מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי שנולד בשנת 1533, היה בנם של פייר אקיאם, איש צבא, נצר למשפחת סוחרים מהעיר בורדו, ושל אנטואנט דה לופס, מצאצאי האנוסים שהיגרו לצרפת. בתחילת המסה "טעמם של הטוב והרע" הוא כותב על גירוש יהודי ספרד ופורטוגל ועל האנוסים, ומוסיף את הדברים האלה: "אפילו כיום, מאה שנה מאוחר יותר, פורטוגלים מועטים בטוחים בדתם של אלה או בזו של צאצאיהם." ניתן לשער שמונטן היה מודע למוצאו היהודי, אך הוא אינו מזכיר את אמו במסותיו אלא פעמיים. לעומת זאת העריץ את אביו וכתב עליו פעמים רבות.
מישל דה מונטן נודע במסותיו השנונות, שיצאו לאור לראשונה בשנת 1580. מונטן, שנפטר לפני יותר מארבע מאות שנה, עדיין מדבר אלינו במסות אלה, כאילו היה בן שיחנו. מסותיו משקפות את מחשבותיו והגיגיו על המתרחש בנפש האדם ואת יחסו של האדם לחייו ולמותו, וכל אלה גם מתוך ניסיונו האישי. הוא מרבה לצטט מדברי משוררים ופילוסופים יווניים ולטיניים מן העת העתיקה. הוא הכיר על בורייה את ההיסטוריה ואת התרבות של העת העתיקה, והקריאה בו כמוה כטעימה מן הפילוסופיה ומן ההיסטוריה גם יחד.
