אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך

אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך

4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: פברואר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 118 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 58 דק'

אודי שרבני

בכורתי הוא ספרו השישי של אודי שרבני (1976). קדמו לו ספרי הפרוזה למה אתה לא מחייך (מודן, 2011), יש לך בשביל מה (הקיבוץ המאוחד, 2016), צריך לעשות את זה יותר (הקיבוץ המאוחד, 2018), כל קשר בין הדמויות (פרדס, 2023), וספר השירה אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך (הקיבוץ המאוחד, 2020). שרבני זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ' (2009) ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם (2017). ספרו השני נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר (2016).

נושאים

תקציר

בֵּין הָעֲלִיצוּת הָרִאשׁוֹנָה לְתוּגַת הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה –
יֵשׁ וְהָאָדָם מְחַכֶּה לַגִּיל שֶׁבּוֹ הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ יַתְאִים לוֹ
(יֵשׁ שֶׁלֹּא מַגִּיעִים לְכָךְ בְּחַיֵּיהֶם).
אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ?
 
אֲהָבוֹת תּוֹתָבוֹת הָיוּ בְּחַיַּי; נִצְחוֹנוֹת נְדִירִים
עֲצוּבִים מִכִּשְׁלוֹנוֹת חוֹזְרִים.
אֶת כָּל הַטָּעֻיּוֹת אֲנִי מַכְנִיס לַדְּמֻיּוֹת שֶׁלִּי
וְלוֹמֵד מֵהֶן, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לַמִּלְחָמָה הַבָּאָה.
 
אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ?
 
בין עליצות לתוגה, בין תאוות חיים לידיעת המוות, שיריו של אודי שרבני מחפשים איזו אמת,  נקודת אחיזה. משחקי הלשון שבהם, החתירה לניסוח מחדש של המובן מאליו ושל החומק מהכרה, הקריצה לתקשורת ההמונים ובה בעת לחשיבה מטאפיזית מעמיקה, נדמים לעתים כניסיון לגבור על מורא המציאות, אך לעתים – כהיקסמות פשוטה ממנה. הרי הנצח מושג כאן ועכשיו, במראה נערה הרוכבת בשדרה על אופניה, בזמן המעגלי של האופנה המתחלפת. ומסביב גם רוחשות הפוליטיקה, הכלכלה, הזימה, שפע של הזדמנויות לאשליה. על כן, כל הנדמה נכסף ובעל ערך, ובכלל זה מעשה הכתיבה עצמו, מוטל בספק, אבל כל ספק מוביל למסקנה ולפיה האהבה, האפשרות לדבוק בה בלב שלם, היא אולי האמת הראויה היחידה.
 
'אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך' הוא ספר השירה הראשון של אודי שרבני. קדמו לו ספרי הפרוזה 'למה אתה לא מחייך' (2011), 'יש לך בשביל מה' (2016), ו'צריך לעשות את זה יותר' (2018). שרבני הוא זוכה פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם 2017.

פרק ראשון

בקשת מחילה משיר
 
בְּשֵׁם עוֹלַם הַסְּפָרִים, בְּשֵׁם הַקּוֹרְאִים שֶׁהִתְעַסְּקוּ בְּךָ, בְּשֵׁם הַסּוֹפְרִים שֶׁהֻשְׁפַּעְתָּ מֵהֶם וּבְשֵׁם אֵלֶּה שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ עֲלֵיהֶם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה. אִם חַס וְשָׁלוֹם פָּגַמְנוּ אֵיזֶה דָּבָר בַּטָּהֳרָה, בִּנְשִׂיאַת הַמִּטָּה אוֹ בְּתִקּוּן אוֹתִיּוֹתֶיךָ, סְלַח נָא לָנוּ, כִּי שְׁגָגָה הִיא. כָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ הָיָה לִכְבוֹדְךְָ עַל פִּי מִנְהַג הַמָּקוֹם. אָנוּ פּוֹטְרִים אוֹתְךָ מֶהֱיוֹת חָבֵר בְּכָל חֶבְרָה אוֹ אֲגֻדָּה אֵיזוֹשֶׁהִי. לֵךְ בְּשָׁלוֹם וְתָּנוּחַ עַל מִשְׁכָּבְךָ בְּשָׁלוֹם, וְתַּעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִים. הֱיֵה נָא מֵלִיץ טוֹב בְּעַד קוֹרְאֶיךָ, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הָעוֹלָם.
 
אָמֵן.

אודי שרבני

בכורתי הוא ספרו השישי של אודי שרבני (1976). קדמו לו ספרי הפרוזה למה אתה לא מחייך (מודן, 2011), יש לך בשביל מה (הקיבוץ המאוחד, 2016), צריך לעשות את זה יותר (הקיבוץ המאוחד, 2018), כל קשר בין הדמויות (פרדס, 2023), וספר השירה אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך (הקיבוץ המאוחד, 2020). שרבני זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ' (2009) ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם (2017). ספרו השני נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר (2016).

סקירות וביקורות

"אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך" מביא רוח חדשה לשירה הישראלית רן יגיל הארץ 06/08/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
בשלות מאוחרת: על ספר השירים של אודי שרבני שמעון בוזגלו ישראל היום 26/03/2020 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: פברואר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 118 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 58 דק'

נושאים

סקירות וביקורות

"אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך" מביא רוח חדשה לשירה הישראלית רן יגיל הארץ 06/08/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
בשלות מאוחרת: על ספר השירים של אודי שרבני שמעון בוזגלו ישראל היום 26/03/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך אודי שרבני
בקשת מחילה משיר
 
בְּשֵׁם עוֹלַם הַסְּפָרִים, בְּשֵׁם הַקּוֹרְאִים שֶׁהִתְעַסְּקוּ בְּךָ, בְּשֵׁם הַסּוֹפְרִים שֶׁהֻשְׁפַּעְתָּ מֵהֶם וּבְשֵׁם אֵלֶּה שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ עֲלֵיהֶם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה. אִם חַס וְשָׁלוֹם פָּגַמְנוּ אֵיזֶה דָּבָר בַּטָּהֳרָה, בִּנְשִׂיאַת הַמִּטָּה אוֹ בְּתִקּוּן אוֹתִיּוֹתֶיךָ, סְלַח נָא לָנוּ, כִּי שְׁגָגָה הִיא. כָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ הָיָה לִכְבוֹדְךְָ עַל פִּי מִנְהַג הַמָּקוֹם. אָנוּ פּוֹטְרִים אוֹתְךָ מֶהֱיוֹת חָבֵר בְּכָל חֶבְרָה אוֹ אֲגֻדָּה אֵיזוֹשֶׁהִי. לֵךְ בְּשָׁלוֹם וְתָּנוּחַ עַל מִשְׁכָּבְךָ בְּשָׁלוֹם, וְתַּעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִים. הֱיֵה נָא מֵלִיץ טוֹב בְּעַד קוֹרְאֶיךָ, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הָעוֹלָם.
 
אָמֵן.