פרק א' | "המבול"
אי־שם בדרום הארץ פלט לו מחשב דפי מידע ללא הפסקה. הדפים נערמו אחד על גבי השני, ובתוך דקות התמלא החדר כולו בדפים שתוכנם לא היה ברור לאדם מן השורה. הם הכילו גרפים, משוואות ומספרים רבים. מספר מצומצם מאוד של אנשים במדינה יכלו ללמוד משהו מהדפים הללו ולתרגמם למציאות עבור מדינת ישראל ואולי אף לעולם כולו. מדי חצי שעה היה עוזי, איש הביטחון, פוקד את החדר הזה ומוודא כי שום דבר לא השתנה בו מאז הביקורת האחרונה, או למעשה מאלפי הביקורות האחרונות שבהן נשמר השקט. בדומה לאחות המשגיחה על החולה המונשם ועיניה אינן משות לרגע ממכשיר ההחייאה, מוכנה להזעיק את כל צוות חדר המיון עם כל שינוי שיחול במצב החולה, עוזי הגיב בשניות וביצע נוהל חירום. בתוך עשרים דקות נחתו חמישה מסוקים בסמוך למבנה, ומתוכם יצאו מיטב המדענים של מדינת ישראל. מהמסוק החמישי יצא ראש הממשלה, ובליבו קיווה שחלום רע פוקד אותו.
ראשי ממשלות בעבר ניסו להדחיק אפילו את המחשבה על אותו מחשב בדרום הארץ, אך בתת־המודע של כל ראש ממשלה שוכנת המחשבה הזו. הוא עוד לא ידע כמה רבות המחשבות שהולכות לעבור מתת־המודע אל המודע שלו, וכל זאת ללא שום הכנה מוקדמת.
כל אותה פמליה נכבדה רצה במהירות לחדר המחשב. שמואל לוין, ראש מטה מחקר במכון ויצמן, אחז בקבוצת דפים וניסה לחדד מבטו אך מייד הלבין והתעלף. בתוך דקות טופל בידי מאבטחו של ראש הממשלה, שהיה חובש ראשי במלחמות ישראל הרבות.
במהלך השעות הבאות ישב צוות המדענים על כל הנתונים שהמשיכו לזרום ללא הפוגה בניסיון לפענחם. יורם ברגר, המדען הראשי, חילק את הנתונים לקבוצות לפי נושאים, והתמונה המלאה נגלתה לעיניו בלבד. לימים קדימה ייזקפו לזכותו קור הרוח והשקט הנפשי שמאפיינים אותו.
בין לבין עברה אסתר וחילקה כוסות תה וכדורי הרגעה לכל דורש.
זהו מצב חירום אמיתי וניתן היה לחוש את המתח באוויר. מעין חשמל בלתי נראה. מעל ראשי כולם ריחף לו שעון אלקטרוני ענק שחיבר את הנוכחים לממד הזמן:
תאריך: 29/11/99 שעה: 19:00
עוזרו של ראש הממשלה, שנכנס לתפקיד לפני עשרה ימים בלבד, לא ידע דבר וחצי דבר על אותו מבנה בדרום הארץ ולא הבין את הדחיפות וההיסטריה הרבה. מייד החל ממטיר על מעסיקו אינספור שאלות. ראש הממשלה החל להסביר לו כי חדר זה מחובר באמצעות לוויינים ושאר אמצעי מעקב ותקשורת לכל מערכות הכוכבים בשמיים, וביניהן מערכת השמש שבה אנו נמצאים.
דיווחי אמת של מקורות אנושיים נוספים מכל העולם המשיכו להזרים מידע על אודות התחממות כדור הארץ, לחצים אטמוספריים, חום, לחות, משקעים, תנועות הרוח ועוד. "בקיצור," הפליט ראש הממשלה בחוסר סבלנות, "כל שינוי, ולו הקטן ביותר, בסדרי הטבע בעולם עובר דרך מחשב העל הזה!". שפתיו של עוזר ראש הממשלה נחתמו, ורק כעבור מספר דקות העז לשאול בגמגום בוטה: "זאת אומרת שאם המחשב פלט דפים בכמות כזו סימן שקרה משהו קיצוני בסדרי הטבע?" ראש הממשלה הגיב בלגלוג, "אני רואה שהבנת את התמונה!"
בשעה 23:30 השתרר שקט מופתי בחדר. יורם דחף לפיו כדור הרגעה, שתה כוס מים קרים והחל בנאום שעתיד לשנות את ההיסטוריה.
"ובכן, אין כל הבדל בין השמש לבין כוכבי השבת שאותם רואים בשמי הלילה. קביעה זו אולי מפתיעה, אך השמש נבדלת מכוכבי השבת רק בקרבתה הרבה יותר לכדור הארץ. מסיבה זו בלבד אנו מצליחים לחוש בחומה ולראותה בבהירות.
מרחק כדור הארץ מהשמש הוא 150 מיליון ק"מ לערך, וקוטרה של השמש הוא כ-1,390,000 ק"מ. השמש מחממת אותנו ומאירה לנו, ובכך מבטיחה לנו את החיים עלי אדמות. גידול מזון, תהליך הפוטוסינתזה והאקלים תלויים בה, שכן היא מקור האנרגיה הגדול בתבל".
יורם נטף זיעה. הוא לגם כוס מים נוספת והמשיך בדבריו.
"לפי הנתונים המגיעים אלינו וממשיכים לזרום ללא הפסקה, אנרגיית השמש משתנה והשמש מאבדת מחומה. יש לכך השלכות הרות אסון לעולם כולו".
השקט בחדר המחניק נשבר בצעקות ועיניים מפוחדות התרוצצו משוועות למענה. יורם המשיך בדבריו, זורק לחלל האוויר עוד נתוני אקלים כאילו היה חזאי במהדורת חדשות. לבסוף סיים בנימה אופטימית זהירה, ואמר כי עדיין לא עובדו כל הנתונים ונותר לחקור ולהעמיק בכל הנושא. "לילה טוב ובשורות טובות". מייד הפנה גבו והחיש צעדיו אל עבר חדר המחשב. בקפיצה הרואית וזריזה זינק ראש הממשלה וגמע מרחק של עשרה מטרים בארבעה צעדים בלבד, לפת את זרועו של יורם ואמר בנחרצות "שתי דקות בחוץ אני ואתה, בארבע עיניים".
רוח שרקה בחוץ והמדען המבוהל עמד אל מול ראש ממשלת ישראל, שעבורו, דרך אגב, לא הצביע בבחירות האחרונות, אך ראש הממשלה קטע את מחשבותיו של המדען בשאלה ישירה ונוקבת.
"עד כמה המצב חמור?" יורם הרכין ראש ואזר אומץ, "בלב כבד אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, בעוד מספר שבועות לא נוכל לנהל שיחה זו לא כאן ולא בשום מקום אחר בעולם."
פניו של ראש הממשלה החווירו ובקול רפה אך תקיף אמר "מרגע זה אתה היחיד המוציא מידע מחוץ לכותלי המבנה הזה. היחיד שלו אתה מוסר מידע הוא אני בלבד, וזאת אך ורק בארבע עיניים. אסור שאף אדם על הפלנטה המזורגגת הזו ידע על המתרחש כאן".
ראש הממשלה לחץ את ידו של יורם, פנה חזרה לכיוון המבנה וביקש מכל הנוכחים לא לעזוב את המקום עד להודעה חדשה.
המבנה היה בתוך בסיס צבאי קטן המונה כ-15 אנשי מנהלה ועוד עשרות שומרים וכלבי גישוש. איש מהחיילים לא ידע כלל מהי חשיבותו העליונה של המבנה הזה. מדי פעם נשמעו הערות של חיילים המתלוננים למפקדם על השמירות המרובות והתכופות סביב הבניין האלמוני המוקף באמצעי הגנה משוכללים וכלבי שמירה אימתניים.
מכונית חיכתה לראש הממשלה מחוץ למתחם הבסיס. ראש הממשלה החל לצעוד לעבר השי"ן גימ"ל ותוך כדי הליכה חבש לראשו פאה על מנת לא למשוך את תשומת ליבם של החיילים. עוזרו, דני, הסתכל בפליאה על המראה החדש שלו, אך זה מייד שלף מן השרוול הסבר משכנע. מחיצת זכוכית עבה הפרידה בין היושבים מאחור לבין הנהג המיומן שדהר בוולוו הלבנה לכיוון ירושלים. בדרך שיתף ראש הממשלה את עוזרו במתרחש וסיים באומרו "הדבר החשוב ביותר הוא להתנהג כרגיל, לחזור לשגרה. אסור, ואני חוזר ואומר, אסור שאף אדם על פני הכדור המזורגג הזה ידע על העתיד לבוא. אבוי אם מילה תצא מחלל הרכב הזה, ברור?"
דני ההמום הישיר מבטו לראש הממשלה ובליבו פחד מאוד, אך בראשו הנהן מייד בתנועה לא רצונית. "כן, אני מבין, אדוני ראש הממשלה. בוודאי שום מילה לא תצא מפי".
בהגיעם ללשכה בירושלים הסתגר ראש הממשלה בחדרו ומלמל לעצמו "היכן האלוהים כשצריך אותו?"
צלצול טלפון קטע את מחשבותיו. אשת ראש הממשלה הייתה על הקו ותהתה מדוע בעלה לא נמצא על ידה בשלוש לפנות בוקר, עם כל הכבוד לתפקידו הבכיר. ראש הממשלה ענה בקור רוח, "חזרתי כרגע מדרום לבנון, יש התחממות בגזרה". "לילה טוב, אוהבת אותך", הפטירה האישה בחוסר שביעות רצון וניתקה את הטלפון. שנייה חלפה והמחשבה הראשונה שפילחה את ראשה הייתה מדוע נתנה לו את ברכתה לתפקיד הזה? אז מה אם הוא היה סגנו של ראש הממשלה ששתי יריות פילחו את חזהו? מדוע גיבתה אותו כשהייתה אפשרות שמישהו אחר ייכנס לתפקיד בבחירות מסודרות ודמוקרטיות? זה לא היה טבעי שהוא יחליף אותו. תמיד בשיחותיהם לפני השינה סיפר לה כמה טוב לו בתפקידו כסגן, שאת כל ההחלטות הקשות ראש הממשלה מחליט והוא בסך הכול זה שמבצע. היה לו נוח מאוד בעמדה הזו. אך באותם ימים שלאחר רצח ראש הממשלה הקודם האווירה בעם דרשה מנהיג ומייד, ומתוך תחושה של שליחות ושייכות נתנה את ברכתה, וכך הפך בעלה לראש הממשלה החמישה עשר של מדינת ישראל.
הימים שעברו עליו היו קשים מאוד. ימים בהם שינה הייתה מצרך נדיר. כלפי חוץ הוא מילא את תפקידו כראש הממשלה הממשיך בשגרה היומיומית, מישיבת כנסת אחת לביקור פצועים בלבנון ובסוף היום בחזרה לחיק משפחתו, אך בתוך תוכו ניצב יורם ובשורת האיוב המאיימת על המדינה וכדור הארץ.
"אדוני ראש הממשלה, יש לך טלפון", לחשה לאוזנו פקידתו החיננית, אפרת. על הקו היה יורם. ראש הממשלה עזב בנחישות את המליאה, אחז בשפופרת, ומן העבר השני שמע "חייבים להיפגש בדחיפות", וצליל ניתוק. ראש הממשלה האיץ פעמיו חזרה למליאת הכנסת ובדרכו צרח לאפרת "תוך שתי דקות מסוק על הגג". בתואנה של עניין משפחתי דחוף שצץ פתאום התנצל ראש הממשלה בפני יושבי המליאה והחל לרוץ לכיוון המדרגות המובילות לגג הבניין.
כעבור עשרים דקות שנדמו לראש הממשלה כעשרים שנה אפשר היה לומר ששערותיו הלבינו קמעה בטיסה קצרה זו. ראש הממשלה פגש את יורם ובפיו הבשורה כי בתאריך 31.12.99 תיעלם השמש כליל, ותופעה שאינה מוכרת לנו מאז המפץ הגדול עומדת להתרחש. שום יצור המוכר ומוגדר לנו כחי לא ישרוד על פני הכדור מעבר לשנת 2000. מערכת השמש תקרוס כליל ותגרום לאחד משני תרחישים אפשריים, כיליון מוחלט של כדור הארץ או הפרת האיזון ביקום כולו, מה שעלול לגרום לתופעת־על שאין לנו אפילו כלים להבין את השלכותיה או כיצד להתמודד איתה. פניו של ראש הממשלה החווירו, הוא לחץ את ידו של יורם בשתיקה רועמת ועלה על המסוק בחזרה לירושלים.
