הבאר בארץ החיים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבאר בארץ החיים

הבאר בארץ החיים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ארי לבס

ארי לבס, רופא במקצועו, בן מושב בית חרות, גר עם משפחתו בעשור האחרון בבאר יעקב. הבית היהודי, החינוך המסורתי-ציוני, אהבת העם והמולדת, האדמה וההתיישבות הביאו אותו לכתיבת ספר זה. הספר 'הבאר בארץ החיים' משלים את ספרו של המחבר 'ובחרת בחיים', הוצאת ספרים אוריון, אב תשע”ה – יולי 2015 , העוסק בהשמדת יהדות אירופה בשנות השואה. שני הספרים, המשתלבים ברצף ההיסטורי “משואה לתקומה”, מפנים מבט להשלכות העתידיות של הציונות, השואה והתקומה על העם היהודי בארצו ובעולם.

תקציר

הספר 'הבאר בארץ החיים' מביא את סיפור הקמתה המרגש של המושבה הקטנה והצנועה באר יעקב. הספר מתרכז במרכיב האנושי המיוחד של המייסדים, שהוא הגורם העיקרי לייחודיותה של המושבה, ובסיפורי מאבקי הקיום של ראשוני איכריה, חלוצי המושבה.
סיפורה הפלאי של המושבה באר יעקב מובא כחלק ובתוך הסיפור הנִסי הגדול של שיבת עם ישראל לארצו, שממנה הופרד והוגלה לפני כאלפיים שנה.
הספר נסמך על מקורות ספרותיים, עיתונות מאותה תקופה, מסמכים ארכיוניים וראיונות עם צאצאי וותיקי המושבה. הספר פותח אשנב להבנת התהליכים שהובילו בעשור האחרון של המאה ה 19- לעלייתם המאורגנת, כחומה, של יהודים לארץ ישראל.
התגברות הפרעות והרדיפות של בני העם היהודי בארצות הגלות, שבהן חיו מאות שנים, והתעוררות תנועות לאומיות, הולידו את התנועה הציונית שקראה לבני העם היהודי לעלות לארץ ישראל על מנת להתיישב בה ולהקים מחדש על אדמתה את מדינתם.

ארי לבס, רופא במקצועו, בן מושב בית חרות, גר עם משפחתו בעשור האחרון בבאר יעקב. הבית היהודי, החינוך המסורתי-ציוני, אהבת העם והמולדת, האדמה וההתיישבות הביאו אותו לכתיבת ספר זה. הספר 'הבאר בארץ החיים' משלים את ספרו של המחבר 'ובחרת בחיים', הוצאת ספרים אוריון, אב תשע”ה – יולי 2015 , העוסק בהשמדת יהדות אירופה בשנות השואה. שני הספרים, המשתלבים ברצף ההיסטורי “משואה לתקומה”, מפנים מבט להשלכות העתידיות של הציונות, השואה והתקומה על העם היהודי בארצו ובעולם.

פרק ראשון

מבוא


המושבה באר יעקב עלתה על הקרקע ביום השלישי בשבוע, בנר שלישי של חג החנוכה, כ"ז כסלו התרס"ח, 3 בדצמבר 1907. הסיפור יוצא הדופן שקדם להקמת המושבה, ולתיאור המאבק הקיומי היום יומי של החלוצים המייסדים והוותיקים מובא בספר כחלק מהסיפור הגדול והפלאי של שיבת ציון והקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.

המפעל הלאומי הגדול ביותר של העם היהודי במאה העשרים הוא המפעל הציוני, שתחילתו במחציתה האחרונה של המאה ה-19, ועיקרו במחצית הראשונה של המאה ה-20. במאה השנים הללו התרחשו אירועים סוערים בחייו של העם היהודי בגלויות השונות, ובעיקר בגלות אירופה, שם התרכזו מרבית בניו. האירועים הללו הם הזרז המשמעותי ביותר לחידוש ההתיישבות בארץ ישראל ולהקמת מדינת ישראל. לכן, תמצית אירועים אלו משולבת בסיפורה של באר יעקב, המהווה נדבך חשוב בהתיישבות החדשה במולדת הישנה.

הייחודיות של באר יעקב תחילתה טרם הקמתה. ההרכב האנושי ההטרוגני של המתיישבים הראשונים, שנכפה על ידי מוסדות היישוב, יצר תלכיד אנושי וחברתי יוצא דופן. המתיישבים הראשונים, שרובם ככולם לא היו בעלי ממון, רכשו את הקרקע בכספם. חלקם נעזרו בהלוואות, שהחזירו עד הפרוטה האחרונה. הם לא קיבלו מענקים כספיים ממוסדות היישוב או מתנות מעשירי העם היהודי.

בשונה משכנותיה, המושבות שעלו על הקרקע בשנות העלייה הראשונה, ונסמכו בהמשך על שולחנו של הברון רוטשילד ופקידיו ולכן זכו לכינוי "מושבות הברון", שמרה באר יעקב על עצמאותה המשקית, החברתית והניהולית. תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לענפי החקלאות, לחיים החברתיים ולביטחון היישוב ותושביו היה שונה בהשוואה לנעשה במושבות היהודיות השכנות בשנים הראשונות של המאה ה-20 בארץ ישראל. ייתכן שעובדת היותם של מתיישבי באר יעקב בצד הרחוק מבחינה מפלגתית ותנועתית מהנהגת התנועה הציונית תרם גם הוא לייחודיותה של המושבה.

באר יעקב מזכירה את עוף החול האגדי, הקם מאפרו. ראשיתה בהתכנסות קבוצה של יהודים חולמים, משוגעים לדבר, שגמרו אומר לייסד יישוב יהודי חקלאי בוואדי לְמוֹן הצחיח, בין יישובים ערביים ובשכנות לחוות שְׁפּוֹן הגרמנית. ההעזה נמדדה בשנים הללו גם על פי מידת הקִרבה אל המרכזים הערביים.

היאחזותם של המתיישבים הראשונים בקרקע המדברית השוממה לוותה במאבקי הישרדות אישיים וקהילתיים הראויים להערכה וכבוד רב. עליהם היה להתגבר על קשיי פרנסה, פגעי טבע, התנכלויות הערבים בכפרים השכנים שהקיפו את המושבה הקטנה מכל עבריה, עוינות השלטונות הזרים, אדישות המוסדות הציוניים וגם על התהפוכות האזוריות והעולמיות. היאחזותם העקשנית וההרואית של חלוצי המושבה באדמת ואדי למון, היא באר יעקב, מתוארת בספר.

את ארבעים השנים הראשונות, הקשות ורוויות הסבל, לקיומה של המושבה, שהסתיימו בהקמת המדינה היהודית הריבונית בארץ ישראל, ניתן להמשיל לארבעים שנות הנדודים במדבר. הנביא ירמיהו, נביא התוכחה, ראה ערב החורבן נחמה פורתא בתקופת המדבר באומרו: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתִּךְ אַחֲרַי בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב, ב).

על תקופת המדבר אומר מדרש תנחומא: "הקיפן במדבר ארבעים שנה, אמר הקב"ה אם אני מוליכן דרך פשוטה עכשיו, מחזיקין איש איש בשדה וכרם ומבטלין מן התורה. אלא, אני מוליכן דרך המדבר, ויאכלו מן המן, וישתו מן הבאר, ותורה מתיישבת בגופן".

ההתיישבות היהודית המתחדשת בארץ האבות היא תולדת ההתעוררות הלאומית של מעטים מבני העם היהודי המפוזר ברחבי העולם כולו, שנענו לקריאות מנהיגי הדור לעלות ולהתיישב בארץ האבות הממתינה רק להם. הניצוץ היהודי־ציוני המוטבע בכל יהודי באשר הוא הוצת על ידי קריאה זו.

לארץ ישראל עבר עתיק מאוד בן אלפי שנים, למושבה באר יעקב עבר קרוב בן עשרות שנים. ישנה לעתים תחושה שהעבר מכביד על חיינו, אך בה בעת הוא עשוי לשמש מנוע הדוחף לאהבת הארץ והיישוב, לחדשנות, להתפתחות ולמחויבות לבנות היום ולהותיר למחר ארץ ויישוב טובים יותר. המודעות לקשר עם העבר מובילה לאחת המטרות של חיינו, והיא "תיקון עולם". כלומר, להותיר לדורות הבאים עולם, ארץ ויישוב טובים יותר, בהם יחיו צאצאינו בשלום, באחווה, בסיפוק, בשמחה ובהוקרת הדורות הקודמים.

אדם העושה בבאר יעקב את ערבו ואת יומו זקוק לידע היסטורי כדי לדמיין שלפני מאה ועשר שנה היה כל השטח רחב הידיים הזה מדבר שומם, שבו רעו עדרי הצאן של הנוודים הבדואים בני שבט סִטְרִיָה.

עד לפני כמאה שנה, השטח הנרחב והפורח בימינו, שבו נבנית ומתפתחת באר יעקב, לא היה ראוי למגורי בני אדם ולא היה מתאים להתיישבות חקלאית.

המושבה באר יעקב עלתה על הקרקע בתקופה שבה העות'מאנים שלטו בארץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה היישוב היה כפוף לשלטון האימפריה הבריטית, למנדט הבריטי. בשנת 1948 התנוסס מעל בניין ועד היישוב דגלה של מדינת ישראל העצמאית.

הספר המעלה על נס את הקמתה של באר יעקב בשנת 1907, ומאבקי קיומה במשך ארבעים שנותיה הראשונות, נוגע גם במעשה השיבה לארץ שהתגבש במושג המסורתי "שיבת ציון". השיבה לציון מייחדת את תקומת מדינת ישראל מכל האומות, העמים והשבטים האחרים בעולם שייסדו במאות האחרונות את מדינתם בארץ שבה הם חיו.

סיפורי מאבקי הקיום מולם התמודדו ראשוני באר יעקב אינם ניתנים להפרדה מהמאורעות ומהקשיים שמולם התמודד היישוב היהודי בארץ ובעולם. לכן, רצוי ואף ראוי לשלב את סיפורה של באר יעקב עם סיפור ראשית ההתיישבות היהודית בארץ, וסיפור סיומה של תקופת הגלות האחרונה.

חשיבות ה"הון האנושי" בכל רובדי החיים לא תסולא בפז. יהודים מעטים הקימו את באר יעקב והם ה"הון האנושי" היקר והמיוחד, שבעשר אצבעותיהם בנו את היסודות המוצקים אשר עליהם ממשיכה המושבה להיבנות. חלוצים אלו, מקימי באר יעקב, היו תלכיד יוצא דופן של יהודים ציונים חולמים ואנשי מעשה. הם עזבו את ארצם־מולדתם כדי לממש את חזון נביאנו בהתחלת חיים חדשים ונצחיים במולדת העתיקה והעזובה.

כדי להבין את האתגר האדיר של בניית חברה חדשה, המורכבת מאנשים בעלי רקע רבגוני ושונה זה מזה, על אדמת ארץ הקודש, יש להכיר את אותם אנשים, חלוצים, מקימי המושבה, שהתוו את הדרך שבה צעד היישוב עשרות שנים. לכן יסופר בספר בקצרה סיפורם האישי של חלק מהמייסדים, שמהם ניתן אולי להבין חלק מהסיבות שהובילו את היישוב בדרך שבה פסע.

מעל מאה שנה חלפו משנת עלייתה על הקרקע של המושבה. הזמן הרב שעבר מקשה על קבלת סיפורם של המייסדים ושל הדור השני. לכן מובאים בספר בעיקר סיפורי הראשונים שהועלו על הכתב. הסיפור הפרטני של כל חבר וכל משפחה ממייסדי היישוב אינו בנמצא ועל כך אני מצר, ומבקש את סליחת משפחות החברים שסיפורם אינו מופיע בספר.

על המושבה הקטנה באר יעקב נכתבו ספרים אחדים, כולם מרחיבי דעת, חוכמה ואהבה למקום. הסופרים כתבו על המושבה מנקודת מבטם התואמת את המציאות בתקופתם.

לכתיבת ספר נוסף, היום, על המושבה באר יעקב ישנן שתי מטרות עיקריות.

המטרה הראשונה: להנציח את הסיפור הייחודי של הקמת באר יעקב, שתחילתו עוד טרם עליית החלוצים על הקרקע, ולהביא את סיפורם של המייסדים ואת תיאור החיים ביישוב ביובל הראשון לתקומתו. העברת סיפור הקמת המושבה ממרחק זמן של יותר משני יובלי שנים בתוך וכחלק מהסיפור הניסי הגדול והמדהים של העם היהודי השב ציונה מהגלות הארוכה מעניקה חוויה אמיתית, מרגשת ומעצימה. ריחוק הזמן מאפשר ראיית תמונה גדולה ורחבה המעניקה תחושה של התעלות, קִרבה ושותפות של הקוראים עם אותם חלוצים שעשו וחוו בגופם ובנפשם את המעשה הציוני הגדול.

היריעה הרחבה של הספר הסוקר את קורות המושבה, בשילוב תיאור האירועים החשובים בתולדות העם היהודי והמדינה שבדרך, מאירה באור אמיתי, חזק, ממוקד ומוחשי את פועלם של המייסדים.

המטרה השנייה: לקרב את תושבי המושבה המתרחבת לסיפור המדהים של הקמת באר יעקב. הספר יעצים בלב קוראיו את תחושת האהבה והשייכות ליישוב ויגביר את ההוקרה וההערכה למייסדים. חיבור התושבים לעברה של המושבה ייצור בסיס מאחד שיקרב את התושבים החדשים הרבים, שזה מקרוב באו, למקום ולתושבים הוותיקים המעטים החיים כאן שנים רבות. הספר שיחבר ויקשר בין הדורות, האנשים והמקומות יאפשר לתושבי המושבה היום ובעתיד לקשר בין המושבה בתקופתם למושבה בראשיתה.

הספר מבליט את ייחודיותה של המושבה הצנועה באר יעקב ואת התפקיד הייחודי והגדול של מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, השונה משאר מדינות העולם.

קיומה של מדינת ישראל ושל יישוביה מבוסס גם על מצוינות חברתית־מוסרית, הכוללת ערבות הדדית, סולידריות ונכונות להקרבה למען האחר, למען הזקוק לעזרה ולתמיכה. מצוינות זו, שהיא מאבני היסוד לקיום העם היהודי, היא המובילה את עם ישראל ומדינת ישראל למלא את ייעודם בארצם וגם בעולם כ"אור לגויים".

מייסדיה וותיקיה הצנועים של המושבה באר יעקב הקפידו גם בשנים הראשונות, הקשות ביותר, לתמוך ולעזור למשפחות ולשכבות החלשות בחברה. העולים החדשים שהגיעו לארץ בשנותיה הראשונות של המדינה היו זקוקים לחברה שתחרוט על דגלה את דגל המצוינות החברתית.

התנדבות הנהגת היישוב ותושביו לסייע בקליטת העולים במושבה ובארץ היא קרן אור גדולה המלמדת על דרך ארץ וצניעות, ועל היכולת להעניק אהבה ומשמעות לחיים למרכיבים החלשים בחברה. קיום המצוות "כל ישראל ערבים זה לזה" ו"ואהבת לרעך כמוך" הופכים אותנו לאנשים טובים יותר, את החברה שלנו לחברה אנושית יותר ואת המדינה למדינת מופת.

באר יעקב שילמה מחיר גבוה על היותה ספינת הדגל של ההתיישבות היהודית בתחילת המאה ה-20 ובקליטת העלייה הגדולה בשנותיה הראשונות של המדינה.

בעשורים הראשונים לתקומת מדינת ישראל, הקִדמה והפיתוח פסחו על המושבה שנותרה בחזקת "היפהפייה הנרדמת". ייתכן כי רצונם של ותיקי היישוב לשמר את אורח החיים ואת איכות החיים של מושבה שקטה ורגועה, שבה כולם מכירים את כולם ובה האפשרות שאדם בודד יישכח קטנה ביותר, וחששם מפני התיעוש המוגבר, העלול לפגוע במרקם החיים שבנו בעמל רב, תרמו גם הם להקפאת פיתוחה של המושבה.

התפנית הגדולה החלה כאשר מלאו למושבה מאה שנה. המחסור בבתי מגורים במרכז הארץ ושיפור ניכר של התשתית התחבורתית הביאו להתעניינות גוברת מצד זוגות צעירים וותיקים במגורים בבאר יעקב.

ההתרחבות המואצת בעשור האחרון של המושבה, שהקפידה שנים רבות לשמור על אלמוניותה, שינתה את פני היישוב. מרבית התושבים החדשים גרים היום בבניינים רבי קומות, במסגרות שכונתיות נפרדות המרוחקות ממרכז המושבה.

השתלבות משפחות חדשות ביישוב היא בדרך כלל מבורכת ומסייעת להתפתחות המושבה. לעתים, כאשר האוכלוסייה החדשה וההטרוגנית, שחזון המייסדים אינו נר לרגליה, גדלה במהירות, ומהווה את רוב תושבי היישוב, עלולות להיווצר מחלוקות בנושאים עקרוניים הנוגעים לדרך החיים במושבה, בין הציבור הוותיק לחדשים שזה מקרוב באו. מחלוקות עקרוניות ופערים תרבותיים אלה עלולים לגרום לאכזבה, לתסכול ולהסתגרות של הוותיקים.

ניתוקם של התושבים החדשים, המהווים את הרוב המוחלט של תושבי המושבה, מעברה המיוחד והמפואר של באר יעקב, עלול לשנות בצורה קיצונית ובלתי הפיכה את נוף היישוב, מרקם החיים והאווירה המיוחדת שאפיינה את באר יעקב במשך כמאה שנה. כיום, רבים מאלפי תושבי באר יעקב אינם מודעים לפועלם של מייסדי היישוב המעטים, שהקדישו את חייהם להקמת המושבה והמדינה. המושבה ומייסדיה ראויים שתושביה על דורותיהם יכירו, יעריכו ויוקירו את אותם חלוצים חולמים שהתמודדו מול קשיים ומכשולים שקשה היום להבינם. הכרת עברה המפואר של המושבה, שהקנה לה מקום מיוחד בתולדות מדינת ישראל העצמאית, יביא את תושביה החדשים להוקיר ולכבד את החלוצים, ולשמר את הנכס היקר שהופקד בידיהם.

המטרה העיקרית בכתיבת ספר זה היא לאפשר לכל תושבי באר יעקב, ובעיקר לנוער החי וגדל כאן, להכיר ולהוקיר את הזכות ההיסטורית שנפלה בחלקו, לא רק כממשיך האומה וכשומר גחלת העם היהודי, אלא גם כממשיך החזון של מייסדי המושבה באר יעקב. המשכיות זו תגשר בין הדורות ובין התושבים החדשים לוותיקים, תשמר את עברה של המושבה ותעניק את הכבוד הראוי למייסדים ולוותיקים.

התקווה היא שספר זה יוביל אותנו, תושבי באר יעקב, ליזום פעולות חברתיות ולימודיות הנוגעות בשימור העבר, כולל את סיפורי הראשונים, מבנים ואתרים ביישוב, שמטרתן לשמר את הזיכרון בצורה המוחשית והמובנת ביותר לדור הנוכחי. במרוצת השנים יוסיפו הדורות הבאים נדבכים וטעמים משלהם לסיפור המופלא של הקמת באר יעקב. כך יתרום הספר בהכוונת הדרך העתידית הנכונה להמשך השגשוג והפריחה של היישוב.

הספר המדגיש את חובתו המוסרית וההיסטורית של העם היהודי לחדש את חייו במדינתו היהודית העצמאית עוסק גם בגורמים ובתהליכים שהובילו להקמת המדינה היהודית באמצע המאה ה-20, ובזכותו של עם ישראל לשוב לארצו שממנה נותק לפני כאלפיים שנה.

הוויכוח כלפי חוץ על זכותנו לשוב לארצנו, והוויכוח כלפי פנים על משמעות שיבה זו, יגיעו לסיומם עם השלמת תהליך הגאולה.

הקורא יסיק את מסקנותיו בהקשר לפתרון הסכסוך, הנמשך למעלה ממאה ועשרים שנה, בין עמנו לערבים המתגוררים בארץ ישראל ובמזרח התיכון. פתרון הסכסוך מחייב את הבנת גורמיו וידיעת תולדותיו. עם רצון טוב של כל הצדדים הנוגעים למחלוקת, קבלת האחר, והימנעות מחזרה על שגיאות העבר, קיימת תקווה לפתרון הסכסוך ולהגשמת הגאולה השלמה כפי שחזו נביאינו. סיכום הספר דן בסוגיה זו.

בגמרא במסכת חולין ס, ע"ב, שואלת הלבנה את הקב"ה: "מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני?", כלומר, במה מועיל אור הנר בשעות הצהריים? שהרי ידוע כי האור המועט של הלבנה ביום בטל כלפי אור השמש החזק המאיר ביום.

הרבי מליובאוויטש משיב לשאלה: מה מקום יש לו לנר דקיק בין המאורות הגדולים?

"כי כדי לקיים את מצוות הצדקה לא צריך להיות עשיר, מספיק לתת פרוטה".

הלוואי יאיר ספר זה, הנר הדקיק, אפילו בחשכתו של יהודי אחד.

 

 

ארי לבס

ארי לבס, רופא במקצועו, בן מושב בית חרות, גר עם משפחתו בעשור האחרון בבאר יעקב. הבית היהודי, החינוך המסורתי-ציוני, אהבת העם והמולדת, האדמה וההתיישבות הביאו אותו לכתיבת ספר זה. הספר 'הבאר בארץ החיים' משלים את ספרו של המחבר 'ובחרת בחיים', הוצאת ספרים אוריון, אב תשע”ה – יולי 2015 , העוסק בהשמדת יהדות אירופה בשנות השואה. שני הספרים, המשתלבים ברצף ההיסטורי “משואה לתקומה”, מפנים מבט להשלכות העתידיות של הציונות, השואה והתקומה על העם היהודי בארצו ובעולם.

עוד על הספר

הבאר בארץ החיים ארי לבס

מבוא


המושבה באר יעקב עלתה על הקרקע ביום השלישי בשבוע, בנר שלישי של חג החנוכה, כ"ז כסלו התרס"ח, 3 בדצמבר 1907. הסיפור יוצא הדופן שקדם להקמת המושבה, ולתיאור המאבק הקיומי היום יומי של החלוצים המייסדים והוותיקים מובא בספר כחלק מהסיפור הגדול והפלאי של שיבת ציון והקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.

המפעל הלאומי הגדול ביותר של העם היהודי במאה העשרים הוא המפעל הציוני, שתחילתו במחציתה האחרונה של המאה ה-19, ועיקרו במחצית הראשונה של המאה ה-20. במאה השנים הללו התרחשו אירועים סוערים בחייו של העם היהודי בגלויות השונות, ובעיקר בגלות אירופה, שם התרכזו מרבית בניו. האירועים הללו הם הזרז המשמעותי ביותר לחידוש ההתיישבות בארץ ישראל ולהקמת מדינת ישראל. לכן, תמצית אירועים אלו משולבת בסיפורה של באר יעקב, המהווה נדבך חשוב בהתיישבות החדשה במולדת הישנה.

הייחודיות של באר יעקב תחילתה טרם הקמתה. ההרכב האנושי ההטרוגני של המתיישבים הראשונים, שנכפה על ידי מוסדות היישוב, יצר תלכיד אנושי וחברתי יוצא דופן. המתיישבים הראשונים, שרובם ככולם לא היו בעלי ממון, רכשו את הקרקע בכספם. חלקם נעזרו בהלוואות, שהחזירו עד הפרוטה האחרונה. הם לא קיבלו מענקים כספיים ממוסדות היישוב או מתנות מעשירי העם היהודי.

בשונה משכנותיה, המושבות שעלו על הקרקע בשנות העלייה הראשונה, ונסמכו בהמשך על שולחנו של הברון רוטשילד ופקידיו ולכן זכו לכינוי "מושבות הברון", שמרה באר יעקב על עצמאותה המשקית, החברתית והניהולית. תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לענפי החקלאות, לחיים החברתיים ולביטחון היישוב ותושביו היה שונה בהשוואה לנעשה במושבות היהודיות השכנות בשנים הראשונות של המאה ה-20 בארץ ישראל. ייתכן שעובדת היותם של מתיישבי באר יעקב בצד הרחוק מבחינה מפלגתית ותנועתית מהנהגת התנועה הציונית תרם גם הוא לייחודיותה של המושבה.

באר יעקב מזכירה את עוף החול האגדי, הקם מאפרו. ראשיתה בהתכנסות קבוצה של יהודים חולמים, משוגעים לדבר, שגמרו אומר לייסד יישוב יהודי חקלאי בוואדי לְמוֹן הצחיח, בין יישובים ערביים ובשכנות לחוות שְׁפּוֹן הגרמנית. ההעזה נמדדה בשנים הללו גם על פי מידת הקִרבה אל המרכזים הערביים.

היאחזותם של המתיישבים הראשונים בקרקע המדברית השוממה לוותה במאבקי הישרדות אישיים וקהילתיים הראויים להערכה וכבוד רב. עליהם היה להתגבר על קשיי פרנסה, פגעי טבע, התנכלויות הערבים בכפרים השכנים שהקיפו את המושבה הקטנה מכל עבריה, עוינות השלטונות הזרים, אדישות המוסדות הציוניים וגם על התהפוכות האזוריות והעולמיות. היאחזותם העקשנית וההרואית של חלוצי המושבה באדמת ואדי למון, היא באר יעקב, מתוארת בספר.

את ארבעים השנים הראשונות, הקשות ורוויות הסבל, לקיומה של המושבה, שהסתיימו בהקמת המדינה היהודית הריבונית בארץ ישראל, ניתן להמשיל לארבעים שנות הנדודים במדבר. הנביא ירמיהו, נביא התוכחה, ראה ערב החורבן נחמה פורתא בתקופת המדבר באומרו: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתִּךְ אַחֲרַי בַּמִדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב, ב).

על תקופת המדבר אומר מדרש תנחומא: "הקיפן במדבר ארבעים שנה, אמר הקב"ה אם אני מוליכן דרך פשוטה עכשיו, מחזיקין איש איש בשדה וכרם ומבטלין מן התורה. אלא, אני מוליכן דרך המדבר, ויאכלו מן המן, וישתו מן הבאר, ותורה מתיישבת בגופן".

ההתיישבות היהודית המתחדשת בארץ האבות היא תולדת ההתעוררות הלאומית של מעטים מבני העם היהודי המפוזר ברחבי העולם כולו, שנענו לקריאות מנהיגי הדור לעלות ולהתיישב בארץ האבות הממתינה רק להם. הניצוץ היהודי־ציוני המוטבע בכל יהודי באשר הוא הוצת על ידי קריאה זו.

לארץ ישראל עבר עתיק מאוד בן אלפי שנים, למושבה באר יעקב עבר קרוב בן עשרות שנים. ישנה לעתים תחושה שהעבר מכביד על חיינו, אך בה בעת הוא עשוי לשמש מנוע הדוחף לאהבת הארץ והיישוב, לחדשנות, להתפתחות ולמחויבות לבנות היום ולהותיר למחר ארץ ויישוב טובים יותר. המודעות לקשר עם העבר מובילה לאחת המטרות של חיינו, והיא "תיקון עולם". כלומר, להותיר לדורות הבאים עולם, ארץ ויישוב טובים יותר, בהם יחיו צאצאינו בשלום, באחווה, בסיפוק, בשמחה ובהוקרת הדורות הקודמים.

אדם העושה בבאר יעקב את ערבו ואת יומו זקוק לידע היסטורי כדי לדמיין שלפני מאה ועשר שנה היה כל השטח רחב הידיים הזה מדבר שומם, שבו רעו עדרי הצאן של הנוודים הבדואים בני שבט סִטְרִיָה.

עד לפני כמאה שנה, השטח הנרחב והפורח בימינו, שבו נבנית ומתפתחת באר יעקב, לא היה ראוי למגורי בני אדם ולא היה מתאים להתיישבות חקלאית.

המושבה באר יעקב עלתה על הקרקע בתקופה שבה העות'מאנים שלטו בארץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה היישוב היה כפוף לשלטון האימפריה הבריטית, למנדט הבריטי. בשנת 1948 התנוסס מעל בניין ועד היישוב דגלה של מדינת ישראל העצמאית.

הספר המעלה על נס את הקמתה של באר יעקב בשנת 1907, ומאבקי קיומה במשך ארבעים שנותיה הראשונות, נוגע גם במעשה השיבה לארץ שהתגבש במושג המסורתי "שיבת ציון". השיבה לציון מייחדת את תקומת מדינת ישראל מכל האומות, העמים והשבטים האחרים בעולם שייסדו במאות האחרונות את מדינתם בארץ שבה הם חיו.

סיפורי מאבקי הקיום מולם התמודדו ראשוני באר יעקב אינם ניתנים להפרדה מהמאורעות ומהקשיים שמולם התמודד היישוב היהודי בארץ ובעולם. לכן, רצוי ואף ראוי לשלב את סיפורה של באר יעקב עם סיפור ראשית ההתיישבות היהודית בארץ, וסיפור סיומה של תקופת הגלות האחרונה.

חשיבות ה"הון האנושי" בכל רובדי החיים לא תסולא בפז. יהודים מעטים הקימו את באר יעקב והם ה"הון האנושי" היקר והמיוחד, שבעשר אצבעותיהם בנו את היסודות המוצקים אשר עליהם ממשיכה המושבה להיבנות. חלוצים אלו, מקימי באר יעקב, היו תלכיד יוצא דופן של יהודים ציונים חולמים ואנשי מעשה. הם עזבו את ארצם־מולדתם כדי לממש את חזון נביאנו בהתחלת חיים חדשים ונצחיים במולדת העתיקה והעזובה.

כדי להבין את האתגר האדיר של בניית חברה חדשה, המורכבת מאנשים בעלי רקע רבגוני ושונה זה מזה, על אדמת ארץ הקודש, יש להכיר את אותם אנשים, חלוצים, מקימי המושבה, שהתוו את הדרך שבה צעד היישוב עשרות שנים. לכן יסופר בספר בקצרה סיפורם האישי של חלק מהמייסדים, שמהם ניתן אולי להבין חלק מהסיבות שהובילו את היישוב בדרך שבה פסע.

מעל מאה שנה חלפו משנת עלייתה על הקרקע של המושבה. הזמן הרב שעבר מקשה על קבלת סיפורם של המייסדים ושל הדור השני. לכן מובאים בספר בעיקר סיפורי הראשונים שהועלו על הכתב. הסיפור הפרטני של כל חבר וכל משפחה ממייסדי היישוב אינו בנמצא ועל כך אני מצר, ומבקש את סליחת משפחות החברים שסיפורם אינו מופיע בספר.

על המושבה הקטנה באר יעקב נכתבו ספרים אחדים, כולם מרחיבי דעת, חוכמה ואהבה למקום. הסופרים כתבו על המושבה מנקודת מבטם התואמת את המציאות בתקופתם.

לכתיבת ספר נוסף, היום, על המושבה באר יעקב ישנן שתי מטרות עיקריות.

המטרה הראשונה: להנציח את הסיפור הייחודי של הקמת באר יעקב, שתחילתו עוד טרם עליית החלוצים על הקרקע, ולהביא את סיפורם של המייסדים ואת תיאור החיים ביישוב ביובל הראשון לתקומתו. העברת סיפור הקמת המושבה ממרחק זמן של יותר משני יובלי שנים בתוך וכחלק מהסיפור הניסי הגדול והמדהים של העם היהודי השב ציונה מהגלות הארוכה מעניקה חוויה אמיתית, מרגשת ומעצימה. ריחוק הזמן מאפשר ראיית תמונה גדולה ורחבה המעניקה תחושה של התעלות, קִרבה ושותפות של הקוראים עם אותם חלוצים שעשו וחוו בגופם ובנפשם את המעשה הציוני הגדול.

היריעה הרחבה של הספר הסוקר את קורות המושבה, בשילוב תיאור האירועים החשובים בתולדות העם היהודי והמדינה שבדרך, מאירה באור אמיתי, חזק, ממוקד ומוחשי את פועלם של המייסדים.

המטרה השנייה: לקרב את תושבי המושבה המתרחבת לסיפור המדהים של הקמת באר יעקב. הספר יעצים בלב קוראיו את תחושת האהבה והשייכות ליישוב ויגביר את ההוקרה וההערכה למייסדים. חיבור התושבים לעברה של המושבה ייצור בסיס מאחד שיקרב את התושבים החדשים הרבים, שזה מקרוב באו, למקום ולתושבים הוותיקים המעטים החיים כאן שנים רבות. הספר שיחבר ויקשר בין הדורות, האנשים והמקומות יאפשר לתושבי המושבה היום ובעתיד לקשר בין המושבה בתקופתם למושבה בראשיתה.

הספר מבליט את ייחודיותה של המושבה הצנועה באר יעקב ואת התפקיד הייחודי והגדול של מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, השונה משאר מדינות העולם.

קיומה של מדינת ישראל ושל יישוביה מבוסס גם על מצוינות חברתית־מוסרית, הכוללת ערבות הדדית, סולידריות ונכונות להקרבה למען האחר, למען הזקוק לעזרה ולתמיכה. מצוינות זו, שהיא מאבני היסוד לקיום העם היהודי, היא המובילה את עם ישראל ומדינת ישראל למלא את ייעודם בארצם וגם בעולם כ"אור לגויים".

מייסדיה וותיקיה הצנועים של המושבה באר יעקב הקפידו גם בשנים הראשונות, הקשות ביותר, לתמוך ולעזור למשפחות ולשכבות החלשות בחברה. העולים החדשים שהגיעו לארץ בשנותיה הראשונות של המדינה היו זקוקים לחברה שתחרוט על דגלה את דגל המצוינות החברתית.

התנדבות הנהגת היישוב ותושביו לסייע בקליטת העולים במושבה ובארץ היא קרן אור גדולה המלמדת על דרך ארץ וצניעות, ועל היכולת להעניק אהבה ומשמעות לחיים למרכיבים החלשים בחברה. קיום המצוות "כל ישראל ערבים זה לזה" ו"ואהבת לרעך כמוך" הופכים אותנו לאנשים טובים יותר, את החברה שלנו לחברה אנושית יותר ואת המדינה למדינת מופת.

באר יעקב שילמה מחיר גבוה על היותה ספינת הדגל של ההתיישבות היהודית בתחילת המאה ה-20 ובקליטת העלייה הגדולה בשנותיה הראשונות של המדינה.

בעשורים הראשונים לתקומת מדינת ישראל, הקִדמה והפיתוח פסחו על המושבה שנותרה בחזקת "היפהפייה הנרדמת". ייתכן כי רצונם של ותיקי היישוב לשמר את אורח החיים ואת איכות החיים של מושבה שקטה ורגועה, שבה כולם מכירים את כולם ובה האפשרות שאדם בודד יישכח קטנה ביותר, וחששם מפני התיעוש המוגבר, העלול לפגוע במרקם החיים שבנו בעמל רב, תרמו גם הם להקפאת פיתוחה של המושבה.

התפנית הגדולה החלה כאשר מלאו למושבה מאה שנה. המחסור בבתי מגורים במרכז הארץ ושיפור ניכר של התשתית התחבורתית הביאו להתעניינות גוברת מצד זוגות צעירים וותיקים במגורים בבאר יעקב.

ההתרחבות המואצת בעשור האחרון של המושבה, שהקפידה שנים רבות לשמור על אלמוניותה, שינתה את פני היישוב. מרבית התושבים החדשים גרים היום בבניינים רבי קומות, במסגרות שכונתיות נפרדות המרוחקות ממרכז המושבה.

השתלבות משפחות חדשות ביישוב היא בדרך כלל מבורכת ומסייעת להתפתחות המושבה. לעתים, כאשר האוכלוסייה החדשה וההטרוגנית, שחזון המייסדים אינו נר לרגליה, גדלה במהירות, ומהווה את רוב תושבי היישוב, עלולות להיווצר מחלוקות בנושאים עקרוניים הנוגעים לדרך החיים במושבה, בין הציבור הוותיק לחדשים שזה מקרוב באו. מחלוקות עקרוניות ופערים תרבותיים אלה עלולים לגרום לאכזבה, לתסכול ולהסתגרות של הוותיקים.

ניתוקם של התושבים החדשים, המהווים את הרוב המוחלט של תושבי המושבה, מעברה המיוחד והמפואר של באר יעקב, עלול לשנות בצורה קיצונית ובלתי הפיכה את נוף היישוב, מרקם החיים והאווירה המיוחדת שאפיינה את באר יעקב במשך כמאה שנה. כיום, רבים מאלפי תושבי באר יעקב אינם מודעים לפועלם של מייסדי היישוב המעטים, שהקדישו את חייהם להקמת המושבה והמדינה. המושבה ומייסדיה ראויים שתושביה על דורותיהם יכירו, יעריכו ויוקירו את אותם חלוצים חולמים שהתמודדו מול קשיים ומכשולים שקשה היום להבינם. הכרת עברה המפואר של המושבה, שהקנה לה מקום מיוחד בתולדות מדינת ישראל העצמאית, יביא את תושביה החדשים להוקיר ולכבד את החלוצים, ולשמר את הנכס היקר שהופקד בידיהם.

המטרה העיקרית בכתיבת ספר זה היא לאפשר לכל תושבי באר יעקב, ובעיקר לנוער החי וגדל כאן, להכיר ולהוקיר את הזכות ההיסטורית שנפלה בחלקו, לא רק כממשיך האומה וכשומר גחלת העם היהודי, אלא גם כממשיך החזון של מייסדי המושבה באר יעקב. המשכיות זו תגשר בין הדורות ובין התושבים החדשים לוותיקים, תשמר את עברה של המושבה ותעניק את הכבוד הראוי למייסדים ולוותיקים.

התקווה היא שספר זה יוביל אותנו, תושבי באר יעקב, ליזום פעולות חברתיות ולימודיות הנוגעות בשימור העבר, כולל את סיפורי הראשונים, מבנים ואתרים ביישוב, שמטרתן לשמר את הזיכרון בצורה המוחשית והמובנת ביותר לדור הנוכחי. במרוצת השנים יוסיפו הדורות הבאים נדבכים וטעמים משלהם לסיפור המופלא של הקמת באר יעקב. כך יתרום הספר בהכוונת הדרך העתידית הנכונה להמשך השגשוג והפריחה של היישוב.

הספר המדגיש את חובתו המוסרית וההיסטורית של העם היהודי לחדש את חייו במדינתו היהודית העצמאית עוסק גם בגורמים ובתהליכים שהובילו להקמת המדינה היהודית באמצע המאה ה-20, ובזכותו של עם ישראל לשוב לארצו שממנה נותק לפני כאלפיים שנה.

הוויכוח כלפי חוץ על זכותנו לשוב לארצנו, והוויכוח כלפי פנים על משמעות שיבה זו, יגיעו לסיומם עם השלמת תהליך הגאולה.

הקורא יסיק את מסקנותיו בהקשר לפתרון הסכסוך, הנמשך למעלה ממאה ועשרים שנה, בין עמנו לערבים המתגוררים בארץ ישראל ובמזרח התיכון. פתרון הסכסוך מחייב את הבנת גורמיו וידיעת תולדותיו. עם רצון טוב של כל הצדדים הנוגעים למחלוקת, קבלת האחר, והימנעות מחזרה על שגיאות העבר, קיימת תקווה לפתרון הסכסוך ולהגשמת הגאולה השלמה כפי שחזו נביאינו. סיכום הספר דן בסוגיה זו.

בגמרא במסכת חולין ס, ע"ב, שואלת הלבנה את הקב"ה: "מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני?", כלומר, במה מועיל אור הנר בשעות הצהריים? שהרי ידוע כי האור המועט של הלבנה ביום בטל כלפי אור השמש החזק המאיר ביום.

הרבי מליובאוויטש משיב לשאלה: מה מקום יש לו לנר דקיק בין המאורות הגדולים?

"כי כדי לקיים את מצוות הצדקה לא צריך להיות עשיר, מספיק לתת פרוטה".

הלוואי יאיר ספר זה, הנר הדקיק, אפילו בחשכתו של יהודי אחד.