פצפונת ואנטון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פצפונת ואנטון

פצפונת ואנטון

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • שם במקור: Pünktchen Und Anton
  • תרגום: מיכאל דק
  • איור: ולטר טריאר
  • הוצאה: אחיאסף
  • תאריך הוצאה: 1931
  • קטגוריה: ראשית קריאה, ילדים ונוער
  • מספר עמודים: 148 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 26 דק'

תקציר

פצפונת, ששמה האמיתי הוא לואיזה, היא ילדה שובבה ומלאת-דימיון שחיה עם אביה העסוק, אמה האדישה, שתי משרתות וכלב, בבית עצום בגודלו אך מעט משעמם... יש לה רעיונות שונים ומשונים וכך היא מסתובבת לה ברחובות ברלין עם הכלב פיפקה.

אנטון, הוא ילד עני המטפל באימו החולה, מכבס, מגהץ ואף מבשל, אך הוא עדיין ילד.

יחד הם עוברים הרפתקאות מוזרות. 

 

מהדורה חדשה בתרגום מיכאל דק.

פרק ראשון

מִכְתָּב לַקּוֹרְאוֹת וְלַקּוֹרְאִים,

אֶרִיךְ קֶסְטְנֶר אָהַב לִכְתֹּב הַקְדָּמוֹת וַאֲפִלּוּ צָחַק עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מַחְשִׁיב אֶת הַהַקְדָּמָה כִּמְעַט כְּמוֹ אֶת הַסֵּפֶר. "סֵפֶר בְּלִי הַקְדָּמָה," הוּא כָּתַב, "הוּא כְּמוֹ בַּיִת בְּלִי גִּנָּה קְטַנָּה לְפָנָיו."

בַּהַקְדָּמָה לַסֵּפֶר פִּצְפֹּנֶת וְאַנְטוֹן, שֶׁוַּדַּאי תִּקְרְאוּ אוֹתָהּ עוֹד מְעַט, הוּא מְסַפֵּר עַל כֹּחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁל יְלָדִים, אֲבָל דַּוְקָא בַּסֵּפֶר הַזֶּה הוּא מְתָאֵר מַצָּב אֲמִתִּי שֶׁהָיָה בְּגֶרְמַנְיָה מוֹלַדְתּוֹ לִפְנֵי פְּרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. בַּתְּקוּפָה הַהִיא הָיוּ בְּגֶרְמַנְיָה הֶבְדֵּלִים גְּדוֹלִים בֵּין אֹרַח חַיֵּיהֶם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָזֶה שֶׁל הָעֲנִיִּים. רַק לַאֲנָשִׁים מְעַטִּים הָיָה כֶּסֶף רַב וּרְכוּשׁ, בְּעוֹד לְרֹב הָאֲנָשִׁים לֹא הָיָה כֶּסֶף כְּלָל וְלֹא הָיָה בְּמָה לִקְנוֹת אֹכֶל. לְרֻבָּם גַּם לֹא הָיְתָה עֲבוֹדָה, וְלַמַּצָּב הַזֶּה קוֹרְאִים "אַבְטָלָה". וְהָיָה עוֹד דָּבָר — גִּזְעָנוּת וְשִׂנְאַת זָרִים. בְּגֶרְמַנְיָה הָיוּ שֶׁחָשְׁבוּ כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ גֶּרְמָנִי שָׁוֶה פָּחוֹת מִבֶּן אָדָם אַחֵר, וְרַק מִי שֶׁנּוֹלַד בָּרִיא, גָּבוֹהַּ וּבְלוֹנְדִּינִי רָאוּי לְהֵחָשֵׁב גֶּרְמָנִי. לְזֶה קוֹרְאִים "גִּזְעָנוּת".

בַּחַיִּים, כְּמוֹ בַּסִּפּוּרִים, לֹא תָּמִיד הִסְכִּימוּ הוֹרִים עֲשִׁירִים שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם יִתְחַבְּרוּ עִם יַלְדֵי עֲנִיִּים. קֶסְטְנֶר רָצָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַעֲמָדוֹת בַּחֶבְרָה: מַעֲמָד שֶׁל עֲשִׁירִים וּמַעֲמָד שֶׁל עֲנִיִּים, מַעֲמָד שֶׁל פּוֹעֲלִים וּמַעֲמָד שֶׁל בַּעֲלֵי עֲסָקִים. בַּסֵּפֶר שֶׁלְּפָנֵינוּ הוּא מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַיְּלָדִים הַקּוֹרְאִים אֶת סְפָרָיו לַעֲשׂוֹת לְמַעַן עוֹלָם צוֹדֵק יוֹתֵר.

בִּגְלַל הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַמַּעֲמָדוֹת, בִּגְלַל הָאַבְטָלָה, בִּגְלַל הַגִּזְעָנוּת — וּבִמְיֻחָד שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַנָּאצִים בְּגֶרְמַנְיָה — וְכֵן בִּגְלַל שֶׁהִיטְלֶר, מַנְהִיג מִפְלֶגֶת הַנָּאצִים בְּגֶרְמַנְיָה, רָצָה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעוֹלָם, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. אֲבָל עַל זֶה תִּקְרְאוּ בְּסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה, אִם תִּרְצוּ.

מֵאָז שֶׁכָּתַב קֶסְטְנֶר אֶת פִּצְפֹּנֶת וְאַנְטוֹן בִּשְׁנַת 1931, הָעוֹלָם הִשְׁתַּנָּה לִבְלִי הַכֵּר. יֵשׁ דְּבָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁכְּבָר נִרְאִים מְיֻשָּׁנִים בְּעֵינֵינוּ. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁמּוּזִיקָה הִשְׁמִיעוּ מִתַּקְלִיט בְּצוּרַת צַלַּחַת פְּלַסְטִיק גְּדוֹלָה וּשְׁטוּחָה, שֶׁשָּׂמוּ עָלֶיהָ מָנוֹף קָטָן וּבְקָצֵהוּ מַחַט. וּכְדֵי לְנַגֵּן תַּקְלִיט הָיָה צָרִיךְ לְסוֹבֵב בַּיָּד יָדִית שֶׁל מַכְשִׁיר שֶׁקָּרְאוּ לוֹ גְּרָמוֹפוֹן. וּמָה דַּעְתְּכֶם עַל הָעֻבְדָּה שֶׁאַנְטוֹן הָיָה מֻכְרָח לְחַפֵּשׂ מִסְעָדָה כְּדֵי לְטַלְפֵּן מִמֶּנָּה וּלְהַזְהִיר אֶת בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה (שֶׁאוֹתָהּ עוֹד מְעַט תַּכִּירוּ) מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים? וְכָל זֶה בִּגְלַל שֶׁאָז עוֹד לֹא הָיוּ טֶלֶפוֹנִים צִבּוּרִיִּים, גַּם לֹא טֶלֶפוֹנִים בְּבָתִּים וּבֶטַח לֹא טֶלֶפוֹנִים נַיָּדִים.

יֵשׁ דְּבָרִים נוֹסָפִים שֶׁאוּלַי הִשְׁתַּנּוּ קְצָת מֵאָז שֶׁנִּכְתַּב הַסֵּפֶר: אוּלַי הַמְּבֻגָּרִים מִתְיַחֲסִים קְצָת יוֹתֵר בְּכָבוֹד לַיְּלָדִים, אוּלַי הַיְּלָדִים מִתְיַחֲסִים לַהוֹרִים קְצָת פָּחוֹת בְּיִרְאָה, אוּלַי יֵשׁ קְצָת יוֹתֵר שִׁוְיוֹן בֵּין נָשִׁים לְבֵין גְּבָרִים. מָה דַּעְתְּכֶם?

וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁבִּכְלָל לֹא הִשְׁתַּנוּ מֵאָז שֶׁהַסֵּפֶר נִכְתַּב: אֲנָשִׁים רָעִים יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם וְלֹא כָּל כָּךְ קַל לִמְצֹא אָהֲבָה אֲמִתִּית, אֲבָל אֵין כְּמוֹ חָבֵר אוֹ חֲבֵרָה טוֹבִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַחַיִּים יָפִים יוֹתֵר.

כַּמָּה מִלִּים לְגַבֵּי הַתַּרְגּוּם הֶחָדָשׁ: לְפִּצְפֹּנֶת קוֹרְאִים בְּגֶרְמָנִית פִּינְקְטְכֶן. פֵּרוּשׁ הַשֵּׁם הוּא נְקֻדֹּנֶת. אֲבָל פִּצְפֹּנֶת הוּא שֵׁם כָּל כָּךְ מַתְאִים שֶׁמָּצְאָה לָהּ בְּעִבְרִית הַמְּתַרְגֶּמֶת הָרִאשׁוֹנָה, אֱלִישֶׁבַע קַפְּלַן, וְזוֹ לֹא חָכְמָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁמוֹת רַק בִּגְלַל שֶׁהַתַּרְגּוּם חָדָשׁ. בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁזִּכְרוֹנוֹת אֵינָם יוֹתֵר חֲשׁוּבִים מִמָּה שֶׁקּוֹרֶה הַיּוֹם, כָּךְ גַּם חָדָשׁ לֹא יוֹתֵר טוֹב מִיָּשָׁן רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא חָדָשׁ. וּלְהֶפֶךְ.

זֶהוּ הָרְבִיעִי בִּסְפָרָיו שֶׁל קֶסְטְנֶר הַיּוֹצֵא בְּתַרְגּוּם חָדָשׁ. אֶרִיךְ קֶסְטְנֶר לֹא הִכִּיר אֶת הַתִּרְגּוּם שֶׁל סְפָרָיו לְעִבְרִית. לֹא אֶת הַתַּרְגּוּם הַיָּשָׁן (כִּי הוּא לֹא קָרָא עִבְרִית) וְלֹא אֶת הַתַּרְגּוּם הֶחָדָשׁ (כִּי כְּשֶׁהַתַּרְגּוּם הַזֶּה יוֹצֵא לָאוֹר, קֶסְטְנֶר כְּבָר מִזְּמַן בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב). אֲבָל אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא שָׂמַח שֶׁיֵּשׁ תַּרְגּוּמִים לַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ בְּעִבְרִית. הוּא אָמַר אֶת זֶה בְּרֵאָיוֹן לַטֶּלֶוִיזְיָה בְּגֶרְמַנְיָה. סְפָרָיו יוֹצְאִים בְּעִבְרִית מִזֶּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים בְּהוֹצָאַת אֲחִיאָסָף. גַּם מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה, כְּמוֹ מִסְּפָרָיו הַקּוֹדְמִים, רוֹאִים שֶׁקֶסְטְנֶר אָהַב יְלָדִים, וְגַם בַּעֲלֵי חַיִּים.

וִילָדִים בְּכָל הָעוֹלָם מְשִׁיבִים לוֹ עֲדַיִן אַהֲבָה בִּקְרִיאַת הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ. וְאִם אַתֶּם קוֹרְאִים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, סִימָן שֶׁאַתֶּם כְּבָר אוֹהֲבִים אֶת קֶסְטְנֶר, וְאִם זֶה הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים, אֲנִי מְקַנֵּא בָּכֶם, כִּי צְפוּיָה לָכֶם הֲנָאָה רַבָּה, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה לֹא הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁתִּקְרְאוּ.

הַמְּתַרְגֵּם

מָבוֹא קָצָר בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר

מָה בְּדִיּוּק רָצִיתִי לְהַגִּיד? אָה כֵּן, נִזְכַּרְתִּי. הַסִּפּוּר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם הוּא סִפּוּר מוּזָר. רֵאשִׁית הוּא מוּזָר כִּי הוּא מוּזָר, וְשֵׁנִית הוּא בֶּאֱמֶת קָרָה. הוּא פֻּרְסַם בָּעִתּוֹן לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה בְּעֵרֶךְ.

"אֲהָה," אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם וּמְסַנְּנִים דֶּרֶךְ הַשִּׁנַּיִם, "אֲהָה, קֶסְטְנֶר גָּנַב סִפּוּר!"

בִּכְלָל לֹא!

אָרְכּוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר בָּעִתּוֹן הָיָה לְכָל הַיּוֹתֵר עֶשְׂרִים שׁוּרוֹת. עַד כְּדֵי כָּךְ הָיָה קָצָר, שֶׁמְּעַט אֲנָשִׁים קָרְאוּ אוֹתוֹ. זוֹ הָיְתָה יְדִיעָה וּבָהּ הָיָה כָּתוּב בְּסַךְ הַכֹּל שֶׁבְּתַאֲרִיךְ כָּזֶה וְכָזֶה קָרָה בְּבֶּרְלִין כָּךְ וְכָךְ. מִיָּד נָטַלְתִּי מִסְפָּרַיִם, גָּזַרְתִּי אֶת הַיְּדִיעָה וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ בְּתֵבַת הַמּוּזָרוּיּוֹת. אֶת תֵּבַת הַמּוּזָרוּיּוֹת הֵכִינָה בַּעֲבוּרִי רוּת. עַל הַמִּכְסֶה רוֹאִים רַכֶּבֶת עִם גַּלְגַּלִּים בְּצֶבַע אָדֹם בּוֹהֵק, לְיָדָהּ נִצָּבִים שְׁנֵי עֵצִים בְּיָרֹק כֵּהֶה וּמֵעֲלֵיהֶם שָׁטִים שְׁלוֹשָׁה עֲנָנִים לְבָנִים, עֲגֻלִּים כְּמוֹ כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג, וְכָל זֶה מִנְּיָרוֹת כֶּסֶף, נֶהֱדָר. הַסִּפּוּר לֹא עוֹרֵר תְּשׂוּמַת לֵב מְיֻחֶדֶת אֵצֶל מְעַט הַמְּבֻגָּרִים שֶׁקָּרְאוּ אוֹתוֹ. עֲבוּרָם הָיְתָה הַיְּדִיעָה עֲשׂוּיָה עֵץ. מָה זֹאת אוֹמֶרֶת עֲשׂוּיָה עֵץ? אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָזֶה:

כְּשֶׁיֶּלֶד קָטָן מוֹצִיא מִתַּחַת לְתַנּוּר הָעֵצִים בּוּל עֵץ קָטָן וְאוֹמֵר לוֹ, "דַּנְדִי־גִידַן", אוֹ "דִּיוֹ", אוֹ "הוֹיְסָה" — הָעֵץ הוֹפֵךְ לְסוּס. סוּס חַי וַאֲמִתִּי. וּכְשֶׁאָחִיו הַגָּדוֹל מִסְתַּכֵּל עַל חֲתִיכַת הָעֵץ וּמְטַלְטֵל אֶת רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, "זֶה הֲרֵי לֹא סוּס, אַתָּה פָּשׁוּט חֲמוֹר," זֶה בִּכְלָל לֹא מְשַׁנֶּה אֶת הָעֻבְדּוֹת. וְעִם הַיְּדִיעָה בָּעִתּוֹן זֶה הָיָה בְּדִיּוּק כָּכָה. הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים חָשְׁבוּ: נוּ, אָז זוֹ יְדִיעָה שֶׁל עֶשְׂרִים שׁוּרוֹת. אֲבָל אֲנִי לָחַשְׁתִּי אֶת מִלּוֹת הַקֶּסֶם "הוֹקוּס־פּוֹקוּס" וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה סֵפֶר.

סִפַּרְתִּי לָכֶם אֶת כָּל זֶה מִסִּבָּה אַחַת מְסֻיֶּמֶת מְאוֹד. כְּשֶׁאַתָּה כּוֹתֵב סִפּוּרִים, שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, "הֵי, אַתָּה. מָה שֶׁכָּתַבְתָּ, זֶה בֶּאֱמֶת קָרָה?" בִּמְיֻחָד יְלָדִים רוֹצִים לָדַעַת זֹאת תָּמִיד. וְאָז אַתָּה עוֹמֵד עִם הָרֹאשׁ הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ וּמְגָרֵד בַּזְּקַנְקַן. חֵלֶק מִמָּה שֶׁקָּרָה בַּסִּפּוּרִים כַּמּוּבָן בֶּאֱמֶת קָרָה, אֲבָל הַכֹּל? הֲרֵי אָדָם לֹא מִתְרוֹצֵץ לוֹ אַחֲרֵי אֲנָשִׁים עִם פִּנְקָס וְרוֹשֵׁם בְּדִיּוּק נִמְרָץ אֶת כָּל מָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים! חוּץ מִזֶּה, בַּזְּמַן שֶׁקּוֹרִים לְךָ דְּבָרִים, אַתָּה עוֹד לֹא יוֹדֵעַ שֶׁתִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם! זֶה הֲרֵי בָּרוּר. לֹא?

אֲבָל אָז נֶעֱמָדִים לָהֶם קוֹרְאִים רַבִּים, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים, בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם וּמַצְהִירִים, "אֲבָל אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אִם אַתָּה כּוֹתֵב לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא קָרָה, אֲנַחְנוּ בִּכְלָל נִשָּׁאֵר אֲדִישִׁים וְקָרִים כְּמוֹ קֶרַח!" וּלְכָךְ אֲנִי רוֹצֶה לַעֲנוֹת: זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אִם הַסִּפּוּר קָרָה אוֹ לֹא קָרָה. הָעִקָּר שֶׁהוּא אֲמִתִּי! סִפּוּר הוּא אֲמִתִּי אִם הוּא יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמְּסַפְּרִים אוֹתוֹ. אֶת זֶה הֵבַנְתֶּם? אִם הֵבַנְתֶּם אֶת זֶה, הֲרֵי הֵבַנְתֶּם כְּלָל חָשׁוּב מְאוֹד בְּאָמָּנוּת. וְאִם לֹא הֵבַנְתֶּם, זֶה גַּם לֹא נוֹרָא. וּבְכָךְ נִגְמָר הַמָּבוֹא. בְּשָׁעָה טוֹבָה.

אֲנִי יוֹדֵעַ מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים שֶׁקּוֹרְאִים בְּרָצוֹן רַב הִרְהוּרִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ הָעִנְיָן עִם הָעֵץ וְהַסּוּס אוֹ הָאֱמֶת וְהַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי. יְלָדִים אֲחֵרִים הָיוּ מַעֲדִיפִים לֶאֱכֹל רַק דַּיְסָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים מֻרְכָּבִים שֶׁכָּאֵלֶּה. הֵם דּוֹאֲגִים שֶׁאוּלַי הַמֹּחַ הַקָּטָן וְהַנֶּחְמָד שֶׁלָּהֶם יְקַבֵּל קְמָטִים. מָה לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. אֲנִי אֶאֱסֹף אֶת כָּל מָה שֶׁקָּשׁוּר בְּמַחְשָׁבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וְאֶעֱשֶׂה מִמֶּנּוּ קְטָעִים קְצָרִים, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵהָאִישׁ שֶׁמַּדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר לְהַדְפִּיס אֶת הַהִרְהוּרִים הָאֵלֶּה בְּגוֹפָן אַחֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַסִּפּוּר. אֶת הַהִרְהוּרִים הוּא יַדְפִּיס בְּאוֹתוֹ גּוֹפָן שֶׁבָּהֶן מֻדְפֶּסֶת הַהַקְדָּמָה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים עַכְשָׁו. כָּךְ שֶׁאִם אַתֶּם רוֹאִים מַשֶּׁהוּ שֶׁמֻּדְפָּס בְּאוֹתִיּוֹת כָּאֵלֶּה שְׁמֵנוֹת, אַתֶּם יְכוֹלִים לְדַלֵּג עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כָּתוּב כְּלָל. מוּבָן? אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתֶּם מְנִידִים עַכְשָׁו בְּרָאשֵׁיכֶם בַּהֲבָנָה.

מָה עוֹד רָצִיתִי לְהַגִּיד? אָה כֵּן, נִזְכַּרְתִּי. רָצִיתִי לְהַגִּיד: עַכְשָׁו הַסִּפּוּר יָכוֹל לְהַתְחִיל.

פֶּרֶק רִאשׁוֹן
פִּצְפֹּנֶת מַצִּיגָה הַצָּגוֹת

כְּשֶׁהָאָדוֹן הַמְּנַהֵל פּוֹגֶה חָזַר הַבַּיְתָה בַּצָהֳרַיִם, הוּא נִשְׁאַר תָּקוּעַ בִּמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ הִצְמִיחַ שָׁרָשִׁים וּבָהָה כִּמְאֻבָּן אֶל תּוֹךְ חֲדַר הַמְּגוּרִים. שָׁם עָמְדָה פִּצְפֹּנֶת בִּתּוֹ, פָּנֶיהָ אֶל הַקִּיר, קַדָּה לְלֹא הֶרֶף וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ יִבְּבָה. אוּלַי יֵשׁ לָהּ כְּאֵבֵי בֶּטֶן? כָּךְ חָשַׁב לְעַצְמוֹ, אֲבָל עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ וְעָמַד לְלֹא נוֹעַ. פִּצְפֹּנֶת הוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ לְעֵבֶר הַקִּיר הַמְכֻסֶּה בְּטַפֶּטִים מֻכְסָפִים, קַדָּה וְאָמְרָה בְּקוֹל רוֹטֵט, "גַּפְרוּרִים, קְנוּ גַּפְרוּרִים, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי."

לְיַד פִּצְפֹּנֶת יָשַׁב פִּיפְקֶה, כֶּלֶב הַתַּחַשׁ הַקָּטָן וְהַחוּם שֶׁל הַיַּלְדָּה, הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ, הִתְפַּלֵּא וְטָפַח בִּזְנָבוֹ בְּקֶצֶב. פִּצְפֹּנֶת קָרְאָה בְּקוֹל מִתְבַּכְיֵן, "רַחֲמוּ עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים, רַק עֲשָׂרָה פְּפֶנִיג הַקֻּפְסָה." פִּיפְקֶה הַכֶּלֶב הִתְחִיל לְהִתְגָּרֵד מֵאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ. כַּנִּרְאֶה חָשַׁב שֶׁהַמְּחִיר גָּבוֹהַּ מִדַּי, אוֹ שֶׁהִצְטַעֵר שֶׁאֵין אֶצְלוֹ כֶּסֶף.

פִּצְפֹּנֶת הֵרִימָה אֶת יָדֶיהָ לַגֹּבַהּ, קַדָּה וּמִלְמְלָה, "אִמָּא עִוֶּרֶת לְגַמְרֵי, וְכָל כָּךְ צְעִירָה. שָׁלוֹשׁ קֻפְסָאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה פְּפֶנִיג. יְבָרֵךְ אוֹתָךְ אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי הַיְּקָרָה!" כַּנִּרְאֶה קָנָה מִמֶּנָּה הַקִּיר שָׁלוֹשׁ קֻפְסָאוֹת.

פִּצְפֹּנֶת עָמְדָה לְיַד הַקִּיר וְקַדָּה קִדּוֹת.

מַר פּוֹגֶה צָחַק בְּקוֹל. דָּבָר כָּזֶה עוֹד לֹא קָרָה לוֹ. הִנֵּה עוֹמֶדֶת הַבַּת שֶׁלּוֹ בְּחֶדֶר שֶׁעָלָה שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים מַרְק, וּמְבַקֶּשֶׁת נְדָבוֹת מֵהַטַּפֶּטִים. כְּשֶׁפִּצְפֹּנֶת שָׁמְעָה קוֹל צְחוֹק, הִיא נִבְהֲלָה וְהִסְתּוֹבְבָה, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת אָבִיהָ, הִסְתַּלְּקָה בְּרִיצָה. פִּיפְקֶה דִּלֵּג אַחֲרֶיהָ כְּמִי שֶׁהַדָּבָר לֹא נוֹגֵעַ לוֹ כְּלָל.

"הַכֹּל בְּסֵדֶר אֶצְלְכֶם?" שָׁאַל הָאָב, אֲבָל לֹא קִבֵּל תְּשׁוּבָה. הוּא עָשָׂה אָחוֹרָה פְּנֵה וְהָלַךְ לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ עִתּוֹנִים וּמִכְתָּבִים. הוּא שָׁקַע עָמֹק בְּתוֹךְ כֻּרְסַת הָעוֹר, הִצִּית לְעַצְמוֹ סִיגָר וְהֵחֵל לִקְרֹא.

לְפִּצְפֹּנֶת קָרְאוּ בְּעֶצֶם לוּאִיזֶה, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁבִּשְׁנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת סֵרְבָה לִגְדֹּל, קָרְאוּ לָהּ "פִּצְפֹּנֶת". גַּם עַכְשָׁו קָרְאוּ לָהּ כָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר מִזְּמַן הִיא הוֹלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר וְהִיא כְּבָר בִּכְלָל לֹא קְטַנָּה. אָבִיהָ, מַר פּוֹגֶה, הָיָה מְנַהֵל בְּחֶבְרָה לְיִצּוּר מַקְּלוֹת הֲלִיכָה. הוּא הִרְוִיחַ הַרְבֵּה כֶּסֶף וְגַם הָיְתָה לוֹ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה. לְאִשְׁתּוֹ, אִמָּא שֶׁל פִּצְפֹּנֶת, הָיְתָה דֵּעָה אַחֶרֶת. הִיא חָשְׁבָה שֶׁהוּא מַרְוִיחַ מְעַט מִדַּי וְכִי הוּא עוֹבֵד יוֹתֵר מִדַּי. עַל כָּךְ הוּא אָמַר תָּמִיד, "בָּעִנְיָנִים הָאֵלֶּה נָשִׁים כְּלָל לֹא מְבִינוֹת." אֲבָל אֶת זֶה הִיא לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְקַבֵּל.

הֵם גָּרוּ בְּדִירָה גְּדוֹלָה, לֹא הַרְחֵק מִגְּדַת הַנָּהָר שֶׁלְּיַד בֵּית הַנִּבְחָרִים — הָ'רַיכְסְטַג'. בַּדִּירָה הָיוּ עֲשָׂרָה חֲדָרִים וְהִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה חֲזָרָה פִּצְפֹּנֶת לְחַדְרָהּ אַחֲרֵי הָאֹכֶל, עַל פִּי רֹב כְּבָר הָיְתָה שׁוּב רְעֵבָה. כָּל כָּךְ אֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ!

אִם אֲנַחְנוּ כְּבָר מְדַבְּרִים עַל אֹכֶל — מַר פּוֹגֶה הָיָה רָעֵב. הוּא צִלְצֵל. בֶּרְטָה הַמְּשָׁרֶתֶת הַשְּׁמֵנָה נִכְנְסָה. "אֲנִי צָרִיךְ לִגְוֹעַ בָּרָעָב?" הוּא שָׁאַל, מִתְכַּעֵס.

"אֲנִי מַנִּיחָה שֶׁלֹּא," אָמְרָה בֶּרְטָה, "אֲבָל הַגְּבֶרֶת הַנִּכְבָּדָה עוֹד בָּעִיר, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי..."

מַר פּוֹגֶה קָם מִמְּקוֹמוֹ. "אִם עוֹד פַּעַם תַּחְשְׁבִי, לֹא תְּקַבְּלִי מָחָר אֶת חֻפְשָׁתֵךְ," הוּא אָמַר. "קָדִימָה! אֹכֶל! תִּקְרְאִי לַמְּטַפֶּלֶת וְלַיַּלְדָּה."

בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה נִכְנְסָה לִפְעֻלָּה וְהִתְגַּלְגְּלָה דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת.

מַר פּוֹגֶה הָיָה הָרִאשׁוֹן בַּחֲדַר הָאֹכֶל. הוּא נָטַל לְפִיו גְּלוּלָה, עִוָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ וְשָׁתָה מַיִם. הוּא בָּלַע גְּלוּלוֹת בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. לִפְנֵי הָאֹכֶל, אַחֲרֵי הָאֹכֶל, לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן, אַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרֵר, לִפְעָמִים הָיוּ אֵלֶּה גְּלוּלוֹת עֲגֻלּוֹת וְלִפְעָמִים כַּדּוּרִים, לִפְעָמִים מְרֻבָּעִים. אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִזֶּה. אֲבָל זֶה הָיָה בִּגְלַל הַקֵּבָה שֶׁלּוֹ.

וְאָז הוֹפִיעָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט. הָעַלְמָה אַנְדַכְט הָיְתָה הַמְּטַפֶּלֶת. הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה מְאוֹד, רָזָה מְאוֹד וּמְשֻׁגַּעַת מְאוֹד. "אֶת זוֹתִי טָבְלוּ בְּאַמְבַּטְיוֹת חַמּוֹת מִדַּי כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה," כָּךְ אָמְרָה תָּמִיד בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה. גַּם כָּךְ לֹא סָבְלוּ הַשְּׁתַּיִם זוֹ אֶת זוֹ.

קֹדֶם, כְּשֶׁאֵצֶל פּוֹגֶה עוֹד לֹא הָיְתָה הָעַלְמָה וְהָיְתָה רַק הַמְּטַפֶּלֶת קֵתֶה, יָשְׁבָה פִּצְפֹּנֶת תָּמִיד אֵצֶל קֵתֶה וּבֶּרְטָה בַּמִּטְבָּח. הֵן קִלְּפוּ בְּצָלִים וּבֶּרְטָה תָּמִיד הָלְכָה עִם פִּצְפֹּנֶת לִקְנִיּוֹת וְסִפְּרָה לָהּ עַל אָחִיהָ שֶׁחַי בְּאָמֶרִיקָה. פִּצְפֹּנֶת הָיְתָה תָּמִיד בְּרִיאָה וְעַלִּיזָה, וְלֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ חִוֶּרֶת כְּמוֹ עַכְשָׁו, מֵאָז שֶׁאַנְדַכְט הַמְּטֹרֶפֶת בַּבַּיִת.

"הַבַּת שֶׁלִּי נִרְאֵית חִוֶּרֶת," אָמַר מַר פּוֹגֶה, מֻדְאָג, "אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת כָּךְ?"

"לֹא," הֵשִׁיבָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט. בֶּרְטָה הֵבִיאָה אֶת הַמָּרָק וְצָחֲקָה. הָעַלְמָה אַנְדַכְט לִכְסְנָה מַבָּט אֶל הַמְּשָׁרֶתֶת. "מָה אַתְּ צוֹחֶקֶת צְחוֹק טִפְּשִׁי כָּזֶה?" שָׁאַל בַּעַל הַבַּיִת וְהֵרִים וְהוֹרִיד אֶת כַּף הַמָּרָק מֵהַצַּלַּחַת אֶל פִּיו, כְּאִלּוּ מְשַׁלְּמִים לוֹ לְפִי הַתְּנוּעוֹת. אֲבָל פִּתְאוֹם הוּא הִפִּיל אֶת הַכַּף אֶל תּוֹךְ הַמָּרָק, הִצְמִיד אֶת מַפִּית הַבַּד אֶל פִּיו וְהֵחֵל לְהִשְׁתַּנֵּק. הוּא הִשְׁתַּעֵל נוֹרָאוֹת וְהִצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת.

שָׁם עָמְדָה פִּצְפֹּנֶת. אֲבָל, אֱלֹהִים יִשְׁמֹר, אֵיךְ שֶׁהִיא נִרְאֲתָה.

הִיא לָבְשָׁה אֶת הֶחָלוּק שֶׁל אָבִיהָ וּמִתַּחְתָּיו דָּחֲפָה כָּרִית, עַד שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ קַנְקַן תֵּה מְעֻגָּל. הָרַגְלַיִם הָרָזוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁבִּצְבְּצוּ מִתַּחַת לֶחָלוּק, נִרְאוּ כְּמוֹ מַקְּלוֹת שֶׁל מְתוֹפֵף, וְעַל רֹאשָׁהּ הִתְנַדְנֵד הַכּוֹבַע שֶׁבֶּרְטָה חוֹבֶשֶׁת בִּימֵי חַג. זֶה הָיָה דָּבָר מַקְסִים עָשׂוּי קַשׁ צִבְעוֹנִי. בְּיָד אַחַת הֶחֱזִיקָה פִּצְפֹּנֶת אֶת הַמַּעֲרוֹךְ וּמִטְרִיָּה פְּתוּחָה וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הֶחֱזִיקָה חוּט שֶׁאֵלָיו הָיְתָה קְשׁוּרָה מַחֲבַת, וּבַמַּחֲבַת שֶׁהִתְנַדְנֵדָה בְּעִקְבוֹת הַיַּלְדָּה יָשַׁב לוֹ כֶּלֶב הַתַּחַשׁ פִּיפְקֶה וְקִמֵּט אֶת מִצְחוֹ.

אַגַּב, הוּא לֹא קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ מֵרֹב דְּאָגוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ פָּשׁוּט יוֹתֵר מִדַּי עוֹר עַל הָרֹאשׁ וּמִשּׁוּם שֶׁהָעוֹר לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמוֹ, אָז הוּא עָשָׂה לְעַצְמוֹ תַּלְתַּלִּים.

פִּצְפֹּנֶת עָשְׂתָה סִיבוּב אֶחָד מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, נֶעֶמְדָה לִפְנֵי אָבִיהָ, בָּחֲנָה אוֹתוֹ בִּקְפִידָה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּרְצִינוּת, "אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת אֶת כַּרְטִיס הַנְּסִיעָה שֶׁלְּךָ?"

"לֹא," אָמַר הָאָב, "אֵינֵךְ מַכִּירָה אוֹתִי? אֲנִי הֲרֵי שַׂר הַתַּחְבּוּרָה."

"אֲהָה," כָּךְ אָמְרָה.

הָעַלְמָה אַנְדַכְט קָמָה מִמְּקוֹמָהּ, תָּפְסָה אֶת פִּצְפֹּנֶת בַּצַּוָּארוֹן וּפָרְקָה אוֹתָהּ מִן הָאֲבִיזָרִים, עַד שֶׁנִּרְאֲתָה שׁוּב כְּיַלְדָּה נוֹרְמָלִית. בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה לָקְחָה אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת וְהַמִּטְרִיָּה עִם הַמַּעֲרוֹךְ וְנָשְׂאָה אוֹתָן הַחוּצָה. גַּם כְּשֶׁהָיְתָה בַּמִּטְבָּח, עֲדַיִן צָחֲקָה. אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ זֹאת בְּבֵרוּר.

"אֵיךְ הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר?" שָׁאַל הָאָב, וֶהֱיוֹת שֶׁפִּצְפֹּנֶת לֹא עָנְתָה אֶלָּא עָשְׂתָה גַּלִּים בַּמָּרָק, הִמְשִׁיךְ מִיָּד וְשָׁאַל, "כַּמָּה זֶה שָׁלוֹשׁ כָּפוּל שְׁמוֹנֶה?"

"שָׁלוֹשׁ כָּפוּל שְׁמוֹנֶה, שָׁלוֹשׁ כָּפוּל שְׁמוֹנֶה זֶה כְּמוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים חֶלְקֵי חָמֵשׁ," הִיא אָמְרָה. הַמְּנַהֵל פּוֹגֶה כְּבָר לֹא הִתְפַּלֵּא עַל כְּלוּם. הוּא חִשֵּׁב בְּסוֹד וּבִגְלַל שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הָיָה נָכוֹן, הוּא הִמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל. פִּיפְקֶה טִפֵּס עַל כִּסֵּא רֵיק, הִשְׁעִין אֶת כַּפּוֹתָיו הַקִּדְמִיּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וּבָדַק בְּמֵצַח מְקֻמָּט שֶׁכֻּלָּם אוֹכְלִים מָרָק. הוּא נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לִנְאֹם. בֶּרְטָה הֵבִיאָה עוֹף עִם אֹרֶז וְטָפְחָה לַכֶּלֶב עַל אֲחוֹרָיו. הוּא הֵבִין אֶת הָעִנְיָן לֹא נָכוֹן וְטִפֵּס כָּל כֻּלּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. פִּצְפֹּנֶת הוֹרִידָה אוֹתוֹ לָרִצְפָּה וְאָמְרָה, "הֲכִי הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת תְּאוֹמָה."

הָאָב מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּצַעַר.

"זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶהֱדָר," אָמְרָה הַיַּלְדָּה. הָיִינוּ הוֹלְכוֹת שְׁתֵּינוּ לְבוּשׁוֹת בְּאוֹתָם בְּגָדִים, וְהָיָה לָנוּ אוֹתוֹ צֶבַע שֵׂעָר וְאוֹתוֹ מִסְפַּר נַעֲלַיִם וְאוֹתָם פַּרְצוּפִים."

"נוּ, וְאָז?" שָׁאֲלָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט.

פִּצְפֹּנֶת גָּנְחָה מֵרֹב עֹנֶג, כַּאֲשֶׁר דִּמְיְנָה לְעַצְמָהּ אֶת הָעִנְיָן עִם הַתְּאוֹמָה. "אַף אֶחָד לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי אֲנִי וּמִי הִיא. וּכְשֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ אֲנִי, זוֹ הָיְתָה הִיא. וּכְשֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ הִיא, זוֹ הָיִיתִי אֲנִי. אַח, זֶה הָיָה גָּדוֹל."

"אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְבֹּל אֶת זֶה," אָמַר הָאָב.

"וּכְשֶׁהַמּוֹרָה הָיְתָה קוֹרֵאת 'לוּאִיזֶה', הָיִיתִי קָמָה וְאוֹמֶרֶת, 'לֹא, אֲנִי הַשְּׁנִיָּה,' וְאָז הָיְתָה הַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת 'לָשֶׁבֶת' וְקוֹרֵאת לַשְּׁנִיָּה וְצוֹעֶקֶת 'לָמָּה אַתְּ לֹא קָמָה, לוּאִיזֶה,' וְהַשְּׁנִיָּה הָיְתָה אוֹמֶרֶת, 'הֲרֵי אֲנִי קַרְלִינְכֶן,' וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָיְתָה הַמּוֹרָה מְקַבֶּלֶת עֲוִיתוֹת וְהָיוּ שׁוֹלְחִים אוֹתָהּ לָנוּחַ בְּבֵית הַבְרָאָה וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְקַבְּלִים חֻפְשָׁה."

"תְּאוֹמִים נִרְאִים בְּדֶּרֶךְ כְּלָל שׁוֹנִים מְאוֹד זֶה מִזֶּה," טָעֲנָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט.

"קַרְלִינְכֶן וַאֲנִי לֹא," הִתְנַגְּדָה לִדְבָרֶיהָ פִּצְפֹּנֶת. "דִּמְיוֹן כָּזֶה לֹא רְאִיתֶם. אֲפִלּוּ הַמְּנַהֵל לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּינֵינוּ." הַמְּנַהֵל הָיָה אָבִיהָ.

"מַסְפִּיקָה לִי אַחַת כָּמוֹךְ," אָמַר הַמְּנַהֵל וְלָקַח לְעַצְמוֹ תּוֹסֶפֶת עוֹף.

"מָה יֵשׁ לְךָ נֶגֶד קַרְלִינְכֶן?" שָׁאֲלָה פִּצְפֹּנֶת.

"לוּאִיזֶה!" הוּא קָרָא בְּקוֹל. וּכְשֶׁהוּא קָרָא 'לוּאִיזֶה', הָיָה זֶה סִימָן שֶׁעַכְשָׁו מְצַיְּתִים אוֹ שֶׁהוּא מַחְטִיף לָהּ סְטִירָה. אָז פִּצְפֹּנֶת שָׁתְקָה וְאָכְלָה עוֹף עִם אֹרֶז וּמִדֵּי פַּעַם עָשְׂתָה בְּסֵתֶר פַּרְצוּפִים לְפִּיפְקֶה שֶׁיָּשַׁב לְיָדָהּ, עַד שֶׁהוּא הִתְנַעֵר מֵרֹב זְוָעָה וְטָס לַמִּטְבָּח.

כְּשֶׁאָכְלוּ אֶת הַלִּפְתָּן, הִגִּיעָה גְּבֶרֶת פּוֹגֶה. אָמְנָם הִיא הָיְתָה מְאוֹד נֶחְמָדָה, אֲבָל בֵּינֵינוּ, הִיא הָיְתָה גַּם דֵּי בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת. בֶּרְטָה, הַמְּשָׁרֶתֶת, אָמְרָה פַּעַם לַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ, "לַגְּבֶרֶת שֶׁלִּי הָיָה צָרִיךְ לְהַצְלִיף פַּעַם בִּסְמַרְטוּט רָטֹב. יֵשׁ לָהּ יַלְדָּה כָּזוֹ מְתוּקָה וּבַעַל כָּזֶה מַקְסִים, אֲבָל אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא דּוֹאֶגֶת לַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה? כְּלוּם. כָּל הַיּוֹם הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בָּעִיר, קוֹנָה, מַחֲלִיפָה, הוֹלֶכֶת לִמְסִבּוֹת תֵּה שֶׁל אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם וְלִתְצוּגוֹת אָפְנָה, וּבָעֶרֶב צָרִיךְ בַּעֲלָהּ הַמִּסְכֵּן עוֹד לִצְלֹעַ אַחֲרֶיהָ. מֵרוֹצִים, תֵּאַטְרוֹן, קוֹלְנוֹעַ, נְשָׁפִים. כָּל הַזְּמַן יֵשׁ לָהּ עִנְיָנִים. הַבַּיְתָה הִיא כְּבָר בִּכְלָל לֹא מַגִּיעָה. אֲבָל יֵשׁ בָּזֶה גַּם מַשֶּׁהוּ טוֹב."

גְּבֶרֶת פּוֹגֶה הִתְיַשְּׁבָה וְעָשְׂתָה אֶת עַצְמָהּ נֶעֱלֶבֶת. בְּעֶצֶם, הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִתְנַצֵּל עַל כָּךְ שֶׁהִגִּיעָה כָּל כָּךְ מְאֻחָר. אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה הִיא עָשְׂתָה אֶת עַצְמָהּ נֶעֱלֶבֶת כִּי לֹא חִכּוּ לָהּ עִם הָאֹכֶל. מַר פּוֹגֶה שׁוּב נָטַל טַבְלִיּוֹת, הַפַּעַם מְרֻבָּעוֹת, עִוָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ וּבָלַע אוֹתָן עִם מַיִם.

"אַל תִּשְׁכַּח שֶׁהָעֶרֶב אֲנַחְנוּ מֻזְמָנִים לַקּוֹנְסוּל הַכְּלָלִי אוֹלֶרִיךְ," אָמְרָה אִשְׁתּוֹ.

"לֹא."

"הָעוֹף קַר לְגַמְרֵי," הִיא אָמְרָה.

"כֵּן," אָמְרָה בֶּרְטָה.

"יֵשׁ לְפִּצְפֹּנֶת שִׁעוּרִים?" הִיא שָׁאֲלָה.

"לֹא," אָמְרָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט.

"יַלְדָּה, הֲרֵי אַחַת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּךְ רוֹפֶפֶת," הִיא אָמְרָה.

"כֵּן," עָנְתָה פִּצְפֹּנֶת.

מַר פּוֹגֶה קָם מִן הַשֻּׁלְחָן. "אֲנִי כְּבָר בִּכְלָל לֹא זוֹכֵר אֵיךְ נִרְאָה אֶצְלֵנוּ הַבַּיִת בָּעֲרָבִים."

"אֶתְמוֹל אֲפִלּוּ לֹא הוֹצֵאנוּ אֶת הָאַף הַחוּצָה," הֵשִׁיבָה לוֹ אִשְׁתּוֹ.

"אֲבָל הַבְּרִיקְמָנִים הָיוּ אֶצְלֵנוּ," הוּא אָמַר, "וְגַם הַשְׁרָמִים וְהַדִיטְרִיכִים. כָּל הַבַּיִת הַזֶּה הָפַךְ לְמוֹעֲדוֹן, וְהַמּוֹעֲדוֹן הָיָה מָלֵא לְגַמְרֵי."

"הָיִינוּ אֶתְמוֹל בַּבַּיִת, אוֹ לֹא הָיִינוּ אֶתְמוֹל בַּבַּיִת?" הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּתַקִּיפוּת וְחִכְּתָה בְּמֶתַח לִתְשׁוּבָה. מִפְּאַת הַזְּהִירוּת לֹא עָנָה לָהּ הַמְּנַהֵל פּוֹגֶה וְהָלַךְ לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה. פִּצְפֹּנֶת הָלְכָה אַחֲרָיו וְהִתְיַשְּׁבָה לְצִדּוֹ בְּכֻרְסַת הָעוֹר הַגְּדוֹלָה, שָׁם הָיָה מָקוֹם לִשְׁנֵיהֶם. "הַשֵּׁן רוֹפֶפֶת?" הוּא שָׁאַל, "זֶה כּוֹאֵב?"

"מָה פִּתְאוֹם," הִיא אָמְרָה. "בְּהִזְדַּמְּנוּת נַעֲקֹר אוֹתָהּ. אוּלַי אֲפִלּוּ עוֹד הַיּוֹם."

וְאָז נִשְׁמַע צִפְצוּף מִחוּץ לַבַּיִת. פִּצְפֹּנֶת לִוְּתָה אֶת אָבִיהָ לַדֶּלֶת. מַר הוֹלָק הַנַּהָג בֵּרֵךְ אוֹתָהּ וְהִיא בֵּרְכָה אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. הִיא עָשְׂתָה בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ, הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ אֶל הַמִּצְחִיָּה עַל אַף שֶׁכְּלָל לֹא חָבְשָׁה כּוֹבַע מִצְחִיָּה. הָאָב נִכְנַס לַמְּכוֹנִית, וְזוֹ יָצְאָה לְדַרְכָּהּ. הָאָב נוֹפֵף לְשָׁלוֹם. פִּצְפֹּנֶת הֵשִׁיבָה נִפְנוּף.

כְּשֶׁרָצְתָה לְהִכָּנֵס חֲזָרָה הַבַּיְתָה, עָמַד לִפְנֵי הַדֶּלֶת גוֹטְפְרִיד קְלֶפֶּרְבַּיְן. הוּא הָיָה הַבֵּן שֶׁל הַשּׁוֹעֵר. פִּרְחָח מֻסְמָךְ.

"תַּקְשִׁיבִי," אָמַר קְלֶפֶּרְבַּיְן, "אִם תִּתְּנִי לִי עֲשָׂרָה מַרְקִים, אֲנִי לֹא מְגַלֶּה. אַחֶרֶת אֲנִי אַגִּיד לְאַבָּא שֶׁלָּךְ."

"תַּגִּיד מָה?" הִתַּמְּמָה פִּצְפֹּנֶת.

גוֹטְפְרִיד קְלֶפֶּרְבַּיְן חָסַם אֶת דַּרְכָּהּ בְּאִיּוּם, "אַתְּ יוֹדַעַת בְּדִיּוּק. אַל תַּעֲשִׂי אֶת עַצְמֵךְ כָּל כָּךְ טִפְּשָׁה, חֲמוּדָה!"

פִּצְפֹּנֶת רָצְתָה לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה, אֲבָל הוּא לֹא נָתַן לָהּ. הִיא נֶעֶמְדָה לְיָדוֹ, שִׁלְּבָה יָדַיִם מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ וְהִבִּיטָה בִּפְלְיאָה לַשָּׁמַיִם, כְּאִלּוּ מִתְקָרֶבֶת סְפִינַת חָלָל אוֹ חִפּוּשִׁית עַל מַחֲלִיקַיִם אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. הַנַּעַר הִסְתַּכֵּל כַּמּוּבָן לְמַעְלָה, וְאָז הִיא חָלְפָה עַל פָּנָיו כְּמוֹ בָּרָק. גוֹטְפְרִיד קְלֶפֶּרְבַּיְן נִשְׁאַר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים.

עוד על הספר

  • שם במקור: Pünktchen Und Anton
  • תרגום: מיכאל דק
  • איור: ולטר טריאר
  • הוצאה: אחיאסף
  • תאריך הוצאה: 1931
  • קטגוריה: ראשית קריאה, ילדים ונוער
  • מספר עמודים: 148 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 26 דק'
פצפונת ואנטון אריך קסטנר

מִכְתָּב לַקּוֹרְאוֹת וְלַקּוֹרְאִים,

אֶרִיךְ קֶסְטְנֶר אָהַב לִכְתֹּב הַקְדָּמוֹת וַאֲפִלּוּ צָחַק עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מַחְשִׁיב אֶת הַהַקְדָּמָה כִּמְעַט כְּמוֹ אֶת הַסֵּפֶר. "סֵפֶר בְּלִי הַקְדָּמָה," הוּא כָּתַב, "הוּא כְּמוֹ בַּיִת בְּלִי גִּנָּה קְטַנָּה לְפָנָיו."

בַּהַקְדָּמָה לַסֵּפֶר פִּצְפֹּנֶת וְאַנְטוֹן, שֶׁוַּדַּאי תִּקְרְאוּ אוֹתָהּ עוֹד מְעַט, הוּא מְסַפֵּר עַל כֹּחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁל יְלָדִים, אֲבָל דַּוְקָא בַּסֵּפֶר הַזֶּה הוּא מְתָאֵר מַצָּב אֲמִתִּי שֶׁהָיָה בְּגֶרְמַנְיָה מוֹלַדְתּוֹ לִפְנֵי פְּרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. בַּתְּקוּפָה הַהִיא הָיוּ בְּגֶרְמַנְיָה הֶבְדֵּלִים גְּדוֹלִים בֵּין אֹרַח חַיֵּיהֶם שֶׁל הָעֲשִׁירִים לָזֶה שֶׁל הָעֲנִיִּים. רַק לַאֲנָשִׁים מְעַטִּים הָיָה כֶּסֶף רַב וּרְכוּשׁ, בְּעוֹד לְרֹב הָאֲנָשִׁים לֹא הָיָה כֶּסֶף כְּלָל וְלֹא הָיָה בְּמָה לִקְנוֹת אֹכֶל. לְרֻבָּם גַּם לֹא הָיְתָה עֲבוֹדָה, וְלַמַּצָּב הַזֶּה קוֹרְאִים "אַבְטָלָה". וְהָיָה עוֹד דָּבָר — גִּזְעָנוּת וְשִׂנְאַת זָרִים. בְּגֶרְמַנְיָה הָיוּ שֶׁחָשְׁבוּ כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ גֶּרְמָנִי שָׁוֶה פָּחוֹת מִבֶּן אָדָם אַחֵר, וְרַק מִי שֶׁנּוֹלַד בָּרִיא, גָּבוֹהַּ וּבְלוֹנְדִּינִי רָאוּי לְהֵחָשֵׁב גֶּרְמָנִי. לְזֶה קוֹרְאִים "גִּזְעָנוּת".

בַּחַיִּים, כְּמוֹ בַּסִּפּוּרִים, לֹא תָּמִיד הִסְכִּימוּ הוֹרִים עֲשִׁירִים שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם יִתְחַבְּרוּ עִם יַלְדֵי עֲנִיִּים. קֶסְטְנֶר רָצָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַעֲמָדוֹת בַּחֶבְרָה: מַעֲמָד שֶׁל עֲשִׁירִים וּמַעֲמָד שֶׁל עֲנִיִּים, מַעֲמָד שֶׁל פּוֹעֲלִים וּמַעֲמָד שֶׁל בַּעֲלֵי עֲסָקִים. בַּסֵּפֶר שֶׁלְּפָנֵינוּ הוּא מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַיְּלָדִים הַקּוֹרְאִים אֶת סְפָרָיו לַעֲשׂוֹת לְמַעַן עוֹלָם צוֹדֵק יוֹתֵר.

בִּגְלַל הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַמַּעֲמָדוֹת, בִּגְלַל הָאַבְטָלָה, בִּגְלַל הַגִּזְעָנוּת — וּבִמְיֻחָד שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַנָּאצִים בְּגֶרְמַנְיָה — וְכֵן בִּגְלַל שֶׁהִיטְלֶר, מַנְהִיג מִפְלֶגֶת הַנָּאצִים בְּגֶרְמַנְיָה, רָצָה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעוֹלָם, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. אֲבָל עַל זֶה תִּקְרְאוּ בְּסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה, אִם תִּרְצוּ.

מֵאָז שֶׁכָּתַב קֶסְטְנֶר אֶת פִּצְפֹּנֶת וְאַנְטוֹן בִּשְׁנַת 1931, הָעוֹלָם הִשְׁתַּנָּה לִבְלִי הַכֵּר. יֵשׁ דְּבָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁכְּבָר נִרְאִים מְיֻשָּׁנִים בְּעֵינֵינוּ. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁמּוּזִיקָה הִשְׁמִיעוּ מִתַּקְלִיט בְּצוּרַת צַלַּחַת פְּלַסְטִיק גְּדוֹלָה וּשְׁטוּחָה, שֶׁשָּׂמוּ עָלֶיהָ מָנוֹף קָטָן וּבְקָצֵהוּ מַחַט. וּכְדֵי לְנַגֵּן תַּקְלִיט הָיָה צָרִיךְ לְסוֹבֵב בַּיָּד יָדִית שֶׁל מַכְשִׁיר שֶׁקָּרְאוּ לוֹ גְּרָמוֹפוֹן. וּמָה דַּעְתְּכֶם עַל הָעֻבְדָּה שֶׁאַנְטוֹן הָיָה מֻכְרָח לְחַפֵּשׂ מִסְעָדָה כְּדֵי לְטַלְפֵּן מִמֶּנָּה וּלְהַזְהִיר אֶת בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה (שֶׁאוֹתָהּ עוֹד מְעַט תַּכִּירוּ) מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים? וְכָל זֶה בִּגְלַל שֶׁאָז עוֹד לֹא הָיוּ טֶלֶפוֹנִים צִבּוּרִיִּים, גַּם לֹא טֶלֶפוֹנִים בְּבָתִּים וּבֶטַח לֹא טֶלֶפוֹנִים נַיָּדִים.

יֵשׁ דְּבָרִים נוֹסָפִים שֶׁאוּלַי הִשְׁתַּנּוּ קְצָת מֵאָז שֶׁנִּכְתַּב הַסֵּפֶר: אוּלַי הַמְּבֻגָּרִים מִתְיַחֲסִים קְצָת יוֹתֵר בְּכָבוֹד לַיְּלָדִים, אוּלַי הַיְּלָדִים מִתְיַחֲסִים לַהוֹרִים קְצָת פָּחוֹת בְּיִרְאָה, אוּלַי יֵשׁ קְצָת יוֹתֵר שִׁוְיוֹן בֵּין נָשִׁים לְבֵין גְּבָרִים. מָה דַּעְתְּכֶם?

וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁבִּכְלָל לֹא הִשְׁתַּנוּ מֵאָז שֶׁהַסֵּפֶר נִכְתַּב: אֲנָשִׁים רָעִים יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם וְלֹא כָּל כָּךְ קַל לִמְצֹא אָהֲבָה אֲמִתִּית, אֲבָל אֵין כְּמוֹ חָבֵר אוֹ חֲבֵרָה טוֹבִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַחַיִּים יָפִים יוֹתֵר.

כַּמָּה מִלִּים לְגַבֵּי הַתַּרְגּוּם הֶחָדָשׁ: לְפִּצְפֹּנֶת קוֹרְאִים בְּגֶרְמָנִית פִּינְקְטְכֶן. פֵּרוּשׁ הַשֵּׁם הוּא נְקֻדֹּנֶת. אֲבָל פִּצְפֹּנֶת הוּא שֵׁם כָּל כָּךְ מַתְאִים שֶׁמָּצְאָה לָהּ בְּעִבְרִית הַמְּתַרְגֶּמֶת הָרִאשׁוֹנָה, אֱלִישֶׁבַע קַפְּלַן, וְזוֹ לֹא חָכְמָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁמוֹת רַק בִּגְלַל שֶׁהַתַּרְגּוּם חָדָשׁ. בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁזִּכְרוֹנוֹת אֵינָם יוֹתֵר חֲשׁוּבִים מִמָּה שֶׁקּוֹרֶה הַיּוֹם, כָּךְ גַּם חָדָשׁ לֹא יוֹתֵר טוֹב מִיָּשָׁן רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא חָדָשׁ. וּלְהֶפֶךְ.

זֶהוּ הָרְבִיעִי בִּסְפָרָיו שֶׁל קֶסְטְנֶר הַיּוֹצֵא בְּתַרְגּוּם חָדָשׁ. אֶרִיךְ קֶסְטְנֶר לֹא הִכִּיר אֶת הַתִּרְגּוּם שֶׁל סְפָרָיו לְעִבְרִית. לֹא אֶת הַתַּרְגּוּם הַיָּשָׁן (כִּי הוּא לֹא קָרָא עִבְרִית) וְלֹא אֶת הַתַּרְגּוּם הֶחָדָשׁ (כִּי כְּשֶׁהַתַּרְגּוּם הַזֶּה יוֹצֵא לָאוֹר, קֶסְטְנֶר כְּבָר מִזְּמַן בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב). אֲבָל אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא שָׂמַח שֶׁיֵּשׁ תַּרְגּוּמִים לַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ בְּעִבְרִית. הוּא אָמַר אֶת זֶה בְּרֵאָיוֹן לַטֶּלֶוִיזְיָה בְּגֶרְמַנְיָה. סְפָרָיו יוֹצְאִים בְּעִבְרִית מִזֶּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים בְּהוֹצָאַת אֲחִיאָסָף. גַּם מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה, כְּמוֹ מִסְּפָרָיו הַקּוֹדְמִים, רוֹאִים שֶׁקֶסְטְנֶר אָהַב יְלָדִים, וְגַם בַּעֲלֵי חַיִּים.

וִילָדִים בְּכָל הָעוֹלָם מְשִׁיבִים לוֹ עֲדַיִן אַהֲבָה בִּקְרִיאַת הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ. וְאִם אַתֶּם קוֹרְאִים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, סִימָן שֶׁאַתֶּם כְּבָר אוֹהֲבִים אֶת קֶסְטְנֶר, וְאִם זֶה הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים, אֲנִי מְקַנֵּא בָּכֶם, כִּי צְפוּיָה לָכֶם הֲנָאָה רַבָּה, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה לֹא הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁתִּקְרְאוּ.

הַמְּתַרְגֵּם

מָבוֹא קָצָר בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר

מָה בְּדִיּוּק רָצִיתִי לְהַגִּיד? אָה כֵּן, נִזְכַּרְתִּי. הַסִּפּוּר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם הוּא סִפּוּר מוּזָר. רֵאשִׁית הוּא מוּזָר כִּי הוּא מוּזָר, וְשֵׁנִית הוּא בֶּאֱמֶת קָרָה. הוּא פֻּרְסַם בָּעִתּוֹן לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה בְּעֵרֶךְ.

"אֲהָה," אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם וּמְסַנְּנִים דֶּרֶךְ הַשִּׁנַּיִם, "אֲהָה, קֶסְטְנֶר גָּנַב סִפּוּר!"

בִּכְלָל לֹא!

אָרְכּוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר בָּעִתּוֹן הָיָה לְכָל הַיּוֹתֵר עֶשְׂרִים שׁוּרוֹת. עַד כְּדֵי כָּךְ הָיָה קָצָר, שֶׁמְּעַט אֲנָשִׁים קָרְאוּ אוֹתוֹ. זוֹ הָיְתָה יְדִיעָה וּבָהּ הָיָה כָּתוּב בְּסַךְ הַכֹּל שֶׁבְּתַאֲרִיךְ כָּזֶה וְכָזֶה קָרָה בְּבֶּרְלִין כָּךְ וְכָךְ. מִיָּד נָטַלְתִּי מִסְפָּרַיִם, גָּזַרְתִּי אֶת הַיְּדִיעָה וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ בְּתֵבַת הַמּוּזָרוּיּוֹת. אֶת תֵּבַת הַמּוּזָרוּיּוֹת הֵכִינָה בַּעֲבוּרִי רוּת. עַל הַמִּכְסֶה רוֹאִים רַכֶּבֶת עִם גַּלְגַּלִּים בְּצֶבַע אָדֹם בּוֹהֵק, לְיָדָהּ נִצָּבִים שְׁנֵי עֵצִים בְּיָרֹק כֵּהֶה וּמֵעֲלֵיהֶם שָׁטִים שְׁלוֹשָׁה עֲנָנִים לְבָנִים, עֲגֻלִּים כְּמוֹ כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג, וְכָל זֶה מִנְּיָרוֹת כֶּסֶף, נֶהֱדָר. הַסִּפּוּר לֹא עוֹרֵר תְּשׂוּמַת לֵב מְיֻחֶדֶת אֵצֶל מְעַט הַמְּבֻגָּרִים שֶׁקָּרְאוּ אוֹתוֹ. עֲבוּרָם הָיְתָה הַיְּדִיעָה עֲשׂוּיָה עֵץ. מָה זֹאת אוֹמֶרֶת עֲשׂוּיָה עֵץ? אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָזֶה:

כְּשֶׁיֶּלֶד קָטָן מוֹצִיא מִתַּחַת לְתַנּוּר הָעֵצִים בּוּל עֵץ קָטָן וְאוֹמֵר לוֹ, "דַּנְדִי־גִידַן", אוֹ "דִּיוֹ", אוֹ "הוֹיְסָה" — הָעֵץ הוֹפֵךְ לְסוּס. סוּס חַי וַאֲמִתִּי. וּכְשֶׁאָחִיו הַגָּדוֹל מִסְתַּכֵּל עַל חֲתִיכַת הָעֵץ וּמְטַלְטֵל אֶת רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, "זֶה הֲרֵי לֹא סוּס, אַתָּה פָּשׁוּט חֲמוֹר," זֶה בִּכְלָל לֹא מְשַׁנֶּה אֶת הָעֻבְדּוֹת. וְעִם הַיְּדִיעָה בָּעִתּוֹן זֶה הָיָה בְּדִיּוּק כָּכָה. הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים חָשְׁבוּ: נוּ, אָז זוֹ יְדִיעָה שֶׁל עֶשְׂרִים שׁוּרוֹת. אֲבָל אֲנִי לָחַשְׁתִּי אֶת מִלּוֹת הַקֶּסֶם "הוֹקוּס־פּוֹקוּס" וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה סֵפֶר.

סִפַּרְתִּי לָכֶם אֶת כָּל זֶה מִסִּבָּה אַחַת מְסֻיֶּמֶת מְאוֹד. כְּשֶׁאַתָּה כּוֹתֵב סִפּוּרִים, שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, "הֵי, אַתָּה. מָה שֶׁכָּתַבְתָּ, זֶה בֶּאֱמֶת קָרָה?" בִּמְיֻחָד יְלָדִים רוֹצִים לָדַעַת זֹאת תָּמִיד. וְאָז אַתָּה עוֹמֵד עִם הָרֹאשׁ הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ וּמְגָרֵד בַּזְּקַנְקַן. חֵלֶק מִמָּה שֶׁקָּרָה בַּסִּפּוּרִים כַּמּוּבָן בֶּאֱמֶת קָרָה, אֲבָל הַכֹּל? הֲרֵי אָדָם לֹא מִתְרוֹצֵץ לוֹ אַחֲרֵי אֲנָשִׁים עִם פִּנְקָס וְרוֹשֵׁם בְּדִיּוּק נִמְרָץ אֶת כָּל מָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים! חוּץ מִזֶּה, בַּזְּמַן שֶׁקּוֹרִים לְךָ דְּבָרִים, אַתָּה עוֹד לֹא יוֹדֵעַ שֶׁתִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם! זֶה הֲרֵי בָּרוּר. לֹא?

אֲבָל אָז נֶעֱמָדִים לָהֶם קוֹרְאִים רַבִּים, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים, בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם וּמַצְהִירִים, "אֲבָל אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אִם אַתָּה כּוֹתֵב לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא קָרָה, אֲנַחְנוּ בִּכְלָל נִשָּׁאֵר אֲדִישִׁים וְקָרִים כְּמוֹ קֶרַח!" וּלְכָךְ אֲנִי רוֹצֶה לַעֲנוֹת: זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אִם הַסִּפּוּר קָרָה אוֹ לֹא קָרָה. הָעִקָּר שֶׁהוּא אֲמִתִּי! סִפּוּר הוּא אֲמִתִּי אִם הוּא יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמְּסַפְּרִים אוֹתוֹ. אֶת זֶה הֵבַנְתֶּם? אִם הֵבַנְתֶּם אֶת זֶה, הֲרֵי הֵבַנְתֶּם כְּלָל חָשׁוּב מְאוֹד בְּאָמָּנוּת. וְאִם לֹא הֵבַנְתֶּם, זֶה גַּם לֹא נוֹרָא. וּבְכָךְ נִגְמָר הַמָּבוֹא. בְּשָׁעָה טוֹבָה.

אֲנִי יוֹדֵעַ מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים שֶׁקּוֹרְאִים בְּרָצוֹן רַב הִרְהוּרִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ הָעִנְיָן עִם הָעֵץ וְהַסּוּס אוֹ הָאֱמֶת וְהַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי. יְלָדִים אֲחֵרִים הָיוּ מַעֲדִיפִים לֶאֱכֹל רַק דַּיְסָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים מֻרְכָּבִים שֶׁכָּאֵלֶּה. הֵם דּוֹאֲגִים שֶׁאוּלַי הַמֹּחַ הַקָּטָן וְהַנֶּחְמָד שֶׁלָּהֶם יְקַבֵּל קְמָטִים. מָה לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. אֲנִי אֶאֱסֹף אֶת כָּל מָה שֶׁקָּשׁוּר בְּמַחְשָׁבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וְאֶעֱשֶׂה מִמֶּנּוּ קְטָעִים קְצָרִים, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵהָאִישׁ שֶׁמַּדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר לְהַדְפִּיס אֶת הַהִרְהוּרִים הָאֵלֶּה בְּגוֹפָן אַחֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַסִּפּוּר. אֶת הַהִרְהוּרִים הוּא יַדְפִּיס בְּאוֹתוֹ גּוֹפָן שֶׁבָּהֶן מֻדְפֶּסֶת הַהַקְדָּמָה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים עַכְשָׁו. כָּךְ שֶׁאִם אַתֶּם רוֹאִים מַשֶּׁהוּ שֶׁמֻּדְפָּס בְּאוֹתִיּוֹת כָּאֵלֶּה שְׁמֵנוֹת, אַתֶּם יְכוֹלִים לְדַלֵּג עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כָּתוּב כְּלָל. מוּבָן? אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתֶּם מְנִידִים עַכְשָׁו בְּרָאשֵׁיכֶם בַּהֲבָנָה.

מָה עוֹד רָצִיתִי לְהַגִּיד? אָה כֵּן, נִזְכַּרְתִּי. רָצִיתִי לְהַגִּיד: עַכְשָׁו הַסִּפּוּר יָכוֹל לְהַתְחִיל.

פֶּרֶק רִאשׁוֹן
פִּצְפֹּנֶת מַצִּיגָה הַצָּגוֹת

כְּשֶׁהָאָדוֹן הַמְּנַהֵל פּוֹגֶה חָזַר הַבַּיְתָה בַּצָהֳרַיִם, הוּא נִשְׁאַר תָּקוּעַ בִּמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ הִצְמִיחַ שָׁרָשִׁים וּבָהָה כִּמְאֻבָּן אֶל תּוֹךְ חֲדַר הַמְּגוּרִים. שָׁם עָמְדָה פִּצְפֹּנֶת בִּתּוֹ, פָּנֶיהָ אֶל הַקִּיר, קַדָּה לְלֹא הֶרֶף וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ יִבְּבָה. אוּלַי יֵשׁ לָהּ כְּאֵבֵי בֶּטֶן? כָּךְ חָשַׁב לְעַצְמוֹ, אֲבָל עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ וְעָמַד לְלֹא נוֹעַ. פִּצְפֹּנֶת הוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ לְעֵבֶר הַקִּיר הַמְכֻסֶּה בְּטַפֶּטִים מֻכְסָפִים, קַדָּה וְאָמְרָה בְּקוֹל רוֹטֵט, "גַּפְרוּרִים, קְנוּ גַּפְרוּרִים, גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי."

לְיַד פִּצְפֹּנֶת יָשַׁב פִּיפְקֶה, כֶּלֶב הַתַּחַשׁ הַקָּטָן וְהַחוּם שֶׁל הַיַּלְדָּה, הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ, הִתְפַּלֵּא וְטָפַח בִּזְנָבוֹ בְּקֶצֶב. פִּצְפֹּנֶת קָרְאָה בְּקוֹל מִתְבַּכְיֵן, "רַחֲמוּ עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים, רַק עֲשָׂרָה פְּפֶנִיג הַקֻּפְסָה." פִּיפְקֶה הַכֶּלֶב הִתְחִיל לְהִתְגָּרֵד מֵאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ. כַּנִּרְאֶה חָשַׁב שֶׁהַמְּחִיר גָּבוֹהַּ מִדַּי, אוֹ שֶׁהִצְטַעֵר שֶׁאֵין אֶצְלוֹ כֶּסֶף.

פִּצְפֹּנֶת הֵרִימָה אֶת יָדֶיהָ לַגֹּבַהּ, קַדָּה וּמִלְמְלָה, "אִמָּא עִוֶּרֶת לְגַמְרֵי, וְכָל כָּךְ צְעִירָה. שָׁלוֹשׁ קֻפְסָאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה פְּפֶנִיג. יְבָרֵךְ אוֹתָךְ אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי הַיְּקָרָה!" כַּנִּרְאֶה קָנָה מִמֶּנָּה הַקִּיר שָׁלוֹשׁ קֻפְסָאוֹת.

פִּצְפֹּנֶת עָמְדָה לְיַד הַקִּיר וְקַדָּה קִדּוֹת.

מַר פּוֹגֶה צָחַק בְּקוֹל. דָּבָר כָּזֶה עוֹד לֹא קָרָה לוֹ. הִנֵּה עוֹמֶדֶת הַבַּת שֶׁלּוֹ בְּחֶדֶר שֶׁעָלָה שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים מַרְק, וּמְבַקֶּשֶׁת נְדָבוֹת מֵהַטַּפֶּטִים. כְּשֶׁפִּצְפֹּנֶת שָׁמְעָה קוֹל צְחוֹק, הִיא נִבְהֲלָה וְהִסְתּוֹבְבָה, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת אָבִיהָ, הִסְתַּלְּקָה בְּרִיצָה. פִּיפְקֶה דִּלֵּג אַחֲרֶיהָ כְּמִי שֶׁהַדָּבָר לֹא נוֹגֵעַ לוֹ כְּלָל.

"הַכֹּל בְּסֵדֶר אֶצְלְכֶם?" שָׁאַל הָאָב, אֲבָל לֹא קִבֵּל תְּשׁוּבָה. הוּא עָשָׂה אָחוֹרָה פְּנֵה וְהָלַךְ לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ עִתּוֹנִים וּמִכְתָּבִים. הוּא שָׁקַע עָמֹק בְּתוֹךְ כֻּרְסַת הָעוֹר, הִצִּית לְעַצְמוֹ סִיגָר וְהֵחֵל לִקְרֹא.

לְפִּצְפֹּנֶת קָרְאוּ בְּעֶצֶם לוּאִיזֶה, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁבִּשְׁנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת סֵרְבָה לִגְדֹּל, קָרְאוּ לָהּ "פִּצְפֹּנֶת". גַּם עַכְשָׁו קָרְאוּ לָהּ כָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר מִזְּמַן הִיא הוֹלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר וְהִיא כְּבָר בִּכְלָל לֹא קְטַנָּה. אָבִיהָ, מַר פּוֹגֶה, הָיָה מְנַהֵל בְּחֶבְרָה לְיִצּוּר מַקְּלוֹת הֲלִיכָה. הוּא הִרְוִיחַ הַרְבֵּה כֶּסֶף וְגַם הָיְתָה לוֹ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה. לְאִשְׁתּוֹ, אִמָּא שֶׁל פִּצְפֹּנֶת, הָיְתָה דֵּעָה אַחֶרֶת. הִיא חָשְׁבָה שֶׁהוּא מַרְוִיחַ מְעַט מִדַּי וְכִי הוּא עוֹבֵד יוֹתֵר מִדַּי. עַל כָּךְ הוּא אָמַר תָּמִיד, "בָּעִנְיָנִים הָאֵלֶּה נָשִׁים כְּלָל לֹא מְבִינוֹת." אֲבָל אֶת זֶה הִיא לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְקַבֵּל.

הֵם גָּרוּ בְּדִירָה גְּדוֹלָה, לֹא הַרְחֵק מִגְּדַת הַנָּהָר שֶׁלְּיַד בֵּית הַנִּבְחָרִים — הָ'רַיכְסְטַג'. בַּדִּירָה הָיוּ עֲשָׂרָה חֲדָרִים וְהִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה חֲזָרָה פִּצְפֹּנֶת לְחַדְרָהּ אַחֲרֵי הָאֹכֶל, עַל פִּי רֹב כְּבָר הָיְתָה שׁוּב רְעֵבָה. כָּל כָּךְ אֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ!

אִם אֲנַחְנוּ כְּבָר מְדַבְּרִים עַל אֹכֶל — מַר פּוֹגֶה הָיָה רָעֵב. הוּא צִלְצֵל. בֶּרְטָה הַמְּשָׁרֶתֶת הַשְּׁמֵנָה נִכְנְסָה. "אֲנִי צָרִיךְ לִגְוֹעַ בָּרָעָב?" הוּא שָׁאַל, מִתְכַּעֵס.

"אֲנִי מַנִּיחָה שֶׁלֹּא," אָמְרָה בֶּרְטָה, "אֲבָל הַגְּבֶרֶת הַנִּכְבָּדָה עוֹד בָּעִיר, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי..."

מַר פּוֹגֶה קָם מִמְּקוֹמוֹ. "אִם עוֹד פַּעַם תַּחְשְׁבִי, לֹא תְּקַבְּלִי מָחָר אֶת חֻפְשָׁתֵךְ," הוּא אָמַר. "קָדִימָה! אֹכֶל! תִּקְרְאִי לַמְּטַפֶּלֶת וְלַיַּלְדָּה."

בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה נִכְנְסָה לִפְעֻלָּה וְהִתְגַּלְגְּלָה דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת.

מַר פּוֹגֶה הָיָה הָרִאשׁוֹן בַּחֲדַר הָאֹכֶל. הוּא נָטַל לְפִיו גְּלוּלָה, עִוָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ וְשָׁתָה מַיִם. הוּא בָּלַע גְּלוּלוֹת בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. לִפְנֵי הָאֹכֶל, אַחֲרֵי הָאֹכֶל, לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן, אַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרֵר, לִפְעָמִים הָיוּ אֵלֶּה גְּלוּלוֹת עֲגֻלּוֹת וְלִפְעָמִים כַּדּוּרִים, לִפְעָמִים מְרֻבָּעִים. אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִזֶּה. אֲבָל זֶה הָיָה בִּגְלַל הַקֵּבָה שֶׁלּוֹ.

וְאָז הוֹפִיעָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט. הָעַלְמָה אַנְדַכְט הָיְתָה הַמְּטַפֶּלֶת. הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה מְאוֹד, רָזָה מְאוֹד וּמְשֻׁגַּעַת מְאוֹד. "אֶת זוֹתִי טָבְלוּ בְּאַמְבַּטְיוֹת חַמּוֹת מִדַּי כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה," כָּךְ אָמְרָה תָּמִיד בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה. גַּם כָּךְ לֹא סָבְלוּ הַשְּׁתַּיִם זוֹ אֶת זוֹ.

קֹדֶם, כְּשֶׁאֵצֶל פּוֹגֶה עוֹד לֹא הָיְתָה הָעַלְמָה וְהָיְתָה רַק הַמְּטַפֶּלֶת קֵתֶה, יָשְׁבָה פִּצְפֹּנֶת תָּמִיד אֵצֶל קֵתֶה וּבֶּרְטָה בַּמִּטְבָּח. הֵן קִלְּפוּ בְּצָלִים וּבֶּרְטָה תָּמִיד הָלְכָה עִם פִּצְפֹּנֶת לִקְנִיּוֹת וְסִפְּרָה לָהּ עַל אָחִיהָ שֶׁחַי בְּאָמֶרִיקָה. פִּצְפֹּנֶת הָיְתָה תָּמִיד בְּרִיאָה וְעַלִּיזָה, וְלֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ חִוֶּרֶת כְּמוֹ עַכְשָׁו, מֵאָז שֶׁאַנְדַכְט הַמְּטֹרֶפֶת בַּבַּיִת.

"הַבַּת שֶׁלִּי נִרְאֵית חִוֶּרֶת," אָמַר מַר פּוֹגֶה, מֻדְאָג, "אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת כָּךְ?"

"לֹא," הֵשִׁיבָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט. בֶּרְטָה הֵבִיאָה אֶת הַמָּרָק וְצָחֲקָה. הָעַלְמָה אַנְדַכְט לִכְסְנָה מַבָּט אֶל הַמְּשָׁרֶתֶת. "מָה אַתְּ צוֹחֶקֶת צְחוֹק טִפְּשִׁי כָּזֶה?" שָׁאַל בַּעַל הַבַּיִת וְהֵרִים וְהוֹרִיד אֶת כַּף הַמָּרָק מֵהַצַּלַּחַת אֶל פִּיו, כְּאִלּוּ מְשַׁלְּמִים לוֹ לְפִי הַתְּנוּעוֹת. אֲבָל פִּתְאוֹם הוּא הִפִּיל אֶת הַכַּף אֶל תּוֹךְ הַמָּרָק, הִצְמִיד אֶת מַפִּית הַבַּד אֶל פִּיו וְהֵחֵל לְהִשְׁתַּנֵּק. הוּא הִשְׁתַּעֵל נוֹרָאוֹת וְהִצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת.

שָׁם עָמְדָה פִּצְפֹּנֶת. אֲבָל, אֱלֹהִים יִשְׁמֹר, אֵיךְ שֶׁהִיא נִרְאֲתָה.

הִיא לָבְשָׁה אֶת הֶחָלוּק שֶׁל אָבִיהָ וּמִתַּחְתָּיו דָּחֲפָה כָּרִית, עַד שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ קַנְקַן תֵּה מְעֻגָּל. הָרַגְלַיִם הָרָזוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁבִּצְבְּצוּ מִתַּחַת לֶחָלוּק, נִרְאוּ כְּמוֹ מַקְּלוֹת שֶׁל מְתוֹפֵף, וְעַל רֹאשָׁהּ הִתְנַדְנֵד הַכּוֹבַע שֶׁבֶּרְטָה חוֹבֶשֶׁת בִּימֵי חַג. זֶה הָיָה דָּבָר מַקְסִים עָשׂוּי קַשׁ צִבְעוֹנִי. בְּיָד אַחַת הֶחֱזִיקָה פִּצְפֹּנֶת אֶת הַמַּעֲרוֹךְ וּמִטְרִיָּה פְּתוּחָה וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הֶחֱזִיקָה חוּט שֶׁאֵלָיו הָיְתָה קְשׁוּרָה מַחֲבַת, וּבַמַּחֲבַת שֶׁהִתְנַדְנֵדָה בְּעִקְבוֹת הַיַּלְדָּה יָשַׁב לוֹ כֶּלֶב הַתַּחַשׁ פִּיפְקֶה וְקִמֵּט אֶת מִצְחוֹ.

אַגַּב, הוּא לֹא קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ מֵרֹב דְּאָגוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ פָּשׁוּט יוֹתֵר מִדַּי עוֹר עַל הָרֹאשׁ וּמִשּׁוּם שֶׁהָעוֹר לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמוֹ, אָז הוּא עָשָׂה לְעַצְמוֹ תַּלְתַּלִּים.

פִּצְפֹּנֶת עָשְׂתָה סִיבוּב אֶחָד מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, נֶעֶמְדָה לִפְנֵי אָבִיהָ, בָּחֲנָה אוֹתוֹ בִּקְפִידָה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּרְצִינוּת, "אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת אֶת כַּרְטִיס הַנְּסִיעָה שֶׁלְּךָ?"

"לֹא," אָמַר הָאָב, "אֵינֵךְ מַכִּירָה אוֹתִי? אֲנִי הֲרֵי שַׂר הַתַּחְבּוּרָה."

"אֲהָה," כָּךְ אָמְרָה.

הָעַלְמָה אַנְדַכְט קָמָה מִמְּקוֹמָהּ, תָּפְסָה אֶת פִּצְפֹּנֶת בַּצַּוָּארוֹן וּפָרְקָה אוֹתָהּ מִן הָאֲבִיזָרִים, עַד שֶׁנִּרְאֲתָה שׁוּב כְּיַלְדָּה נוֹרְמָלִית. בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה לָקְחָה אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת וְהַמִּטְרִיָּה עִם הַמַּעֲרוֹךְ וְנָשְׂאָה אוֹתָן הַחוּצָה. גַּם כְּשֶׁהָיְתָה בַּמִּטְבָּח, עֲדַיִן צָחֲקָה. אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ זֹאת בְּבֵרוּר.

"אֵיךְ הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר?" שָׁאַל הָאָב, וֶהֱיוֹת שֶׁפִּצְפֹּנֶת לֹא עָנְתָה אֶלָּא עָשְׂתָה גַּלִּים בַּמָּרָק, הִמְשִׁיךְ מִיָּד וְשָׁאַל, "כַּמָּה זֶה שָׁלוֹשׁ כָּפוּל שְׁמוֹנֶה?"

"שָׁלוֹשׁ כָּפוּל שְׁמוֹנֶה, שָׁלוֹשׁ כָּפוּל שְׁמוֹנֶה זֶה כְּמוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים חֶלְקֵי חָמֵשׁ," הִיא אָמְרָה. הַמְּנַהֵל פּוֹגֶה כְּבָר לֹא הִתְפַּלֵּא עַל כְּלוּם. הוּא חִשֵּׁב בְּסוֹד וּבִגְלַל שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הָיָה נָכוֹן, הוּא הִמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל. פִּיפְקֶה טִפֵּס עַל כִּסֵּא רֵיק, הִשְׁעִין אֶת כַּפּוֹתָיו הַקִּדְמִיּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וּבָדַק בְּמֵצַח מְקֻמָּט שֶׁכֻּלָּם אוֹכְלִים מָרָק. הוּא נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לִנְאֹם. בֶּרְטָה הֵבִיאָה עוֹף עִם אֹרֶז וְטָפְחָה לַכֶּלֶב עַל אֲחוֹרָיו. הוּא הֵבִין אֶת הָעִנְיָן לֹא נָכוֹן וְטִפֵּס כָּל כֻּלּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. פִּצְפֹּנֶת הוֹרִידָה אוֹתוֹ לָרִצְפָּה וְאָמְרָה, "הֲכִי הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת תְּאוֹמָה."

הָאָב מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו בְּצַעַר.

"זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶהֱדָר," אָמְרָה הַיַּלְדָּה. הָיִינוּ הוֹלְכוֹת שְׁתֵּינוּ לְבוּשׁוֹת בְּאוֹתָם בְּגָדִים, וְהָיָה לָנוּ אוֹתוֹ צֶבַע שֵׂעָר וְאוֹתוֹ מִסְפַּר נַעֲלַיִם וְאוֹתָם פַּרְצוּפִים."

"נוּ, וְאָז?" שָׁאֲלָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט.

פִּצְפֹּנֶת גָּנְחָה מֵרֹב עֹנֶג, כַּאֲשֶׁר דִּמְיְנָה לְעַצְמָהּ אֶת הָעִנְיָן עִם הַתְּאוֹמָה. "אַף אֶחָד לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי אֲנִי וּמִי הִיא. וּכְשֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ אֲנִי, זוֹ הָיְתָה הִיא. וּכְשֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ הִיא, זוֹ הָיִיתִי אֲנִי. אַח, זֶה הָיָה גָּדוֹל."

"אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְבֹּל אֶת זֶה," אָמַר הָאָב.

"וּכְשֶׁהַמּוֹרָה הָיְתָה קוֹרֵאת 'לוּאִיזֶה', הָיִיתִי קָמָה וְאוֹמֶרֶת, 'לֹא, אֲנִי הַשְּׁנִיָּה,' וְאָז הָיְתָה הַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת 'לָשֶׁבֶת' וְקוֹרֵאת לַשְּׁנִיָּה וְצוֹעֶקֶת 'לָמָּה אַתְּ לֹא קָמָה, לוּאִיזֶה,' וְהַשְּׁנִיָּה הָיְתָה אוֹמֶרֶת, 'הֲרֵי אֲנִי קַרְלִינְכֶן,' וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָיְתָה הַמּוֹרָה מְקַבֶּלֶת עֲוִיתוֹת וְהָיוּ שׁוֹלְחִים אוֹתָהּ לָנוּחַ בְּבֵית הַבְרָאָה וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְקַבְּלִים חֻפְשָׁה."

"תְּאוֹמִים נִרְאִים בְּדֶּרֶךְ כְּלָל שׁוֹנִים מְאוֹד זֶה מִזֶּה," טָעֲנָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט.

"קַרְלִינְכֶן וַאֲנִי לֹא," הִתְנַגְּדָה לִדְבָרֶיהָ פִּצְפֹּנֶת. "דִּמְיוֹן כָּזֶה לֹא רְאִיתֶם. אֲפִלּוּ הַמְּנַהֵל לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּינֵינוּ." הַמְּנַהֵל הָיָה אָבִיהָ.

"מַסְפִּיקָה לִי אַחַת כָּמוֹךְ," אָמַר הַמְּנַהֵל וְלָקַח לְעַצְמוֹ תּוֹסֶפֶת עוֹף.

"מָה יֵשׁ לְךָ נֶגֶד קַרְלִינְכֶן?" שָׁאֲלָה פִּצְפֹּנֶת.

"לוּאִיזֶה!" הוּא קָרָא בְּקוֹל. וּכְשֶׁהוּא קָרָא 'לוּאִיזֶה', הָיָה זֶה סִימָן שֶׁעַכְשָׁו מְצַיְּתִים אוֹ שֶׁהוּא מַחְטִיף לָהּ סְטִירָה. אָז פִּצְפֹּנֶת שָׁתְקָה וְאָכְלָה עוֹף עִם אֹרֶז וּמִדֵּי פַּעַם עָשְׂתָה בְּסֵתֶר פַּרְצוּפִים לְפִּיפְקֶה שֶׁיָּשַׁב לְיָדָהּ, עַד שֶׁהוּא הִתְנַעֵר מֵרֹב זְוָעָה וְטָס לַמִּטְבָּח.

כְּשֶׁאָכְלוּ אֶת הַלִּפְתָּן, הִגִּיעָה גְּבֶרֶת פּוֹגֶה. אָמְנָם הִיא הָיְתָה מְאוֹד נֶחְמָדָה, אֲבָל בֵּינֵינוּ, הִיא הָיְתָה גַּם דֵּי בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת. בֶּרְטָה, הַמְּשָׁרֶתֶת, אָמְרָה פַּעַם לַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ, "לַגְּבֶרֶת שֶׁלִּי הָיָה צָרִיךְ לְהַצְלִיף פַּעַם בִּסְמַרְטוּט רָטֹב. יֵשׁ לָהּ יַלְדָּה כָּזוֹ מְתוּקָה וּבַעַל כָּזֶה מַקְסִים, אֲבָל אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא דּוֹאֶגֶת לַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה? כְּלוּם. כָּל הַיּוֹם הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בָּעִיר, קוֹנָה, מַחֲלִיפָה, הוֹלֶכֶת לִמְסִבּוֹת תֵּה שֶׁל אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם וְלִתְצוּגוֹת אָפְנָה, וּבָעֶרֶב צָרִיךְ בַּעֲלָהּ הַמִּסְכֵּן עוֹד לִצְלֹעַ אַחֲרֶיהָ. מֵרוֹצִים, תֵּאַטְרוֹן, קוֹלְנוֹעַ, נְשָׁפִים. כָּל הַזְּמַן יֵשׁ לָהּ עִנְיָנִים. הַבַּיְתָה הִיא כְּבָר בִּכְלָל לֹא מַגִּיעָה. אֲבָל יֵשׁ בָּזֶה גַּם מַשֶּׁהוּ טוֹב."

גְּבֶרֶת פּוֹגֶה הִתְיַשְּׁבָה וְעָשְׂתָה אֶת עַצְמָהּ נֶעֱלֶבֶת. בְּעֶצֶם, הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִתְנַצֵּל עַל כָּךְ שֶׁהִגִּיעָה כָּל כָּךְ מְאֻחָר. אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה הִיא עָשְׂתָה אֶת עַצְמָהּ נֶעֱלֶבֶת כִּי לֹא חִכּוּ לָהּ עִם הָאֹכֶל. מַר פּוֹגֶה שׁוּב נָטַל טַבְלִיּוֹת, הַפַּעַם מְרֻבָּעוֹת, עִוָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ וּבָלַע אוֹתָן עִם מַיִם.

"אַל תִּשְׁכַּח שֶׁהָעֶרֶב אֲנַחְנוּ מֻזְמָנִים לַקּוֹנְסוּל הַכְּלָלִי אוֹלֶרִיךְ," אָמְרָה אִשְׁתּוֹ.

"לֹא."

"הָעוֹף קַר לְגַמְרֵי," הִיא אָמְרָה.

"כֵּן," אָמְרָה בֶּרְטָה.

"יֵשׁ לְפִּצְפֹּנֶת שִׁעוּרִים?" הִיא שָׁאֲלָה.

"לֹא," אָמְרָה הָעַלְמָה אַנְדַכְט.

"יַלְדָּה, הֲרֵי אַחַת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּךְ רוֹפֶפֶת," הִיא אָמְרָה.

"כֵּן," עָנְתָה פִּצְפֹּנֶת.

מַר פּוֹגֶה קָם מִן הַשֻּׁלְחָן. "אֲנִי כְּבָר בִּכְלָל לֹא זוֹכֵר אֵיךְ נִרְאָה אֶצְלֵנוּ הַבַּיִת בָּעֲרָבִים."

"אֶתְמוֹל אֲפִלּוּ לֹא הוֹצֵאנוּ אֶת הָאַף הַחוּצָה," הֵשִׁיבָה לוֹ אִשְׁתּוֹ.

"אֲבָל הַבְּרִיקְמָנִים הָיוּ אֶצְלֵנוּ," הוּא אָמַר, "וְגַם הַשְׁרָמִים וְהַדִיטְרִיכִים. כָּל הַבַּיִת הַזֶּה הָפַךְ לְמוֹעֲדוֹן, וְהַמּוֹעֲדוֹן הָיָה מָלֵא לְגַמְרֵי."

"הָיִינוּ אֶתְמוֹל בַּבַּיִת, אוֹ לֹא הָיִינוּ אֶתְמוֹל בַּבַּיִת?" הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּתַקִּיפוּת וְחִכְּתָה בְּמֶתַח לִתְשׁוּבָה. מִפְּאַת הַזְּהִירוּת לֹא עָנָה לָהּ הַמְּנַהֵל פּוֹגֶה וְהָלַךְ לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה. פִּצְפֹּנֶת הָלְכָה אַחֲרָיו וְהִתְיַשְּׁבָה לְצִדּוֹ בְּכֻרְסַת הָעוֹר הַגְּדוֹלָה, שָׁם הָיָה מָקוֹם לִשְׁנֵיהֶם. "הַשֵּׁן רוֹפֶפֶת?" הוּא שָׁאַל, "זֶה כּוֹאֵב?"

"מָה פִּתְאוֹם," הִיא אָמְרָה. "בְּהִזְדַּמְּנוּת נַעֲקֹר אוֹתָהּ. אוּלַי אֲפִלּוּ עוֹד הַיּוֹם."

וְאָז נִשְׁמַע צִפְצוּף מִחוּץ לַבַּיִת. פִּצְפֹּנֶת לִוְּתָה אֶת אָבִיהָ לַדֶּלֶת. מַר הוֹלָק הַנַּהָג בֵּרֵךְ אוֹתָהּ וְהִיא בֵּרְכָה אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. הִיא עָשְׂתָה בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ, הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ אֶל הַמִּצְחִיָּה עַל אַף שֶׁכְּלָל לֹא חָבְשָׁה כּוֹבַע מִצְחִיָּה. הָאָב נִכְנַס לַמְּכוֹנִית, וְזוֹ יָצְאָה לְדַרְכָּהּ. הָאָב נוֹפֵף לְשָׁלוֹם. פִּצְפֹּנֶת הֵשִׁיבָה נִפְנוּף.

כְּשֶׁרָצְתָה לְהִכָּנֵס חֲזָרָה הַבַּיְתָה, עָמַד לִפְנֵי הַדֶּלֶת גוֹטְפְרִיד קְלֶפֶּרְבַּיְן. הוּא הָיָה הַבֵּן שֶׁל הַשּׁוֹעֵר. פִּרְחָח מֻסְמָךְ.

"תַּקְשִׁיבִי," אָמַר קְלֶפֶּרְבַּיְן, "אִם תִּתְּנִי לִי עֲשָׂרָה מַרְקִים, אֲנִי לֹא מְגַלֶּה. אַחֶרֶת אֲנִי אַגִּיד לְאַבָּא שֶׁלָּךְ."

"תַּגִּיד מָה?" הִתַּמְּמָה פִּצְפֹּנֶת.

גוֹטְפְרִיד קְלֶפֶּרְבַּיְן חָסַם אֶת דַּרְכָּהּ בְּאִיּוּם, "אַתְּ יוֹדַעַת בְּדִיּוּק. אַל תַּעֲשִׂי אֶת עַצְמֵךְ כָּל כָּךְ טִפְּשָׁה, חֲמוּדָה!"

פִּצְפֹּנֶת רָצְתָה לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה, אֲבָל הוּא לֹא נָתַן לָהּ. הִיא נֶעֶמְדָה לְיָדוֹ, שִׁלְּבָה יָדַיִם מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ וְהִבִּיטָה בִּפְלְיאָה לַשָּׁמַיִם, כְּאִלּוּ מִתְקָרֶבֶת סְפִינַת חָלָל אוֹ חִפּוּשִׁית עַל מַחֲלִיקַיִם אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. הַנַּעַר הִסְתַּכֵּל כַּמּוּבָן לְמַעְלָה, וְאָז הִיא חָלְפָה עַל פָּנָיו כְּמוֹ בָּרָק. גוֹטְפְרִיד קְלֶפֶּרְבַּיְן נִשְׁאַר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים.