"כל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על חיינו הם אשליה. במקרה הטוב, אנחנו מצליחים לספר אותה למישהו אחר." הזונה היפה והחלום על המתים. האיש שהעביר את הכותל המערבי. חמורבי והסקס בנתניה. השינה. ועוד 50 סיפורים, העוסקים במהות המתעתעת של אושר, אהבה, מוות וכאב. הסיפורים בקובץ החדש של עוזי וייל שונים זה מזה. חלקם ריאליסטים וחלקם על גבול המדע הבדיוני, אך לכולם מוזיקה אחת וכשהם מופיעים זה לצד זה הם יוצרים תמונה שלמה.
בסיפור "האיש שהעביר את הכותל המערבי" דוד לוגסי, קבלן שיפוצים שאוהב את הכותל אבל שונא את ירושלים, מחליט אחרי רצח רבין להעביר את הכותל לחוף הים בתל אביב.
"סיפור על הדברים החשובים, אחרי שבוע מר" מספר על ארוחת בוקר בעיירה סקוטית קסומה, ועל רגעים קטנים ונדירים. "אני מביט סביבי..." כותב וייל, "ורואה את לואי ואת מכונת הקפה... ואת הבתים הקטנים, ואת הנהר... ואני יודע שהרגע הזה ייעלם עוד מעט... רגעים כאלה, נעלמים, זה בסדר, בשביל זה הם שם, זה מה שעושה אותם כל כך נדירים, אבל בכל זאת הייתי רוצה לזכור."
עוזי וייל, סופר ועיתונאי, פרסם עד כה שני ספרי פרוזה, שזכו לשבחי הביקורת: "ביום שבו ירו בראש הממשלה" ו"לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים". כמו כן ערך ותירגם את האנתולוגיה "ריימונד קארבר - השירים". וייל כותב ועורך את השער האחורי בעיתון "העיר", וכותב לתיאטרון ולטלוויזיה.
