פרויקט ההתיישבות במאדים

 

ספר השירים 'פרויקט ההתיישבות במאדים' הוא שוק שוקק של פירות דמיון ומפגן מסחרר של משחקי צליל וצבע. מיכאל טלאש פרלמוטר אוחז בשתי ידיו את נושאיה הרווחים של השירה הלירית, את מה שבין היחיד לעצמו ובינו לבין נפש הזולת היקרה לו, מחבק אותם וממריא איתם אל המרחב והמרחק: אל החלל החיצון. הוא עושה את מה שמוזר לחשוב מה מעטים הם המשוררים הישראלים שעושים: ממצה את ייחודה חסר התקדים-ההיסטורי של תקופתנו, את שינוי הפרדיגמה שהביאה עמה הפריצה אל החלל, את המבט המתאפשר יותר ויותר אל הפרופורציות האמיתיות של מקומנו בעולם.

כאמור, אין בכך, כפי שקורה לפעמים, בריחה מטרדות הקיום של האדם הממשי וזרות כלפי האנושי. מדע החלל הוא בספר הזה נושא אבל גם דימוי, מהות אבל גם מאגר סמלים. פרלמוטר אינו המשורר הישראלי היחיד המתמקד בעתיד או במשמעויות העקרוניות של מהפכות החלל, ההנדסה הגנטית או הבינה המלאכותית – אך הוא נבדל מהם, עד כדי בדידות כמעט, בגישתו הקלאסית, עתירת המוסיקליות, אל השירה. החללית של טלאש, אפשר לומר על דרך החידוד, היא חלילית. והדלק שלה הוא האנרגיה הגרעינית של הפונמות, גרעיניה הצליליים של המילה.

טלאש השכיל לארגן את שירי ספרו סביב נושא, ובמידה רבה, אף כי בדרגת-חופש גבוהה של וריאציה ואסוציאציה, גם סביב מסע. הנושא הוא הנוסע, והמסע הוא, במצטבר, מַסָּה. הופעת ספרו בדפוס תעשיר את השירה העברית כמעט מכל בחינה אפשרית.