הקדמה
ספר זה הוא קריאה לגישה חדשה לשיקום הכפר. ניתן לשפר את סטנדרט החיים והתרבות של העניים המרודים בכפרי העולם בעזרת בנייה שיתופית, המבוססת על דרך חדשה לבנייה כפרית המונית. גישה זאת רחבה בהרבה מהעניינים הטכניים הטהורים המעסיקים את האדריכל. היא כרוכה בשאלות תרבותיות וחברתיות מורכבות ועדינות ביותר, בשאלה הכלכלית, בשאלת היחסים שבין הפרויקט לממשלה ועוד. אין להתעלם מאף אחת מהשאלות האלה, כי כל אחת מהן משפיעה על האחרות, וכל השמטה תעוות את התמונה הכללית. לפיכך, הטקסט עוסק במכלול המלא של הבעיות, כאשר כל עניין מוצג במקומו הטבעי מבחינה הגיונית (לבד מהמידע הטכני הטהור, שכללתי בנספחים), כדי שכל הקוראים, יהיו תחומי העניין או הכישורים המוגדרים שלהם אשר יהיו, יוכלו לתפוס את הפילוסופיה התכנונית המשורטטת כאן בכללותה.
כיוון שהצעותיי נוגעות בעיקר לאיש הכפר, ספרי מוקדש לו. הייתי רוצה להפנותו לו לבדו, ואני מקווה שקרוב היום שבו יוכל לקרוא ולשפוט אותו בעצמו, אך לעת עתה עליי להפנות אותו לאלה המופקדים על רווחתו: לאדריכל, למתכנן, לסוציולוג ולאנתרופולוג, לכל עובדי הציבור בדרג המקומי, המדיני והבינלאומי העוסקים בדיור כפרי וברווחה כפרית, לפוליטיקאים ולממשלות בכל מקום, ולכל מי שמסייע בניסוח מדיניות ממשלתית הנוגעת לכפר.
לא יהיה צודק לסיים את ההקדמה הזאת בלי להכיר תודה לתרומתם של כל אלה אשר סייעו לי בחיבור הספר הזה. במצרים, ד״ר סרוואת אוקשה, ד״ר מגדי ווהבה, מר כריסטופר סקוט, גברת נוואל חסן, מר שפירו דיאמנטיס וד״ר רולנד אליס. בארצות הברית הסתייעתי במלגה ממכון אדלי סטיבנסון ונעזרתי ונהניתי רבות מהעבודה המשותפת עם הצוות ועם מקבלי מלגות אחרים. רעיונותיי מצאו להם בית במכון, ואני מאמין שהרוח שכה ניכרת שם תאפשר לי להגשימם.
חסן פתחי
בשם אללה הרחמן והרחום
הן בראנוכם ויצרנוכם;
ונאמר אל המלאכים: השתחוו לאדם! וישתחוו;
אולם השטן מאן, ויהיה ממספר הבוגדים.
ויאמר אלהים: מה מנעך מהשתחוות כאשר צויתיך?
ויען השטן: טוב אני ממנו, כי אותי בראת מאש ואותו מחומר.
ויאמר אלהים: צא מזה! לא יהיה לך מאומה להתפאר בו;
גש הלאה כי מאסתיך!
ויאמר השטן: המתן לי עד יום התקומה.
ויען אלהים: גם לזה נשאתי פניך.
ויאמר השטן: יען כי גרשתני, אארב לאנשים בדרך הטוב.
אאחזם מפנים ומאחור, מימינם ומשמאלם;
אז תמצא כי רובם יבגדו בך.
הקוראן
