אמן הצללים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אמן הצללים
מכר
מאות
עותקים
אמן הצללים
מכר
מאות
עותקים

אמן הצללים

4.3 כוכבים (26 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

נתן רונן

נתן רונן (רכטמן) (נולד ב-10 באפריל 1948) הוא סופר, מרצה במכללות ופעיל קהילתי בארגוני התנדבות. בעברו איש מערכת הביטחון וקהילת המודיעין הישראלית, על זרועותיה השונות, בדרגת סגן-אלוף ודרגת ייצוג אלוף-משנה. בשנת 1978 חזר למערכת הביטחון כאנליסט במדור מידע באגף מודיעין - המחלקה לקשרי חוץ. בשנת 1988 התמנה לראש ענף קשרי חוץ וארגונים בינלאומיים. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף והמשיך בשירות מילואים פעיל בפיקוד העורף במחלקת ההסברה. החל משנת 2016 יצאה לאור טרילוגיית ספרי ריגול פרי עטו העוסקת בדמותו הבדיונית של אריק בר נתן, ראש אגף "קיסריה" במוסד וראש מינהלת המבצעים. בשנת 2022 התפרסם ספרו הרביעי, בנפרד מהטרילוגיה, "המצוד אחר השועל".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yc5zxsfn

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
החיים האירו פנים לאריק בר נתן. מדירה צרה בשכונת עוני בחיפה, הוא צמח והיה לראש אגף "קיסריה" במוסד למודיעין ותפק"מ והמישנה לראש המוסד. במרוצת השנים פיקד על מבצעים נועזים וכבש כמעט כל יעד שהציב לעצמו.
 
אלא שלפתע – הכול השתנה. לתפקיד ראש המוסד מונתה בניגוד להבטחה מפורשת של ראש הממשלה למנותו לתפקיד, אישה קשוחה ולה סוד אפל. חייו האישיים משתבשים עקב תאונה מחרידה שעוברת אשתו בפריז בחודש התשיעי להריונה, שמעמידה אותו למבחן על הקדימות בעדיפויות חייו. אך הגרוע מכל עוד מגיע: בעקבות מבצע חיסול שהשתבש במרוקו, אריק רודף אחרי הטרוריסט המיומן והנחוש איימן אל אוזבקי ברחובות לונדון ומגלה שדווקא שירות הביון הבריטי 5 MI השתמש בו כפיתיון ובגדו בו בגלל אינטרס גלובלי שלהם. ברקע זוממים ונוקמים האיראנים בישראל באמצעות כוח "אל קודס" של משמרות המהפכה.
על פני עלילה מותחת, נפתלת ורבת תהפוכות המתרחשת באפריקה, צרפת, אנגליה, ואלבניה מנסה אריק להחזיר לעצמו את השליטה בחייו ולסכל את האיומים המעיבים על בטחון המדינה. במקביל, הוא מתמודד מבית עם בעיות אישיות בזוגיות שלו, ובעבודה עם מנהלת קשוחה ותובענית. בדרמת ריגול זו הוא מתוודע אל רבדים באישיותו שנסתרו מעיניו, מגלה את העצמה שבחולשה ובגילוי הלב, לומד מהי אהבת אמת ואת חשיבות הקשר עם משפחתו.
 
זהו הספר השלישי בטרילוגיית דרמת הריגול שבה מככב גיבור הספר סוכן המוסד אריק בר נתן. (הקודמים: "מסכות וצללים" 2014. "לרדוף אחר צל" 2017 רבי מכר שתורגמו לאנגלית באמזון: 
("To kill a shadow" and "Where shadows meet")
בישראל הופצו הספרים בעברית בחנויות המקוונות.  
 
מחבר הספר – נתן רונן, איש מערכת הביטחון בעברו, מספר את סיפורם של אנשים מיוחדים, החיים בצללים, המקדישים את חייהם לביטחון המדינה, ומשלמים על כך מחיר אישי יקר. 

פרק ראשון

"הריגול הינו המקצוע העתיק השני ביותר בעולם והוא מכובד בדיוק כמו הראשון"
מיכאל ג'יי הראט, המשנה ליועץ המשפטי הכללי של ה CIA.
(פברואר, 1984)
 
 
 
מילים אישיות
 
 
זהו ספר שלישי בסדרת עלילות סוכן המוסד "אריק בר נתן". קדמו לו " מסכות וצללים" (2014) ו"לרדוף אחרי צל" (2017). דרמות ריגול אלה תורגמו לאנגלית והפכו לרבי מכר ב"אמזון". ניתן למצוא אותם בעברית בחנויות הספרים המקוונות באינטרנט בישראל.
 
זוהי טרילוגיה המספרת את סיפורם של אנשי הצללים. אנשים מיוחדים המקדישים את חייהם לטובת הכלל, ומשלמים על כך מחיר אישי יקר. הם לא עושים זאת רק מתוך אידיאולוגיה, תחושת חובה או אלטרואיזם. הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, ל'אקשן' ולעובדה שהם עושים דברים יוצאי דופן ברשות ובסמכות.
 
קהיליית המודיעין הישראלית איננה מנותקת מן החברה הישראלית על חולייה ויתרונותיה. יש בה כוונות טובות המובילות למעשים רעים, ערכים נשגבים לצד הזיות אוויליות, נפשעות או מסוכנות, אהבה, שנאה וקינאה, הקרבה וניצול. תערובת בלתי אפשרית של אמת ושקר, חשאיות והפרזה, בלבול יוצרות והעמדת פנים, שחברו יחד לפקעת סבוכה שקשה להתירה.
 
קהילות המודיעין בכל העולם אוהבות להציג את עצמן כאחווה של רעות וטוהר. אבל כמו במנזרים הכי סגפניים אפשר למצוא שם שנאות, יריבויות פנימיות, צרות עין, קנאה וכל שאר החולשות האנושיות.
 
דרמת ריגול זו אינה עוסקת רק במתח ופעולה. היה לי חשוב לכתוב עלילה דרמטית, המספרת את סיפורם של הגיבור ושל האנשים הסובבים אותו במשפחה ובעבודה, את היחסים המורכבים ביניהם ואת המטמורפוזה העוברת על הגיבור כתוצאה מלחצים אלה.
 
הסיפור אינו נאמן לאירועים כרונולוגיים אמיתיים שקרו במציאות או לטכנולוגיות שהיו אפשריות בשנים 2008-2012. אני עושה שימוש חופשי בכל אלה לצורך סיפור העלילה השוטף שרקמתי מקטעים אוטוביוגרפיים, מארג של אירועים היסטוריים אמיתיים ופיקטיביים, רק לצורך הגברת הדרמה. תיבלתי את העלילה בכל מיני טיפוסים של אנשים בהם נתקלתי בימי חיי וקשרתי את כולם למסכת דמיונית. מסכת שאינה מתקיימת רק במישור אחד של עלילת ספר מתח ופעולה, אלא גם בעומק התחבטויות הנפש של הגיבור עם נפתולי חייו.
 
זוהי יצירה בדיונית המוכתבת על ידי ערכים יצירתיים בלבד. לפיכך, אין לייחס לאירועים ו/או לדמויות בה משמעות תיעודית או היסטורית. אין קשר ישיר וכולל בין הדמויות בספר ובין המציאות ומי שעושה זאת עושה זאת על אחריותו בלבד.
 
מחקר רב הושקע בספר זה. אני מקווה שדייקתי. הושקע מאמץ ניכר באימות המידע עם אנשי מקצוע בתחומים שונים שסייעו בידי בהתנדבות, ואני מקווה שלא נפלה שגגה בידי. אם מצאתם אי דיוק, טעות הגהה או ניסוח, אנא כתבו לי ואתקן במהדורה הבאה.
 
אם נהניתם או יש לכם הערות בונות אשמח לדעת, אנא כתבו לי.
 
ברגשי ענווה, נתן רונן. יבנה 2020.
 
Natek7474@gmail.com
 
 
 
פרק 1: ארמון האליזה, משכן נשיאי צרפת
 
 
טקס הענקת מדליית לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית, נקבע לשעה אחת עשרה בארמון האליזה. עיטור מסדר לגיון הכבוד נחשב כאות החשוב ביותר בצרפת. הוא מוענק מדי שנה הן לאזרחי צרפת והן לזרים כהוקרה על שירות צבאי, או כתגמול על תרומה אזרחית יוצאת מגדר הרגיל לרפובליקה הצרפתית. הטקס הפומבי נערך באולם האירועים המפואר ושודר על פי רוב ישירות מן האליזה, בכל רשתות התקשורת.
 
הפעם, מטעמי ביטחון ובגלל אופי האירוע, הוענק האות לאריק בר נתן נציג המוסד הישראלי, חצי שעה קודם לטקס הרשמי. הטקס המיוחד הוקדם לשעה עשר ושלושים בבוקר. היה זה טקס פרטי ב"חדר המוזהב" המשמש את לשכת נשיא המדינה. הטקס התנהל בראשות נשיא הרפובליקה רנה ג'ורג' ז'יסקאר בכבודו ובעצמו. בנוסף, נכחו שם גם שגריר ישראל חזי גלעד, ראשת תחנת המוסד בפריז חיה קלמי, ומנהל ה DGSE ראש שירותי הבטחון של צרפת אדמירל ברנארד אוגוסט לקוסט. האדמירל הנאה שבלט בבגדי השרד שלו, עמד לצידו של נשיא הרפובליקה, בחליפה בצבע לבן עם כפתורי זהב, חבוש כובע לבן רחב תיתורה.
 
בת זוגו של מקבל הפרס, פרופ' אווה פון קיסלרינג, נראתה זוהרת וגאה. על שמלתה הכחולה שבקושי הסתירה בטן הריונית תפוחה, ענדה את אות האבירות של מלכת הולנד. האות ניתן לה על תרומת מחקרה להבנת גדולתו של 'פילוסוף הפילוסופים' היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה.
 
נשיא צרפת René Georges Giscard ניגש לאריק בר נתן הנרגש, וענד על דש שמאל של חליפתו השחורה, את אות לגיון הכבוד. היה זה אות קטן בצבע אדום ובאמצעו עיגול לבן.
 
ראש לשכת הנשיא קרא בקול רשמי את תעודת ההוקרה שבה נרשמו הנימוקים לקבלת התואר והמדליה המתלווה. על תרומת המוסד הישראלי למודיעין ותפקידים מיוחדים לביטחונה של צרפת. הוא אזכר את תרומתו המיוחדת של אריק בר נתן, כמפקד המבצע המשותף של המוסד הישראלי למודיעין ותפק"מ ושל ה DGSE בצפון אפריקה. מבצע שתרם לביטחון העולם במלחמתו בארגוני טרור, בלי לפרט.
 
אדמירל לקוסט הגיש לנשיא את הקופסא הגדולה, ממנה הוצאה המדליה הרשמית שהתלוותה לאות. היא נתלתה במרכז סרט קטיפה, והייתה מעוצבת ככוכב מחומש שפניו מצופים אמייל לבן ומסביבה זר עלים ירוקים.
 
הנשיא חייך לאריק במבוכה. בר נתן התכופף על מנת לאפשר לנשיא נמוך הקומה לתלות על צווארו את המדליה. הנשיא לחץ בחוזקה את ידו של אריק, ניגש ונשק לאווה הנרגשת על שתי לחייה כמנהג הצרפתים. דמעה לא נשלטת התגלגלה על לחיו של אריק והוא הסמיק במבוכה, מקווה בסתר ליבו שאיש לא מבחין. הוא הגניב מבט לאווה, שעמדה לצדו כולה חיוכים. היא מיד קלטה את עיניו הנוצצות והבינה בדיוק את הסיבה להתרגשותו הגדולה. היא נצמדה אליו, שילבה את אצבעותיה בידו, ביודעה כמה אריק רצה שהוריו יזכו להיות שם בקהל. היא הבינה עד כמה רצה להראות להוריו ניצולי השואה, שהוא הגשים את משאלת האלטר אגו שלהם והצליח עבורם.
 
אריק נזכר בפתגם היהודי "היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה" (תלמוד בבלי) וחייך לעצמו בסיפוק. ברגע זה הוא התגעגע יותר מתמיד להוריו שנפטרו.
 
"אתם כמובן מגיעים לארוחת הצהריים הרשמית במסעדת מקסים, נכון?" הזכיר להם הנשיא הצרפתי בשאלה רטורית. אווה העניקה לו את החיוך המקסים שלה. הנשיא הצרפתי, שהיה ידוע כפלרטטן ואוהב נשים יפות, הביט בכרסה התפוחה.
 
"אני רואה שבקרוב תגיע לכם עוד ברכת מזל טוב," הוא אמר, מקפיד לבטא את הברכה היהודית בעברית.
 
אריק חיבק את מותנה של אווה ואמר בגאווה ובעיניים נוצצות, "אנו מצפים הפעם לבת".
 
"אני בטוח שהיא תהייה יפה לפחות כמו אימא שלה," החמיא הנשיא באלגנטיות ומיהר לעבור עם פמלייתו ל"אולם הכבוד" (Vestibule d'Honneur) המפואר, שם כבר המתינו לו שרי ממשלת צרפת, יתר חתני אות הלגיון הצרפתי ומשפחותיהם וכמובן התקשורת. הטקס הרשמי והמתוקשר החל עתה. המשלחת הישראלית הקטנה עזבה את הארמון, דרך דלת צדדית.
 
אווה הביטה באריק במבט גאה. עיניה זהרו בצבע כחול אפור, כמו גלי הים הבלטי ביום אובך גרמני טיפוסי. היה בחיוכה מיזוג מעניין של קשיחות פרקטית ושבריריות רגשית.
 
"איך את מרגישה?" שאל אריק בדאגה.
 
"אתה לא צריך לשאול אותי כל הזמן איך אני מרגישה. אני לא חולה. אני בסך הכל בהריון," היא ענתה לו בהתרסה ובעיניה הבליח ניצוץ ממזרי משועשע, שהביע את אהבתה העמוקה אליו.
 
"את צודקת," הנהן אריק במבוכה. היה צריך להזכיר לו כל פעם מחדש שלמרות מראה השברירי, אשתו קורצה מחומרים חזקים כפלדה וטיטניום. לשניהם לא היה מושג כמה קרוב הרגע בו יעמדו החומרים הקשיחים הללו למבחן.

נתן רונן

נתן רונן (רכטמן) (נולד ב-10 באפריל 1948) הוא סופר, מרצה במכללות ופעיל קהילתי בארגוני התנדבות. בעברו איש מערכת הביטחון וקהילת המודיעין הישראלית, על זרועותיה השונות, בדרגת סגן-אלוף ודרגת ייצוג אלוף-משנה. בשנת 1978 חזר למערכת הביטחון כאנליסט במדור מידע באגף מודיעין - המחלקה לקשרי חוץ. בשנת 1988 התמנה לראש ענף קשרי חוץ וארגונים בינלאומיים. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף והמשיך בשירות מילואים פעיל בפיקוד העורף במחלקת ההסברה. החל משנת 2016 יצאה לאור טרילוגיית ספרי ריגול פרי עטו העוסקת בדמותו הבדיונית של אריק בר נתן, ראש אגף "קיסריה" במוסד וראש מינהלת המבצעים. בשנת 2022 התפרסם ספרו הרביעי, בנפרד מהטרילוגיה, "המצוד אחר השועל".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yc5zxsfn

עוד על הספר

אמן הצללים נתן רונן
"הריגול הינו המקצוע העתיק השני ביותר בעולם והוא מכובד בדיוק כמו הראשון"
מיכאל ג'יי הראט, המשנה ליועץ המשפטי הכללי של ה CIA.
(פברואר, 1984)
 
 
 
מילים אישיות
 
 
זהו ספר שלישי בסדרת עלילות סוכן המוסד "אריק בר נתן". קדמו לו " מסכות וצללים" (2014) ו"לרדוף אחרי צל" (2017). דרמות ריגול אלה תורגמו לאנגלית והפכו לרבי מכר ב"אמזון". ניתן למצוא אותם בעברית בחנויות הספרים המקוונות באינטרנט בישראל.
 
זוהי טרילוגיה המספרת את סיפורם של אנשי הצללים. אנשים מיוחדים המקדישים את חייהם לטובת הכלל, ומשלמים על כך מחיר אישי יקר. הם לא עושים זאת רק מתוך אידיאולוגיה, תחושת חובה או אלטרואיזם. הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, ל'אקשן' ולעובדה שהם עושים דברים יוצאי דופן ברשות ובסמכות.
 
קהיליית המודיעין הישראלית איננה מנותקת מן החברה הישראלית על חולייה ויתרונותיה. יש בה כוונות טובות המובילות למעשים רעים, ערכים נשגבים לצד הזיות אוויליות, נפשעות או מסוכנות, אהבה, שנאה וקינאה, הקרבה וניצול. תערובת בלתי אפשרית של אמת ושקר, חשאיות והפרזה, בלבול יוצרות והעמדת פנים, שחברו יחד לפקעת סבוכה שקשה להתירה.
 
קהילות המודיעין בכל העולם אוהבות להציג את עצמן כאחווה של רעות וטוהר. אבל כמו במנזרים הכי סגפניים אפשר למצוא שם שנאות, יריבויות פנימיות, צרות עין, קנאה וכל שאר החולשות האנושיות.
 
דרמת ריגול זו אינה עוסקת רק במתח ופעולה. היה לי חשוב לכתוב עלילה דרמטית, המספרת את סיפורם של הגיבור ושל האנשים הסובבים אותו במשפחה ובעבודה, את היחסים המורכבים ביניהם ואת המטמורפוזה העוברת על הגיבור כתוצאה מלחצים אלה.
 
הסיפור אינו נאמן לאירועים כרונולוגיים אמיתיים שקרו במציאות או לטכנולוגיות שהיו אפשריות בשנים 2008-2012. אני עושה שימוש חופשי בכל אלה לצורך סיפור העלילה השוטף שרקמתי מקטעים אוטוביוגרפיים, מארג של אירועים היסטוריים אמיתיים ופיקטיביים, רק לצורך הגברת הדרמה. תיבלתי את העלילה בכל מיני טיפוסים של אנשים בהם נתקלתי בימי חיי וקשרתי את כולם למסכת דמיונית. מסכת שאינה מתקיימת רק במישור אחד של עלילת ספר מתח ופעולה, אלא גם בעומק התחבטויות הנפש של הגיבור עם נפתולי חייו.
 
זוהי יצירה בדיונית המוכתבת על ידי ערכים יצירתיים בלבד. לפיכך, אין לייחס לאירועים ו/או לדמויות בה משמעות תיעודית או היסטורית. אין קשר ישיר וכולל בין הדמויות בספר ובין המציאות ומי שעושה זאת עושה זאת על אחריותו בלבד.
 
מחקר רב הושקע בספר זה. אני מקווה שדייקתי. הושקע מאמץ ניכר באימות המידע עם אנשי מקצוע בתחומים שונים שסייעו בידי בהתנדבות, ואני מקווה שלא נפלה שגגה בידי. אם מצאתם אי דיוק, טעות הגהה או ניסוח, אנא כתבו לי ואתקן במהדורה הבאה.
 
אם נהניתם או יש לכם הערות בונות אשמח לדעת, אנא כתבו לי.
 
ברגשי ענווה, נתן רונן. יבנה 2020.
 
Natek7474@gmail.com
 
 
 
פרק 1: ארמון האליזה, משכן נשיאי צרפת
 
 
טקס הענקת מדליית לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית, נקבע לשעה אחת עשרה בארמון האליזה. עיטור מסדר לגיון הכבוד נחשב כאות החשוב ביותר בצרפת. הוא מוענק מדי שנה הן לאזרחי צרפת והן לזרים כהוקרה על שירות צבאי, או כתגמול על תרומה אזרחית יוצאת מגדר הרגיל לרפובליקה הצרפתית. הטקס הפומבי נערך באולם האירועים המפואר ושודר על פי רוב ישירות מן האליזה, בכל רשתות התקשורת.
 
הפעם, מטעמי ביטחון ובגלל אופי האירוע, הוענק האות לאריק בר נתן נציג המוסד הישראלי, חצי שעה קודם לטקס הרשמי. הטקס המיוחד הוקדם לשעה עשר ושלושים בבוקר. היה זה טקס פרטי ב"חדר המוזהב" המשמש את לשכת נשיא המדינה. הטקס התנהל בראשות נשיא הרפובליקה רנה ג'ורג' ז'יסקאר בכבודו ובעצמו. בנוסף, נכחו שם גם שגריר ישראל חזי גלעד, ראשת תחנת המוסד בפריז חיה קלמי, ומנהל ה DGSE ראש שירותי הבטחון של צרפת אדמירל ברנארד אוגוסט לקוסט. האדמירל הנאה שבלט בבגדי השרד שלו, עמד לצידו של נשיא הרפובליקה, בחליפה בצבע לבן עם כפתורי זהב, חבוש כובע לבן רחב תיתורה.
 
בת זוגו של מקבל הפרס, פרופ' אווה פון קיסלרינג, נראתה זוהרת וגאה. על שמלתה הכחולה שבקושי הסתירה בטן הריונית תפוחה, ענדה את אות האבירות של מלכת הולנד. האות ניתן לה על תרומת מחקרה להבנת גדולתו של 'פילוסוף הפילוסופים' היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה.
 
נשיא צרפת René Georges Giscard ניגש לאריק בר נתן הנרגש, וענד על דש שמאל של חליפתו השחורה, את אות לגיון הכבוד. היה זה אות קטן בצבע אדום ובאמצעו עיגול לבן.
 
ראש לשכת הנשיא קרא בקול רשמי את תעודת ההוקרה שבה נרשמו הנימוקים לקבלת התואר והמדליה המתלווה. על תרומת המוסד הישראלי למודיעין ותפקידים מיוחדים לביטחונה של צרפת. הוא אזכר את תרומתו המיוחדת של אריק בר נתן, כמפקד המבצע המשותף של המוסד הישראלי למודיעין ותפק"מ ושל ה DGSE בצפון אפריקה. מבצע שתרם לביטחון העולם במלחמתו בארגוני טרור, בלי לפרט.
 
אדמירל לקוסט הגיש לנשיא את הקופסא הגדולה, ממנה הוצאה המדליה הרשמית שהתלוותה לאות. היא נתלתה במרכז סרט קטיפה, והייתה מעוצבת ככוכב מחומש שפניו מצופים אמייל לבן ומסביבה זר עלים ירוקים.
 
הנשיא חייך לאריק במבוכה. בר נתן התכופף על מנת לאפשר לנשיא נמוך הקומה לתלות על צווארו את המדליה. הנשיא לחץ בחוזקה את ידו של אריק, ניגש ונשק לאווה הנרגשת על שתי לחייה כמנהג הצרפתים. דמעה לא נשלטת התגלגלה על לחיו של אריק והוא הסמיק במבוכה, מקווה בסתר ליבו שאיש לא מבחין. הוא הגניב מבט לאווה, שעמדה לצדו כולה חיוכים. היא מיד קלטה את עיניו הנוצצות והבינה בדיוק את הסיבה להתרגשותו הגדולה. היא נצמדה אליו, שילבה את אצבעותיה בידו, ביודעה כמה אריק רצה שהוריו יזכו להיות שם בקהל. היא הבינה עד כמה רצה להראות להוריו ניצולי השואה, שהוא הגשים את משאלת האלטר אגו שלהם והצליח עבורם.
 
אריק נזכר בפתגם היהודי "היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה" (תלמוד בבלי) וחייך לעצמו בסיפוק. ברגע זה הוא התגעגע יותר מתמיד להוריו שנפטרו.
 
"אתם כמובן מגיעים לארוחת הצהריים הרשמית במסעדת מקסים, נכון?" הזכיר להם הנשיא הצרפתי בשאלה רטורית. אווה העניקה לו את החיוך המקסים שלה. הנשיא הצרפתי, שהיה ידוע כפלרטטן ואוהב נשים יפות, הביט בכרסה התפוחה.
 
"אני רואה שבקרוב תגיע לכם עוד ברכת מזל טוב," הוא אמר, מקפיד לבטא את הברכה היהודית בעברית.
 
אריק חיבק את מותנה של אווה ואמר בגאווה ובעיניים נוצצות, "אנו מצפים הפעם לבת".
 
"אני בטוח שהיא תהייה יפה לפחות כמו אימא שלה," החמיא הנשיא באלגנטיות ומיהר לעבור עם פמלייתו ל"אולם הכבוד" (Vestibule d'Honneur) המפואר, שם כבר המתינו לו שרי ממשלת צרפת, יתר חתני אות הלגיון הצרפתי ומשפחותיהם וכמובן התקשורת. הטקס הרשמי והמתוקשר החל עתה. המשלחת הישראלית הקטנה עזבה את הארמון, דרך דלת צדדית.
 
אווה הביטה באריק במבט גאה. עיניה זהרו בצבע כחול אפור, כמו גלי הים הבלטי ביום אובך גרמני טיפוסי. היה בחיוכה מיזוג מעניין של קשיחות פרקטית ושבריריות רגשית.
 
"איך את מרגישה?" שאל אריק בדאגה.
 
"אתה לא צריך לשאול אותי כל הזמן איך אני מרגישה. אני לא חולה. אני בסך הכל בהריון," היא ענתה לו בהתרסה ובעיניה הבליח ניצוץ ממזרי משועשע, שהביע את אהבתה העמוקה אליו.
 
"את צודקת," הנהן אריק במבוכה. היה צריך להזכיר לו כל פעם מחדש שלמרות מראה השברירי, אשתו קורצה מחומרים חזקים כפלדה וטיטניום. לשניהם לא היה מושג כמה קרוב הרגע בו יעמדו החומרים הקשיחים הללו למבחן.