החיפוש הסוער אחר העצמי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
החיפוש הסוער אחר העצמי
מכר
מאות
עותקים
החיפוש הסוער אחר העצמי
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

החיפוש הסוער אחר העצמי

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

סטניסלב גרוף

סטניסלב גרוף הוא פסיכיאטר (ד"ר ופרופסור) בעל יותר מחמישים שנות מחקר שעניינו העיקרי הוא הפוטנציאל התרפויטי של מצבי תודעה בלתי שגרתיים. תקופה זו כוללת תחילה ארבע שנים של מחקר מעבדתי בחומרים פסיכדליים (1956-1960) ו-14 שנה כחוקר ומטפל פסיכדלי (1960-1974). שבע מתוך שנים אלה כחוקר ראשי בתכנית למחקר פסיכדלי במכון למחקר פסיכיאטרי בפראג שם ערך מחקר ביישומים הקליניים של חומרים פסיכו־אקטיביים, ולאחריהם שבע שנות מחקר בארה"ב — בשנתיים הראשונות כעמית קליני ומחקרי באוניברסיטת ג'ון הופקינס וביחידה למחקר בבית חולים ספרינג גרוב בבלטימור וחמש שנים כראש המחקר הפסיכיאטרי במרכז למחקר פסיכיאטרי במרילנד.
 
בין 1973 ל-1987 הוא שהה כעמית־אורח במכון אסלן שבביג־סר, קליפורניה, שם, לאחר שנאסר השימוש ב- LSD למפגשי טיפול, הוא פיתח יחד עם כריסטינה שיטת טיפול וחקירה־עצמית להעלאת חוויות נפשיות מתמירות ומרפאות שאותה כינו בשם ״נשימה הולוטרופית״. ב-1987 הם ייסדו את Grof Transpersonal Training להכשרת מטפלים בשיטה. הם השתמשו בשיטה זו בטיפולים אישיים, בסדנאות ובהכשרה מקצועית ברחבי העולם. סטן הוא אחד מהוגי ומייסדי הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית ונשיא מייסד של ITA, האגודה הטרנספרסונלית הבין־לאומית. הוא חיבר מעל ל-100 מאמרים מקצועיים ו-20 ספרים, ביניהם The Adventure of Self-Discovery ו-Beyond the Brain.
 
 
 

כריסטינה גרוף

כריסטינה גרוף היא סופרת, מורה, אמנית, פסיכותרפיסטית, ושותפה לסטניסלב גרוף בעלה ביצירת שיטת הטיפול החווייתית 'הנשימה ההולוטרופית'. ב-1980 היא ייסדה את ״רשת הצמיחה הרוחנית״ SEN, ארגון בינלאומי המעניק תמיכה ליחידים העוברים מצב חירום רוחני. היא נשיאה לשעבר של Grof Transpersonal Training — תכנית ההכשרה למטפלים בנשימה הולוטרופית, סגן נשיא בדימוס של האגודה הטרנספרסונלית הבין־לאומית, ומכהנת כיועצת לרשת הצמיחה הרוחנית. במשך כשלושים שנה היתה פעילה בתחום הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית, שעובדת עם ההיבטים הרוחניים, הרגשיים, המנטליים, הפיסיולוגיים והחברתיים של טבע האדם, כמהותיים להבנה השלמה של האדם השלם.
 
כריסטינה גדלה בהונולולו שבהוואי, בוגרת הקולג' שרה לורנס, שם למדה עם ההאנתרופולוג־מיתולוג ג'וזף קמפבל ועם המשוררת מוריאל רוּקייסר. כאם ורעיה, היא מורה לשעבר לאמנות, כתיבה והת'ה יוגה. בין 1976 ל-1987 היא שהתה במכון אסלן, שבביג־סר, קליפורניה, שם תיאמה וערכה יחד עם סטן תכניות חינוך בנות 28 חודשים כמו גם סדנאות שונות.
 
כריסטינה כתבה את הספר The Thirst for Wholeness: Attachment, Addiction and the Spiritual Path ,1993 ואת קובץ הזיכרונות The Eggshell Landing. היא חיברה יחד עם סטן את הספר Beyond Death, ערכה יחד איתו את Spiritual Emergency: When Personal Transformation Becomes a Crisis ופרסמה מאמרים בספרים ובכתבי־עת של התנועה הטרנספרסונלית.

תקציר

הבנת מצבי חירום רוחניים והתמודדות עמם
 
התעוררות רוחנית מתרחשת אצל מספר גדל והולך של אנשים והיא כרוכה בהתמרה אישית עמוקה. עבור רבים, שינויים אלה הדרגתיים ועוברים יחסית בקלות. אולם בעבור אחדים, אלה יכולים להפוך ללא התראה לשינויים כה מהירים, עוצמתיים ומטלטלים, עד שהם גורמים למבוכה, בלבול, מצוקה נפשית ופיסית – למשבר.
 
אם מאפשרים למצבי חירום רוחניים אלה למצות את עצמם, על ידי מתן ביטוי חווייתי לתופעות השונות שעשויות להתעורר, החכמה הטבעית העמוקה הטבועה בהם תוביל את האדם אל ריפוי ספונטני. זה תהליך שעשוי להוביל גם לתזוזה רדיקלית בערכים ולמודעות עמוקה לממדים המיסטיים של הקיום. "התוצאה האופיינית להתנסויות אלה … היא עלייה ניכרת בתחושת הרווחה הרגשית והגופנית, התחזקות הכוח האישי ותחושת העצמאות, רגשות של חיבור עמוק אל הטבע והיקום, ותחושת שייכות לחברה הסובבת."
 
"מצבי חירום רוחניים מעבירים לאדם מסר מעמיק: הוא יכול להתייסר במשברי הכאוס, להגיע אל הסף ולגווע, לעבור את חוויית הכיליון המוחלט, ובכל זאת להגיח משם כשהוא מרגיש כי התרפא, נולד מחדש, התמלא עלומים והוא חזק משהיה לפני כן. מודעות זו מפחיתה מאוד את הפחד מהמוות, ומגבירה באדם את יכולתו ליהנות מחייו. "
 
לרוע המזל, רוב העוסקים בטיפול נפשי מסורתי אינם מכירים בפוטנציאל החיובי של משברים אלה; הם תכופות רואים אותם כביטוי למחלת נפש ומטפלים בהם באמצעים מדכאים – תוויות מכתימות, תרופות מדכאות ובמקרים רבים – אשפוז.
 
בספר זה, כריסטינה וד"ר סטניסלב גרוף, בעלי הסמכות הבולטים בעולם במה שקשור לטיפול אלטרנטיבי במשברי התמרה, מסתמכים על שנים של התנסות אישית ומקצועית עם מצבי חירום רוחניים טראומתיים: הם חוקרים אותם לסוגיהם, עורכים הבחנה בינם לבין הפרעות פסיכיאטריות, מציעים דרכי טיפול לאדם שחווה אותם וקווים מנחים לסביבתו הקרובה, וממליצים על גישה מאפשרת למטפלים מקצועיים בתחום בריאות הנפש.
 
החיפוש הסוער אחר העצמי הוא ספר חיוני עבור אלה שמתנסים או התנסו במשבר מסוג זה, עבור בני משפחה וחברים ועבור אנשי מקצוע בתחום. זהו גם מדריך בעל ערך רב לכל מי שעובר התעוררות רוחנית וחקירה עצמית, שהתנסויותיו אמנם פחות טראומתיות, אך עשויות לעתים להיות מביכות או מבלבלות.
 
ד"ר סטן גרוף, פסיכיאטר בהכשרתו, הוא ממייסדי הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית. יחד עם אשתו כריסטינה, הוא פיתח תהליך בשם נשימה הולוטרופית, שיטה יעילה לטיפול במצבי חירום רוחניים, המדמה מצבים כאלה ומשחררת אותם.

פרק ראשון

הקדמה
 
 
התפתחות רוחנית היא יכולת אבולוציונית מולדת של כל בני האנוש. זוהי תנועה לעבר שלמות, היא הגילוי של הפוטנציאל האנושי, והיא זמינה וטבעית כמו לידה, צמיחה פיסית ומוות – חלק בלתי נפרד של קיומנו. במשך מאות בשנים, תרבויות שלמות התייחסו להתמרה הפנימית כהיבט נחוץ ורצוי של החיים. חברות רבות פיתחו טקסים ופולחנים מורכבים ותרגולים מדיטטיביים כדרכים לזמן ולעודד צמיחה רוחנית. האנושות ליקטה את האוצרות של רגשות, חזיונות ותובנות הכרוכים בתהליך ההתעוררות הרוחנית בציורים, שירה, סיפורים ומוסיקה, ובתיאורים שהותירו מיסטיקנים ונביאים. כמה מהתרומות היפות והמוערכות ביותר של עולם האמנות והארכיטקטורה מפארות את המחוזות המיסטיים.
 
עבור אחדים, מסע ההתמרה של ההתפתחות הרוחנית הופך ל”מצב חירום רוחני”, משבר שבו השינויים הפנימיים הם כה מהירים והמצבים הפנימיים כה תובעניים, שבאופן זמני אנשים אלה עשויים להתקשות לתפקד במלואם במציאות היומיומית. בזמננו אנו, אנשים אלה מטופלים לעתים רחוקות כמי שנמצאים בתהליך צמיחה. תחת זאת, כמעט תמיד מתייחסים אליהם דרך נקודת מבט של מחלה ומטפלים בהם בטכנולוגיות המאפילות על היתרונות הפוטנציאליים שהתנסויות כאלה יכולות להציע.
 
בסביבה תומכת ועם ההבנה הראויה, מצבי תודעה קשים אלה יכולים להיות בעלי תועלת רבה ביותר, כשלרוב הם מובילים לריפוי פיסי ורגשי, תובנות עמוקות, פעילות יצירתית ושינויי אישיות חיוביים מתמשכים. כאשר טבענו את המונח מצב חירום רוחני, ביקשנו להדגיש הן את הסכנה והן את ההזדמנות הטבועים במצבים כאלה. הביטוי הוא כמובן משחק מילים המתייחס הן למשבר, או “מצב החירום” [emergency], שיכול ללוות את ההתמרה, והן לרעיון של התעוררות [emergence], הרומז להזדמנות האדירה שהתנסויות אלה יכולות להציע לצמיחה אישית ולהיפתחות של רמות תודעה חדשות.
 
החיפוש הסוער אחר העצמי נכתב עבור אנשים שחייהם מושפעים ממצבי חירום רוחניים. הוא נועד לאלה המתנסים או אלה שהתנסו במשבר כזה או למשפחותיהם, ולכל מי שעשוי לבוא במגע טיפולי עם התהליך הזה שהוא יוצא דופן אך טבעי לחלוטין – יועצים, אנשי דת, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים אחרים.
 
זהו גם מדריך לכל מי שמעורב בהתמרה רוחנית. למרות שעמודים אלה מתמקדים באופן מיוחד בהיבטים הקשים של משבר רוחני, השיעורים המשתמעים מהם חלים גם על אלה שהתעוררותם, שהיא אולי עדינה יותר, בכל זאת מסובכת ולעתים לא נוחה. אלה עשויים להפיק תועלת מההנחיות שעולות באשר לדרך שבה ניתן לשתף פעולה עם תהליך חשוב זה ואיך ללמוד ממנו.
 
בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, ההתייחסות אל אנשים שעברו משברים רוחניים היתה כאל אנשים מבורכים; הם נחשבו כמי שנמצאים בקשר ישיר עם מחוזות מקודשים והוויות אלוהיות. החברות שבהן חיו תמכו בהם במהלך אפיזודות קריטיות אלה, הציעו להם מחסה והשהו את מחויבויותיהם הרגילות. בדרך כלל גם חברי הקהילה שנשאו באחריות עברו את מצבי החירום שלהם, וכתוצאה מכך יכלו לכבד את הביטוי של הדחף המיסטי היצירתי. התנסויות דרמטיות ולרוב ססגוניות נתמכו מתוך האמון, שאנשים אלה בסופו של דבר יחזרו לקהילה מחוזקים בחכמה גדולה יותר וביכולת מחוזקת להתנהל בעולם, לתועלתם ולתועלת החברה.
 
עם הופעתו של המדע החדש והעידן התעשייתי, השתנתה גישה סובלנית ומזינה זו באופן דרסטי. תפישת המציאות המקובלת צומצמה לכלול רק את אותם היבטי הקיום שהם חומרניים, מוחשיים וניתנים למדידה. רוחניות בכל צורותיה הוגלתה מתמונת העולם המדעית. תרבויות מערביות אימצו פירוש מוגבל ונוקשה של מה שנחשב ל”נורמלי” בחוויה ובהתנהגות האנושית, ולעתים נדירות בלבד קיבלו את מי שביקשו לפרוץ מעבר לגבולות אלה.
 
הפסיכיאטריה מצאה הסברים ביולוגיים להפרעות מנטליות מסוימות בצורת דלקות, גידולים, חוסר איזון כימי ופגעים אחרים של המוח והגוף. היא גם הנהיגה דרכים לשלוט על הסימפטומים של מצבים שונים שהסיבות להם נותרו בלתי ידועים, כולל התופעות של משברים רוחניים. כתוצאה מ'הצלחות' אלה, הפסיכיאטריה התבססה כשיטת טיפול רפואית, והמושג מחלה נפשית התרחב וכלל גם מצבים רבים, שבעצם היו מצבים טבעיים שלא ניתן היה לקשור אותם לגורמים ביולוגיים. תהליך ההתעוררות הרוחנית בכלל, וזה המלווה בתופעות דרמטיות בפרט, הפך להיות למחלה, ואלה שהראו סימנים למה שקודם לכן נתפש כהתמרה וצמיחה פנימיות, נחשבו עתה ברוב המקרים לחולים.
 
מכאן, שאנשים רבים בעלי סימפטומים רגשיים ופסיכוסומאטיים מסווגים אוטומטית כסובלים מבעיה רפואית והקשיים שלהם נחשבים למחלות שמקורן לא ידוע, על אף העובדה שבדיקות קליניות ומבדקי מעבדה אינם יכולים להציע ראיה לגישה כזאת. רוב מצבי התודעה הבלתי רגילים נחשבים לפתולוגיים ומטופלים בשיטות פסיכיאטריות קונבנציונליות כמו תרופות מדכאות ואשפוז. כתוצאה מדעה קדומה זו, רבים שעוברים את תהליך הריפוי הטבעי של ההתעוררות הרוחנית נכללים אוטומטית בקטגוריה אחת יחד עם מי שסובלים ממחלת נפש אמיתית – במיוחד אם ההתנסויות שלהם גורמות למשבר בחייהם או יוצרות קשיים למשפחותיהם.
 
פירוש מוטעה זה מקבל חיזוק נוסף מהעובדה שהתרבות שלנו ברובה אינה מכירה במשמעות ובערך של התחום המיסטי בחיי בני האדם. המרכיבים הרוחניים הטבועים בתהליך ההתמרה האישית נראים זרים ומאיימים לאלה שאינם מכירים אותם.
 
ואולם, במהלך שני העשורים האחרונים, מצב זה החל להשתנות במהירות. רוחניות התגלתה מחדש כמגמה רווחת בתרבות באמצעות עניין מחודש במערכות מקודשות כמו אלה שניתן למצוא בדתות המזרח, בספרות המיסטית המערבית, ובמסורות האינדיאנים האמריקאיים. רבים מתנסים במדיטציה וצורות אחרות של תרגול רוחני; אחרים עוסקים בחקירה עצמית באמצעות שיטות תרפיה חדשות רבות. באמצעים אלה, הם מגלים ממדים חדשים ואפשרויות חדשות בתוך עצמם. בו בזמן, התפתחויות מהפכניות בתחומי מחקר ולימוד שונים סוגרים במהירות על הפער בין מדע ורוחניות, ופיסיקאים וחוקרים מודרניים בתחומים אחרים נעים לעבר תפישת עולם הדומה לזו שמתוארת על ידי המיסטיקנים.
 
בנוסף לעניין המחודש במיסטיקה, אנו עדים לתופעה נוספת: מספר גדל והולך של אנשים חווים התנסויות רוחניות ועל-טבעיות והם גם מוכנים לדבר עליהם בפומבי. סקר גאלופ שנערך לאחרונה מראה ש-43% מהמשתתפים דיווחו על חוויות רוחניות לא שגרתיות, ו-95% אמרו שהם מאמינים באלוהים או ברוח אוניברסלית. מהתצפיות שלנו נראה כביכול, כי במקביל להתרחבות זו בתחומי העניין, יש גם הישנוּת מוגברת של קשיים המיוחסים לתהליך ההתמרה.
 
מודעותנו לגידול זה במצבי חירום רוחניים העמיקה במהלך מסעותינו ברחבי העולם בעשור האחרון, כאשר נתנו הרצאות וסדנאות שבהן דיברנו על ההתנסויות האישיות שלנו ועל הפירוש האלטרנטיבי שלנו למצבים מסוימים שבאופן אוטומטי סוּוגו כפסיכוטיים. נדהמנו מכמות האנשים שהזדהו עם מרכיבים שונים של הסיפורים שלנו. חלקם עברו בעצמם חוויות מתמירות ויצאו מהן מסופקים יותר; רבים אחרים חוו התנסויות דומות אך סיפרו לנו סיפורים טרגיים על בני משפחה ומטפלים מקצועיים שלא הבינו אותם כהלכה, על אשפוזים, סמי הרגעה לא נחוצים ותוויות פסיכיאטריות מבזות. תכופות קרה שתהליך שבמקורו החל כמרפא ומתמיר, הופסק והופרע ואפילו הסתבך על ידי ההתערבות הפסיכיאטרית.
 
פגשנו גם אנשי מקצוע המטפלים ברפואת הנפש שהיו יצירתיים, חדשניים ובעלי חמלה – פסיכיאטרים, פסיכולוגים ואחרים – אשר מחפשים, או שכבר מספקים, טיפול אלטרנטיבי לחולים שהם מטפלים בהם. רבים ביטאו תסכול נוכח חוסר יכולתם ליישם את תפישותיהם וגישותיהם במסגרת בתי החולים והמרפאות, בעיקר בשל הדבקות הנוקשה של גופים אלה למודל הרפואי ולמדיניות מסורתית, ובשל מגבלות בירוקרטיות. הם שיתפו אותנו בתחושת הבדידות המקצועית שהם חווים ובשאיפתם לקשר עם אנשים בעלי תפישות דומות במקצועותיהם.
 
ככל שיותר אנשים מתמודדים עם מצבי חירום רוחניים, מספר גדל והולך מתוכם מגלים אי-שביעות רצון מהטיפול הפסיכיאטרי המסורתי שהם מקבלים. כפי שבשנים האחרונות הורים רבים לחצו על בעלי מקצועות רפואיים לשנות את ההתייחסות ללידה ולחזור לתחושת הכבוד העתיקה אליה, כך האנשים המעורבים במשברי התמרה מתחילים לדרוש שבעלי מקצועות טיפוליים יתייחסו לקשיים המיוחדים שלהם כאל מה שהם: כשלבים מאתגרים בתהליך משַנה-חיים.
 
חיוני אפוא להתייחס לנושאים הקשורים להתעוררות רוחנית ולמצבי חירום רוחניים, להעמיק את ההבנה למצבים השונים הכרוכים בהם, וליצור אסטרטגיות טיפול חדשות שיעזרו לאנשים לעבור אותם ולהפיק מהם תועלת מרפאה. העניין העמוק שלנו בממשק שבין התפתחות רוחנית לבריאות פסיכולוגית נבע בעיקר מהחשיפה האישית הרחבה שלנו אליה. עניינו של סטֵן בגישות אלטרנטיביות לטיפול בפסיכוזה התפתח במהלך שלושה עשורים של מחקר כפסיכיאטר קליני שחקר את הפוטנציאל התרפויטי של מצבי תודעה בלתי שגרתיים. בעבודתו עם מודלים מסורתיים, הוא החל להבין שהתפישה המדעית הנוכחית של הנפש האנושית היתה מוגבלת מדי, ושרבים מהמצבים שהפסיכיאטריה מסווגת באופן אוטומטי כסימפטומים למחלת נפש הם למעשה מרכיבים חשובים ונחוצים בתהליך ריפוי עמוק.
 
חשיפתה של כריסטינה למצב חירום רוחני החל עם התעוררות רוחנית ספונטנית בעלת עוצמה מזעזעת במהלך לידת ילדה הראשון. חוויה ראשונה זו נמשכה במשך שנים, מלוּוה במצבים מנטליים, רגשיים ופיזיולוגיים קשים ותובעניים. היא גילתה שתופעות אלה דומות מאוד למה שהספרות היוגית מתארת כ”התעוררות הקוּנדָליני”. חיינו המשותפים במהלך מעורבותה הכמעט יומיומית של כריסטינה בתהליך ההתמרה הקשה הזה, אילצה את שנינו ללמוד רבים מהשיעורים שמרכיבים את עיקר הספר הזה. כדי לשקף באופן שלם יותר את מעורבותנו האישית בתחום הזה, תיארנו באופן מפורט את הסיפורים של שנינו בהמשך.
 
ספר זה מנסה להציג תמונה מקיפה ומאוזנת של מצב החירום הרוחני: הוא משלב קווים מנחים מעשיים עם הבנה תיאורטית. למי שמתנסה כרגע בבעיות הקשורות בהתמרה פנימית ולקרוביהם, אנו מציעים לקרוא קודם את החלק השלישי המעשי יותר.
 
סוגי מצבי ההתמרה העזים המתוארים בספר זה מאתגרים וקשים יותר מאלו שנתקלים בהם בדרך כלל במהלך תהליכי צמיחה והתמרה רגילים. אם אתם מתַרגלים דרך רוחנית כלשהי או צורה אחרת של חקירה עצמית, לא מן ההכרח שתחוו מצב חירום רוחני משבש. למעשה, רוב בני האדם אינם חווים אותם. אנו מודעים לכך שעבור אנשים רבים, תהליך זה הוא קל ועדין יחסית. אולם חשוב להתמקד גם בהיבטים הקריטיים של ההתמרה.
 
בדיון בגישות אלטרנטיביות למצבים הקשורים בתהליכי התמרה, איננו מציעים שהם יחליפו בדיקה רפואית או פסיכיאטרית. אנו רוצים להדגיש שקיימות מחלות נפש אמיתיות, ונדרש להן אבחון פסיכיאטרי וטיפול מתאים. בעוד שאנו מאמינים בחוזקה שכמה מהאנשים שקיבלו תווית פסיכוטית עוברים במקום זאת שלבים קשים של פתיחה רוחנית, הרי שבשום אופן איננו רומזים על כך שכל הפסיכוזות הן למעשה משברי התמרה. חשוב לנו לעשות את ההבחנה הזאת ולבקש מהקוראים לעשות אותה גם כן. בפרק הראשון כמו גם בנספח המיועד למטפלים אנשי המקצוע, אנו דנים בדרכים להבחין בין מצבי חירום רוחניים לבין מצבים שדורשים טיפול פסיכיאטרי או רפואי מסורתי.
 
יש מטפלים פסיכיאטרים רבים בקהילה המקצועית שנותנים טיפול אנושי, אוהב ומקיף למטופלים שלהם. כשאנו מדברים על גישות פסיכיאטריות מסורתיות באופן כללי ובצורך לשינוי בתחום הזה, בשום אופן אין בכוונתנו לפגוע באנשי המקצוע העובדים באותה המסגרת, אבל הצליחו לפרוץ מעבר למגבלות ולציפיות של הנהלים הקונבנציונליים כדי להעניק למטופלים שלהם טיפול יעיל יותר. ריפוי אישי בעל ערך יכול להתרחש, ואכן מתרחש, בבתי-חולים רבים ובמרפאות רבות; אולם הדבר קורה לרוב הודות לאנשים יוצאי דופן שאי אפשר להתעלם מנוכחותם ומהשפעתם. אחת מנקודות התקווה שלנו בכתיבת החיפוש הסוער אחר העצמי היא לעודד אנשי מקצוע יצירתיים אלה ולעזור להרחיב את מספרם.
 
ניסינו לכתוב את הספר שרצינו לקרוא במהלך המעורבות שלנו במצב החירום הרוחני. אנו תקווה שעותק זה ירגיע, ויידע; שהוא יהווה השראה לאלה שמושפעים מתהליך ההתמרה, ויעזור להם לשנות משברים אלה להזדמנויות לריפוי.

סטניסלב גרוף

סטניסלב גרוף הוא פסיכיאטר (ד"ר ופרופסור) בעל יותר מחמישים שנות מחקר שעניינו העיקרי הוא הפוטנציאל התרפויטי של מצבי תודעה בלתי שגרתיים. תקופה זו כוללת תחילה ארבע שנים של מחקר מעבדתי בחומרים פסיכדליים (1956-1960) ו-14 שנה כחוקר ומטפל פסיכדלי (1960-1974). שבע מתוך שנים אלה כחוקר ראשי בתכנית למחקר פסיכדלי במכון למחקר פסיכיאטרי בפראג שם ערך מחקר ביישומים הקליניים של חומרים פסיכו־אקטיביים, ולאחריהם שבע שנות מחקר בארה"ב — בשנתיים הראשונות כעמית קליני ומחקרי באוניברסיטת ג'ון הופקינס וביחידה למחקר בבית חולים ספרינג גרוב בבלטימור וחמש שנים כראש המחקר הפסיכיאטרי במרכז למחקר פסיכיאטרי במרילנד.
 
בין 1973 ל-1987 הוא שהה כעמית־אורח במכון אסלן שבביג־סר, קליפורניה, שם, לאחר שנאסר השימוש ב- LSD למפגשי טיפול, הוא פיתח יחד עם כריסטינה שיטת טיפול וחקירה־עצמית להעלאת חוויות נפשיות מתמירות ומרפאות שאותה כינו בשם ״נשימה הולוטרופית״. ב-1987 הם ייסדו את Grof Transpersonal Training להכשרת מטפלים בשיטה. הם השתמשו בשיטה זו בטיפולים אישיים, בסדנאות ובהכשרה מקצועית ברחבי העולם. סטן הוא אחד מהוגי ומייסדי הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית ונשיא מייסד של ITA, האגודה הטרנספרסונלית הבין־לאומית. הוא חיבר מעל ל-100 מאמרים מקצועיים ו-20 ספרים, ביניהם The Adventure of Self-Discovery ו-Beyond the Brain.
 
 
 

כריסטינה גרוף

כריסטינה גרוף היא סופרת, מורה, אמנית, פסיכותרפיסטית, ושותפה לסטניסלב גרוף בעלה ביצירת שיטת הטיפול החווייתית 'הנשימה ההולוטרופית'. ב-1980 היא ייסדה את ״רשת הצמיחה הרוחנית״ SEN, ארגון בינלאומי המעניק תמיכה ליחידים העוברים מצב חירום רוחני. היא נשיאה לשעבר של Grof Transpersonal Training — תכנית ההכשרה למטפלים בנשימה הולוטרופית, סגן נשיא בדימוס של האגודה הטרנספרסונלית הבין־לאומית, ומכהנת כיועצת לרשת הצמיחה הרוחנית. במשך כשלושים שנה היתה פעילה בתחום הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית, שעובדת עם ההיבטים הרוחניים, הרגשיים, המנטליים, הפיסיולוגיים והחברתיים של טבע האדם, כמהותיים להבנה השלמה של האדם השלם.
 
כריסטינה גדלה בהונולולו שבהוואי, בוגרת הקולג' שרה לורנס, שם למדה עם ההאנתרופולוג־מיתולוג ג'וזף קמפבל ועם המשוררת מוריאל רוּקייסר. כאם ורעיה, היא מורה לשעבר לאמנות, כתיבה והת'ה יוגה. בין 1976 ל-1987 היא שהתה במכון אסלן, שבביג־סר, קליפורניה, שם תיאמה וערכה יחד עם סטן תכניות חינוך בנות 28 חודשים כמו גם סדנאות שונות.
 
כריסטינה כתבה את הספר The Thirst for Wholeness: Attachment, Addiction and the Spiritual Path ,1993 ואת קובץ הזיכרונות The Eggshell Landing. היא חיברה יחד עם סטן את הספר Beyond Death, ערכה יחד איתו את Spiritual Emergency: When Personal Transformation Becomes a Crisis ופרסמה מאמרים בספרים ובכתבי־עת של התנועה הטרנספרסונלית.

עוד על הספר

החיפוש הסוער אחר העצמי סטניסלב גרוף, כריסטינה גרוף
הקדמה
 
 
התפתחות רוחנית היא יכולת אבולוציונית מולדת של כל בני האנוש. זוהי תנועה לעבר שלמות, היא הגילוי של הפוטנציאל האנושי, והיא זמינה וטבעית כמו לידה, צמיחה פיסית ומוות – חלק בלתי נפרד של קיומנו. במשך מאות בשנים, תרבויות שלמות התייחסו להתמרה הפנימית כהיבט נחוץ ורצוי של החיים. חברות רבות פיתחו טקסים ופולחנים מורכבים ותרגולים מדיטטיביים כדרכים לזמן ולעודד צמיחה רוחנית. האנושות ליקטה את האוצרות של רגשות, חזיונות ותובנות הכרוכים בתהליך ההתעוררות הרוחנית בציורים, שירה, סיפורים ומוסיקה, ובתיאורים שהותירו מיסטיקנים ונביאים. כמה מהתרומות היפות והמוערכות ביותר של עולם האמנות והארכיטקטורה מפארות את המחוזות המיסטיים.
 
עבור אחדים, מסע ההתמרה של ההתפתחות הרוחנית הופך ל”מצב חירום רוחני”, משבר שבו השינויים הפנימיים הם כה מהירים והמצבים הפנימיים כה תובעניים, שבאופן זמני אנשים אלה עשויים להתקשות לתפקד במלואם במציאות היומיומית. בזמננו אנו, אנשים אלה מטופלים לעתים רחוקות כמי שנמצאים בתהליך צמיחה. תחת זאת, כמעט תמיד מתייחסים אליהם דרך נקודת מבט של מחלה ומטפלים בהם בטכנולוגיות המאפילות על היתרונות הפוטנציאליים שהתנסויות כאלה יכולות להציע.
 
בסביבה תומכת ועם ההבנה הראויה, מצבי תודעה קשים אלה יכולים להיות בעלי תועלת רבה ביותר, כשלרוב הם מובילים לריפוי פיסי ורגשי, תובנות עמוקות, פעילות יצירתית ושינויי אישיות חיוביים מתמשכים. כאשר טבענו את המונח מצב חירום רוחני, ביקשנו להדגיש הן את הסכנה והן את ההזדמנות הטבועים במצבים כאלה. הביטוי הוא כמובן משחק מילים המתייחס הן למשבר, או “מצב החירום” [emergency], שיכול ללוות את ההתמרה, והן לרעיון של התעוררות [emergence], הרומז להזדמנות האדירה שהתנסויות אלה יכולות להציע לצמיחה אישית ולהיפתחות של רמות תודעה חדשות.
 
החיפוש הסוער אחר העצמי נכתב עבור אנשים שחייהם מושפעים ממצבי חירום רוחניים. הוא נועד לאלה המתנסים או אלה שהתנסו במשבר כזה או למשפחותיהם, ולכל מי שעשוי לבוא במגע טיפולי עם התהליך הזה שהוא יוצא דופן אך טבעי לחלוטין – יועצים, אנשי דת, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים אחרים.
 
זהו גם מדריך לכל מי שמעורב בהתמרה רוחנית. למרות שעמודים אלה מתמקדים באופן מיוחד בהיבטים הקשים של משבר רוחני, השיעורים המשתמעים מהם חלים גם על אלה שהתעוררותם, שהיא אולי עדינה יותר, בכל זאת מסובכת ולעתים לא נוחה. אלה עשויים להפיק תועלת מההנחיות שעולות באשר לדרך שבה ניתן לשתף פעולה עם תהליך חשוב זה ואיך ללמוד ממנו.
 
בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, ההתייחסות אל אנשים שעברו משברים רוחניים היתה כאל אנשים מבורכים; הם נחשבו כמי שנמצאים בקשר ישיר עם מחוזות מקודשים והוויות אלוהיות. החברות שבהן חיו תמכו בהם במהלך אפיזודות קריטיות אלה, הציעו להם מחסה והשהו את מחויבויותיהם הרגילות. בדרך כלל גם חברי הקהילה שנשאו באחריות עברו את מצבי החירום שלהם, וכתוצאה מכך יכלו לכבד את הביטוי של הדחף המיסטי היצירתי. התנסויות דרמטיות ולרוב ססגוניות נתמכו מתוך האמון, שאנשים אלה בסופו של דבר יחזרו לקהילה מחוזקים בחכמה גדולה יותר וביכולת מחוזקת להתנהל בעולם, לתועלתם ולתועלת החברה.
 
עם הופעתו של המדע החדש והעידן התעשייתי, השתנתה גישה סובלנית ומזינה זו באופן דרסטי. תפישת המציאות המקובלת צומצמה לכלול רק את אותם היבטי הקיום שהם חומרניים, מוחשיים וניתנים למדידה. רוחניות בכל צורותיה הוגלתה מתמונת העולם המדעית. תרבויות מערביות אימצו פירוש מוגבל ונוקשה של מה שנחשב ל”נורמלי” בחוויה ובהתנהגות האנושית, ולעתים נדירות בלבד קיבלו את מי שביקשו לפרוץ מעבר לגבולות אלה.
 
הפסיכיאטריה מצאה הסברים ביולוגיים להפרעות מנטליות מסוימות בצורת דלקות, גידולים, חוסר איזון כימי ופגעים אחרים של המוח והגוף. היא גם הנהיגה דרכים לשלוט על הסימפטומים של מצבים שונים שהסיבות להם נותרו בלתי ידועים, כולל התופעות של משברים רוחניים. כתוצאה מ'הצלחות' אלה, הפסיכיאטריה התבססה כשיטת טיפול רפואית, והמושג מחלה נפשית התרחב וכלל גם מצבים רבים, שבעצם היו מצבים טבעיים שלא ניתן היה לקשור אותם לגורמים ביולוגיים. תהליך ההתעוררות הרוחנית בכלל, וזה המלווה בתופעות דרמטיות בפרט, הפך להיות למחלה, ואלה שהראו סימנים למה שקודם לכן נתפש כהתמרה וצמיחה פנימיות, נחשבו עתה ברוב המקרים לחולים.
 
מכאן, שאנשים רבים בעלי סימפטומים רגשיים ופסיכוסומאטיים מסווגים אוטומטית כסובלים מבעיה רפואית והקשיים שלהם נחשבים למחלות שמקורן לא ידוע, על אף העובדה שבדיקות קליניות ומבדקי מעבדה אינם יכולים להציע ראיה לגישה כזאת. רוב מצבי התודעה הבלתי רגילים נחשבים לפתולוגיים ומטופלים בשיטות פסיכיאטריות קונבנציונליות כמו תרופות מדכאות ואשפוז. כתוצאה מדעה קדומה זו, רבים שעוברים את תהליך הריפוי הטבעי של ההתעוררות הרוחנית נכללים אוטומטית בקטגוריה אחת יחד עם מי שסובלים ממחלת נפש אמיתית – במיוחד אם ההתנסויות שלהם גורמות למשבר בחייהם או יוצרות קשיים למשפחותיהם.
 
פירוש מוטעה זה מקבל חיזוק נוסף מהעובדה שהתרבות שלנו ברובה אינה מכירה במשמעות ובערך של התחום המיסטי בחיי בני האדם. המרכיבים הרוחניים הטבועים בתהליך ההתמרה האישית נראים זרים ומאיימים לאלה שאינם מכירים אותם.
 
ואולם, במהלך שני העשורים האחרונים, מצב זה החל להשתנות במהירות. רוחניות התגלתה מחדש כמגמה רווחת בתרבות באמצעות עניין מחודש במערכות מקודשות כמו אלה שניתן למצוא בדתות המזרח, בספרות המיסטית המערבית, ובמסורות האינדיאנים האמריקאיים. רבים מתנסים במדיטציה וצורות אחרות של תרגול רוחני; אחרים עוסקים בחקירה עצמית באמצעות שיטות תרפיה חדשות רבות. באמצעים אלה, הם מגלים ממדים חדשים ואפשרויות חדשות בתוך עצמם. בו בזמן, התפתחויות מהפכניות בתחומי מחקר ולימוד שונים סוגרים במהירות על הפער בין מדע ורוחניות, ופיסיקאים וחוקרים מודרניים בתחומים אחרים נעים לעבר תפישת עולם הדומה לזו שמתוארת על ידי המיסטיקנים.
 
בנוסף לעניין המחודש במיסטיקה, אנו עדים לתופעה נוספת: מספר גדל והולך של אנשים חווים התנסויות רוחניות ועל-טבעיות והם גם מוכנים לדבר עליהם בפומבי. סקר גאלופ שנערך לאחרונה מראה ש-43% מהמשתתפים דיווחו על חוויות רוחניות לא שגרתיות, ו-95% אמרו שהם מאמינים באלוהים או ברוח אוניברסלית. מהתצפיות שלנו נראה כביכול, כי במקביל להתרחבות זו בתחומי העניין, יש גם הישנוּת מוגברת של קשיים המיוחסים לתהליך ההתמרה.
 
מודעותנו לגידול זה במצבי חירום רוחניים העמיקה במהלך מסעותינו ברחבי העולם בעשור האחרון, כאשר נתנו הרצאות וסדנאות שבהן דיברנו על ההתנסויות האישיות שלנו ועל הפירוש האלטרנטיבי שלנו למצבים מסוימים שבאופן אוטומטי סוּוגו כפסיכוטיים. נדהמנו מכמות האנשים שהזדהו עם מרכיבים שונים של הסיפורים שלנו. חלקם עברו בעצמם חוויות מתמירות ויצאו מהן מסופקים יותר; רבים אחרים חוו התנסויות דומות אך סיפרו לנו סיפורים טרגיים על בני משפחה ומטפלים מקצועיים שלא הבינו אותם כהלכה, על אשפוזים, סמי הרגעה לא נחוצים ותוויות פסיכיאטריות מבזות. תכופות קרה שתהליך שבמקורו החל כמרפא ומתמיר, הופסק והופרע ואפילו הסתבך על ידי ההתערבות הפסיכיאטרית.
 
פגשנו גם אנשי מקצוע המטפלים ברפואת הנפש שהיו יצירתיים, חדשניים ובעלי חמלה – פסיכיאטרים, פסיכולוגים ואחרים – אשר מחפשים, או שכבר מספקים, טיפול אלטרנטיבי לחולים שהם מטפלים בהם. רבים ביטאו תסכול נוכח חוסר יכולתם ליישם את תפישותיהם וגישותיהם במסגרת בתי החולים והמרפאות, בעיקר בשל הדבקות הנוקשה של גופים אלה למודל הרפואי ולמדיניות מסורתית, ובשל מגבלות בירוקרטיות. הם שיתפו אותנו בתחושת הבדידות המקצועית שהם חווים ובשאיפתם לקשר עם אנשים בעלי תפישות דומות במקצועותיהם.
 
ככל שיותר אנשים מתמודדים עם מצבי חירום רוחניים, מספר גדל והולך מתוכם מגלים אי-שביעות רצון מהטיפול הפסיכיאטרי המסורתי שהם מקבלים. כפי שבשנים האחרונות הורים רבים לחצו על בעלי מקצועות רפואיים לשנות את ההתייחסות ללידה ולחזור לתחושת הכבוד העתיקה אליה, כך האנשים המעורבים במשברי התמרה מתחילים לדרוש שבעלי מקצועות טיפוליים יתייחסו לקשיים המיוחדים שלהם כאל מה שהם: כשלבים מאתגרים בתהליך משַנה-חיים.
 
חיוני אפוא להתייחס לנושאים הקשורים להתעוררות רוחנית ולמצבי חירום רוחניים, להעמיק את ההבנה למצבים השונים הכרוכים בהם, וליצור אסטרטגיות טיפול חדשות שיעזרו לאנשים לעבור אותם ולהפיק מהם תועלת מרפאה. העניין העמוק שלנו בממשק שבין התפתחות רוחנית לבריאות פסיכולוגית נבע בעיקר מהחשיפה האישית הרחבה שלנו אליה. עניינו של סטֵן בגישות אלטרנטיביות לטיפול בפסיכוזה התפתח במהלך שלושה עשורים של מחקר כפסיכיאטר קליני שחקר את הפוטנציאל התרפויטי של מצבי תודעה בלתי שגרתיים. בעבודתו עם מודלים מסורתיים, הוא החל להבין שהתפישה המדעית הנוכחית של הנפש האנושית היתה מוגבלת מדי, ושרבים מהמצבים שהפסיכיאטריה מסווגת באופן אוטומטי כסימפטומים למחלת נפש הם למעשה מרכיבים חשובים ונחוצים בתהליך ריפוי עמוק.
 
חשיפתה של כריסטינה למצב חירום רוחני החל עם התעוררות רוחנית ספונטנית בעלת עוצמה מזעזעת במהלך לידת ילדה הראשון. חוויה ראשונה זו נמשכה במשך שנים, מלוּוה במצבים מנטליים, רגשיים ופיזיולוגיים קשים ותובעניים. היא גילתה שתופעות אלה דומות מאוד למה שהספרות היוגית מתארת כ”התעוררות הקוּנדָליני”. חיינו המשותפים במהלך מעורבותה הכמעט יומיומית של כריסטינה בתהליך ההתמרה הקשה הזה, אילצה את שנינו ללמוד רבים מהשיעורים שמרכיבים את עיקר הספר הזה. כדי לשקף באופן שלם יותר את מעורבותנו האישית בתחום הזה, תיארנו באופן מפורט את הסיפורים של שנינו בהמשך.
 
ספר זה מנסה להציג תמונה מקיפה ומאוזנת של מצב החירום הרוחני: הוא משלב קווים מנחים מעשיים עם הבנה תיאורטית. למי שמתנסה כרגע בבעיות הקשורות בהתמרה פנימית ולקרוביהם, אנו מציעים לקרוא קודם את החלק השלישי המעשי יותר.
 
סוגי מצבי ההתמרה העזים המתוארים בספר זה מאתגרים וקשים יותר מאלו שנתקלים בהם בדרך כלל במהלך תהליכי צמיחה והתמרה רגילים. אם אתם מתַרגלים דרך רוחנית כלשהי או צורה אחרת של חקירה עצמית, לא מן ההכרח שתחוו מצב חירום רוחני משבש. למעשה, רוב בני האדם אינם חווים אותם. אנו מודעים לכך שעבור אנשים רבים, תהליך זה הוא קל ועדין יחסית. אולם חשוב להתמקד גם בהיבטים הקריטיים של ההתמרה.
 
בדיון בגישות אלטרנטיביות למצבים הקשורים בתהליכי התמרה, איננו מציעים שהם יחליפו בדיקה רפואית או פסיכיאטרית. אנו רוצים להדגיש שקיימות מחלות נפש אמיתיות, ונדרש להן אבחון פסיכיאטרי וטיפול מתאים. בעוד שאנו מאמינים בחוזקה שכמה מהאנשים שקיבלו תווית פסיכוטית עוברים במקום זאת שלבים קשים של פתיחה רוחנית, הרי שבשום אופן איננו רומזים על כך שכל הפסיכוזות הן למעשה משברי התמרה. חשוב לנו לעשות את ההבחנה הזאת ולבקש מהקוראים לעשות אותה גם כן. בפרק הראשון כמו גם בנספח המיועד למטפלים אנשי המקצוע, אנו דנים בדרכים להבחין בין מצבי חירום רוחניים לבין מצבים שדורשים טיפול פסיכיאטרי או רפואי מסורתי.
 
יש מטפלים פסיכיאטרים רבים בקהילה המקצועית שנותנים טיפול אנושי, אוהב ומקיף למטופלים שלהם. כשאנו מדברים על גישות פסיכיאטריות מסורתיות באופן כללי ובצורך לשינוי בתחום הזה, בשום אופן אין בכוונתנו לפגוע באנשי המקצוע העובדים באותה המסגרת, אבל הצליחו לפרוץ מעבר למגבלות ולציפיות של הנהלים הקונבנציונליים כדי להעניק למטופלים שלהם טיפול יעיל יותר. ריפוי אישי בעל ערך יכול להתרחש, ואכן מתרחש, בבתי-חולים רבים ובמרפאות רבות; אולם הדבר קורה לרוב הודות לאנשים יוצאי דופן שאי אפשר להתעלם מנוכחותם ומהשפעתם. אחת מנקודות התקווה שלנו בכתיבת החיפוש הסוער אחר העצמי היא לעודד אנשי מקצוע יצירתיים אלה ולעזור להרחיב את מספרם.
 
ניסינו לכתוב את הספר שרצינו לקרוא במהלך המעורבות שלנו במצב החירום הרוחני. אנו תקווה שעותק זה ירגיע, ויידע; שהוא יהווה השראה לאלה שמושפעים מתהליך ההתמרה, ויעזור להם לשנות משברים אלה להזדמנויות לריפוי.