יחסים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יחסים
הוספה למועדפים
5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אווה פיירקוס

אווה פִיֵירָקוֹס נולדה בווינה ב-1915, בתו של הסופר הידוע יעקב וסרמן. היא גדלה בקרב העילית האינטלקטואלית של וינה; בעלה הראשון היה בנו של סופר מפורסם נוסף, הרמן ברוך. אווה, אישה נבונה וחברותית, אהבה לרקוד ולעשות סקי; מאוחר יותר הפכה למדריכת ריקוד. הדבר האחרון שהיתה מעלה בדעתה היה שתיבָּחר לשמש ככלי לתקשורת רוחנית.
אווה הצליחה לעזוב את אוסטריה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא קיבלה ויזה לארצות הברית ועברה לגור בניו־יורק. אולם, היה זה בשוויץ, בה חיה זמן מה, שכישרונה כמדיום החל להתגלות בצורה של כתיבה אוטומטית. באמצעות שעות ארוכות של מדיטציה, שינוי התזונה ועריכת התחייבות להשתמש בכישרונה אך ורק למען עזרה לאנשים - וגם לקיחת הסיכון שבאובדן חבריה, שחשבו שהיא מאבדת את בינתה - הצליחה לבסוף להפוך לערוץ טהור, כך שישות רוחית בעלת חכמה נעלה כמו המדריך היתה מסוגלת להתבטא דרכה ולהציע לנו את המתנה של תורתו.
כשאווה חזרה לארצות הברית, התקבצה סביבה קבוצה קטנה. היא נתנה "פגישות מדריך" אישיות, ופעמיים בחודש העבירה הרצאה או פגישת שאלות־ותשובות.
היא היתה אישה קטנה בעלת שיער כהה, עיניים כהות זוהרות וגוף של רקדנית. בדרך כלל שזופה, היא היתה בריאה מאוד למראה, והיתה לה יכולת נפלאה ליהנות. כשג'ון פיירקוס, פסיכיאטר רייכיאני ושותף לייסוד שיטת הביואנרגטיקה פגש בה, המפגש העשיר הן את עבודתו שלו והן את עבודתה של אווה. נישואיהם, בנוסף לגרימת אושר אישי, עזרו לג'ון להפוך את שיטת הביואנרגטיקה שלו ל"אנרגטיקה של הליבּה" [core energetics], על ידי הכללת תורתו של המדריך בשיטה. מצד שני, הוספת המרכיב האנרגטי לתרגול המעשי של נתיב־ההתמרה תרמה ליעילותו.
 
יותר ויותר אנשים נמשכו לתורתו של המדריך, ואז נמצא בית לנתיב־ההתמרה באחד העמקים המבודדים של הרי הקטסקילס בצפון מדינת ניו־יורק, מקום שבו עבודת התמרה מעמיקה יכולה היתה להיעשות בקרב היופי והשלווה של הטבע. ב-1972, נתיב ההתמרה הפך לעמותה לימודית שלא למטרות רווח.
 
אווה נפטרה ב-1979, בהותירה לנו ירושה עשירה של חומר מתוקשר. בנוסף ל-258 ההרצאות המתוות את נתיב ההתמרה, קיימות מאות פגישות מוקלטות של שאלות־ותשובות והתייעצויות אישיות עם המדריך.

תקציר

"יחסים הוא ספר הדרכה חיוני לכולנו כיצד לטפל בעצמנו ובמערכות היחסים שלנו…. מתנת נתיב-ההתמרה ליוותה אותי במשך יותר מעשרים שנה. זהו התרגול הרוחני העמוק והיעיל ביותר שמצאתי, והוא עזר לי להגשים את חלומותיי." – ברברה אן-ברנן, מרפאה אנרגטית ורואה רוחית, מחברת הספר "ידי אור".
 
"המדריך מתווה באהבה ובבהירות את הדרך חזרה הביתה לאחדות. ספר זה הוא אוצר רב-עוצמה." – פט רודגסט, מתקשרת, ומחברת "ספרו של עמנואל – מדריך לחיים נינוחים ביקום".
 
 
יחסים מעלה תובנות עמוקות באשר למשמעות האמתית של הקשיים הבלתי נמנעים שלנו במערכות יחסים, ומורה לנו את הדרך לפתור אותם כדי לממש אהבה וזוגיות נטולי פחד.
 
מדוע רק לעתים נדירות אנו רואים מערכת יחסים מאריכה ימים ובעלת חיוניות, הבנויה על הרמוניה ושמחה, שבה קבלה אוהבת, ואמון זה בזה ובאתגרי החיים, מובילים לקשר עמוק ולהתלהבות מתמשכת?
 
תשובה לכך תמצאו בין דפי ספר זה, המכיל אוסף של שיחות מתוקשרות מישות המכונה המדריך, על מגוון המכשולים שעומדים בפני יצירת אינטימיות, והדרך להתמירם ליחסים הדדיים ומספקים.
 
"החיים הם מערכות יחסים", ו-"מערכות יחסים הן בו זמנית מימוש, אתגר ומדד למצבו הפנימי של האדם", אומר המדריך. יש בנו געגועים עמוקים להגשמת איחוד מלא עם אהוב, אולם לא נוכל לממש איחוד כזה לפני שנתעמת עם הקרע הפנימי שלנו ונרפא אותו: אינטגרציה של החלקים השונים בתוכנו, כולל היבטים שליליים של העצמי שאותם אנו נוטים להדחיק ולהכחיש; העלאה למודע של האמונות, הרגשות והמחשבות הסותרים, המבוססים על היגיון ילדותי מוטעה ובלתי בדוק; ולבסוף - קבלה. מחויבות לעבודה כזו מניבה גמול עצום: צמיחה, אותנטיות, שמחה, ואינטימיות.
 
מתוך נקודת מבט גבוהה ואוהבת, המדריך עונה על שאלות מעשיות בנוגע למיניות ולרוחניות, פחד מאינטימיות, נישואים, גירושים, ויצירת הדדיות במערכות יחסים, ומראה כיצד לשמר את הניצוץ בקשר הזוגי.

פרק ראשון

מאת המדריך
 
 
"הרצאות אלו מיועדות בעיקר לאנשים הפוסעים בנתיב של התפתחות אישית אינטנסיבית, כגון נתיב ההתמרה. ההרצאות משפיעות על אזורי נשמה שאינם נגישים אלא אם כן בוחרים בנתיב כזה. אז תשמעו הד פנימי לדברים, מעבר לתפיסה אינטלקטואלית ותיאורטית גרידא של הנושא.
 
הבנה מלאה עשויה להגיע רק מאוחר יותר, כאשר שכבות התודעה ייפתחו. אולם מי שעובד על עצמו ברצינות יהיה מסוגל, בסופו של דבר, לעשות שימוש בהרצאות באופן שונה לגמרי ממי שרק קורא אותן בלי לעשות את העבודה האישית. יש הבדל גדול בין שני המקרים.
 
כשחסרה לכם החוויה הפנימית של "כן, זה נכון, זה משפיע עלי ברמה העמוקה ביותר של הווייתי", מפני שאינכם עוסקים הלכה למעשה בדרך כלשהי של התפתחות אישית, אתם עשויים לראות בהרצאות רק חומר מעניין, מובן מאליו, או מסכת תיאורטית בלבד.
 
השפעה עמוקה על הווייתכם תאפשר לכם להמשיך ולהתעלות על עצמכם ולהבין את בעיותיכם באופן מעמיק יותר.
 
חקירה עצמית הופכת שכבות חדשות של הנפש לנגישות למודעות. דברַי מכוּונים ישירות לשכבות אלו, כאשר הן הופכות פנויות לקבל את הדברים".
 
 
 
 
 
אווה פִּיֵירָקוֹס, המדריך ונתיב ההתמרה 
 
 
החומר שנאסף כאן נמסר במקורו בעל פה. מחברו האמיתי הוא ישות רוחנית בעלת חכמה רבה, שדיברה באמצעות אווה כאשר היא נכנסה למצב תודעה שונה. ישות זו אינה מספרת לנו דבר על עצמה - לא תכונות אישיות, לא היסטוריה ולא שֵם. היא מכונה המדריך [The Guide], החומר שהועבר קיבל את הכינוי הרצאות המדריך ותהליך ההתמרה האישית הכלול בו נודע בשם נתיב ההתמרה [The Pathwork].
 
המדריך שם את כל הדגש על החומר שנמסר ולא על מקורו. הוא אמר, "אל תהיו מוטרדים מן התופעה של תקשורת זו כשלעצמה. הדבר היחיד שחשוב להבין הוא שיש רמות של מציאות שאותן עדיין לא חקרתם ולא חוויתם, ולגביהן אתם יכולים במקרה הטוב רק לשער השערות… זכרו שקול זה אינו מבטא את ההכרה המודעת של הכלי האנושי שבאמצעותו אני מדבר. יתרה מזו, קחו בחשבון שלכל אישיות אנושית יש עומק, שאליו היא עשויה שלא להיות מודעת עדיין. בעומק זה, לכל אחד יש את האמצעים להתעלות מעבר למגבלות הצרות של אישיותו, ולקבל גישה למישורים אחרים ולישויות שבורכו בידיעה רחבה ומעמיקה יותר".
 
אווה פִּיֵירָקוֹס נולדה באוסטריה, בת לסופר הידוע יעקב וסרמן. ב1939- הגיעה לארצות הברית. במשך עשרים ושתיים שנים העבירה אווה 258 את הרצאות המדריך שנושאם הטבע של המציאות הפסיכולוגית והרוחנית, ותהליך ההתפתחות האישית, מ1957- ועד 1979, השנה שבה נפטרה. ב1967- פגשה בד"ר ג'ון פִּיֵירָקוֹס, פסיכיאטר ושותף ליצירת שיטת הביו־אנרגטיקה, ומייסד שיטת עבודה שקרא לה "אנרגטיקת־הליבּה" [core energetics]. מספר שנים לאחר מכן הם נישאו, ועבודתם המשולבת הובילה להתרחבות גדולה של קהילת נתיב ההתמרה. רשת האנשים שמתַרגלים ומלמדים כיום את נתיב ההתמרה כוללת שני מרכזי לימוד עיקריים היושבים בטבע (בפנישיה, מדינת ניו־יורק וב-Seven Oaks שליד מדיסון בווירג'יניה), וכן קבוצות לימוד באזורים עירוניים רבים בארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה.
 
העורכת של ספר זה, ג'ודית סאלי, ערכה גם את "הנתיב להתמרה עצמית". היא לימדה ותרגלה את תורת נתיב ההתמרה מאז 1958 ומשמשת כמורה בנתיב מזה כ25- שנים. היא היתה ממקימי מרכז נתיב ההתמרה בפנישיה ושימשה גם כנשיאה של עמותת הארגון.
 
 
 
* זהו הספר השני שיוצא לאור בעברית מתוך סדרת נתיב ההתמרה. הספר הראשון, הנתיב להתמרה עצמית, יצא בהוצאת מרקם בשנת 2000. הספר השלישי, הרוע ושברו, יֵצא לאור ב-2010, גם בהוצאת מרקם.
 
 
 
 
 
הקדמה
 
 
אם החיים הם בית ספר, יחסים בין אישיים הם האוניברסיטה. הלימוד והצמיחה הרבים ביותר מתרחשים באמצעות יחסים עם אנשים, ובמיוחד באמצעות יחסינו עם בני זוגנו. אנו נולדים כאישה וכגבר ואנו כמהים זה לזה כי אנו זקוקים זה לזה; אנו זקוקים לאחדות גופנית, רגשית ורוחנית עם אדם אחר. כמיהה זו מוטבעת בקודים הגנטיים שלנו, ומציאת שותף לחיים היא מוטיב מרכזי בחיי האדם.
 
אולם כמה זוגות יש, שאחרי שנים של חיים משותפים מקיימים ביניהם יחסים מלאי חיוּת וריגוש, כשניתן לחוש בהרמוניה ובעונג, בתקשורת שהיא עמוקה ומלאת שמחה כאחד? כשכל אחד מבני הזוג מקבל את חברו לחלוטין מתוך התמסרות לכוח האלוהי של האהבה, והבדלים נתפסים כאתגר להבנה עמוקה יותר של השני, מתוך אמונה שאת כל הבעיות ניתן לפתור? זוהי תופעה נדירה.
 
מתוך התבוננות בסטטיסטיקה אפשר להסיק, שעבור אנשים רבים, חיים עם אדם אחר הם עול קשה מנשוא ולא המצב ההרמוני לו מצפים כשנישאים. גם כאשר שני אנשים נשארים ביחד וממשיכים לאהוב זה את זה, יש רגעים שבהם הם מתוסכלים, מסוכסכים או מרגישים זרים זה לזה. האם ניתן להתגבר על הקשיים, לרפא את הפצעים?
 
ספר זה מציע גישה שונה מאוד מזו של ספרים אחרים העוסקים ביחסים בין אישיים. המדריך ממקם את הקונפליקט בין גבר לאישה בהקשר הרחב של כוחות קוסמיים, ומאיר אותו מנקודת ראות גבוהה, מעבר לדּואליות של שני המינים. משם הוא צופה לתוך ליבנו ונשמתנו, מקום שבו אנו עצמנו חצויים. הוא מתווה דרך לאיחוד עצמי, ומתוך כך לאיחוד מבורך עם אדם אחר. תורתו היא ייחודית בהיקפה ובאפשרויות היישום שלה.
 
תולדות היחסים הבין אישיים של כל אדם חושפות את הנוף הפנימי של הווייתו. מתולדות יחסיו ניתן להסיק מה הן עמדותיו כלפי החיים, המין השני, האהבה והמיניות, הנישואים וכן הלאה. אם תלמדו להתבונן בעצמכם במידה מסוימת של ריחוק, אך בו בזמן מתוך התעניינות סקרנית ונלהבת ובצורה כנה, תהיו מופתעים ממה שתגלו: אתם עצמכם שותפים ליצירת המצב הנוכחי של היחסים הבין אישיים שלכם, או להיעדרם. זה לא "פשוט קרה" לכם. אתם אינכם קרבנות.
 
אנשים מעדיפים לחשוב שכל הבעיות ביחסיהם עם הזולת נגרמות בשל נסיבות חיצוניות, או בגלל האדם השני. אילו רק היו "הוא" או "היא" משתנים, כמה מושלמים היו החיים! ובכן, זוהי טעות גדולה. גם אם נניח שאתם הנכם מלאכי הטוב, ובני זוגכם הם מלאכי הרע, כלום אינכם אחראים לבחירה ולהחלטה להישאר עם שותף כזה? והרי איננו מניחים שאתם מלאכים. אנחנו - אתם ואני - יודעים שאכן קיים בנו אור מלאכי שניתן לקרוא לו העצמי הגבוה: גרעין יצירתי, אוהב, אכפתי ונטול אנוכיות. אך אנו גם יודעים שסביב גרעין אלוהי זה קיימת שכבה פחות מושכת: עצמי נמוך יותר, אנוכי, נקמני, חסר אמון, שהוא האחראי למכאובים הרבים מהם אנו סובלים ושאותם אנו גורמים לאחרים, במיוחד לאלו הקרובים אלינו ביותר. בלי להתוודע לשכבה זו, בלי לגלות את מקורה ולקחת עליה אחריות, לא נוכל לשנות אותה. לא משנה עד כמה ננסה להעמיד פנים ששכבה מכוערת זו אינה קיימת, לא משנה עד כמה ננסה להסתיר אותה, להכחיש או לדחות אותה, היא לא תיעלם, אלא אם כן נתייצב מולה ישירות ונתחיל לשנות אותה באופן מודע.
 
על פי רוב אף אין אנו מודעים לקיומו של עצמי נמוך זה. המדריך מלמד אותנו להיות ערים לו. לא די להתעמק בילדותו של אדם ולמצוא קשר בין מערכת היחסים הנוכחית שלו לבין התנסויותיו המוקדמות עם אביו ואמו, אם כי אלו התנסויות משמעותיות מאוד היכולות לספק רמזים רבים. ועדיין, בנוף הפנימי של נשמתנו, גם העצמי הנמוך והשפעותיו צריכים לצאת לאור. בלי להתעמת עם הדברים שאיננו אוהבים בעצמנו, לא נוכל להבין מדוע מערכת היחסים שלנו אינה מתנהלת היטב, לא כל שכן לחולל שינוי משמעותי.
 
הסיבה לבעיות רבות בתחום היחסים נעוצה ברגשות ובמחשבות הטמונים בלא מודע. למחשבות ולרגשות לא בדוקים אלה יש היגיון ילדותי מוטעה משלהם. הם גורמים לקונפליקטים בתוך הנפש, וכל עוד קיים מאבק בנפשכם פנימה, כיצד תוכלו לקיים יחסים בריאים עם אדם אחר? הצעד הראשון הוא להעלות אל פני השטח את אותם רגשות ומחשבות סותרים. אך כיצד תזהו את הקונפליקטים הפנימיים וכיצד תוכלו לפעול לפתרונם?
 
התשובות נמצאות בגרעין האלוהי שבתוככם. מה הן האמונות הלא מודעות שלכם אודות גברים ונשים? מה הם הרגשות הלא מודעים שלכם ביחס לאהבה, לנישואים? בעזרת הדרכה מתאימה, ניתן לגלות אותם. כשהלא מודע יהפוך למודע, תוכלו לגלות מחשבות כגון אלו:
 
"אם ארשה לעצמי לאהוב, אני עלול להיפגע".
 
"אם אבטא את רגשותיי, ידחו אותי".
 
"נישואים הם עבדות".
 
"אינני אמור להיות מאושר".
 
תפיסות מוטעות אלו, או "דימויים" כפי שהם מכונים בנתיב ההתמרה, צריכים לעלות אל פני השטח. לא תדעו אלו אמונות טמונות עמוק בתוככם, עד אשר תגלו אותן בתחושה פתאומית של הקלה. רגשות לא מודעים או חצי מודעים הם נבואות המגשימות את עצמן: "כאשר תאמינו, כך יהיה". מי יודע מה מסתתר בלא מודע שלכם? אם ביחסי העבר שלכם עלו דפוסים קבועים מסוימים, לעתים קרובות דפוסים חסרי תועלת או אפילו הרסניים, הציבו לעצמכם למטרה לגלות מדוע הופיעו דפוסים אלו וכיצד תוכלו לחדול מן הצורך הכפייתי לשחזר אותם.
 
כדי שתהיו מסוגלים לבחון מה אתם באמת מאמינים, עמוק פנימה, באשר לאפשרות למצוא לעצמכם שותף לחיים או לשפר את הקשר הנוכחי שלכם, עליכם ללמוד עוד הרבה מאוד אודות עצמכם, בכל רמות הווייתכם.
 
המדריך נותן לנו הנחיות מעשיות מאוד כיצד לגלות את עצמנו וכיצד לעשות את עבודת השינוי האישי - עם או בלי שיתוף פעולה מצד בן הזוג, עם או בלי מערכת יחסים. הוא מלמד אותנו, כיצד להגיע מהמקום שבו אנו נמצאים למקום שבו היינו רוצים להיות. אלה אינם תרגילים שטחיים, אלא שיטות הדורשות נכונות לפקוח את העיניים, להתמודד עם עצמנו כפי שאנו באמת, ללא רגשנות, ולצעוד בנתיב רוחני. מחויבות כזו מביאה עמה גמול עצום: צמיחה פסיכולוגית ורוחנית, אותנטיות, שמחה. בעקבותיהן מגיעה היכולת לבסס יחסים עם שותף שמגלה נכונות דומה להתייחס, לחשוף ולקיים יחסים הדדיים.
 
ייתכן שכבר ניסיתם להציב את הזולת במקום הראשון, להעניק אהבה ללא תנאי, להיות סבלניים, לעולם לא לאיים, להישאר תמיד שלווים וטובי לב. החלטות נאצלות כאלו אינן יכולות להחזיק מעמד לאורך זמן כאשר הן מתקבלות תוך התעלמות משכבות של קונפליקטים בלתי פתורים, לא רק עם בני זוגכם אלא גם בתוך נשמתכם אתם. אין כל דרך אחרת: אין התעלוּת ללא השתנוּת.
 
מסיבה זו, עליכם למצוא את שורשי הבעיות שלכם, אם ברצונכם לבצע שינויים בחיי הנישואים, למצוא את השותף המתאים או לשפר באמת את היחסים ביניכם. כאשר אתם מכירים ומקבלים את עצמכם כפי שהנכם כעת, כולל העצמי הנמוך שלכם, אתם נשענים על בסיס מוצק.
 
המדריך לא ייתן לכם עצות שטחיות. הוא לא יאמר לכם לחייך לבן הזוג כאשר אתם רותחים מכעס ואף לא יורה לכם לפרוק את כעסכם בדרך פוגעת והרסנית. לעומת זאת, הוא ילמד אתכם כיצד להרשות לעצמכם להרגיש את כל הרגשות, מבלי לפרוק אותם במקומות הלא מתאימים. הוא יעניק לכם תובנות מפתיעות ביחס לטבע הכוחות הגבריים והנשיים ביקום וביחס למשמעות הרוחנית של היבט מסוים זה של הקיום הדואלי שלנו - מערכות יחסים. אתם יכולים לצאת בביטחון אל המסע למעבה הג'ונגל הפנימי שלכם, כיוון שתונחו דרך הסבך אל העצמי האלוהי הקיים בתוככם, אשר ממנו יגיעו אליכם בדרך הפשוטה והטבעית ביותר כל התשובות האישיות שלכם. תגיעו אל ההכרה שבידיכם ליצור יחסים חיוביים המתפקדים היטב ומביאים עמם ברכה.
 
כאשר תקראו את ההרצאות, היפתחו אליהן לא רק בתודעתכם אלא בכל ישותכם. דמיינו את עצמכם מצויים בנוכחות הוויה שאהבתה רבה וחכמתה עמוקה מכל אשר פגשתם מעודכם. הברכות הניתנות בתחילתה ובסופה של כל הרצאה נושאות עמן אנרגיה אלוהית. הניחו להן לחדור אל נשמתכם.
 
 
 
ג'ודית סאלי,
 
ניו־יורק, אוקטובר 93'
 
 
 
 
 
חלק ראשון - עקרונות קוסמיים ומושגים פסיכולוגיים
 
 
"והיו השניים לאחד" - מילים הנשמעות לעתים קרובות בטקסי נישואים - מתייחסות להרבה יותר מאשר לשני אנשים המתחילים חיים משותפים. זוהי הצהרה קוסמית. "שניים" - דוּאליות - הוא המצב הבסיסי של קיומנו על פני האדמה, ו"אחד" הוא מצב האחדות ממנו הפרדנו את עצמנו ואשר אליו אנו כמהים לחזור.
 
מאחר שמצב הדואליות הוא פיצול מן האחדות, מגן העדן, הוא מכיל כאב. אנו כמהים לחזור למצב האושר האבוד. להתמיר בתוכנו את הדבר אשר גורם לנפרדותנו ולאי יכולתנו להתייחס כראוי לאחרים ולאפשר את הזרימה הבלתי מופרעת של אהבה, זו המטרה של הנתיב ליצירת אחדות.
 
כל נתיב רוחני מתווה דרך המובילה מניכור עצמי לגילוי עצמי ולפיכך לגילוי האלוהות. ההרצאות בספר זה עוקבות אחר מסורות אזוטריות קדומות, ועם זאת הן עדכניות בהבנתן המעודנת את הפסיכולוגיה האנושית. האחדות מכילה את הכל, ולכן היא מכילה גם את העקרונות האלוהיים המצויים בבסיס הדואליות הארצית שלנו: האנרגיות הגבריות והנשיות אשר אנו, גברים ונשים, הננו הביטוי שלהן בשר ודם. הפרקים המובאים בחלק הראשון של הספר מתארים עקרונות קוסמיים אלו ומסבירים כיצד הם מתייחסים למשמעות הרוחנית ולפסיכולוגיה של יחסי גבר־אישה.
 
מנקודת ראות רחבה זו, המאמצים שכולנו משקיעים כדי למצוא שותף לאהבה, כדי לשמור על חיותה של אהבה זו ולהמשיך להעמיק אותה, מקבלים עומק ומשמעות נוספים: במאמצים אלו לא רק שאנו מתגברים על הפחד שלנו מפני ויתור על מצב של נפרדות כדי לאפשר לעצמנו חיים עשירים ושמחים יותר, אלא אנו נעשים גם שותפים לבורא בתנועה קוסמית גדולה, זו של האבולוציה המתמשכת של היקום. כמיהתנו לאיחוד עמוק ואוהב עם אדם אחר היא כה חזקה וכובשת, בגלל משמעותה הקוסמית. כאן מתגלה הקשר בין חיינו האישיים, החולפים, לבין המציאות הרחבה יותר שמקיפה אותנו.
 
הבנת תפקידם של העיקרון הגברי והעיקרון הנשי ביקום תעשיר במידה רבה את הבנתכם בנוגע למשמעות הכמיהה האישית שלכם לאיחוד עמוק יותר באהבה לאדם אחר. עופו עמנו על כנפי הדמיון אל יקום חדש, היו נוסעים קוסמיים וחזרו עם תובנות חדשות ותקווה חדשה.
 
 
 
ג'. ס.
 
 
 
 
 
1. יחסים
 
 
ברוכים הבאים, ידידַי היקרים. אני מקבל את פניכם ומברך אתכם. "מה הם החיים?" שואלים אנשים רבים. החיים הם מערכות יחסים, ידידַי. אפשר לתת תשובות אחרות, וכולן עשויות להיות נכונות. אך מעל לכל, החיים הם מערכות יחסים. אם אינכם מתייחסים כלל, אינכם חיים. חייכם, או מערכות היחסים שלכם, תואמים את העמדות שלכם. אתם יכולים להתייחס בצורה חיובית או שלילית, אך ברגע שאתם מתייחסים, אתם חיים. זו הסיבה לכך שאדם המתייחס לאחרים באופן שלילי הוא בעל חיוּת רבה יותר מאדם שיחסיו מועטים. יחסים הרסניים מובילים לשיא, שמוכרח בסופו של דבר למוסס את ההרסנות. אך אי התייחסות, בדרך כלל תחת מסווה של שלווה מזויפת, נמצאת ברמה נמוכה יותר של הרצף.
 
כל סבל נפשי מונע התייחסות לאחרים. התייחסות פורייה יכולה להתקיים רק במידה שבה הנפש בריאה וחופשית. אך ראשית יש להבין באופן עמוק יותר מה היא התייחסות.
 
תכנית האבולוציה
עליכם לזכור, כי תכנית האבולוציה כולה עוסקת באיחוד, בחיבור בין תודעות אינדיבידואליות, שכן רק בדרך זו ניתן לוותר על מצב הנפרדות. איחוד עם רעיון מופשט, עם אלוהים לא מוחשי, או איחוד כתהליך שכלי, איננו איחוד אמיתי. רק המגע הממשי בין שני אנשים יוצר באישיות השלמה את התנאים הדרושים לאיחוד ואחדות פנימיים אמיתיים. לכן, משיכה זו מתבטאת ככוח עצום, שמניע אנשים זה כלפי זה והופך את מצב הנפרדות לכואב וריק. כוח החיים רווּי אם כן לא רק במשיכה לאחרים, אלא גם בהנאה עילאית. חיים והנאה חד הם. חיים, הנאה, מגע עם אחרים, איחוד עם אחרים - אלה מטרותיה של התכנית הקוסמית.
 
יחסים עם כל הקיים
אתם רגילים לקשר את המילה "יחסים" רק לבני אדם. אך למעשה, מושג זה נוגע לכל דבר, גם לחפצים חסרי תנועה, למושגים ולרעיונות. ניתן לייחס אותו למצבי חיים, לעולם, לעצמכם, למחשבותיכם ולעמדותיכם. כמידת ההתייחסות שלכם, כך לא תרגישו מתוסכלים אלא תהיה לכם תחושת מימוש.
 
טווח האפשרויות להתייחסות הוא רחב ביותר. הבה נתחיל בצורת הקיום הנמוכה ביותר על פני האדמה, המינרלים. כיוון שמינרל הוא חסר תודעה, אתם עשויים לחשוב שהוא איננו מתייחס. אין זה נכון. כיוון שהוא חי, הוא מתייחס, אך דרגת ההתייחסות שלו מוגבלת לדרגת החיים שלו, או ליתר דיוק, הוא מינרל כיוון שאינו מסוגל להתייחס יותר. המינרל מתייחס בכך שהוא מאפשר לאחרים לתפוס את קיומו ולהשתמש בו. לכן הוא מתייחס באופן פסיבי לחלוטין. יכולת ההתייחסות של חיה היא הרבה יותר דינמית. היא מגיבה באופן פעיל לחיות אחרות, לטבע ולבני אדם.
 
היכולת להתייחס תלויה ברמת התודעה
טווח היכולת להתייחס בקרב בני אדם הוא רחב הרבה יותר מכפי שביכולתכם לשער. הבה נתחיל עם אלו המצויים בתחתית הסולם האנושי. אלו הם האדם הבלתי שפוי, שיש לבודדו בהסגר, או הפושע שאיננו שונה ממנו בהרבה. שניהם מכוּנסים בעצמם לחלוטין, חיים בבידוד פנימי וחיצוני. הם כמעט לא מסוגלים להתייחס לבני אדם אחרים. אך כיוון שהם חיים, הם חייבים להמשיך להתייחס בדרך כלשהי. לכן הם מתייחסים להיבטים אחרים של החיים: לחפצים, לסביבה (גם אם בדרך השלילית ביותר), למזון, לתפקודים גופניים מסוימים, אולי אפילו לרעיונות מסוימים, לאמנות או לטבע. יהיה זה מועיל מאוד, ידידַי, לחשוב על החיים ועל אנשים מנקודת מבט זו. העמקה בנושא זה תעזור לכם מאוד ותגביר את הבנתכם בנוגע לדברים רבים, ובמיוחד בנוגע לחייכם אתם.
 
כעת, לשם הניגוד, הבה ניגש מיד לצורה האנושית הגבוהה ביותר. מדובר באנשים שמתייחסים באופן מלא; שמגלים מעורבות עמוקה עם אחרים; שאינם מפחדים ממעורבות; שאין להם כל מעטה המגן מפני התנסות ורגשות. לכן הם אוהבים. הם מרשים לעצמם לאהוב. בסופו של דבר, היכולת לאהוב תלויה ברצון הפנימי ובנכונות לאהוב. אנשים המשתייכים לקטגוריה זו אינם אוהבים רק באופן מופשט וכללי, אלא הם אוהבים באופן אישי ומוחשי, בלי קשר לסיכון. אנשים כאלה אינם בהכרח צדיקים או קדושים והם רחוקים מלהיות מושלמים. יש להם חסרונות משלהם. הם עשויים לטעות לפעמים, ועשויים לחוש רגשות שליליים. אבל בסך הכל, הם אוהבים, הם מתייחסים ואינם פוחדים ממעורבות. הם שחררו את עצמם מהגנותיהם. חייהם של אנשים כאלה, למרות אכזבות או כישלונות מזדמנים, עשירים במערכות יחסים פוריות ומשמעותיות.
 
מה הם החיים עבור האדם הממוצע? החיים הם צירוף של אפשרויות רבות. אדם עשוי להיות חופשי יחסית ולהתייחס היטב בתחומים מסוימים בחייו, אך להיות חסום במידה רבה בתחומים אחרים. רק תובנה אישית עמוקה תאפשר לכם למצוא את האמת שלכם בנושא זה. כשיחסים נראים טובים על פני השטח אך הם חסרי עומק ומשמעות פנימית, אזי קל מאוד לרמות את עצמכם ולומר: "ראו כמה חברים טובים יש לי! אין כל בעיה במערכות היחסים שלי! ועדיין אני בודד, אני לא מאושר ולא מגשים את עצמי". אם זהו מצבכם, לא ייתכן שמערכות היחסים שלכם טובות או שאתם מוכנים באמת להתייחס. אינכם יכולים להיות בודדים ואומללים אם מערכות היחסים שלכם כנות ואמיתיות.
 
מצד שני, אם הדרך שבה אתם מתייחסים ממלאת עבורכם תפקיד שטחי בלבד, אזי היא עשויה להיות נעימה ולהסיח את הדעת, אך גם רדודה במידת מה. העצמי האמיתי לעולם אינו נחשף, ולכן אינכם מממשים את עצמכם. בכך אתם גם מונעים מאחרים מלהתייחס אליכם, ואינכם נותנים להם את מה שהם מחפשים, בין אם הם יודעים זאת או לא. דבר זה נובע מהפחד הלא מודע שלכם מחשיפה, הפחד לאפשר לחבריכם להכיר את הקונפליקטים הפנימיים שלכם. כל עוד אינכם מוכנים ליישב קונפליקטים אלה, לא יכולות להיות לכם מערכות יחסים משמעותיות, ולכן אתם בהכרח נותרים לא מסופקים.
 
האדם הממוצע ניחן במידה מסוימת של יכולת ונכונות למעורבות ולקשר, אך לא במידה מַספקת. התקשורת והחילופים הדדיים מתרחשים ברמה שטחית בלבד. זרמים לא מודעים משפיעים על הצדדים המעורבים, וכאשר היחסים השטחיים הם יחסים קרובים, במוקדם או במאוחר זרמים אלה יגרמו להפרעה. אם היחסים השטחיים אינם הופכים ליחסים קרובים, שום דבר לא יקרה, אך האדם גם לא יוכל לרמות את עצמו שזהו קשר אמיתי. נטיות הרסניות לא מודעות יכולות להתפוגג רק כאשר האדם מתעמת איתן ומבין אותן. קונפליקט כזה לא יפגע בקשר, שכן באופן אוטומטי, התקשורת תתקיים אז ברמה עמוקה יותר, ויהיו חילופים הדדיים.
 
לעתים קרובות לא ברור לכם מה הופך יחסים לעמוקים ומשמעותיים: האם המדד הוא חילופים הדדיים של רעיונות או חילופים הדדיים של הנאה מינית? שניהם עשויים אמנם להתקיים, אך נוכחותם לא תוביל בהכרח לתקשורת מעמיקה מאוד. המדד האמיתי היחידי הוא עד כמה אתם כנים, עד כמה אתם פתוחים ונטולי הגנות; עד כמה אתם מוכנים להרגיש, להיות מעורבים ולחשוף את עצמכם ואת כל מה שבאמת חשוב לכם. כמה אנשים אתם מכירים, שבפניהם אתם יכולים לבטא את הצער, הצרכים, הדאגות, הכמיהות והשאיפות האמיתיים שלכם? מעטים מאוד, אם בכלל. ככל שאתם מרשים לעצמכם להיעשות מודעים לרגשות אלו, כך גם תמצאו חברים נוספים שאותם תוכלו לשתף ברגשותיכם, ואשר את חייהם תהיו מסוגלים להבין באמת.
 
אם אתם מסתירים דברים מפני עצמכם, כיצד תוכלו לומר לאחרים את אשר אינכם מעיזים להודות בו בפני עצמכם? בכך אתם גוזרים על עצמכם חיי בידוד וחוסר הגשמה. זו הסיבה לדגש הרב שאנו שמים, בעבודת ההתמרה העצמית שלנו, על הצורך להכיר בָּאמת בפני עצמכם. רק אז יכולים אתם להתחיל לפתח יחסים אמיתיים במקום מזויפים, ולחיות חיים מלאים. אפילו התייחסותכם להיבטים אחרים של החיים, כמו אמנות, טבע או רעיונות, תלבש צורות חדשות ומלאות חיים, בעוד שקודם לכן אולי השתמשתם בהם כדי להימנע מרגשות מטרידים.
 
ניתן לבלבל בין יחסים ותקשורת אמיתיים לבין דחף כפייתי ילדותי לומר את הכל לכולם. אתם עשויים לשתף ברגשותיכם ללא הבחנה ולסכן את עצמכם, מתוך מחשבה מוטעית שגילוי לב נוֹאָל, חשיפה לא נבונה או "כנות" אכזרית הם הוכחה לפתיחות ולנכונות שלכם ליצור מערכות יחסים. לאמיתו של דבר, התנהגות כזו אינה אלא מַסווֶה להסתגרוּתכם ברמה נסתרת יותר ובדרך מתוחכמת יותר. כך אתם מצליחים ליצור "הוכחה" שלא משתלם לגלות מעורבות.
 
בעזרת הבנה עצמית אמיתית, המובילה לשחרור מן הכלא שיצרתם בעצמכם, תהליך הגילוי העצמי שלכם ייעשה ללא מאמץ, והיחסים שתיצרו עם אחרים לא יהיו מאולצים. אתם תבחרו אינטואיטיבית באנשים הנכונים, בהזדמנויות הנכונות ובדרך הנכונה. טעויות מזדמנות בשיפוט לא ימוטטו אתכם ולא ידחקו אתכם למסתור. אולם תהליך הצמיחה האורגני אל החופש, מתרחש רק באופן הדרגתי, ורק לאחר שהתחלתם לבקש לכם דרך לידיעה עצמית.
 
תכופות, פסיכיאטרים מאבחנים אנשים על פי יכולתם להתייחס ועל פי העומק ומידת המשמעות של יחסיהם. נמצא שלחלק מהסובלים מהפרעות חמורות קל יותר לקבל עזרה מאשר לאלה שהפרעתם פחות בולטת, משום שהאחרונים יכולים לרמות את עצמם ולהעמיד פנים שהדברים אינם כה גרועים וכך להמשיך ולהסתתר מפני האמת הפנימית. תחבולה זו אינה אפשרית עבור מי שמופרעים יותר. לכן הם מגיעים לנקודה שמחייבת אותם לבחור: האם לבחון בכנות את חייהם הפנימיים, ללא הונאה עצמית, או שלא לעשות כן. הם עלולים אמנם לחוות משבר קשה, שידחה את מועד העימות העצמי; אבל הם קרובים יותר לנקודת ההכרעה, שעשויה להגיע רק בחייהם הבאים, מאשר האדם הפחות נוירוטי, שממשיך להתחמק מעימות עצמי.
 
לרבים מכם, ידידַי, אין מושג ברור מה פירוש להתייחס או לאהוב באמת. תשומת הלב העיקרית שלכם מרוכזת סביב עצמכם. אם יחסכם לאחרים הוא חברותי, אין זה תהליך ספונטני וטבעי אלא מלאכותי וכפייתי. אך החום הטבעי והדאגה לאחרים יתעוררו, אם תתמידו בדרך זו. כל עוד אינכם מסוגלים להודות כי אתם בני אנוש וכי אתם זקוקים לעזרה כדי לחשוף את פגיעותכם, אינכם יכולים ליצור מערכות יחסים אמיתיות. לפיכך, חייכם ייוותרו ריקים, לפחות במספר תחומים חשובים.
 
 
 
וכעת נעבור לשאלותיכם.
 
שאלה: האם מערכת יחסים שמשתנה, ואדם השואף למערכות יחסים רבות, מצביעים על התייחסות בריאה? מה לגבי חיפוש אחרי גיוון וזרימה?
 
תשובה: זו שוב אחת מאותן שאלות שעליהן אי אפשר לענות ב"כן" או "לא". גם יחסים שעוברים שינויים וגם השאיפה לגיוון עשויים להצביע על מניעים בריאים או לא בריאים. לעתים קרובות מדובר בשילוב. יש להיזהר מפשטנות. העובדה שיחסים משתנים לרעה אינה מצביעה בהכרח על נסיגה או קיפאון. זו עשויה להיות תגובה זמנית, הכרחית, לצייתנות חולנית, להזדקקות נואשת לחיבה או לכל קשר נוירוטי חד צדדי אחר. כדי שיחסים בריאים יוכלו להתקיים בין שני אנשים שהיו קשורים זה לזה באמצעות מגוון של עיוותים הדדיים, סערה זמנית פנימית או חיצונית שכזו עשויה למלא את אותו התפקיד המאזן שממלאות סופות רעמים או רעידות אדמה בטבע.
 
יכולתם של יחסים להפוך לבריאים וחופשיים תלויה בשני הצדדים. יחסים נינוחים כלפי חוץ, נטולי חיכוכים לכאורה, אינם בהכרח סימן לבריאות ולמשמעות הפנימית של הקשר. בדיקה מקרוב של מערכות היחסים ומשמעותן היא התשובה היחידה. לעולם לא ניתן להכליל. כששני אנשים צומחים יחדיו בכל סוג של יחסים - שותפות, אהבה, ידידות - עליהם לעבור דרך שלבים שונים. אם יש להם הבנה מספקת לגבי עצמם ולא רק לגבי האחר, יחסים כאלה ילכו ויתבססו ויישאו יותר ויותר פרי.
 
חיפוש אחר מגוון של מערכות יחסים
באשר לחיפוש אחר גיוון, גם זה תלוי במניע האמיתי. אם החיפוש אחר גיוון נעשה בפזיזות, בכפייתיות, בעיקר מתוך פחד, רכושנות, תאוותנות, אי יכולת להתקשר לאדם יחיד כלשהו, ובגללם האדם ממלא את החוסר בקשרים שטחיים מרובים; אם מחפשים ללא הרף אנשים אחרים כדי להתגונן מפני נטישה, או מפני תלות באנשים המעטים שאיתם דווקא קיים קשר עמוק, למותר לציין שהחיפוש מצביע על נטיות לא בריאות. אך אם מחפשים אחר גיוון ברוח חופשית, בגלל העושר הטמון בבני אדם שונים ולא כדי להשתמש בקשר אחד כנגד האחר, אזי החיפוש הוא בריא. לעתים קרובות מתקיימים שני המניעים. אך גם במקרה הראשון, ייתכן שעולה צורך זמני בגיוון, כתגובה למצב קודם של הסתגרות. ייתכן אפוא שהחיפוש אחר גיוון הוא צעד לקראת הבראה. ביטוי שלילי הוא לעתים קרובות סימן לשלב מעבר חיובי.
 
מניפולציה
שאלה: מהו מקומה של אהבה אמיתית בין שני אנשים המעוניינים להיות בקשר, אך משתמשים במניפולציות רבות? האם האהבה ממוססת את המניפולציה?
 
תשובה: במידה שבה אדם מרגיש צורך להשתמש במניפולציה, שהיא אמצעי הגנה לא מודע, באותה המידה לא יכולה להתקיים אהבה אמיתית. שני מושגים אלה שוללים זה את זה הדדית. הצורך המדומה במניפולציה, אם תבחנו אותו, נובע מפחד אנוכי ומזהירות יתר מפני התמסרות לרגשות ולקיום. מניפולציה אינה מאפשרת אהבה, אף כי מידה מסוימת של אהבה אמיתית עשויה בכל זאת להתקיים.
 
אם האהבה גדולה יותר מן העיוות, היא זו שתכריע את הכף, וכך היחסים יהיו פחות בעייתיים. תחומים בעייתיים יכולים לבוא על פתרונם רק באמצעות הבנה. אז יכולה האהבה לפרוח. אך כאשר שוררים חשֵכה, בלבול וסירוב לפגוש את המציאות, אהבה איננה יכולה להתממש. עצם העובדה שאתם אוהבים אין די בה כדי למוסס את כל הזרמים והעיוותים השליליים, את כל הקונפליקטים והפחדים, את אמצעי ההגנה הלא מודעים והמניפולציות. אין זה פשוט כל כך.
 
למעשה קל מאוד לאמוד את היכולת שלכם לקיים מערכת יחסים: חייכם בעולם החיצון מספקים לכם רמזים רבים, אם רק תוכלו להבין אותם. כשקיימת בעייתיות ביחסים, עיוותים לא מודעים מתקיימים אצל שני הצדדים. האחד מאשים את השני או מתפלש בהאשמה עצמית. נדרשים זמן והבנה כדי להכיר בכך שטעות אחת איננה מבטלת את רעותה; ששני בני הזוג אחראים לכל הבעיות המתקיימות בקשר. להבנה כזו יש תמיד השפעה משחררת מאוד, מעצם זה שהיא אמיתית. האמת תשחרר אתכם מאשמה ומהצורך להאשים ולשפוט.
 
שאלה: האין זה לעתים קל יותר להיות בקשר עם אדם פחות קרוב? כלפי אדם כזה אנו פחות ביקורתיים.
 
תשובה: ובכן, כמובן. זו רק ההוכחה לכך שאין מדובר ביחסים אמיתיים, אלא שטחיים. יחסים אמיתיים משמעם מעורבות, ובכך אין הכוונה שיש להתמקד בהיבטים ובזרמים השליליים דווקא. מעורבות פירושה נכונות להסתכן בכל הווייתך. יחסים הכוללים מעורבות עמוקה מועדים לסבול מחיכוכים, משום שאצל שני הצדדים קיימים הרבה מאוד תחומים בעייתיים, שאינם מוכרים ואינם פתורים. לכן, כל חיכוך עשוי להפוך לקרש קפיצה אם נתייחס אליו בגישה בונה. אינני מתכוון שעליכם לקיים רק יחסים עמוקים כאלה. הדבר אינו אפשרי ולא מציאותי. אך חייבות להתקיים מספר מערכות יחסים שונות זו מזו, כדי שתוכלו להרגיש שחייכם דינמיים ופוריים.
 
הנזק שבציפיות לא מודעות
ליתר דיוק אוסיף ואומר, כי ציפיות, דרישות ותביעות לא מודעות זורעות הרס במערכות יחסים; ולא משום שכל הציפיות הן בהכרח "לא מוצדקות", אלא משום שהן רוחשות מתחת לפני השטח וגורמות למתיחוּת הדדית כאשר הן מתנגשות בדרישותיו של השני. דרישות מסוימות הן באמת לא מוצדקות ולא סבירות - וניתן לזהותן ככאלה רק כאשר הן עולות אל פני השטח של המודעות. אבל גם ציפיות מוצדקות יגרמו לבעיות אם אינכם מודעים להן.
 
אסיים בברכות מיוחדות לכל מי ששומע או קורא מילים אלו, לכל מי שמצטרף לעבודה זו עכשיו, לכל מי שמצוי בה זה מכבר או שיצטרף אליה בעתיד. אני נפרד מכם באהבה וחוֹם, ועם הבטחה לעזרה ממשית, שתוכל להגיע אליכם ככל שתכירו בהתנגדותכם למודעות עצמית. התאזרו בנכונות להכיר ברציונליזציות שלכם, שמרחיקות אתכם מן האמת ומן המציאות שבתוככם, ואשר מונעות מכם לצמוח לכלל חיים משמעותיים. מי ייתן ותלמדו לדעת שהחיים הם מבורכים. זרימת החיים מתמידה, והצורך בפחד קיים רק מנקודת ראותכם המוגבלת. ככל שתסירו את כבלי העיוורון שיצרתם בעצמכם, כך תחוו יותר מן האמת שבמילים אלו. היו מבורכים, היו באלוהים.
 
 

אווה פיירקוס

אווה פִיֵירָקוֹס נולדה בווינה ב-1915, בתו של הסופר הידוע יעקב וסרמן. היא גדלה בקרב העילית האינטלקטואלית של וינה; בעלה הראשון היה בנו של סופר מפורסם נוסף, הרמן ברוך. אווה, אישה נבונה וחברותית, אהבה לרקוד ולעשות סקי; מאוחר יותר הפכה למדריכת ריקוד. הדבר האחרון שהיתה מעלה בדעתה היה שתיבָּחר לשמש ככלי לתקשורת רוחנית.
אווה הצליחה לעזוב את אוסטריה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא קיבלה ויזה לארצות הברית ועברה לגור בניו־יורק. אולם, היה זה בשוויץ, בה חיה זמן מה, שכישרונה כמדיום החל להתגלות בצורה של כתיבה אוטומטית. באמצעות שעות ארוכות של מדיטציה, שינוי התזונה ועריכת התחייבות להשתמש בכישרונה אך ורק למען עזרה לאנשים - וגם לקיחת הסיכון שבאובדן חבריה, שחשבו שהיא מאבדת את בינתה - הצליחה לבסוף להפוך לערוץ טהור, כך שישות רוחית בעלת חכמה נעלה כמו המדריך היתה מסוגלת להתבטא דרכה ולהציע לנו את המתנה של תורתו.
כשאווה חזרה לארצות הברית, התקבצה סביבה קבוצה קטנה. היא נתנה "פגישות מדריך" אישיות, ופעמיים בחודש העבירה הרצאה או פגישת שאלות־ותשובות.
היא היתה אישה קטנה בעלת שיער כהה, עיניים כהות זוהרות וגוף של רקדנית. בדרך כלל שזופה, היא היתה בריאה מאוד למראה, והיתה לה יכולת נפלאה ליהנות. כשג'ון פיירקוס, פסיכיאטר רייכיאני ושותף לייסוד שיטת הביואנרגטיקה פגש בה, המפגש העשיר הן את עבודתו שלו והן את עבודתה של אווה. נישואיהם, בנוסף לגרימת אושר אישי, עזרו לג'ון להפוך את שיטת הביואנרגטיקה שלו ל"אנרגטיקה של הליבּה" [core energetics], על ידי הכללת תורתו של המדריך בשיטה. מצד שני, הוספת המרכיב האנרגטי לתרגול המעשי של נתיב־ההתמרה תרמה ליעילותו.
 
יותר ויותר אנשים נמשכו לתורתו של המדריך, ואז נמצא בית לנתיב־ההתמרה באחד העמקים המבודדים של הרי הקטסקילס בצפון מדינת ניו־יורק, מקום שבו עבודת התמרה מעמיקה יכולה היתה להיעשות בקרב היופי והשלווה של הטבע. ב-1972, נתיב ההתמרה הפך לעמותה לימודית שלא למטרות רווח.
 
אווה נפטרה ב-1979, בהותירה לנו ירושה עשירה של חומר מתוקשר. בנוסף ל-258 ההרצאות המתוות את נתיב ההתמרה, קיימות מאות פגישות מוקלטות של שאלות־ותשובות והתייעצויות אישיות עם המדריך.

עוד על הספר

יחסים אווה פיירקוס
מאת המדריך
 
 
"הרצאות אלו מיועדות בעיקר לאנשים הפוסעים בנתיב של התפתחות אישית אינטנסיבית, כגון נתיב ההתמרה. ההרצאות משפיעות על אזורי נשמה שאינם נגישים אלא אם כן בוחרים בנתיב כזה. אז תשמעו הד פנימי לדברים, מעבר לתפיסה אינטלקטואלית ותיאורטית גרידא של הנושא.
 
הבנה מלאה עשויה להגיע רק מאוחר יותר, כאשר שכבות התודעה ייפתחו. אולם מי שעובד על עצמו ברצינות יהיה מסוגל, בסופו של דבר, לעשות שימוש בהרצאות באופן שונה לגמרי ממי שרק קורא אותן בלי לעשות את העבודה האישית. יש הבדל גדול בין שני המקרים.
 
כשחסרה לכם החוויה הפנימית של "כן, זה נכון, זה משפיע עלי ברמה העמוקה ביותר של הווייתי", מפני שאינכם עוסקים הלכה למעשה בדרך כלשהי של התפתחות אישית, אתם עשויים לראות בהרצאות רק חומר מעניין, מובן מאליו, או מסכת תיאורטית בלבד.
 
השפעה עמוקה על הווייתכם תאפשר לכם להמשיך ולהתעלות על עצמכם ולהבין את בעיותיכם באופן מעמיק יותר.
 
חקירה עצמית הופכת שכבות חדשות של הנפש לנגישות למודעות. דברַי מכוּונים ישירות לשכבות אלו, כאשר הן הופכות פנויות לקבל את הדברים".
 
 
 
 
 
אווה פִּיֵירָקוֹס, המדריך ונתיב ההתמרה 
 
 
החומר שנאסף כאן נמסר במקורו בעל פה. מחברו האמיתי הוא ישות רוחנית בעלת חכמה רבה, שדיברה באמצעות אווה כאשר היא נכנסה למצב תודעה שונה. ישות זו אינה מספרת לנו דבר על עצמה - לא תכונות אישיות, לא היסטוריה ולא שֵם. היא מכונה המדריך [The Guide], החומר שהועבר קיבל את הכינוי הרצאות המדריך ותהליך ההתמרה האישית הכלול בו נודע בשם נתיב ההתמרה [The Pathwork].
 
המדריך שם את כל הדגש על החומר שנמסר ולא על מקורו. הוא אמר, "אל תהיו מוטרדים מן התופעה של תקשורת זו כשלעצמה. הדבר היחיד שחשוב להבין הוא שיש רמות של מציאות שאותן עדיין לא חקרתם ולא חוויתם, ולגביהן אתם יכולים במקרה הטוב רק לשער השערות… זכרו שקול זה אינו מבטא את ההכרה המודעת של הכלי האנושי שבאמצעותו אני מדבר. יתרה מזו, קחו בחשבון שלכל אישיות אנושית יש עומק, שאליו היא עשויה שלא להיות מודעת עדיין. בעומק זה, לכל אחד יש את האמצעים להתעלות מעבר למגבלות הצרות של אישיותו, ולקבל גישה למישורים אחרים ולישויות שבורכו בידיעה רחבה ומעמיקה יותר".
 
אווה פִּיֵירָקוֹס נולדה באוסטריה, בת לסופר הידוע יעקב וסרמן. ב1939- הגיעה לארצות הברית. במשך עשרים ושתיים שנים העבירה אווה 258 את הרצאות המדריך שנושאם הטבע של המציאות הפסיכולוגית והרוחנית, ותהליך ההתפתחות האישית, מ1957- ועד 1979, השנה שבה נפטרה. ב1967- פגשה בד"ר ג'ון פִּיֵירָקוֹס, פסיכיאטר ושותף ליצירת שיטת הביו־אנרגטיקה, ומייסד שיטת עבודה שקרא לה "אנרגטיקת־הליבּה" [core energetics]. מספר שנים לאחר מכן הם נישאו, ועבודתם המשולבת הובילה להתרחבות גדולה של קהילת נתיב ההתמרה. רשת האנשים שמתַרגלים ומלמדים כיום את נתיב ההתמרה כוללת שני מרכזי לימוד עיקריים היושבים בטבע (בפנישיה, מדינת ניו־יורק וב-Seven Oaks שליד מדיסון בווירג'יניה), וכן קבוצות לימוד באזורים עירוניים רבים בארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה.
 
העורכת של ספר זה, ג'ודית סאלי, ערכה גם את "הנתיב להתמרה עצמית". היא לימדה ותרגלה את תורת נתיב ההתמרה מאז 1958 ומשמשת כמורה בנתיב מזה כ25- שנים. היא היתה ממקימי מרכז נתיב ההתמרה בפנישיה ושימשה גם כנשיאה של עמותת הארגון.
 
 
 
* זהו הספר השני שיוצא לאור בעברית מתוך סדרת נתיב ההתמרה. הספר הראשון, הנתיב להתמרה עצמית, יצא בהוצאת מרקם בשנת 2000. הספר השלישי, הרוע ושברו, יֵצא לאור ב-2010, גם בהוצאת מרקם.
 
 
 
 
 
הקדמה
 
 
אם החיים הם בית ספר, יחסים בין אישיים הם האוניברסיטה. הלימוד והצמיחה הרבים ביותר מתרחשים באמצעות יחסים עם אנשים, ובמיוחד באמצעות יחסינו עם בני זוגנו. אנו נולדים כאישה וכגבר ואנו כמהים זה לזה כי אנו זקוקים זה לזה; אנו זקוקים לאחדות גופנית, רגשית ורוחנית עם אדם אחר. כמיהה זו מוטבעת בקודים הגנטיים שלנו, ומציאת שותף לחיים היא מוטיב מרכזי בחיי האדם.
 
אולם כמה זוגות יש, שאחרי שנים של חיים משותפים מקיימים ביניהם יחסים מלאי חיוּת וריגוש, כשניתן לחוש בהרמוניה ובעונג, בתקשורת שהיא עמוקה ומלאת שמחה כאחד? כשכל אחד מבני הזוג מקבל את חברו לחלוטין מתוך התמסרות לכוח האלוהי של האהבה, והבדלים נתפסים כאתגר להבנה עמוקה יותר של השני, מתוך אמונה שאת כל הבעיות ניתן לפתור? זוהי תופעה נדירה.
 
מתוך התבוננות בסטטיסטיקה אפשר להסיק, שעבור אנשים רבים, חיים עם אדם אחר הם עול קשה מנשוא ולא המצב ההרמוני לו מצפים כשנישאים. גם כאשר שני אנשים נשארים ביחד וממשיכים לאהוב זה את זה, יש רגעים שבהם הם מתוסכלים, מסוכסכים או מרגישים זרים זה לזה. האם ניתן להתגבר על הקשיים, לרפא את הפצעים?
 
ספר זה מציע גישה שונה מאוד מזו של ספרים אחרים העוסקים ביחסים בין אישיים. המדריך ממקם את הקונפליקט בין גבר לאישה בהקשר הרחב של כוחות קוסמיים, ומאיר אותו מנקודת ראות גבוהה, מעבר לדּואליות של שני המינים. משם הוא צופה לתוך ליבנו ונשמתנו, מקום שבו אנו עצמנו חצויים. הוא מתווה דרך לאיחוד עצמי, ומתוך כך לאיחוד מבורך עם אדם אחר. תורתו היא ייחודית בהיקפה ובאפשרויות היישום שלה.
 
תולדות היחסים הבין אישיים של כל אדם חושפות את הנוף הפנימי של הווייתו. מתולדות יחסיו ניתן להסיק מה הן עמדותיו כלפי החיים, המין השני, האהבה והמיניות, הנישואים וכן הלאה. אם תלמדו להתבונן בעצמכם במידה מסוימת של ריחוק, אך בו בזמן מתוך התעניינות סקרנית ונלהבת ובצורה כנה, תהיו מופתעים ממה שתגלו: אתם עצמכם שותפים ליצירת המצב הנוכחי של היחסים הבין אישיים שלכם, או להיעדרם. זה לא "פשוט קרה" לכם. אתם אינכם קרבנות.
 
אנשים מעדיפים לחשוב שכל הבעיות ביחסיהם עם הזולת נגרמות בשל נסיבות חיצוניות, או בגלל האדם השני. אילו רק היו "הוא" או "היא" משתנים, כמה מושלמים היו החיים! ובכן, זוהי טעות גדולה. גם אם נניח שאתם הנכם מלאכי הטוב, ובני זוגכם הם מלאכי הרע, כלום אינכם אחראים לבחירה ולהחלטה להישאר עם שותף כזה? והרי איננו מניחים שאתם מלאכים. אנחנו - אתם ואני - יודעים שאכן קיים בנו אור מלאכי שניתן לקרוא לו העצמי הגבוה: גרעין יצירתי, אוהב, אכפתי ונטול אנוכיות. אך אנו גם יודעים שסביב גרעין אלוהי זה קיימת שכבה פחות מושכת: עצמי נמוך יותר, אנוכי, נקמני, חסר אמון, שהוא האחראי למכאובים הרבים מהם אנו סובלים ושאותם אנו גורמים לאחרים, במיוחד לאלו הקרובים אלינו ביותר. בלי להתוודע לשכבה זו, בלי לגלות את מקורה ולקחת עליה אחריות, לא נוכל לשנות אותה. לא משנה עד כמה ננסה להעמיד פנים ששכבה מכוערת זו אינה קיימת, לא משנה עד כמה ננסה להסתיר אותה, להכחיש או לדחות אותה, היא לא תיעלם, אלא אם כן נתייצב מולה ישירות ונתחיל לשנות אותה באופן מודע.
 
על פי רוב אף אין אנו מודעים לקיומו של עצמי נמוך זה. המדריך מלמד אותנו להיות ערים לו. לא די להתעמק בילדותו של אדם ולמצוא קשר בין מערכת היחסים הנוכחית שלו לבין התנסויותיו המוקדמות עם אביו ואמו, אם כי אלו התנסויות משמעותיות מאוד היכולות לספק רמזים רבים. ועדיין, בנוף הפנימי של נשמתנו, גם העצמי הנמוך והשפעותיו צריכים לצאת לאור. בלי להתעמת עם הדברים שאיננו אוהבים בעצמנו, לא נוכל להבין מדוע מערכת היחסים שלנו אינה מתנהלת היטב, לא כל שכן לחולל שינוי משמעותי.
 
הסיבה לבעיות רבות בתחום היחסים נעוצה ברגשות ובמחשבות הטמונים בלא מודע. למחשבות ולרגשות לא בדוקים אלה יש היגיון ילדותי מוטעה משלהם. הם גורמים לקונפליקטים בתוך הנפש, וכל עוד קיים מאבק בנפשכם פנימה, כיצד תוכלו לקיים יחסים בריאים עם אדם אחר? הצעד הראשון הוא להעלות אל פני השטח את אותם רגשות ומחשבות סותרים. אך כיצד תזהו את הקונפליקטים הפנימיים וכיצד תוכלו לפעול לפתרונם?
 
התשובות נמצאות בגרעין האלוהי שבתוככם. מה הן האמונות הלא מודעות שלכם אודות גברים ונשים? מה הם הרגשות הלא מודעים שלכם ביחס לאהבה, לנישואים? בעזרת הדרכה מתאימה, ניתן לגלות אותם. כשהלא מודע יהפוך למודע, תוכלו לגלות מחשבות כגון אלו:
 
"אם ארשה לעצמי לאהוב, אני עלול להיפגע".
 
"אם אבטא את רגשותיי, ידחו אותי".
 
"נישואים הם עבדות".
 
"אינני אמור להיות מאושר".
 
תפיסות מוטעות אלו, או "דימויים" כפי שהם מכונים בנתיב ההתמרה, צריכים לעלות אל פני השטח. לא תדעו אלו אמונות טמונות עמוק בתוככם, עד אשר תגלו אותן בתחושה פתאומית של הקלה. רגשות לא מודעים או חצי מודעים הם נבואות המגשימות את עצמן: "כאשר תאמינו, כך יהיה". מי יודע מה מסתתר בלא מודע שלכם? אם ביחסי העבר שלכם עלו דפוסים קבועים מסוימים, לעתים קרובות דפוסים חסרי תועלת או אפילו הרסניים, הציבו לעצמכם למטרה לגלות מדוע הופיעו דפוסים אלו וכיצד תוכלו לחדול מן הצורך הכפייתי לשחזר אותם.
 
כדי שתהיו מסוגלים לבחון מה אתם באמת מאמינים, עמוק פנימה, באשר לאפשרות למצוא לעצמכם שותף לחיים או לשפר את הקשר הנוכחי שלכם, עליכם ללמוד עוד הרבה מאוד אודות עצמכם, בכל רמות הווייתכם.
 
המדריך נותן לנו הנחיות מעשיות מאוד כיצד לגלות את עצמנו וכיצד לעשות את עבודת השינוי האישי - עם או בלי שיתוף פעולה מצד בן הזוג, עם או בלי מערכת יחסים. הוא מלמד אותנו, כיצד להגיע מהמקום שבו אנו נמצאים למקום שבו היינו רוצים להיות. אלה אינם תרגילים שטחיים, אלא שיטות הדורשות נכונות לפקוח את העיניים, להתמודד עם עצמנו כפי שאנו באמת, ללא רגשנות, ולצעוד בנתיב רוחני. מחויבות כזו מביאה עמה גמול עצום: צמיחה פסיכולוגית ורוחנית, אותנטיות, שמחה. בעקבותיהן מגיעה היכולת לבסס יחסים עם שותף שמגלה נכונות דומה להתייחס, לחשוף ולקיים יחסים הדדיים.
 
ייתכן שכבר ניסיתם להציב את הזולת במקום הראשון, להעניק אהבה ללא תנאי, להיות סבלניים, לעולם לא לאיים, להישאר תמיד שלווים וטובי לב. החלטות נאצלות כאלו אינן יכולות להחזיק מעמד לאורך זמן כאשר הן מתקבלות תוך התעלמות משכבות של קונפליקטים בלתי פתורים, לא רק עם בני זוגכם אלא גם בתוך נשמתכם אתם. אין כל דרך אחרת: אין התעלוּת ללא השתנוּת.
 
מסיבה זו, עליכם למצוא את שורשי הבעיות שלכם, אם ברצונכם לבצע שינויים בחיי הנישואים, למצוא את השותף המתאים או לשפר באמת את היחסים ביניכם. כאשר אתם מכירים ומקבלים את עצמכם כפי שהנכם כעת, כולל העצמי הנמוך שלכם, אתם נשענים על בסיס מוצק.
 
המדריך לא ייתן לכם עצות שטחיות. הוא לא יאמר לכם לחייך לבן הזוג כאשר אתם רותחים מכעס ואף לא יורה לכם לפרוק את כעסכם בדרך פוגעת והרסנית. לעומת זאת, הוא ילמד אתכם כיצד להרשות לעצמכם להרגיש את כל הרגשות, מבלי לפרוק אותם במקומות הלא מתאימים. הוא יעניק לכם תובנות מפתיעות ביחס לטבע הכוחות הגבריים והנשיים ביקום וביחס למשמעות הרוחנית של היבט מסוים זה של הקיום הדואלי שלנו - מערכות יחסים. אתם יכולים לצאת בביטחון אל המסע למעבה הג'ונגל הפנימי שלכם, כיוון שתונחו דרך הסבך אל העצמי האלוהי הקיים בתוככם, אשר ממנו יגיעו אליכם בדרך הפשוטה והטבעית ביותר כל התשובות האישיות שלכם. תגיעו אל ההכרה שבידיכם ליצור יחסים חיוביים המתפקדים היטב ומביאים עמם ברכה.
 
כאשר תקראו את ההרצאות, היפתחו אליהן לא רק בתודעתכם אלא בכל ישותכם. דמיינו את עצמכם מצויים בנוכחות הוויה שאהבתה רבה וחכמתה עמוקה מכל אשר פגשתם מעודכם. הברכות הניתנות בתחילתה ובסופה של כל הרצאה נושאות עמן אנרגיה אלוהית. הניחו להן לחדור אל נשמתכם.
 
 
 
ג'ודית סאלי,
 
ניו־יורק, אוקטובר 93'
 
 
 
 
 
חלק ראשון - עקרונות קוסמיים ומושגים פסיכולוגיים
 
 
"והיו השניים לאחד" - מילים הנשמעות לעתים קרובות בטקסי נישואים - מתייחסות להרבה יותר מאשר לשני אנשים המתחילים חיים משותפים. זוהי הצהרה קוסמית. "שניים" - דוּאליות - הוא המצב הבסיסי של קיומנו על פני האדמה, ו"אחד" הוא מצב האחדות ממנו הפרדנו את עצמנו ואשר אליו אנו כמהים לחזור.
 
מאחר שמצב הדואליות הוא פיצול מן האחדות, מגן העדן, הוא מכיל כאב. אנו כמהים לחזור למצב האושר האבוד. להתמיר בתוכנו את הדבר אשר גורם לנפרדותנו ולאי יכולתנו להתייחס כראוי לאחרים ולאפשר את הזרימה הבלתי מופרעת של אהבה, זו המטרה של הנתיב ליצירת אחדות.
 
כל נתיב רוחני מתווה דרך המובילה מניכור עצמי לגילוי עצמי ולפיכך לגילוי האלוהות. ההרצאות בספר זה עוקבות אחר מסורות אזוטריות קדומות, ועם זאת הן עדכניות בהבנתן המעודנת את הפסיכולוגיה האנושית. האחדות מכילה את הכל, ולכן היא מכילה גם את העקרונות האלוהיים המצויים בבסיס הדואליות הארצית שלנו: האנרגיות הגבריות והנשיות אשר אנו, גברים ונשים, הננו הביטוי שלהן בשר ודם. הפרקים המובאים בחלק הראשון של הספר מתארים עקרונות קוסמיים אלו ומסבירים כיצד הם מתייחסים למשמעות הרוחנית ולפסיכולוגיה של יחסי גבר־אישה.
 
מנקודת ראות רחבה זו, המאמצים שכולנו משקיעים כדי למצוא שותף לאהבה, כדי לשמור על חיותה של אהבה זו ולהמשיך להעמיק אותה, מקבלים עומק ומשמעות נוספים: במאמצים אלו לא רק שאנו מתגברים על הפחד שלנו מפני ויתור על מצב של נפרדות כדי לאפשר לעצמנו חיים עשירים ושמחים יותר, אלא אנו נעשים גם שותפים לבורא בתנועה קוסמית גדולה, זו של האבולוציה המתמשכת של היקום. כמיהתנו לאיחוד עמוק ואוהב עם אדם אחר היא כה חזקה וכובשת, בגלל משמעותה הקוסמית. כאן מתגלה הקשר בין חיינו האישיים, החולפים, לבין המציאות הרחבה יותר שמקיפה אותנו.
 
הבנת תפקידם של העיקרון הגברי והעיקרון הנשי ביקום תעשיר במידה רבה את הבנתכם בנוגע למשמעות הכמיהה האישית שלכם לאיחוד עמוק יותר באהבה לאדם אחר. עופו עמנו על כנפי הדמיון אל יקום חדש, היו נוסעים קוסמיים וחזרו עם תובנות חדשות ותקווה חדשה.
 
 
 
ג'. ס.
 
 
 
 
 
1. יחסים
 
 
ברוכים הבאים, ידידַי היקרים. אני מקבל את פניכם ומברך אתכם. "מה הם החיים?" שואלים אנשים רבים. החיים הם מערכות יחסים, ידידַי. אפשר לתת תשובות אחרות, וכולן עשויות להיות נכונות. אך מעל לכל, החיים הם מערכות יחסים. אם אינכם מתייחסים כלל, אינכם חיים. חייכם, או מערכות היחסים שלכם, תואמים את העמדות שלכם. אתם יכולים להתייחס בצורה חיובית או שלילית, אך ברגע שאתם מתייחסים, אתם חיים. זו הסיבה לכך שאדם המתייחס לאחרים באופן שלילי הוא בעל חיוּת רבה יותר מאדם שיחסיו מועטים. יחסים הרסניים מובילים לשיא, שמוכרח בסופו של דבר למוסס את ההרסנות. אך אי התייחסות, בדרך כלל תחת מסווה של שלווה מזויפת, נמצאת ברמה נמוכה יותר של הרצף.
 
כל סבל נפשי מונע התייחסות לאחרים. התייחסות פורייה יכולה להתקיים רק במידה שבה הנפש בריאה וחופשית. אך ראשית יש להבין באופן עמוק יותר מה היא התייחסות.
 
תכנית האבולוציה
עליכם לזכור, כי תכנית האבולוציה כולה עוסקת באיחוד, בחיבור בין תודעות אינדיבידואליות, שכן רק בדרך זו ניתן לוותר על מצב הנפרדות. איחוד עם רעיון מופשט, עם אלוהים לא מוחשי, או איחוד כתהליך שכלי, איננו איחוד אמיתי. רק המגע הממשי בין שני אנשים יוצר באישיות השלמה את התנאים הדרושים לאיחוד ואחדות פנימיים אמיתיים. לכן, משיכה זו מתבטאת ככוח עצום, שמניע אנשים זה כלפי זה והופך את מצב הנפרדות לכואב וריק. כוח החיים רווּי אם כן לא רק במשיכה לאחרים, אלא גם בהנאה עילאית. חיים והנאה חד הם. חיים, הנאה, מגע עם אחרים, איחוד עם אחרים - אלה מטרותיה של התכנית הקוסמית.
 
יחסים עם כל הקיים
אתם רגילים לקשר את המילה "יחסים" רק לבני אדם. אך למעשה, מושג זה נוגע לכל דבר, גם לחפצים חסרי תנועה, למושגים ולרעיונות. ניתן לייחס אותו למצבי חיים, לעולם, לעצמכם, למחשבותיכם ולעמדותיכם. כמידת ההתייחסות שלכם, כך לא תרגישו מתוסכלים אלא תהיה לכם תחושת מימוש.
 
טווח האפשרויות להתייחסות הוא רחב ביותר. הבה נתחיל בצורת הקיום הנמוכה ביותר על פני האדמה, המינרלים. כיוון שמינרל הוא חסר תודעה, אתם עשויים לחשוב שהוא איננו מתייחס. אין זה נכון. כיוון שהוא חי, הוא מתייחס, אך דרגת ההתייחסות שלו מוגבלת לדרגת החיים שלו, או ליתר דיוק, הוא מינרל כיוון שאינו מסוגל להתייחס יותר. המינרל מתייחס בכך שהוא מאפשר לאחרים לתפוס את קיומו ולהשתמש בו. לכן הוא מתייחס באופן פסיבי לחלוטין. יכולת ההתייחסות של חיה היא הרבה יותר דינמית. היא מגיבה באופן פעיל לחיות אחרות, לטבע ולבני אדם.
 
היכולת להתייחס תלויה ברמת התודעה
טווח היכולת להתייחס בקרב בני אדם הוא רחב הרבה יותר מכפי שביכולתכם לשער. הבה נתחיל עם אלו המצויים בתחתית הסולם האנושי. אלו הם האדם הבלתי שפוי, שיש לבודדו בהסגר, או הפושע שאיננו שונה ממנו בהרבה. שניהם מכוּנסים בעצמם לחלוטין, חיים בבידוד פנימי וחיצוני. הם כמעט לא מסוגלים להתייחס לבני אדם אחרים. אך כיוון שהם חיים, הם חייבים להמשיך להתייחס בדרך כלשהי. לכן הם מתייחסים להיבטים אחרים של החיים: לחפצים, לסביבה (גם אם בדרך השלילית ביותר), למזון, לתפקודים גופניים מסוימים, אולי אפילו לרעיונות מסוימים, לאמנות או לטבע. יהיה זה מועיל מאוד, ידידַי, לחשוב על החיים ועל אנשים מנקודת מבט זו. העמקה בנושא זה תעזור לכם מאוד ותגביר את הבנתכם בנוגע לדברים רבים, ובמיוחד בנוגע לחייכם אתם.
 
כעת, לשם הניגוד, הבה ניגש מיד לצורה האנושית הגבוהה ביותר. מדובר באנשים שמתייחסים באופן מלא; שמגלים מעורבות עמוקה עם אחרים; שאינם מפחדים ממעורבות; שאין להם כל מעטה המגן מפני התנסות ורגשות. לכן הם אוהבים. הם מרשים לעצמם לאהוב. בסופו של דבר, היכולת לאהוב תלויה ברצון הפנימי ובנכונות לאהוב. אנשים המשתייכים לקטגוריה זו אינם אוהבים רק באופן מופשט וכללי, אלא הם אוהבים באופן אישי ומוחשי, בלי קשר לסיכון. אנשים כאלה אינם בהכרח צדיקים או קדושים והם רחוקים מלהיות מושלמים. יש להם חסרונות משלהם. הם עשויים לטעות לפעמים, ועשויים לחוש רגשות שליליים. אבל בסך הכל, הם אוהבים, הם מתייחסים ואינם פוחדים ממעורבות. הם שחררו את עצמם מהגנותיהם. חייהם של אנשים כאלה, למרות אכזבות או כישלונות מזדמנים, עשירים במערכות יחסים פוריות ומשמעותיות.
 
מה הם החיים עבור האדם הממוצע? החיים הם צירוף של אפשרויות רבות. אדם עשוי להיות חופשי יחסית ולהתייחס היטב בתחומים מסוימים בחייו, אך להיות חסום במידה רבה בתחומים אחרים. רק תובנה אישית עמוקה תאפשר לכם למצוא את האמת שלכם בנושא זה. כשיחסים נראים טובים על פני השטח אך הם חסרי עומק ומשמעות פנימית, אזי קל מאוד לרמות את עצמכם ולומר: "ראו כמה חברים טובים יש לי! אין כל בעיה במערכות היחסים שלי! ועדיין אני בודד, אני לא מאושר ולא מגשים את עצמי". אם זהו מצבכם, לא ייתכן שמערכות היחסים שלכם טובות או שאתם מוכנים באמת להתייחס. אינכם יכולים להיות בודדים ואומללים אם מערכות היחסים שלכם כנות ואמיתיות.
 
מצד שני, אם הדרך שבה אתם מתייחסים ממלאת עבורכם תפקיד שטחי בלבד, אזי היא עשויה להיות נעימה ולהסיח את הדעת, אך גם רדודה במידת מה. העצמי האמיתי לעולם אינו נחשף, ולכן אינכם מממשים את עצמכם. בכך אתם גם מונעים מאחרים מלהתייחס אליכם, ואינכם נותנים להם את מה שהם מחפשים, בין אם הם יודעים זאת או לא. דבר זה נובע מהפחד הלא מודע שלכם מחשיפה, הפחד לאפשר לחבריכם להכיר את הקונפליקטים הפנימיים שלכם. כל עוד אינכם מוכנים ליישב קונפליקטים אלה, לא יכולות להיות לכם מערכות יחסים משמעותיות, ולכן אתם בהכרח נותרים לא מסופקים.
 
האדם הממוצע ניחן במידה מסוימת של יכולת ונכונות למעורבות ולקשר, אך לא במידה מַספקת. התקשורת והחילופים הדדיים מתרחשים ברמה שטחית בלבד. זרמים לא מודעים משפיעים על הצדדים המעורבים, וכאשר היחסים השטחיים הם יחסים קרובים, במוקדם או במאוחר זרמים אלה יגרמו להפרעה. אם היחסים השטחיים אינם הופכים ליחסים קרובים, שום דבר לא יקרה, אך האדם גם לא יוכל לרמות את עצמו שזהו קשר אמיתי. נטיות הרסניות לא מודעות יכולות להתפוגג רק כאשר האדם מתעמת איתן ומבין אותן. קונפליקט כזה לא יפגע בקשר, שכן באופן אוטומטי, התקשורת תתקיים אז ברמה עמוקה יותר, ויהיו חילופים הדדיים.
 
לעתים קרובות לא ברור לכם מה הופך יחסים לעמוקים ומשמעותיים: האם המדד הוא חילופים הדדיים של רעיונות או חילופים הדדיים של הנאה מינית? שניהם עשויים אמנם להתקיים, אך נוכחותם לא תוביל בהכרח לתקשורת מעמיקה מאוד. המדד האמיתי היחידי הוא עד כמה אתם כנים, עד כמה אתם פתוחים ונטולי הגנות; עד כמה אתם מוכנים להרגיש, להיות מעורבים ולחשוף את עצמכם ואת כל מה שבאמת חשוב לכם. כמה אנשים אתם מכירים, שבפניהם אתם יכולים לבטא את הצער, הצרכים, הדאגות, הכמיהות והשאיפות האמיתיים שלכם? מעטים מאוד, אם בכלל. ככל שאתם מרשים לעצמכם להיעשות מודעים לרגשות אלו, כך גם תמצאו חברים נוספים שאותם תוכלו לשתף ברגשותיכם, ואשר את חייהם תהיו מסוגלים להבין באמת.
 
אם אתם מסתירים דברים מפני עצמכם, כיצד תוכלו לומר לאחרים את אשר אינכם מעיזים להודות בו בפני עצמכם? בכך אתם גוזרים על עצמכם חיי בידוד וחוסר הגשמה. זו הסיבה לדגש הרב שאנו שמים, בעבודת ההתמרה העצמית שלנו, על הצורך להכיר בָּאמת בפני עצמכם. רק אז יכולים אתם להתחיל לפתח יחסים אמיתיים במקום מזויפים, ולחיות חיים מלאים. אפילו התייחסותכם להיבטים אחרים של החיים, כמו אמנות, טבע או רעיונות, תלבש צורות חדשות ומלאות חיים, בעוד שקודם לכן אולי השתמשתם בהם כדי להימנע מרגשות מטרידים.
 
ניתן לבלבל בין יחסים ותקשורת אמיתיים לבין דחף כפייתי ילדותי לומר את הכל לכולם. אתם עשויים לשתף ברגשותיכם ללא הבחנה ולסכן את עצמכם, מתוך מחשבה מוטעית שגילוי לב נוֹאָל, חשיפה לא נבונה או "כנות" אכזרית הם הוכחה לפתיחות ולנכונות שלכם ליצור מערכות יחסים. לאמיתו של דבר, התנהגות כזו אינה אלא מַסווֶה להסתגרוּתכם ברמה נסתרת יותר ובדרך מתוחכמת יותר. כך אתם מצליחים ליצור "הוכחה" שלא משתלם לגלות מעורבות.
 
בעזרת הבנה עצמית אמיתית, המובילה לשחרור מן הכלא שיצרתם בעצמכם, תהליך הגילוי העצמי שלכם ייעשה ללא מאמץ, והיחסים שתיצרו עם אחרים לא יהיו מאולצים. אתם תבחרו אינטואיטיבית באנשים הנכונים, בהזדמנויות הנכונות ובדרך הנכונה. טעויות מזדמנות בשיפוט לא ימוטטו אתכם ולא ידחקו אתכם למסתור. אולם תהליך הצמיחה האורגני אל החופש, מתרחש רק באופן הדרגתי, ורק לאחר שהתחלתם לבקש לכם דרך לידיעה עצמית.
 
תכופות, פסיכיאטרים מאבחנים אנשים על פי יכולתם להתייחס ועל פי העומק ומידת המשמעות של יחסיהם. נמצא שלחלק מהסובלים מהפרעות חמורות קל יותר לקבל עזרה מאשר לאלה שהפרעתם פחות בולטת, משום שהאחרונים יכולים לרמות את עצמם ולהעמיד פנים שהדברים אינם כה גרועים וכך להמשיך ולהסתתר מפני האמת הפנימית. תחבולה זו אינה אפשרית עבור מי שמופרעים יותר. לכן הם מגיעים לנקודה שמחייבת אותם לבחור: האם לבחון בכנות את חייהם הפנימיים, ללא הונאה עצמית, או שלא לעשות כן. הם עלולים אמנם לחוות משבר קשה, שידחה את מועד העימות העצמי; אבל הם קרובים יותר לנקודת ההכרעה, שעשויה להגיע רק בחייהם הבאים, מאשר האדם הפחות נוירוטי, שממשיך להתחמק מעימות עצמי.
 
לרבים מכם, ידידַי, אין מושג ברור מה פירוש להתייחס או לאהוב באמת. תשומת הלב העיקרית שלכם מרוכזת סביב עצמכם. אם יחסכם לאחרים הוא חברותי, אין זה תהליך ספונטני וטבעי אלא מלאכותי וכפייתי. אך החום הטבעי והדאגה לאחרים יתעוררו, אם תתמידו בדרך זו. כל עוד אינכם מסוגלים להודות כי אתם בני אנוש וכי אתם זקוקים לעזרה כדי לחשוף את פגיעותכם, אינכם יכולים ליצור מערכות יחסים אמיתיות. לפיכך, חייכם ייוותרו ריקים, לפחות במספר תחומים חשובים.
 
 
 
וכעת נעבור לשאלותיכם.
 
שאלה: האם מערכת יחסים שמשתנה, ואדם השואף למערכות יחסים רבות, מצביעים על התייחסות בריאה? מה לגבי חיפוש אחרי גיוון וזרימה?
 
תשובה: זו שוב אחת מאותן שאלות שעליהן אי אפשר לענות ב"כן" או "לא". גם יחסים שעוברים שינויים וגם השאיפה לגיוון עשויים להצביע על מניעים בריאים או לא בריאים. לעתים קרובות מדובר בשילוב. יש להיזהר מפשטנות. העובדה שיחסים משתנים לרעה אינה מצביעה בהכרח על נסיגה או קיפאון. זו עשויה להיות תגובה זמנית, הכרחית, לצייתנות חולנית, להזדקקות נואשת לחיבה או לכל קשר נוירוטי חד צדדי אחר. כדי שיחסים בריאים יוכלו להתקיים בין שני אנשים שהיו קשורים זה לזה באמצעות מגוון של עיוותים הדדיים, סערה זמנית פנימית או חיצונית שכזו עשויה למלא את אותו התפקיד המאזן שממלאות סופות רעמים או רעידות אדמה בטבע.
 
יכולתם של יחסים להפוך לבריאים וחופשיים תלויה בשני הצדדים. יחסים נינוחים כלפי חוץ, נטולי חיכוכים לכאורה, אינם בהכרח סימן לבריאות ולמשמעות הפנימית של הקשר. בדיקה מקרוב של מערכות היחסים ומשמעותן היא התשובה היחידה. לעולם לא ניתן להכליל. כששני אנשים צומחים יחדיו בכל סוג של יחסים - שותפות, אהבה, ידידות - עליהם לעבור דרך שלבים שונים. אם יש להם הבנה מספקת לגבי עצמם ולא רק לגבי האחר, יחסים כאלה ילכו ויתבססו ויישאו יותר ויותר פרי.
 
חיפוש אחר מגוון של מערכות יחסים
באשר לחיפוש אחר גיוון, גם זה תלוי במניע האמיתי. אם החיפוש אחר גיוון נעשה בפזיזות, בכפייתיות, בעיקר מתוך פחד, רכושנות, תאוותנות, אי יכולת להתקשר לאדם יחיד כלשהו, ובגללם האדם ממלא את החוסר בקשרים שטחיים מרובים; אם מחפשים ללא הרף אנשים אחרים כדי להתגונן מפני נטישה, או מפני תלות באנשים המעטים שאיתם דווקא קיים קשר עמוק, למותר לציין שהחיפוש מצביע על נטיות לא בריאות. אך אם מחפשים אחר גיוון ברוח חופשית, בגלל העושר הטמון בבני אדם שונים ולא כדי להשתמש בקשר אחד כנגד האחר, אזי החיפוש הוא בריא. לעתים קרובות מתקיימים שני המניעים. אך גם במקרה הראשון, ייתכן שעולה צורך זמני בגיוון, כתגובה למצב קודם של הסתגרות. ייתכן אפוא שהחיפוש אחר גיוון הוא צעד לקראת הבראה. ביטוי שלילי הוא לעתים קרובות סימן לשלב מעבר חיובי.
 
מניפולציה
שאלה: מהו מקומה של אהבה אמיתית בין שני אנשים המעוניינים להיות בקשר, אך משתמשים במניפולציות רבות? האם האהבה ממוססת את המניפולציה?
 
תשובה: במידה שבה אדם מרגיש צורך להשתמש במניפולציה, שהיא אמצעי הגנה לא מודע, באותה המידה לא יכולה להתקיים אהבה אמיתית. שני מושגים אלה שוללים זה את זה הדדית. הצורך המדומה במניפולציה, אם תבחנו אותו, נובע מפחד אנוכי ומזהירות יתר מפני התמסרות לרגשות ולקיום. מניפולציה אינה מאפשרת אהבה, אף כי מידה מסוימת של אהבה אמיתית עשויה בכל זאת להתקיים.
 
אם האהבה גדולה יותר מן העיוות, היא זו שתכריע את הכף, וכך היחסים יהיו פחות בעייתיים. תחומים בעייתיים יכולים לבוא על פתרונם רק באמצעות הבנה. אז יכולה האהבה לפרוח. אך כאשר שוררים חשֵכה, בלבול וסירוב לפגוש את המציאות, אהבה איננה יכולה להתממש. עצם העובדה שאתם אוהבים אין די בה כדי למוסס את כל הזרמים והעיוותים השליליים, את כל הקונפליקטים והפחדים, את אמצעי ההגנה הלא מודעים והמניפולציות. אין זה פשוט כל כך.
 
למעשה קל מאוד לאמוד את היכולת שלכם לקיים מערכת יחסים: חייכם בעולם החיצון מספקים לכם רמזים רבים, אם רק תוכלו להבין אותם. כשקיימת בעייתיות ביחסים, עיוותים לא מודעים מתקיימים אצל שני הצדדים. האחד מאשים את השני או מתפלש בהאשמה עצמית. נדרשים זמן והבנה כדי להכיר בכך שטעות אחת איננה מבטלת את רעותה; ששני בני הזוג אחראים לכל הבעיות המתקיימות בקשר. להבנה כזו יש תמיד השפעה משחררת מאוד, מעצם זה שהיא אמיתית. האמת תשחרר אתכם מאשמה ומהצורך להאשים ולשפוט.
 
שאלה: האין זה לעתים קל יותר להיות בקשר עם אדם פחות קרוב? כלפי אדם כזה אנו פחות ביקורתיים.
 
תשובה: ובכן, כמובן. זו רק ההוכחה לכך שאין מדובר ביחסים אמיתיים, אלא שטחיים. יחסים אמיתיים משמעם מעורבות, ובכך אין הכוונה שיש להתמקד בהיבטים ובזרמים השליליים דווקא. מעורבות פירושה נכונות להסתכן בכל הווייתך. יחסים הכוללים מעורבות עמוקה מועדים לסבול מחיכוכים, משום שאצל שני הצדדים קיימים הרבה מאוד תחומים בעייתיים, שאינם מוכרים ואינם פתורים. לכן, כל חיכוך עשוי להפוך לקרש קפיצה אם נתייחס אליו בגישה בונה. אינני מתכוון שעליכם לקיים רק יחסים עמוקים כאלה. הדבר אינו אפשרי ולא מציאותי. אך חייבות להתקיים מספר מערכות יחסים שונות זו מזו, כדי שתוכלו להרגיש שחייכם דינמיים ופוריים.
 
הנזק שבציפיות לא מודעות
ליתר דיוק אוסיף ואומר, כי ציפיות, דרישות ותביעות לא מודעות זורעות הרס במערכות יחסים; ולא משום שכל הציפיות הן בהכרח "לא מוצדקות", אלא משום שהן רוחשות מתחת לפני השטח וגורמות למתיחוּת הדדית כאשר הן מתנגשות בדרישותיו של השני. דרישות מסוימות הן באמת לא מוצדקות ולא סבירות - וניתן לזהותן ככאלה רק כאשר הן עולות אל פני השטח של המודעות. אבל גם ציפיות מוצדקות יגרמו לבעיות אם אינכם מודעים להן.
 
אסיים בברכות מיוחדות לכל מי ששומע או קורא מילים אלו, לכל מי שמצטרף לעבודה זו עכשיו, לכל מי שמצוי בה זה מכבר או שיצטרף אליה בעתיד. אני נפרד מכם באהבה וחוֹם, ועם הבטחה לעזרה ממשית, שתוכל להגיע אליכם ככל שתכירו בהתנגדותכם למודעות עצמית. התאזרו בנכונות להכיר ברציונליזציות שלכם, שמרחיקות אתכם מן האמת ומן המציאות שבתוככם, ואשר מונעות מכם לצמוח לכלל חיים משמעותיים. מי ייתן ותלמדו לדעת שהחיים הם מבורכים. זרימת החיים מתמידה, והצורך בפחד קיים רק מנקודת ראותכם המוגבלת. ככל שתסירו את כבלי העיוורון שיצרתם בעצמכם, כך תחוו יותר מן האמת שבמילים אלו. היו מבורכים, היו באלוהים.