זמן חיים

המונולוג נולד מתוך טלטלות חוויית החיים, אובדנם, התחיותם והתעלותם – דרך התפתחות עמוקה בנפש המשורר ותעצומותיה.

 

שנות חיים – תוך התבוננות מתמשכת – איפשרו לַמונולוג הפנימי עם החיים להיווצר, וזאת בְּמבט הפונה אל החיים הסובבים, אל הרבדים הפנימיים ואל מה שלמעלה מהם. 

 

דרך הווייתם של אובדן האב והאבל היא שהייתה האור והזרע לגיבוש תובנות רבות על מהות החיים והמוות, ואיפשרה לַמונולוג עם המוות – ועם האב – להיוולד.

 

כתמונת סרט חיים זורם, שירי המונולוג נבנים נדבך אחר נדבך. זאת, החל במבט הפתיחה הכולל אל החיים, בתנועה מעמיקה פנימה, בתהליך של חוויית הדעיכה המתפתחת, בעוצמותיהן של נגיעות האור המתגבר ובהשראתן של נשימות הרוח – וכלה במרחבים הפנימיים המתבהרים ומתחברים בשאיפה מעלה מעלה.

 

מסע הספר נפרש בשירים בוחנים ונוגעים, רגישים ועשירים בדימויים מפתיעים ובניגודים דקים הכוללים תערובת של תחושות סותרות אך משלימות. כל שיר הוא עולם ומלואו, ובקו זרימתם  פועמים השירים ומתמזגים בגווניהם, בחדותם ובנגינתם.

 

ספר זה מתאר את רגעי המבט בשבילי החיים בסערות ובתובנות, בהתחדשות החיה והמְחַיָה, בפריחת הארצי ובהתגבשות הרוח – עד נשימתו של השקט הפנימי. שני ספרי המשך מכוונים להתקדמות במשעולי הדרך הרוחנית הפנימית.