בציפור נפשם

היה מן שקט כזה באוויר, נח על הדרך המאובקת ועל הבריכה הענקית, רוח קלה נשבה מדי פעם וליטפה את הפנים. הרוח נשאה לאוויר ענני אבק בכל פעם שטרקטור עבר, מושך עגלה על דרך העפר בין הבריכות. הקבוצה הלכה לאיטה, דשדשה על דרך העפר בין בריכות הדגים שמימיהן נצצו בשמש שיצאה מבין קרעי העננים.
 השנה הייתה ברוכת גשמים, שנים רבות לא ירדה כמות כזאת של גשם. גם אתמול הגשם ירד כמעט ללא הפסקה, אבל היום התפזרו העננים, ומבין קרעי העננים יצאה השמש. 
היות ואנחנו היינו כבר בחודש מרץ ערב הפסח מיד נעשה מזג האוויר חמים ונעים והאביב השתלט על הכול, בשטח הפתוח בירידה לנחל תנינים שלטה בכול צמחיה פראית ירוקה, עשירה. בראש המולכת בכל החרצית שצבעה בצהוב עז את כל השטח ממש עד האופק ועד ג'יסר א-זרקא. 
 לפתע שמענו זמזום קל בלתי פוסק באוויר, המדריך עזריה שהלך בראש נעמד והפנה את מבטו אל בריכת הדגים הגדולה בצד ימין של הדרך, גם אנו הפנינו את ראשינו לשם, ואז ראינו אותו, מן כדור הפכפך של נוצות וכנפיים מפרפרות, אליו מחובר ראש בצבע שנראה כחול כהה מרחוק ולו מן מקור ענק. 
כל גודלו של העוף המוזר הזה היה כשל שלדג, אפילו קטן יותר. הדבר המדהים ביותר היה שהוא עמד במקום, תלוי באוויר בדיוק באותו מקום כמו הליקופטר קטן.
 "פרפור עקוד", כך נקרא העוף המוזר, אמר עזריה אחרי רגע של שתיקה מעורבת בתדהמה שאחזה בכולנו, כך עמדנו  דקות ארוכות מביטים אל המחזה המוזר.  
   לפתע הפך הכדור המפרפר באוויר את ראשו ומקורו כלפי מטה, כנפיו משוכות לאחור והוא צולל כמו חץ ישר לתוך הבריכה, רגע צלל ונעלם בתוך מימי הבריכה בשקשוק וטפיחה על פני אדוות המים, נעלם לגמרי מן העין, פתאום נורה למעלה כחץ מקשת וטס החוצה לשמיים ובפיו משהו קטן מפרפר, רחוק מדי מכדי להבחין מהו בדיוק הקורבן האומלל שאחז במקורו.