תורת האבות מבראשית

הקדמה

 

 

נאמר במשנה (קידושין ד, יד): "מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה". על פי התנא של משנתנו, אברהם קיים את כל מצוות התורה טרם נתינתן בסיני. דברי התנא מעוררים שאלות אחדות: ראשית, האם מדובר דווקא באברהם או אולי ישנם אישים נוספים בתקופה שלפני מתן תורה שקיימו מצוות? שנית, מהו היקף קיום המצוות; האם מדובר בקיום חלקי של מצוות מסוימות או בקיום מקיף וכוללני של כל המצוות כולן? אולי מדובר אפילו בקיום של מצוות מהתורה שבעל פה, כפי שנאמר במקורות אחדים בספרות חז"ל. שלישית, מהיכן ידע אברהם כיצד לשמור את המצוות שאותן קיים; האם הייתה לו התגלות אלוהית? האם הבין זאת מעצמו? האם מעשים שעשה אברהם באופן ספונטני נקבעו מאוחר יותר כחוקים מחייבים?

 

לשאלות אלה ולשאלות נוספות מוקדש החיבור הנוכחי, וכפי שניווכח לגלות ישנו מגוון רחב של עמדות בנושא. למשל, מחד גיסא מצוין בתלמוד הבבלי (יומא כח ע"ב) שאברהם שמר גם מצוות מדרבנן: "קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה",1 ואילו מאידך גיסא ישנם מדרשים המצמצמים את קיום המצוות של אברהם לשמונה מצוות בלבד (למשל מדרש משלי לא 29): "אדם הראשון נצטווה על שש מצוות, נח על אבר מן החי, אברהם על המילה, יצחק חנכו לשמונה, יעקב על גיד הנשה, יהודה על היבמה, ישראל על רמ"ח (248) מצות עשה [...] ושס"ה (365) מצוות לא תעשה". על פי מדרש זה, אברהם שמר רק על שבע מצוות בני נח בתוספת מצוות המילה ותו לא.

 

בתחילת דברינו נדון בקצרה ברובד המקראי של סוגיה זו. מפשטי המקראות עולה שאומנם נצטוו האבות על קיום מצוות ספציפיות - כך למשל נצטווה אברהם על המילה (בר' יז), וכך גם ניתן ליעקב האיסור על אכילת גיד הנשה, בעקבות מאבקו עם האיש (המלאך) המתואר בבראשית לב (פס' 33) - אך לא מצאנו ציווי כוללני על קיום המצוות, מה גם שהתורה עצמה ניתנה לישראל רק במעמד הר סיני.

 

מנגד, במקרא עצמו נאמר על אברהם (בר' כו 5): "וַיִּשְמֹר מִשְמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי", ולכאורה אפשר להבין שמדובר בציווי כוללני. כך גם ישנה אמירה נוספת על אברהם: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (שם יח 19). אמירה זו מלמדת אותנו שאברהם שמר את דרך ה' והעביר אותה גם לבניו אחריו, אם כי המונח "דרך ה'" מעורפל והיקפו אינו ברור.

 

מטרת החיבור הנוכחי היא לבחון בצורה מקיפה את הרעיון של קיום מצוות על ידי אישים שונים בספר בראשית בתקופה שקדמה למתן תורה. נוסף על כך, אם היו אישים שקיימו מצוות עוד לפני מתן תורה, הרי שיש צורך להבין מהיכן הגיע אליהם הידע על אודות קיום המצוות ומהיכן הם למדו את התורה.

 

בחיבור שני חלקים: בחלק הראשון נעסוק בספרות החיצונית ובספרות קומראן מימי הבית השני. בספרות החיצונית נכללים ספרים שונים שנכתבו בין המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה. הספרים הללו נכתבו בארץ ישראל, באלכסנדריה, בסוריה ואולי אף בפרס בשפות יוונית, עברית וארמית. ספרים אלו נכתבו מנקודת מבטם של יהודים שנשארו נאמנים לאמונתם היהודית בתקופה היסטורית קשה עבורם, שבה עלתה האימפריה ההלניסטית עם השפעותיה התרבותיות רבות העוצמה. ספרים אלו לא נכללו בתנ"ך, כפי שהתקבל במסורת היהודית, אך רובם נכללו ב"תרגום השבעים" ולאחר מכן בברית הישנה של הכנסייה הקתולית והאורתודוקסית־יוונית (דה סאליבה, 2004, עמ' 17-16). בחלק השני נבחן את התפתחות הרעיונות הללו בספרות חז"ל - מדרשי ההלכה, התלמודים ומדרשי האגדה, וכן נעסוק בפרשני ימי הביניים. כל חלק נחלק לשני פרקים; בראשון נבחן את נושא קיום המצוות על ידי האישים השונים, ובשני נבחן את ידיעתם בתורה.