הקוראן: דבר הקול האלוהי אל מוחמד השליח

1

מבוא: הקוראן והעולם הלא מוסלמי

 

 

הקוראן הוא כתב קודש של דת ששינתה את העולם. המאמינים המוסלמים שנשאו בלבם את הטקסט הנערץ שנגלה לנביא מוחמד פרצו אל מחוץ לגבולות ערב באמצע המאה השביעית והשתלטו על שטחים נרחבים בהביסם את צבאותיהן של שתי אימפריות אדירות: האימפריה הביזנטית מזה והאימפריה הפרסית הסאסאנית מזה. כעבור פחות ממאה שנה מצאו עצמם המוסלמים שליטיו של כל המרחב המשתרע ממרכז אסיה ועד האוקיינוס האטלנטי וחצי האי האיברי. האסלאם היה לאמונה השלטת, ולאורו של הקוראן צמחה ההלכה המוסלמית והתפתחו פרשנות הקוראן (תַפְסִיר) וספרות הביוגרפיה (סִירה) של הנביא מוחמד וכן מגוון חיבורים תיאולוגיים וגם ספרות הפולמוס עם בני הדתות המונותאיסטיות שקדמו לאסלאם.

 

מקומו המרכזי של הקוראן בעולמם של המוסלמים היה ידוע מאז ומעולם לבני העמים הלא מוסלמים שהיו עדים להתפשטות האסלאם ברחבי העולם. על כך יעידו תרגומי הקוראן שעשו המלומדים הלא מוסלמים לאורך הדורות. תרגום יווני לקוראן משוקע כבר בכתביהם של אנשי דת ביזנטים שפעלו במאה התשיעית, כגון ניקטס (Niketas) מביזנטיון.

 

התרגומים הראשונים לעברית השתמרו בכמה כתבי יד שלא פורסמו מעולם. אחד מהם הוא תרגום עברי שנעשה במאה השבע־עשרה בידי רבי יעקב בן ישראל הלוי, שהשתמש בנוסח איטלקי של הקוראן שפורסם בוונציה ב-1547. הנוסח האיטלקי עצמו נעשה לפי נוסח לטיני של הקוראן. תרגום עברי ראשון מן המקור הערבי עשה צבי רקנדורף (1875), ואחריו יוסף יואל ריבלין (1937), אהרן בן־שמש (1971) וכותב שורות אלה (2005).

 

הקוראן וספרות הביוגרפיה של מוחמד מצאו את דרכם אל כתביהם של לא מוסלמים שתהו על קנקנו של הנביא שהביא את הקוראן לעולם ואשר מאמיניו הביסו אימפריות. כדי להכיר את נביא האסלאם הם תרגמו פרקים מתוך הביוגרפיות הערביות שלו. כבר הנזיר הביזנטי תיאופנס (Theophanes) שמת ב-817 מביא בכרוניקה הגדולה שלו פרטים השאובים מן המקורות הערביים בדבר מוצאו הגנאלוגי הישמעאלי של מוחמד, תוך פירוט רשימת אבותיו ואבות אבותיו. גם התבנית הכרונולוגית של נבואת מוחמד — עשר שנים במֶכּה ועשר באלמַדינה — מופיעה אצל תיאופנס, וכן פרטים על אחד המסעות הצבאיים שהנביא שלח צפונה, לכיוון ארץ ישראל. תיאופנס עצמו לא ידע ערבית ולפיכך ברור שהחומרים ששימשו אותו נשאבו מתוך תרגום סורי או יווני של חיי מוחמד.

 

הקוראן וחייו של מוחמד המשיכו להעסיק מחברים נוצרים שפעלו בימי הביניים, למשל, בספרד של המאה השתים־עשרה. גם הם שאבו את ידיעותיהם מן המקורות הערביים, אם ישירות ואם דרך תרגומים. לעתים הם עטפו את הידיעות בלבוש שנועד להפחית מכבודו של מוחמד.

 

אפיזודות מחיי מוחמד חדרו גם אל הספרות היפה של ימי הביניים. מדובר בין השאר באגדות אסלאמיות שצמחו בהשראת הקוראן על מסעו הלילי של מוחמד ועל עלייתו השמימה — שם חזה במראות מופלאים של גן עדן והגיהנום. על נוכחותן של האגדות הללו בקומדיה האלוהית של דנטה (מת ב-1321), למשל, כבר הצביעו לא אחת, אם כי מעולם לא הושגה תמימות דעים בשאלה אם תיאוריו של דנטה אכן נשאבו בדרך כלשהי מהאסלאם ולא משום מקור אחר. מכל מקום, דנטה מתאר את מוחמד כאחד החוטאים הנענשים בגיהנום.

 

הקוראן ומוחמד מוסיפים לעורר עניין בעולם הלא מוסלמי עד עצם היום הזה. אמנם בתחילה נבע עניין זה מהשאיפה להתפלמס עם האסלאם ולהוכיח את נחיתותו לעומת דתות ואמונות אחרות. אולם היו שכתבו וכותבים מתוך סקרנות לשמה ומתוך רצון להתחקות אחר שורשי האסלאם ולהבין את אופן צמיחתן ואת תולדותיהן של הדת והתרבות שכבשו את מקומן לצד היהדות והנצרות. הדוגמה המובהקת ביותר של חקר הקוראן חסר הפניות בתקופה המודרנית מצויה בששת הכרכים של האנציקלופדיה של הקוראן (Encyclopaedia of the Qurān), שהופיעו בהוצאת בריל בשנים 2001-2006. האנציקלופדיה זמינה גם במרשתת.

 

* * *

 

בפרקים הבאים אציג תמונת תקריב של נושאי מפתח שיסייעו לחשוף את הסביבה שבה נודע הקוראן לראשונה, ואת מעמדו אל מול תפיסות העולם שרווחו בסביבה זו. התמונה תתבסס על מבחר פסוקי קוראן שדרכם אפשר ללמוד על המפגש בין אמונות ודעות הנאבקות על ההגמוניה בראשית המאה השביעית. הפסוקים שבחרתי משקפים גם את המאבק האישי של מוחמד על מקומו בחברה ספקנית מאוד ואת מעמדו בקרב עדת מאמיניו. הפסוקים שיידונו שופכים אור גם על מבנה אומת המאמינים ועל סולם הערכים שהקוראן מבקש לחנכה לאורם, ובעיקר על הדרך שהוא מתווה למאמינים בהתמודדות עם אויבי האסלאם. הקוראן כולו עומד בסימן המודעות ליום הדין, ועל משמעות העניין אעמוד בפרקים האחרונים ובאחרית דבר. אדון בפסוקים בלי לשקוע בנבכי הסוגיות הפרשניות העולות מהם, ואשר נדונות בספרות פרשנות הקוראן לדורותיה. פה ושם אזכיר בכל זאת מסורות פרשניות, אבל רק כאשר הדבר יהיה נחוץ להבהרת משמעות הפסוקים והקשרם.

 

פסוקי הקוראן מובאים בתרגום עברי המבוסס בשינויים קלים על המהדורה השנייה של תרגומי לקוראן ועל המהדורה הדיגיטלית המתוקנת (מאי, 2018), הנמצאת באתר ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.

 

אשר לשמות ומונחים ערביים, הנה התעתיק של האותיות שאין להן מקבילות בעברית:

 

 

 

ث — ת'

 

ج — ג'

 

خ — ח'

 

ذ — ד'

 

ض — צ'

 

ظ — ט'

 

غ — ע'

 

ى — א