הקדמה
דרך המל"כ - מוּדעוּת לחיים כ.וּליים (הוליסטיים)
במהלך חיינו אנו שותפים למסע מופלא. לעתים אנו משמשים בו כמורי דרך לאחרים, לעתים אחרים מורים את דרכנו, ופעמים רבות אנו חווים את שני התהליכים יחדיו. הספר דרך המל"כ מיועד לכל מי שמבקש להתפתח כאדם הוליסטי ומחפש כלים להגשמת מטרתו זו. הוא מכוון במיוחד לאותם אירועים שבהם אנו משמשים כמורי דרך לאחרים - כשותפים להתפתחותם, לתהליכי הלמידה וההזדהות שלהם, למצוקותיהם וללבטיהם בתהליך צמיחתם - תוך מתן כבוד ומקום לצמיחתנו האישית מתוך אותם תהליכים.
דרך המל"כ היא תפיסת עולם, צורת חשיבה והתייחסות הוליסטית למצבים השונים שהחיים מזמנים. היא מאפשרת התבוננות מזווית אחרת על חיינו האישיים והמקצועיים ולמידה אמיתית ומשמעותית מכל אירוע. ניתן ללמוד אותה, לתרגל אותה ולהפכה לחלק בלתי נפרד מהשקפת עולמנו והתייחסותנו לסובב אותנו: אירועים, תהליכים ואנשים.
קיימים מקצועות רבים הנתפסים כחלק משליחות וממערך ערכים של עשייה למען האחר. הוראה, רפואה, עבודות סיעוד, ייעוץ וטיפול לסוגיהם השונים מהווים חלק ממקצועות אלו, אולם תהיה זו אשליה להניח כי כל העוסקים בתחומים אלו בפועל, אכן הגיעו אליהם מתוך תחושת שליחות. ידוע כי רבים מהאנשים שהגיעו מתוך ייעוד, נשחקים במהירות וממשיכים לעסוק באותו תחום מכוח האינרציה, וזאת לאחר שאיבדו את הרעננות, את המקוריות ואת תחושת השליחות שאפיינו את תחילת דרכם המקצועית.
מנגד, צרכני שירותי החינוך, הרפואה והייעוץ על כל צורותיו, עדיין זקוקים למורה דרך הבקיא גם בתחומי התוכן וגם בתהליך הנכון. הם מחפשים את הדמות שניתן להזדהות אִתה, זו שמביאה למפגש המשותף מערכת ערכים שהם מעבר להעברת הידע המקצועי, ושמסוגלת ליצור ולאפשר יחסים חמימים ותומכים יותר.
נקודת המוצא של הספר דרך המל"כ היא, כי התחום המקצועי "נטו" נרכש בהשכלה הפורמאלית של אנשי המקצוע, אולם זו, רחבה ככל שתהיה, ממוקדת בעיקר בתחומי התוכן ונרכשת בסביבה הישגית ותחרותית. כמות הידע שיש להכיל היא עצומה, ולפיכך לנושאים הערכיים, האתיים, הפילוסופיים ולתהליכים עמוקים יותר של צמיחה אישית מוקדש זמן מועט - למרות האמירות על חשיבותם.
ספר זה מציע למורי הדרך ולמודרכים תהליך אישי וקבוצתי לקראת מסע לגילוי עצמי על בסיס תפיסת העולם של דרך המל"כ. הוא מהווה אסופה רחבה ועשירה של סדנאות ושל תרגילי "מיקרו", שקובצו מתרבויות המזרח והמערב ומתחומים רבים ומגוּונים ואורגנו ברצף התפתחות הגיוני. כיום משתמשים בהם בהצלחה מרובה בעיקר בתחומי החינוך והייעוץ הארגוני, אך גם בתחומים טיפוליים אחרים. לצד כל תרגיל מתואר גם תהליך הניתוח האישי והקבוצתי - תהליך הלמידה והצמיחה. ניתן לבצע את התרגילים לבד, אם כי הדרך הטובה יותר היא תרגול בקבוצה. בכל מקרה מומלץ לתרגל כל פרק באופן יחידני לפני ביצועו בקבוצה - בדומה למורה דרך הלומד ומנסה את המסלול לפני שהוא מוביל בו את קבוצתו.
לעוסקים במקצועות שבהם לעבודה עם קבוצות יש חשיבות בפני עצמה, כגון מורים, מחנכים, יועצים ארגוניים, מטפלים בקבוצות, מנחי קבוצות ועוד, עשוי הספר להוות לצד הפקת התובנות האישיות גם מקור נפלא לתרגילים מובְנים לעבודה קבוצתית מקצועית. כל האחרים יצאו נשכרים גם מהצמיחה האישית וגם מהבנת התהליכים שחווים הם וכל הבאים עמם במגע בעבודה ובחיים האישיים. לכולם גם יחד מצפה מסע אישי מרתק.
דרך צלחה!
מקומו של המנחה בקבוצה על פי גישת דרך המל"כ
גישת דרך המל"כ לגבי מקומו ומיצובו של המנחה בעבודת הקבוצה נסמכת על מודלים מתרבות הלמידה המסורתית במזרח הרחוק, והיא שונה מהגישה הקלאסית של הדרכה או הנחיית קבוצות.
בגישה הקלאסית קיימת הפרדה ברורה בין הקבוצה למנחה, אשר אינו משתתף בהפעלות החווייתיות של חברי הקבוצה ואיננו מדגים את הביצוע הנדרש. עיקר תפקידה של הקבוצה הוא בעצם הימצאותה בתהליך הלמידה החווייתית תוך כדי השלכת התכנים שעולים בסדנה על חיי היום-יום של המשתתפים.
בגישת דרך המל"כ הקבוצה מספקת את "חומרי הלמידה", בעוד המנחה - נוסף לעבודה מתודית מקצועית - מביא לקבוצה את חכמתו, ידע תיאורטי וניסיון.
בגישה הקלאסית עיקר תפקידו של המנחה מתמקד בהבניית תהליך חווייתי משמעותי, שיביא את הקבוצה ליעדים מסוימים שהוגדרו לו מראש. בדרך המל"כ היעדים נקבעים במהלך המסע תוך הקפדה על ארבעה הדגשים מרכזיים:
בגישה הקלאסית המנחה מכיר היטב, מתחילתם ועד סופם, את התהליכים שעוברת הקבוצה ככלל ואת אלה שחווה הפרט כחלק מהקבוצה, ובעת הצורך הוא מסייע בניווט נכון של התהליך. בגישת דרך המל"כ הדגש הוא בתהליך שנבנה תוך כדי עבודה ולא ביעד.
המנחה משמש כ"מאפשר" לקבוצה ולחבריה לחוות את תהליך הלמידה האישית והקבוצתית במלואו, ויוצר את האווירה ואת הביטחון הפסיכולוגי הנדרשים לכך.
במרבית המקרים התכנים שנדונים ומטופלים בסדנה הם אלה שעולים בחלקים החווייתיים שנוצרו למטרה זו. לעתים מביא המנחה לקבוצה תכנים חדשים הנראים לו רלוונטיים, ומבצע סיכומי ביניים והמשגה של נושאים שעלו בתהליך.
על פי התפיסה המקובלת, המנחה משתמש בטכניקות מגוונות של הפעלה, תצפית, שאלות, שתיקה, שיקוף ומתן משוב בשלבים שונים של התהליך, אך הוא אינו מעורב בפועל. הדגש הוא בלמידה מהחוויה האישית של המשתתף ומחברי הקבוצה האחרים. בגישה הקלאסית המנחה הוא הסמכות המקצועית וכזה הוא נשאר.
בגישת דרך המל"כ, לעומת זאת, המנחה הוא גם חלק מהקבוצה. הוא משתתף מהשורה, ותפקידו לתרום אמפתיה, נעימות, סובלנות, קבלה וחוסר שיפוטיות נוסף לידע ולכישורי הנחיה. המנחה מביא לקבוצה ענווה ויוצר אווירה של אמון וכנות בכך שהוא אינו משחק תפקיד, אלא את עצמו בלבד. בעקבות המסע החווייתי שעוברת הקבוצה עם המנחה, נוצרת בדרך כלל מערכת יחסים מאוד חמה ואינטימית ביניהם. ככל שנושאי הסדנה והתהליכים בה עמוקים ואישיים יותר, הקשר שנוצר - חזק יותר.
מנחה טוב אָמוּן גם על עיצוב נכון של תהליך "סגירת" הסדנה לקראת סיומה ועל הפרידה ממנו ומשאר חברי הקבוצה.
ברמה הפילוסופית על המנחה לראות בעיסוקו שליחות. עליו להיות כן, לאפשר את התרחשות הלמידה והצמיחה ולהיות ככל אדם החי את ייעודו: להיות השמש, מקור של אור ועוצמה, להקרין את האנרגיה הטמונה בו ולהוות מקור משיכה. הוא תלמיד ומורה בו בזמן, מתפתח ומפתח, לומד ומלמד. המנחה משמש דוגמה אישית ומקור לחיקוי, המשלב בין עולם הרגש, עולם המחשבה ועולם העשייה. הוא פוסע במסע הארוך אל עצמו ומתוך עצמו תוך כדי עיסוקו בחינוך, בהנחיה ובחונכות.
ברמה הארצית יותר המנחה בגישת דרך המל"כ מביא אל הקבוצה את עצמו ואת מסעו האישי ומהווה דוגמה אישית בכל ההפעלות וההתנסויות שאותן חווים גם שאר המשתתפים, וזאת לא מתוך היותו מדגים את "פתרון בית הספר", אלא כאדם החווה בכל פעם מחדש חוויות המאפשרות לו להמשיך ולצמוח. הוא מודל לחיקוי גם בכך שהוא חושף את נקודות החוזק שלו ואת חולשותיו בפני הקבוצה ממקום של עוצמה פנימית וכנות.
