מבוא
שיטות ודרכים חינוכיות נתונות לשינויים תכופים לצורך התאמתן לעולם המשתנה לנגד עינינו, המתאפיין בשיעור הולך וגדל של טכנולוגיות תקשורת מידע, שינויים חברתיים, גלובליזציה של השכלה וחיפוש אחר איכות. שינויים אלו מחייבים מגוון חדש של יכולות המותאמות לדרישות המתפתחות של החברה בהווה, כגון תקשורת מגוונת וכישורי שיתוף פעולה, נגישות למידע, קריאה ביקורתית של מידע ובניית ידע. צרכים חדשים אלו דורשים את פיתוחן של פדגוגיות חדשניות שביכולתן לטפח מיומנויות למידה לאורך החיים (lifelong learning). מטרת למידה זו היא להביא לשיפור כישוריו ויכולותיו של הלומד במגוון הֶקשרים הנעים על הציר המחבר בין הפרט לחברה. לימוד מיומנויות חדשות ויצירת ידע לאורך כל החיים במטרה לשפר את הידע הקיים, את הכישורים ואת היכולות בהקשרים אישיים, אזרחיים, חברתיים ותעסוקתיים נחשב מרכיב חיוני בהשכלה הגבוהה, כפי שעולה מדוחות האיחוד האירופי. עם זאת, ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ומחוצה לה זוכה לביקורת על כך שאינה מתמודדת עם האתגרים החדשים, בהדגישה את הגישה ה"בנקאית" המסורתית של הוראה חד־כיוונית, המבוססת על הנחות פילוסופיות אובייקטיביסטיות. פרדיגמה זו עניינה "העברת ידע" באמצעות שיטות הוראה קונבנציונליות, שבהן המורה מרצה בפני קבוצות גדולות של סטודנטים ומספק את חומרי הלמידה. גישה זו זוכה לביקורת על כך שהיא מעודדת תלמידים לרכוש ידע אינרטי, שניתן להשתמש בו בכיתת הלימוד לכל היותר, אך לא ניתן להעבירו וליישמו לצורך התמודדות עם בעיות מורכבות ואותנטיות בחיים האמיתיים. הגישה המסורתית ללמידה מנציחה את הפער הקיים בין הידע הנרכש במוסדות להשכלה גבוהה לידע הנדרש במקומות תעסוקה, ואינה עולה בקנה אחד עם הצורך לשלב בין סוגי הידע השונים וליצור סוג חדש של ידע בעל ערך פרקטי.
ספר זה עוסק ברפורמה בהשכלה הגבוהה, שבבסיסה ניצבת הלמידה לאורך החיים, ונענה לראשונה לאתגר המתואר לעיל באמצעות הצגת מסגרת תיאורטית ללמידה זו, פירוט יסודותיה ותיאור שיטות יישומיות אחדות הממחישות הלכה למעשה כל אחד מיסודותיה. הפרקטיקות המוצגות כאן נאספו ברובן במסגרת פרויקט טמפוס (TEMPUS).1 תוכנית זו של האיחוד האירופי (כיום Erasmus+) תומכת בהתאמה ובעדכון של ההשכלה הגבוהה למאפייני העידן הפוסטמודרני. היא עוסקת בהגברת שיתוף הפעולה בין המדינות החברות באיחוד האירופי (member countries) ובין המדינות השותפות באיחוד (partner countries), ובקידום הטמעה וולונטרית של התפתחויות באיחוד האירופי בתחום ההשכלה הגבוהה במדינות השותפות. בפרויקט משותף זה,2 שמרבית פֵּרותיו מוצגים בספר זה, השתתפו 16 מוסדות משמונה מדינות. הפרויקט התבסס על שותפות מרובת צדדים בין מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים נוספים מהאיחוד האירופי ומישראל. מטרת הפרויקט הייתה קידום למידה לאורך החיים, עדכון תוכניות לימוד ושיטות הוראה ברמה מוסדית ועידוד שיתופי פעולה בתחום ההשכלה הגבוהה בין מוסדות באיחוד האירופי למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. מטרה זו מושגת על ידי העברת הידע והניסיון שנצבר במוסדות ההשכלה הגבוהה האירופיים למוסדות בארץ.3
בספר שבעה פרקים. הפרק הראשון מגדיר מהי הלמידה לאורך החיים, מפרט את הרציונל שעומד בבסיס הגישה ואת ארבעת היסודות המגדירים למידה זו: (1) "ללמוד לדעת"; (2) "ללמוד לעשות"; (3) "ללמוד להיות"; (4) "ללמוד לחיות ביחד". בפרק השני מוצגות התיאוריות המרכזיות, קונסטרוקטיביסטיות ופוסט־קונסטרוקטיביסטיות, העומדות ביסוד הלמידה לאורך החיים. בהמשך מוקדש פרק לכל יסוד (פרקים שלוש עד שש). בכל פרק מובא בסיסו התיאורטי של היסוד ואחריו תיאור מקרה שבו היסוד מודגם במסגרות להשכלה גבוהה.
הפרק השלישי - "ללמוד לדעת" - יודגם באמצעות משחוק (gamification), הדן בשימוש במרכיבים משחקיים ובמאפייני משחקי וידאו כדי להגדיל מעורבות ומוטיבציה של אנשים לפעול בהקשרים שאינם משחק, למשל להשתתף במשימות לימוד שיתופיות. המקרה המתואר בפרק זה דן בפלטפורמה אינטרנטית הפתוחה לכול, המאפשרת המרה מהירה ופשוטה של כל תוכן לימודי למשחק תפקידים אינטראקטיבי. פלטפורמה זו מאפשרת למורים ולתלמידים, ליזום, לתכנן וליצור שיעור שמעודד למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית ורב־שיח.
הפרק הרביעי - "ללמוד לעשות" - עוסק בחשיבות פיתוחו של "מומחה סתגלן". מומחיות זו כרוכה לא רק בהכרת שיטות עבודה מומלצות קיימות, אלא גם בכישורים וברצון לחפש שיטות חדשות בעת הצורך. המקרים המתוארים בפרק זה עוסקים בלמידה מבוססת בעיה - (problem-based learning) ובלמידה בסביבה חוץ־כיתתית (outdoor learning). שיטות אלו מזמנות ללומד הזדמנויות רבות יותר להתנסות בלמידה ובמצבים טבעיים שהשתתפות בהם מאפשרת העמקה בחומר ובבעיות שהוא מעלה. הלומד מפעיל ומיישם את הידע הנרכש בדרך זו במצבים משתנים שהוא נקלע אליהם. למידה זו יוצרת סביבת לימוד המאפשרת אינטראקציה בין הלומדים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה.
הפרק החמישי - "ללמוד להיות" - דן בחינוך הערכי, המעצים את המתחנך ומניע אותו לתרום מיכולותיו לחברה. בפרק מוצגת גישת החינוך לערכים ולרכישת ידע (Value and Knowledge Education, VaKE). כלי הוראה קונסטרוקטיביסטי זה משלב חינוך למוסר ולערכים עם רכישת ידע בתחום דעת כלשהו או ידע בין־תחומי. התהליך החינוכי בגישה זו כולל דיון בדילמה מוסרית הרלוונטית לעוסקים בה כגון דילמה בתחום הפרופסיה. העיון בדילמה מצריך עבודה קבוצתית והעלאת טיעונים בעד ונגד חלופות לפתרון הבעיה, בד בבד עם התייחסות להיבטים ערכיים ואיתור מידע הנחוץ לביסוס הטיעונים.
הפרק השישי - "ללמוד לחיות יחד" - דן בפעולות חינוכיות שנועדו לקדם שיתוף פעולה עם האחר והכלת השונה. הפרק כולל שתי דוגמאות המציגות התנסות סטודנטים בשדה וניתוח רפלקציות על תהליכים שנועדו להרחיב את הידע ולשפר את איכות הלמידה וההוראה ולהתאימן למגוון הסטודנטים. הדוגמה הראשונה מתארת נתיב של הוראה־למידה בהכשרה להוראה של סטודנטים המתמחים בחינוך מְשַלב, באמצעות למידה מבוססת פרויקט (project-based learning), בנושא שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים. דוגמה זו מבטאת דרך ייחודית של הכלה חינוכית אגב תיאור התהליך שחוו הסטודנטים שחקרו פעילות זו. הדוגמה השנייה עוסקת בפדגוגיה נרטיבית רב־תרבותית, המאפשרת השמעת סיפורים של סטודנטים "אחרים" - במקרה זה יהודייה דתייה, דרוזית ובדואי שהתנסו בהוראה בבית ספר ממלכתי קיבוצי - כדרך לחנך ילדים יהודים להכיר את ה"אחר". השמעת הסיפורים בגוף ראשון כחוויה אישית מאפשרת קיום שיח, שאילת שאלות ולמידה.
הפרק השביעי והאחרון דן בהערכה ובהתאמתה ללמידה לאורך החיים, בליווי דוגמאות מההתנסויות שתוארו לאורך הספר. פרק זה עוסק ברפורמת בולוניה ובמעבר מגישות ממוקדות מורה (teacher-centered approaches) המדגישות את מטרות ההוראה לגישות ממוקדות תלמיד (student-centered approaches) המדגישות את תוצאות הלמידה ובצורך בהערכה בת־קיימה, הכרוכה לא רק בהערכה מעצבת או מסכמת במסגרת קורס בודד או תוכנית לימודים, אלא בצורך לפתח אצל הלומד מיומנויות של שימוש אפקטיבי בכלי הערכה, שבעתיד יוכל להשתמש בהן באופן עצמאי. נוסף על כך, הפרק דן בקשיים המלווים תהליכי הערכה בהשכלה הגבוהה בדרך לביסוס למידה לאורך החיים.
ספר זה עשוי להיות בעל ערך רב לקהל רחב: לסטודנטים לחינוך ולפרחי הוראה האמונים על פיתוח מיומנויות למידה לאורך החיים בדור ההמשך; למרצים ולאנשי חינוך המבקשים לייעל את שיטות הוראתם; לחוקרים בתחום הלמידה וההוראה ולקובעי מדיניות ומקבלי החלטות בנושא קידום הלמידה לאורך החיים בישראל; וכן לכל המתעניין בתפקידיו של החינוך בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט, הלכה ומעשה, בהתאמת דור העתיד ללמידה לאורך החיים.
