קטיפת תלמים

קְטִיפַת תְּלָמִים

התפרץ לו כנהר
והסכר לא עמד
היא ידעה זה גורל
שהכה ולא חמל

בלאט פסע לעברה
לטש עיניו תאווה
מחרוזות עיטרו ידה
בן הסתירה את יופייה

אז חבט ראשה
על משטח האספסת
הנה, אמר, כבר כנועה
רפויה ונרפשת

לבושה קטיפת תלמים
שהחצין הוד קסמה
הנרקם בקריסטלים
זה היה באור מותה.