״ספיריט״
כשראיתי את כולם מלמעלה, הבנתי שאני רוח.
ככל שהתרוממתי, האנשים התרחקו והתכווצו לנקודות, והנופים לכתמים.
לא ידעתי אם אני בשליטה, או אם מישהו מכוון אותי. גם לא ידעתי אם יש יעד סופי או אשאר בתנועה מתמדת, אך זה לא היה חשוב. נכנסתי לזרימה חפשית ושחרור, התנתקות מעול, מחוקים, בריקוד סוחף ומשכר עם היקום, אך ידעתי שהגיע הזמן להתביית שוב בתוך גוף.
*
החלטתי קודם לבקר.
ריחפתי מעל ביתה של בתי הבכורה אילת. המקום נראה דומה למה שזיכרוני השאיר לי. רק העצים גדלו בינתיים. התחלתי לפוח ולחבוט בדלת.
אילת יצאה החוצה כמחפשת סיבה או רמז, הסתכלה לרגע על הבקתה שבה נהגתי לגור, אך משלא ראתה דבר, חזרה פנימה. אולי לא הרגישה בי, אך היא חשבה עלי.
הגעתי לביתה של נטע בתי. ידעתי שהיא לא מאמינה בדברים האלה. כשסיפרתי לה פעם שהיו לי כמה התקשרויות עם אמי שהלכה לעולמה, היא חייכה אלי בסלחנות ואמרה שחלמתי או שאני מפנטזת.
כשהגעתי לביתה של בתי מעיין, 'אזי' הכלב קשקש בזנבו. אך הבית של מעיין קולני ודינאמי. תמיד היא לחוצה וחסרת מנוחה. אפילו לעצמה אין לה זמן להקשיב.
בתי בת־אור, שהיא בעלת מוגבלויות מנטאליות, היחידה אולי מבנותי שהיתה יכולה לקלוט אותי.
פעם כשביקשה ממני לקנות לה עגילים, חשבתי על עגיליה החדשים של סימה חברתי. לפתע שאלה אותי בת־אור איך מאייתים את השם 'סימה'. ידעתי שיש לה חושים טלפאתיים ויכולות אינטואיטיביות מפותחות במיוחד, אולי דווקא בגלל מצבה. חשבתי לנסות לתקשר איתה, אך במחשבה שנייה לא רציתי לצער אותה.
היעד האחרון היה בתי הצעירה הדר.
הדר עובדת עם סוסים מילדות. היא מבינה פסיכולוגיה של סוסים ומצליחה ליצור בהם אמון כלפיה. פעם ביקשו ממנה לעלות על סוס שלא הכירה. הסוס הזה היה פראי במיוחד וזרק מעליו בתוקפנות כל מי שניסה לרכב עליו. ללא ידיעה ובלי שהכינו אותה, היא ניגשה אל הסוס והתוודעה אליו. אולי אפילו שוחחה איתו והוא ענה לה. היא קפצה על גבו ורכבה כשהוא נשמע להוראותיה מול פניהם הנדהמים של הנוכחים.
חשבתי שהדרך לתקשר איתה תתממש בדמות סוס.
*
נכנסתי לגוף סוסה יפהפיה.
״ספיריט!״ קראה הדר.
ניגשתי אליה קרוב. היא ליטפה את רעמתי וחיבקה אותי.
ריחרחתי בשפתי את פניה וצהלתי.
היא קפצה על גבי והתחלתי לדהור. מעולם לא הרגשתי איך זה
להיות בתוך גוף כה קליל, חזק ותוסס חיים.
דהרנו יחד להרים כשרוח בין הערביים מפזרת את רעמתי ועיני נעצמות למשב האוויר החולף נגדי.
הדר רכובה על גבי, ושתינו דוהרות בזרימה חופשית, בריקוד סוחף
ומשכר עם הטבע.
כשהגענו אל הים, הדר ירדה ממני ובדקה את רגליי. היא ליטפה את צווארי וחיבקה אותי בזמן שעמדנו מתבוננות בשקיעה.
רציתי להישאר שם לנצח, אך התחיל להחשיך. הדר נתנה לי נשיקה על האף, טפחה על צווארי ברכות וקפצה על גבי.
דהרנו בחזרה בין הגבעות המכחילות, ונעלמנו באופק.
.jpg)
