"והיו השניים לאחד" - מילים הנשמעות לעתים קרובות בטקסי נישואים - מתייחסות להרבה יותר מאשר לשני אנשים המתחילים חיים משותפים. זוהי הצהרה קוסמית. "שניים" - דוּאליות - הוא המצב הבסיסי של קיומנו על פני האדמה, ו"אחד" הוא מצב האחדות ממנו הפרדנו את עצמנו ואשר אליו אנו כמהים לחזור.
מאחר שמצב הדואליות הוא פיצול מן האחדות, מגן העדן, הוא מכיל כאב. אנו כמהים לחזור למצב האושר האבוד. להתמיר בתוכנו את הדבר אשר גורם לנפרדותנו ולאי יכולתנו להתייחס כראוי לאחרים ולאפשר את הזרימה הבלתי מופרעת של אהבה, זו המטרה של הנתיב ליצירת אחדות.
כל נתיב רוחני מתווה דרך המובילה מניכור עצמי לגילוי עצמי ולפיכך לגילוי האלוהות. ההרצאות בספר זה עוקבות אחר מסורות אזוטריות קדומות, ועם זאת הן עדכניות בהבנתן המעודנת את הפסיכולוגיה האנושית. האחדות מכילה את הכל, ולכן היא מכילה גם את העקרונות האלוהיים המצויים בבסיס הדואליות הארצית שלנו: האנרגיות הגבריות והנשיות אשר אנו, גברים ונשים, הננו הביטוי שלהן בשר ודם. הפרקים המובאים בחלק הראשון של הספר מתארים עקרונות קוסמיים אלו ומסבירים כיצד הם מתייחסים למשמעות הרוחנית ולפסיכולוגיה של יחסי גבר־אישה.
מנקודת ראות רחבה זו, המאמצים שכולנו משקיעים כדי למצוא שותף לאהבה, כדי לשמור על חיותה של אהבה זו ולהמשיך להעמיק אותה, מקבלים עומק ומשמעות נוספים: במאמצים אלו לא רק שאנו מתגברים על הפחד שלנו מפני ויתור על מצב של נפרדות כדי לאפשר לעצמנו חיים עשירים ושמחים יותר, אלא אנו נעשים גם שותפים לבורא בתנועה קוסמית גדולה, זו של האבולוציה המתמשכת של היקום. כמיהתנו לאיחוד עמוק ואוהב עם אדם אחר היא כה חזקה וכובשת, בגלל משמעותה הקוסמית. כאן מתגלה הקשר בין חיינו האישיים, החולפים, לבין המציאות הרחבה יותר שמקיפה אותנו.
הבנת תפקידם של העיקרון הגברי והעיקרון הנשי ביקום תעשיר במידה רבה את הבנתכם בנוגע למשמעות הכמיהה האישית שלכם לאיחוד עמוק יותר באהבה לאדם אחר. עופו עמנו על כנפי הדמיון אל יקום חדש, היו נוסעים קוסמיים וחזרו עם תובנות חדשות ותקווה חדשה.
ג'. ס.
1. יחסים
ברוכים הבאים, ידידַי היקרים. אני מקבל את פניכם ומברך אתכם. "מה הם החיים?" שואלים אנשים רבים. החיים הם מערכות יחסים, ידידַי. אפשר לתת תשובות אחרות, וכולן עשויות להיות נכונות. אך מעל לכל, החיים הם מערכות יחסים. אם אינכם מתייחסים כלל, אינכם חיים. חייכם, או מערכות היחסים שלכם, תואמים את העמדות שלכם. אתם יכולים להתייחס בצורה חיובית או שלילית, אך ברגע שאתם מתייחסים, אתם חיים. זו הסיבה לכך שאדם המתייחס לאחרים באופן שלילי הוא בעל חיוּת רבה יותר מאדם שיחסיו מועטים. יחסים הרסניים מובילים לשיא, שמוכרח בסופו של דבר למוסס את ההרסנות. אך אי התייחסות, בדרך כלל תחת מסווה של שלווה מזויפת, נמצאת ברמה נמוכה יותר של הרצף.
כל סבל נפשי מונע התייחסות לאחרים. התייחסות פורייה יכולה להתקיים רק במידה שבה הנפש בריאה וחופשית. אך ראשית יש להבין באופן עמוק יותר מה היא התייחסות.
תכנית האבולוציה
עליכם לזכור, כי תכנית האבולוציה כולה עוסקת באיחוד, בחיבור בין תודעות אינדיבידואליות, שכן רק בדרך זו ניתן לוותר על מצב הנפרדות. איחוד עם רעיון מופשט, עם אלוהים לא מוחשי, או איחוד כתהליך שכלי, איננו איחוד אמיתי. רק המגע הממשי בין שני אנשים יוצר באישיות השלמה את התנאים הדרושים לאיחוד ואחדות פנימיים אמיתיים. לכן, משיכה זו מתבטאת ככוח עצום, שמניע אנשים זה כלפי זה והופך את מצב הנפרדות לכואב וריק. כוח החיים רווּי אם כן לא רק במשיכה לאחרים, אלא גם בהנאה עילאית. חיים והנאה חד הם. חיים, הנאה, מגע עם אחרים, איחוד עם אחרים - אלה מטרותיה של התכנית הקוסמית.
יחסים עם כל הקיים
אתם רגילים לקשר את המילה "יחסים" רק לבני אדם. אך למעשה, מושג זה נוגע לכל דבר, גם לחפצים חסרי תנועה, למושגים ולרעיונות. ניתן לייחס אותו למצבי חיים, לעולם, לעצמכם, למחשבותיכם ולעמדותיכם. כמידת ההתייחסות שלכם, כך לא תרגישו מתוסכלים אלא תהיה לכם תחושת מימוש.
טווח האפשרויות להתייחסות הוא רחב ביותר. הבה נתחיל בצורת הקיום הנמוכה ביותר על פני האדמה, המינרלים. כיוון שמינרל הוא חסר תודעה, אתם עשויים לחשוב שהוא איננו מתייחס. אין זה נכון. כיוון שהוא חי, הוא מתייחס, אך דרגת ההתייחסות שלו מוגבלת לדרגת החיים שלו, או ליתר דיוק, הוא מינרל כיוון שאינו מסוגל להתייחס יותר. המינרל מתייחס בכך שהוא מאפשר לאחרים לתפוס את קיומו ולהשתמש בו. לכן הוא מתייחס באופן פסיבי לחלוטין. יכולת ההתייחסות של חיה היא הרבה יותר דינמית. היא מגיבה באופן פעיל לחיות אחרות, לטבע ולבני אדם.
היכולת להתייחס תלויה ברמת התודעה
טווח היכולת להתייחס בקרב בני אדם הוא רחב הרבה יותר מכפי שביכולתכם לשער. הבה נתחיל עם אלו המצויים בתחתית הסולם האנושי. אלו הם האדם הבלתי שפוי, שיש לבודדו בהסגר, או הפושע שאיננו שונה ממנו בהרבה. שניהם מכוּנסים בעצמם לחלוטין, חיים בבידוד פנימי וחיצוני. הם כמעט לא מסוגלים להתייחס לבני אדם אחרים. אך כיוון שהם חיים, הם חייבים להמשיך להתייחס בדרך כלשהי. לכן הם מתייחסים להיבטים אחרים של החיים: לחפצים, לסביבה (גם אם בדרך השלילית ביותר), למזון, לתפקודים גופניים מסוימים, אולי אפילו לרעיונות מסוימים, לאמנות או לטבע. יהיה זה מועיל מאוד, ידידַי, לחשוב על החיים ועל אנשים מנקודת מבט זו. העמקה בנושא זה תעזור לכם מאוד ותגביר את הבנתכם בנוגע לדברים רבים, ובמיוחד בנוגע לחייכם אתם.
כעת, לשם הניגוד, הבה ניגש מיד לצורה האנושית הגבוהה ביותר. מדובר באנשים שמתייחסים באופן מלא; שמגלים מעורבות עמוקה עם אחרים; שאינם מפחדים ממעורבות; שאין להם כל מעטה המגן מפני התנסות ורגשות. לכן הם אוהבים. הם מרשים לעצמם לאהוב. בסופו של דבר, היכולת לאהוב תלויה ברצון הפנימי ובנכונות לאהוב. אנשים המשתייכים לקטגוריה זו אינם אוהבים רק באופן מופשט וכללי, אלא הם אוהבים באופן אישי ומוחשי, בלי קשר לסיכון. אנשים כאלה אינם בהכרח צדיקים או קדושים והם רחוקים מלהיות מושלמים. יש להם חסרונות משלהם. הם עשויים לטעות לפעמים, ועשויים לחוש רגשות שליליים. אבל בסך הכל, הם אוהבים, הם מתייחסים ואינם פוחדים ממעורבות. הם שחררו את עצמם מהגנותיהם. חייהם של אנשים כאלה, למרות אכזבות או כישלונות מזדמנים, עשירים במערכות יחסים פוריות ומשמעותיות.
מה הם החיים עבור האדם הממוצע? החיים הם צירוף של אפשרויות רבות. אדם עשוי להיות חופשי יחסית ולהתייחס היטב בתחומים מסוימים בחייו, אך להיות חסום במידה רבה בתחומים אחרים. רק תובנה אישית עמוקה תאפשר לכם למצוא את האמת שלכם בנושא זה. כשיחסים נראים טובים על פני השטח אך הם חסרי עומק ומשמעות פנימית, אזי קל מאוד לרמות את עצמכם ולומר: "ראו כמה חברים טובים יש לי! אין כל בעיה במערכות היחסים שלי! ועדיין אני בודד, אני לא מאושר ולא מגשים את עצמי". אם זהו מצבכם, לא ייתכן שמערכות היחסים שלכם טובות או שאתם מוכנים באמת להתייחס. אינכם יכולים להיות בודדים ואומללים אם מערכות היחסים שלכם כנות ואמיתיות.
מצד שני, אם הדרך שבה אתם מתייחסים ממלאת עבורכם תפקיד שטחי בלבד, אזי היא עשויה להיות נעימה ולהסיח את הדעת, אך גם רדודה במידת מה. העצמי האמיתי לעולם אינו נחשף, ולכן אינכם מממשים את עצמכם. בכך אתם גם מונעים מאחרים מלהתייחס אליכם, ואינכם נותנים להם את מה שהם מחפשים, בין אם הם יודעים זאת או לא. דבר זה נובע מהפחד הלא מודע שלכם מחשיפה, הפחד לאפשר לחבריכם להכיר את הקונפליקטים הפנימיים שלכם. כל עוד אינכם מוכנים ליישב קונפליקטים אלה, לא יכולות להיות לכם מערכות יחסים משמעותיות, ולכן אתם בהכרח נותרים לא מסופקים.
האדם הממוצע ניחן במידה מסוימת של יכולת ונכונות למעורבות ולקשר, אך לא במידה מַספקת. התקשורת והחילופים הדדיים מתרחשים ברמה שטחית בלבד. זרמים לא מודעים משפיעים על הצדדים המעורבים, וכאשר היחסים השטחיים הם יחסים קרובים, במוקדם או במאוחר זרמים אלה יגרמו להפרעה. אם היחסים השטחיים אינם הופכים ליחסים קרובים, שום דבר לא יקרה, אך האדם גם לא יוכל לרמות את עצמו שזהו קשר אמיתי. נטיות הרסניות לא מודעות יכולות להתפוגג רק כאשר האדם מתעמת איתן ומבין אותן. קונפליקט כזה לא יפגע בקשר, שכן באופן אוטומטי, התקשורת תתקיים אז ברמה עמוקה יותר, ויהיו חילופים הדדיים.
לעתים קרובות לא ברור לכם מה הופך יחסים לעמוקים ומשמעותיים: האם המדד הוא חילופים הדדיים של רעיונות או חילופים הדדיים של הנאה מינית? שניהם עשויים אמנם להתקיים, אך נוכחותם לא תוביל בהכרח לתקשורת מעמיקה מאוד. המדד האמיתי היחידי הוא עד כמה אתם כנים, עד כמה אתם פתוחים ונטולי הגנות; עד כמה אתם מוכנים להרגיש, להיות מעורבים ולחשוף את עצמכם ואת כל מה שבאמת חשוב לכם. כמה אנשים אתם מכירים, שבפניהם אתם יכולים לבטא את הצער, הצרכים, הדאגות, הכמיהות והשאיפות האמיתיים שלכם? מעטים מאוד, אם בכלל. ככל שאתם מרשים לעצמכם להיעשות מודעים לרגשות אלו, כך גם תמצאו חברים נוספים שאותם תוכלו לשתף ברגשותיכם, ואשר את חייהם תהיו מסוגלים להבין באמת.
אם אתם מסתירים דברים מפני עצמכם, כיצד תוכלו לומר לאחרים את אשר אינכם מעיזים להודות בו בפני עצמכם? בכך אתם גוזרים על עצמכם חיי בידוד וחוסר הגשמה. זו הסיבה לדגש הרב שאנו שמים, בעבודת ההתמרה העצמית שלנו, על הצורך להכיר בָּאמת בפני עצמכם. רק אז יכולים אתם להתחיל לפתח יחסים אמיתיים במקום מזויפים, ולחיות חיים מלאים. אפילו התייחסותכם להיבטים אחרים של החיים, כמו אמנות, טבע או רעיונות, תלבש צורות חדשות ומלאות חיים, בעוד שקודם לכן אולי השתמשתם בהם כדי להימנע מרגשות מטרידים.
ניתן לבלבל בין יחסים ותקשורת אמיתיים לבין דחף כפייתי ילדותי לומר את הכל לכולם. אתם עשויים לשתף ברגשותיכם ללא הבחנה ולסכן את עצמכם, מתוך מחשבה מוטעית שגילוי לב נוֹאָל, חשיפה לא נבונה או "כנות" אכזרית הם הוכחה לפתיחות ולנכונות שלכם ליצור מערכות יחסים. לאמיתו של דבר, התנהגות כזו אינה אלא מַסווֶה להסתגרוּתכם ברמה נסתרת יותר ובדרך מתוחכמת יותר. כך אתם מצליחים ליצור "הוכחה" שלא משתלם לגלות מעורבות.
בעזרת הבנה עצמית אמיתית, המובילה לשחרור מן הכלא שיצרתם בעצמכם, תהליך הגילוי העצמי שלכם ייעשה ללא מאמץ, והיחסים שתיצרו עם אחרים לא יהיו מאולצים. אתם תבחרו אינטואיטיבית באנשים הנכונים, בהזדמנויות הנכונות ובדרך הנכונה. טעויות מזדמנות בשיפוט לא ימוטטו אתכם ולא ידחקו אתכם למסתור. אולם תהליך הצמיחה האורגני אל החופש, מתרחש רק באופן הדרגתי, ורק לאחר שהתחלתם לבקש לכם דרך לידיעה עצמית.
תכופות, פסיכיאטרים מאבחנים אנשים על פי יכולתם להתייחס ועל פי העומק ומידת המשמעות של יחסיהם. נמצא שלחלק מהסובלים מהפרעות חמורות קל יותר לקבל עזרה מאשר לאלה שהפרעתם פחות בולטת, משום שהאחרונים יכולים לרמות את עצמם ולהעמיד פנים שהדברים אינם כה גרועים וכך להמשיך ולהסתתר מפני האמת הפנימית. תחבולה זו אינה אפשרית עבור מי שמופרעים יותר. לכן הם מגיעים לנקודה שמחייבת אותם לבחור: האם לבחון בכנות את חייהם הפנימיים, ללא הונאה עצמית, או שלא לעשות כן. הם עלולים אמנם לחוות משבר קשה, שידחה את מועד העימות העצמי; אבל הם קרובים יותר לנקודת ההכרעה, שעשויה להגיע רק בחייהם הבאים, מאשר האדם הפחות נוירוטי, שממשיך להתחמק מעימות עצמי.
לרבים מכם, ידידַי, אין מושג ברור מה פירוש להתייחס או לאהוב באמת. תשומת הלב העיקרית שלכם מרוכזת סביב עצמכם. אם יחסכם לאחרים הוא חברותי, אין זה תהליך ספונטני וטבעי אלא מלאכותי וכפייתי. אך החום הטבעי והדאגה לאחרים יתעוררו, אם תתמידו בדרך זו. כל עוד אינכם מסוגלים להודות כי אתם בני אנוש וכי אתם זקוקים לעזרה כדי לחשוף את פגיעותכם, אינכם יכולים ליצור מערכות יחסים אמיתיות. לפיכך, חייכם ייוותרו ריקים, לפחות במספר תחומים חשובים.
וכעת נעבור לשאלותיכם.
שאלה: האם מערכת יחסים שמשתנה, ואדם השואף למערכות יחסים רבות, מצביעים על התייחסות בריאה? מה לגבי חיפוש אחרי גיוון וזרימה?
תשובה: זו שוב אחת מאותן שאלות שעליהן אי אפשר לענות ב"כן" או "לא". גם יחסים שעוברים שינויים וגם השאיפה לגיוון עשויים להצביע על מניעים בריאים או לא בריאים. לעתים קרובות מדובר בשילוב. יש להיזהר מפשטנות. העובדה שיחסים משתנים לרעה אינה מצביעה בהכרח על נסיגה או קיפאון. זו עשויה להיות תגובה זמנית, הכרחית, לצייתנות חולנית, להזדקקות נואשת לחיבה או לכל קשר נוירוטי חד צדדי אחר. כדי שיחסים בריאים יוכלו להתקיים בין שני אנשים שהיו קשורים זה לזה באמצעות מגוון של עיוותים הדדיים, סערה זמנית פנימית או חיצונית שכזו עשויה למלא את אותו התפקיד המאזן שממלאות סופות רעמים או רעידות אדמה בטבע.
יכולתם של יחסים להפוך לבריאים וחופשיים תלויה בשני הצדדים. יחסים נינוחים כלפי חוץ, נטולי חיכוכים לכאורה, אינם בהכרח סימן לבריאות ולמשמעות הפנימית של הקשר. בדיקה מקרוב של מערכות היחסים ומשמעותן היא התשובה היחידה. לעולם לא ניתן להכליל. כששני אנשים צומחים יחדיו בכל סוג של יחסים - שותפות, אהבה, ידידות - עליהם לעבור דרך שלבים שונים. אם יש להם הבנה מספקת לגבי עצמם ולא רק לגבי האחר, יחסים כאלה ילכו ויתבססו ויישאו יותר ויותר פרי.
חיפוש אחר מגוון של מערכות יחסים
באשר לחיפוש אחר גיוון, גם זה תלוי במניע האמיתי. אם החיפוש אחר גיוון נעשה בפזיזות, בכפייתיות, בעיקר מתוך פחד, רכושנות, תאוותנות, אי יכולת להתקשר לאדם יחיד כלשהו, ובגללם האדם ממלא את החוסר בקשרים שטחיים מרובים; אם מחפשים ללא הרף אנשים אחרים כדי להתגונן מפני נטישה, או מפני תלות באנשים המעטים שאיתם דווקא קיים קשר עמוק, למותר לציין שהחיפוש מצביע על נטיות לא בריאות. אך אם מחפשים אחר גיוון ברוח חופשית, בגלל העושר הטמון בבני אדם שונים ולא כדי להשתמש בקשר אחד כנגד האחר, אזי החיפוש הוא בריא. לעתים קרובות מתקיימים שני המניעים. אך גם במקרה הראשון, ייתכן שעולה צורך זמני בגיוון, כתגובה למצב קודם של הסתגרות. ייתכן אפוא שהחיפוש אחר גיוון הוא צעד לקראת הבראה. ביטוי שלילי הוא לעתים קרובות סימן לשלב מעבר חיובי.
מניפולציה
שאלה: מהו מקומה של אהבה אמיתית בין שני אנשים המעוניינים להיות בקשר, אך משתמשים במניפולציות רבות? האם האהבה ממוססת את המניפולציה?
תשובה: במידה שבה אדם מרגיש צורך להשתמש במניפולציה, שהיא אמצעי הגנה לא מודע, באותה המידה לא יכולה להתקיים אהבה אמיתית. שני מושגים אלה שוללים זה את זה הדדית. הצורך המדומה במניפולציה, אם תבחנו אותו, נובע מפחד אנוכי ומזהירות יתר מפני התמסרות לרגשות ולקיום. מניפולציה אינה מאפשרת אהבה, אף כי מידה מסוימת של אהבה אמיתית עשויה בכל זאת להתקיים.
אם האהבה גדולה יותר מן העיוות, היא זו שתכריע את הכף, וכך היחסים יהיו פחות בעייתיים. תחומים בעייתיים יכולים לבוא על פתרונם רק באמצעות הבנה. אז יכולה האהבה לפרוח. אך כאשר שוררים חשֵכה, בלבול וסירוב לפגוש את המציאות, אהבה איננה יכולה להתממש. עצם העובדה שאתם אוהבים אין די בה כדי למוסס את כל הזרמים והעיוותים השליליים, את כל הקונפליקטים והפחדים, את אמצעי ההגנה הלא מודעים והמניפולציות. אין זה פשוט כל כך.
למעשה קל מאוד לאמוד את היכולת שלכם לקיים מערכת יחסים: חייכם בעולם החיצון מספקים לכם רמזים רבים, אם רק תוכלו להבין אותם. כשקיימת בעייתיות ביחסים, עיוותים לא מודעים מתקיימים אצל שני הצדדים. האחד מאשים את השני או מתפלש בהאשמה עצמית. נדרשים זמן והבנה כדי להכיר בכך שטעות אחת איננה מבטלת את רעותה; ששני בני הזוג אחראים לכל הבעיות המתקיימות בקשר. להבנה כזו יש תמיד השפעה משחררת מאוד, מעצם זה שהיא אמיתית. האמת תשחרר אתכם מאשמה ומהצורך להאשים ולשפוט.
שאלה: האין זה לעתים קל יותר להיות בקשר עם אדם פחות קרוב? כלפי אדם כזה אנו פחות ביקורתיים.
תשובה: ובכן, כמובן. זו רק ההוכחה לכך שאין מדובר ביחסים אמיתיים, אלא שטחיים. יחסים אמיתיים משמעם מעורבות, ובכך אין הכוונה שיש להתמקד בהיבטים ובזרמים השליליים דווקא. מעורבות פירושה נכונות להסתכן בכל הווייתך. יחסים הכוללים מעורבות עמוקה מועדים לסבול מחיכוכים, משום שאצל שני הצדדים קיימים הרבה מאוד תחומים בעייתיים, שאינם מוכרים ואינם פתורים. לכן, כל חיכוך עשוי להפוך לקרש קפיצה אם נתייחס אליו בגישה בונה. אינני מתכוון שעליכם לקיים רק יחסים עמוקים כאלה. הדבר אינו אפשרי ולא מציאותי. אך חייבות להתקיים מספר מערכות יחסים שונות זו מזו, כדי שתוכלו להרגיש שחייכם דינמיים ופוריים.
הנזק שבציפיות לא מודעות
ליתר דיוק אוסיף ואומר, כי ציפיות, דרישות ותביעות לא מודעות זורעות הרס במערכות יחסים; ולא משום שכל הציפיות הן בהכרח "לא מוצדקות", אלא משום שהן רוחשות מתחת לפני השטח וגורמות למתיחוּת הדדית כאשר הן מתנגשות בדרישותיו של השני. דרישות מסוימות הן באמת לא מוצדקות ולא סבירות - וניתן לזהותן ככאלה רק כאשר הן עולות אל פני השטח של המודעות. אבל גם ציפיות מוצדקות יגרמו לבעיות אם אינכם מודעים להן.
אסיים בברכות מיוחדות לכל מי ששומע או קורא מילים אלו, לכל מי שמצטרף לעבודה זו עכשיו, לכל מי שמצוי בה זה מכבר או שיצטרף אליה בעתיד. אני נפרד מכם באהבה וחוֹם, ועם הבטחה לעזרה ממשית, שתוכל להגיע אליכם ככל שתכירו בהתנגדותכם למודעות עצמית. התאזרו בנכונות להכיר ברציונליזציות שלכם, שמרחיקות אתכם מן האמת ומן המציאות שבתוככם, ואשר מונעות מכם לצמוח לכלל חיים משמעותיים. מי ייתן ותלמדו לדעת שהחיים הם מבורכים. זרימת החיים מתמידה, והצורך בפחד קיים רק מנקודת ראותכם המוגבלת. ככל שתסירו את כבלי העיוורון שיצרתם בעצמכם, כך תחוו יותר מן האמת שבמילים אלו. היו מבורכים, היו באלוהים.
