הקדמה
בספר זה אנסה לגעת בשני נושאים מרכזיים: נושא אחד הוא הטכנולוגיה האנושית והמקום שאליו היא תיקח אותנו; ונושא אחר הוא מצבו של האדם בתוך כל הטכנולוגיה, והמקום שאליו פנינו מועדות בתור יצורי אנוש בעתיד הקרוב והרחוק.
הטכנולוגיה שאנחנו נוגעים בה מפותחת, והיא תהפוך להיות טכנולוגיה אולטרה מודרנית, שבה האדם כבר לא יעמוד במרכז, אלא לצידה של הטכנולוגיה. את הטכנולוגיה אפשר יהיה לקדם לטובת האדם ולשיפור החיים רק עד גבול מסוים, מכיוון שלטכנולוגיה יש גבול. לפעמים הוא נפרץ, ולפעמים הפיזיקה בולמת אותו, שכן על חוקי הפיזיקה אי אפשר לעבור.
הפריצה של חוקי הפיזיקה לא תמיד מתיישבת עם היגיון בריא. הרי לא יכולות להתקיים טכנולוגיות שאינן הגיוניות, אולם מה זה היגיון?
כל דבר שאתה מדמיין הוא לפעמים בר-ביצוע ולפעמים לא. היכולת לחלום היא תוצאה של מציאות מדומה. אם אתה יכול לדמיין את זה, יכול להיות שזה יכול להתגשם.
בספר זה אפרט חוקים מסוימים וכל מיני השערות, ובכלל זה חוקים פיזיקליים שכבר תוארו והוסברו בעבר, אבל הפעם אתן להם פרשנות משלי.
כל השערה, על פי חוקרי העתיד, חוזה את העתיד בדיוק של 70-40 אחוז. בלתי אפשרי לחזות את העתיד, או כל תרחיש אחר, פיזי או רעיוני, באופן מדויק.
בלתי אפשרי לחזות את העתיד יותר מחמש שנים קדימה, ולכן איש לא יודע מה צופן העתיד. ההשערות מקורן במחקרים שנערכו בעבר. חלק מהמחקרים שנערכים כיום במעבדות יצאו לאור בעוד חמש שנים, אז אפשר לחזות רק חמש שנים קדימה.
העבר מלמד אותנו במידה מסוימת על העתיד, אבל בעירבון מוגבל, לכן השערות ומסקנות ניתנות לוויכוח, אבל מאפשרות לנו הצצה אל רעיונות עתידיים.
