אמא תני לי כח!

יוֹגֵב הוּא יֶלֶד חָמוּד וְחַיְכָן. רֶגַע לִפְנֵי הַגִּיעוֹ לְגִיל שֵׁשׁ, אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת מִיּוֹגֵב לְהַתְחִיל לַעֲזֹר בְּמַטְּלוֹת הַבַּיִת, אַךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא מַטִּילָה עָלָיו מְשִׂימָה, עוֹנֶה יוֹגֵב אֶת אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה: "אֵין לִי כֹּחַ!"

זֶהוּ סִפּוּר מָלֵא הוּמוֹר וְקֶסֶם, הַמְּתָאֵר תַּהֲלִיךְ חֲנִיכָה שֶׁל יֶלֶד הַמְּגַלֶּה אֶת עָצְמוֹתָיו וְיכוֹלוֹתָיו בְּתַהֲלִיךְ הַהִתְבַּגְּרוּת. כִּתָּה א' הִיא נְקֻדַּת צִיּוּן מַשְׁמָעוּתִית וּמְרַגֶּשֶׁת בְּחַיֵּי הַיֶּלֶד, הַכְּרוּכה בְּמַעֲבָר מֵהָעוֹלָם הַחָפְשִׁי, הַיְּצִירָתִי וּמְלֵא הַדִּמְיוֹן שֶׁל הַגַּן אֶל מִסְגֶּרֶת הַדּוֹרֶשֶׁת הִסְתַּגְּלוּת לִכְלָלִים וּלְנוֹרְמוֹת שׁוֹנִים. בִּנְקֻדָּה זוֹ חָשׁוּב לְחַזֵּק אֶת הַיֶּלֶד וְלִגְרֹם לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ וּבְכֹחוֹ.

הִצְטָרְפוּ לְיוֹגֵב בְּמַסָּעוֹ הַמְּרַתֵּק אַחַר הַכֹּחַ הָאֲמִתִּי – הַכֹּחַ הַפְּנִימִי.

"אִמָּא תְּנִי לִי כֹּחַ!" הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת מִיכַל בּוּרְקוֹ. הוּא נִכְתַּב בְּהַשְׁרָאַת חֲוָיוֹתֶיהָ הָאִישִׁיּוֹת עִם אַרְבַּעַת יְלָדֶיהָ וְנִסְּיוֹן עֲבוֹדָתָהּ כְּמוֹרָה וְאֵשֶׁת חִנּוּךְ.