ותיגעי בקרני כוכבים
מָה לָךְ מִמַּארְס תֵּעָצְבִי?
עוֹד תַּרְחִיקִי מָעוֹף מֵרָקִיעַ
וְתִגְּעִי בְּקַרְנֵי כּוֹכָבִים
וְתֵדְעִי כִּי דָּבָר לֹא יַפְרִיעַ
לַגַּלְגֶּשֶׁת שֶׁלָּךְ, הַשְּׁמֵימִית
לַעֲבֹר בֵּין צְבִירִים וּפְּלָנֶטוֹת
וְעִם זֹאת לֹא אֶשְׁאַל לְהַמְעִיט
בְּעֶרְכָּהּ שֶׁל עַצְבוּת. הָאֱמֶת הִיא
כִּי מִפְרַשׂ סְפִינָתֵךְ אֶאֱרֹג
אַרְגָּמָן וְשָׁנִי, מֵעַצֶּבֶת
כַּשִּׁירִים שֶׁאוֹתָם אֶעֱרֹךְ
כְּשֻׁלְחַן סְעֻדָּה הַנִּכְתֶּבֶת
לִכְבוֹדֵךְ וּלְמַעַן תּוּשַׁב
עֲלִיצוּת, כְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִךְ
מַאְדִּים הִיא פְּלָנֶטָה שֶׁל קְרָב
יִתְקָרְבוּ גָּם בָּנֶיהָ אֵלַיִךְ
כִּרְצוֹנֵךְ בֶּעָתִיד הַקָּרוֹב
אוֹ רָחוֹק, כְּפִי שֶׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת
מַאְדִּים הִיא פְּלָנֶטָה שֶׁל רֹךְ
וְהָרֹךְ יִשָּׂאֵךְ, כְּגַלְגֶּשֶׁת.