"יש מקום אצלי בגן, ליד המתלה של התיקים, שכל בוקר מתמלא בנשיקות וחיבוקים.
זה מתחיל מוקדם מוקדם, באותה שעה כל יום, אבא, אמא, סבא, סבתא - נפרדים שם לשלום.
עם כל אחד זה קצת שונה, יש כל מיני סוגי פרידות, יש כאלה רגילות ויש מאוד מיוחדות,
אז אחרי שאמא הולכת אני תמיד נשאר לראות, איך כל ילד מעדיף להגיד להתראות."
"ספר הלהתראותים" עוסק בנושא הפרידה מההורים המלווים עם הכניסה בכל בוקר לגן הילדים. אלון הוא ילד בגיל גן, שאוהב להגיע הכי מוקדם לגן בכל יום בכדי לחזות ב"מצעד הלהתראותים", שהוא בעצם רצף הפרידות הקבוע שמתקיים בחלל הגן בכל בוקר.
באותו רצף, הקורא נחשף לדרכי פרידות שונות כאשר כל אחת מהן חושפת גם את דרך ההתמודדות של הילד. יש פרידות קלות ומהירות, יש פרידות קשות, יש פרידות שמלוות בכעס ויש כאלה שמלאות בצחוק וברגעים של חום ואהבה. החשיפה לאותו רצף של פרידות באה לשרת מספר מטרות עבור הילד הקורא -
- הדגשת נושא החזרתיות והשגרה הקבועה בכל בוקר ובכל סוף יום, שבאה לחזק את תפישת הזמן ואת הביטחון שבדפוס הקבוע.
- הבנה שקיימת קשת רחבה של תחושות לגיטימיות אצל הילד סביב זמן הפרידה, תחושות אותן ההורים המלווים מקבלים ומסוגלים להכיל.
- החשיפה לא רק לקושי של אחרים, אלא גם לדרכי ההתמודדות שלהם.
- החשיפה לפרידות שמנוהלות בצורה קלה, כיפית ונעימה מראה למעשה שפרידה לא חייבת להיות עניין כבד כל כך.
- ברצף הפרידות הקורא נחשף גם למגוון של הורים מלווים, לא תמיד מדובר באבא או אמא.
- הספר מכיל גם רעיונות יצירתיים ומקוריים לטקסי פרידה קבועים.
