כשסודות נחשפים

פרק 1

מתנה מחייכת

 

הוא נולד תינוק רגיל לגמרי.

 

ביום שנולד זרחה השמש, ושמי הרקיע היו בהירים וזוהרים. כל המשפחה שחיכתה כבר בקוצר רוח להולדתו, שמחה והתרגשה. גם אני התרגשתי מאוד. הרגשתי שהמשפחה שלנו קיבלה מתנה מדהימה ומופלאה.

 

הייתי אז בת שתים-עשרה, האחות הבכורה במשפחה. השם שלי הוא הילה, אבל כולם קוראים לי הילי. ביני לבין שי, כך קראנו לתינוק שנולד, כבר היו שירה וערן, התאומים שצעירים ממני בשלוש שנים ורבע בדיוק. אף שהם תאומים לא זהים, הם דומים זה לזה ממש: שניהם ג’ינג’ים אמתיים, בעלי שיער אדמוני ונמשים בודדים שמעטרים את פניהם. האופי שלהם, לעומת זאת, שונה לגמרי: שירה היא “פלפלית”, שובבה ומהירת חֵמה. היא “נדלקת” מכל דבר אבל נרגעת מהר. תמיד מוקפת חברות וחברים, הילדה הכי בולטת ומתבלטת בכל אירוע. ערן לעומתה רגוע ורציני, אוהב לקרוא ספרים בדיוניים על החלל ועל עולמות חיצוניים.

 

גם הם, כמוני, ציפו לרגע שהתינוק החדש יגיע הביתה, וכשאבא הביא את אמא ושי מבית היולדות, שררה בבית שמחה גדולה. שי אכן היה מתנה מופלאה. צלצולי טלפונים נשמעו מכל עבר וכולם איחלו מזל טוב.

 

כבר בימים הראשונים הרגשתי שאני מתחברת לשי הפצפון. אהבתי להביט בפרצוף המתוק והברור שלו, בריסים הארוכים שלו ובעיניו החומות הענקיות. צחקתי למראה הפרצופים המוזרים והחיוכים הבלתי רצוניים שהיה עושה תוך כדי שינה. מדי פעם הוא היה מפהק פיהוק גדול ואז היה פוקח את עיניו ומתבונן בי בסקרנות.

 

הייתי גאה באחי הקטן. אהבתי לטפל בו ולהשגיח עליו. הרגשתי מאוד חשובה ואחראית. ההורים סמכו עליי והרשו לי להחזיק את שי בידיי, מדי פעם אף אפשרו לי להשקות אותו מים מבקבוק קטן.

 

החיים בבית נכנסו לשגרה. שי גדל והתפתח יפה, ועד מהרה התחיל לזחול במהירות על הרצפה. המעשה החביב עליו במיוחד היה להגיע בזחילה מהירה אל המטבח, ושם לפתוח את דלתות הארון הגדול. הוא אהב לשלוף מתוכו כמה סירים ואז לחבוט בהם ולעשות רעש נורא. צחוקו המתגלגל נשמע בכל רחבי הבית, מתערב בקריאות של אמא המבקשת שנשגיח עליו “בשבע עיניים”.

 

כשהיה בן שנה התחיל ללכת, מדדה קלות, נופל, קם ושוב נופל ולעיתים אף נחבט בראשו. כשבכה, הייתי מערסלת אותו אל גופי והוא היה מכרבל את ראשו בחיקי. כך נשארנו מחובקים עד שנרגע.

 

כשחייך וצחק לעתים נראה שהפה שלו מתעקם מעט, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות ואפילו לא שאלתי את אמא לפשר התופעה. בדיעבד התברר שכנראה היו אלו סימנים מוקדמים לדבר הנורא שקרה אחר כך.