
"הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא," הוא אמר.
נראה כאילו מילותיו כוונו אליה, אולם הוא, בעצם, דיבר אל הגבר שמאחורי המראה הדו כיוונית, שניצבה כעשרים מטרים מעליו. אך מפני שהיא לא היתה אמורה לדעת על נוכחותו, היא הנהנה בראשה.
"אני מוכנה."
"האמנם?"
הדרך שבה משך את המילים הזהירה אותה מכך שהמבחן הבא כבר לא יהיה קל, ולכן היא לא הצליחה להסתיר את מצמוץ ההפתעה שלה, כאשר המגלש מעל ראשה נפתח, ונבדק חדש נפל אל הזירה. הוא נראה דומה לאחרים שהיא ניטרלה, אולם כאשר זינק וניצב מולה, נפל לה האסימון. ליריב החדש שלה לא היה לב פועם.
"מה זה?" היא שאלה, בזמן שלבה החל להלום בקצב מהיר יותר.
ליריב שלה היתה שאלה משלו.
"מה זה, לעזאזל?"
"נטרלי אותו," ציווה המדריך אפור השיער.
היא הסתירה את אכזבתה. אולי אם תסיים מהר יותר, היא תזכה לפרס בדמות תשובה. לכל הפחות, ניטרול של ה... דבר הזה יספק לה מידע נוסף.
היא שעטה קדימה ללא היסוס, בעטה ברגליו, הפילה אותו לרצפה ואז נעצה את מרפקה בגרונו.
קראנץ'.
עצמותיו המתרסקות הפיקו את הצליל הרגיל, אך במקום שגופו של היצור ייעשה רפוי, הוא הרחיק אותה מעליו וקם על רגליו, תוך כדי שהוא מתבונן בגבר הזקן בתדהמה.
"מה עשית?"
בעודו מדבר צווארו חזר למקומו מהר יותר מכפי שהספיקה למצמץ שוב. היא לטשה את מבטה בבלבול. איזה מין יצור יכול לרפא את עצמו ככה?
"אתה רוצה לחיות?" השיב המדריך שלה ליצור בקור רוח. "תצטרך להרוג אותה."
אותן המילים ממש כבר נאמרו ליריבים רבים לפניו, אך זאת היתה הפעם הראשונה שבה כפות ידיה היו רטובות מזיעה. בהתחשב ביכולת הריפוי המדהימה שלו, האם ייתכן שלא ניתן לנטרל את היצור הזה?
היא נשאה את עיניה אל הגבר הזקן, והן פגשו בעיניו רגע לפני שהסבה ממנו את מבטה. גם אם הרגע הזה ארך פחות משנייה, היא קיבלה תשובה לשאלתה.
היצור הזה ניתן להריגה. היה עליה רק להבין כיצד לעשות זאת.
