מפתח עם כנפים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מפתח עם כנפים

מפתח עם כנפים

ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

כְּשֶׁאוֹמְרִים לִי:
"עַל שְׁטוּת כָּזֹאת לֹא צָרִיךְ לִבְכּוֹת" —
דַּוְקָא אָז מִתְגַּבְּרוֹת לִי הַדְּמָעוֹת!
הָיִיתִי רוֹצֶה
שֶׁיִּתְּנוּ לִי רֶגַע אֶחָד
עִם עַצְמִי לַחְשֹׁב לְבַד,
גַּם אִם אֶתְבַּלְבֵּל
בֵּין הָרֹאשׁ וְהַלֵּב.
וְשֶׁיֵּדְעוּ —
שֶׁאֲנִי כְּמוֹ כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה,
לִפְעָמִים
לֹא צָרִיךְ
הוֹרָאוֹת הַפְעָלָה.
 
מַפְתֵּחַ עִם כְּנָפַיִם הוא ספר שירים לילדים הנוגע ברגישות רבה בעולמם, ברצונות שלהם, במשאלות ליבם, בחוויות הפוגשות אותם בחייהם ובהתמודדות שלהם עם בעיות וקשיים. השירים מגלים לנו שלעיתים דווקא הילדים עצמם מוצאים פתרונות קסם לקשיים שלהם ומגייסים לשם כך דמיון, חשיבה יצירתית ואף הומור.
השירים פורשׂים כנפיים ועפים אל ליבם של כל ילד וילדה, וגם אל מבוגרים — הורים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע בתחום הטיפול בילדים.
 
"שירים מופלאים שמעבירים מסרים חשובים לילדים, ובה בעת גם להורים שיתוודעו דרכם לצפונות ליבו של ילדם ויוכלו להשתתף בחוויות שלו." 
ד"ר רוני סולן, פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית
 
"שירים הכתובים ביד אמן אשר ילוו קוראים צעירים רבים ולאורך שנים. וזה כוחם."
ציפי שחרור, סופרת ומשוררת
 
שולמית זילברברג, כותבת שירה ופרוזה לילדים, מנחה חוגים וסדנאות כתיבה לילדים ולנוער ומחברת ספר הילדים "פְלוֹפִּי הַדּוֹלְפִין בְּמַמְלֶכֶת הַיָּ  רֵחַ".
 
רונה מור, מאיירת עטורת שבחים.
 

פרק ראשון

מַמְתָּק אֶחָד בְּיוֹם

 

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת אֲרוֹן הַמַּמְתַּקִּים,

אִמָּא מִיָּד מַזְכִּירָה לִי תַּ'חֻקִּים:

"מֻתָּר לְךָ רַק מַמְתָּק אֶחָד!"

אַךְ בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא זֶה בִּכְלָל לֹא כָּךְ —

אַחֲרֵי סֻכָּרִיָּה, הִיא מַרְשָׁה גַּם שׁוֹקוֹלָד.

וּכְשֶׁבַּחֲנוּת מַמְתַּקִּים אֲנִי עַל אַבָּא מִסְתַּכֵּל,

וּמְבַקֵּשׁ יָפֶה עוֹד סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל,

הוּא אוֹמֵר: "מֻתָּר לְךָ מַמְתָּק אֶחָד בְּיוֹם!"

 

נוּ כְּבָר, דַּי! הַחֻקִּים שֶׁל הַהוֹרִים,

"מַמְתָּק אֶחָד בְּיוֹם!" לִי הֵם מַזְכִּירִים.

אָז לָמָּה הֵם תָּמִיד אוֹמְרִים עָלַי

שֶׁאֲנִי מָתוֹק כְּמוֹ אֶלֶף סֻכָּרִיּוֹת,

אִם גַּם שְׁתַּיִם הֵן יוֹתֵר מִדַּי?!

מַפְתֵּחַ עִם כְּנָפַיִם            

 

אַבָּא וְאִמָּא עוֹבְדִים

עַד מְאֻחָר.

אִמָּא פָּחוֹת —

אַבָּא כִּמְעַט עַד מָחָר.

כְּשֶׁדָּן אוֹמֵר לִי: 

"כֵּיף לְךָ, אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת

מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה!"

אֲנִי שׁוֹתֵק,

וּמוֹתֵחַ אֶת חוּט הַמַּפְתֵּחַ

עַד הַקָּצֶה.

 

דָּן לֹא מֵבִין שֶׁזֶּה לֹא כֵּיף

לִהְיוֹת לְבַד.

כְּשֶׁהַבַּיִת רֵיק,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת מִכָּל צַד.

וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה טֶלֶוִיזְיָה לְבַד,

לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁאִמָּא תָּבוֹא וְתִצְעַק:

"כַּבֵּה תַּ'טֶלֶוִיזְיָה תֵּכֶף וּמִיָּד!"

אוֹ שֶׁאַבָּא יָבוֹא וְעָלַי יִשְׁאַג:

"תָּכִין שִׁעוּרִים!" בְּקוֹל חָזָק.

 

כְּשֶׁאִמָּא בַּטֶּלֶפוֹן אוֹמֶרֶת

בְּקוֹל מַרְגִּיעַ:

"חֲמוּדִי, כְּבָר דִּבַּרְנוּ עַל זֶה,

אֲנִי תֵּכֶף אַגִּיעַ,"

אָז אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת עַצְמִי מְרֻצֶּה,

אֲנִי שׁוֹתֵק,

וּמוֹתֵחַ אֶת חוּט הַמַּפְתֵּחַ

עַד הַקָּצֶה.

 

וּבַלַּיְלָהֿ־בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנִי

עוֹצֵם עֵינַיִם,

אֲנִי מְדַמְיֵן

מַפְתֵּחַ עִם כְּנָפַיִם

שֶׁאֶת אַבָּא יָטִיס אֵלַי מָחָר בַּצָּהֳרַיִם.

 

אֲבָל הַלַּיְלָה

שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא לוֹחֵשׁ:

"חֲמוּדִי, לָקַחְתִּי חֹפֶשׁ.

נַעֲשֶׂה כֵּיף מָחָר וְגַם מָחֳרָתַיִם."

 

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע            

 

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע

מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב,

דּוֹדָה לֵאָה מִתְקַשֶּׁרֶת

וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת אִמָּא דָּחוּף.

אוּף!

 

כִּי מִיָּד שׁוֹאֶלֶת דּוֹדָה לֵאָה

שְׁאֵלוֹת, אוּלַי מֵאָה:

"מָה שְׁלוֹמֵךְ, מְתוּקָה?

אֵיךְ הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר?

מָה עָשִׂית בַּהַפְסָקָה?

יֵשׁ לָךְ חֲבֵרִים? הַכֹּל בְּסֵדֶר?"

"כֵּן, בְּסֵדֶר..."

אֲנִי עוֹנָה,

וּמַעֲבִירָה תַּ'טֶלֶפוֹן לָאֹזֶן הַשְּׁנִיָּה.

"וְאֵיךְ קוֹרְאִים לַמּוֹרָה?

אַתְּ אוֹהֶבֶת לִלְמֹד תּוֹרָה?"

וַאֲנִי עוֹנָה:

"הִנֵּה, קְחִי אֶת אִמָּא!"

וְרָצָה לַטֶּלֶוִיזְיָה בַּחֲזָרָה

לִרְאוֹת מָה

הִפְסַדְתִּי בַּסִּדְרָה.

 

אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מְבִינָה

אֶת דּוֹדָה לֵאָה.

אִם זֶה דָּחוּף לָהּ אָז

לָמָּה שְׁאֵלוֹת? לָמָּה מֵאָה?

עוד על הספר

מפתח עם כנפים שולמית זילברברג

מַמְתָּק אֶחָד בְּיוֹם

 

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת אֲרוֹן הַמַּמְתַּקִּים,

אִמָּא מִיָּד מַזְכִּירָה לִי תַּ'חֻקִּים:

"מֻתָּר לְךָ רַק מַמְתָּק אֶחָד!"

אַךְ בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא זֶה בִּכְלָל לֹא כָּךְ —

אַחֲרֵי סֻכָּרִיָּה, הִיא מַרְשָׁה גַּם שׁוֹקוֹלָד.

וּכְשֶׁבַּחֲנוּת מַמְתַּקִּים אֲנִי עַל אַבָּא מִסְתַּכֵּל,

וּמְבַקֵּשׁ יָפֶה עוֹד סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל,

הוּא אוֹמֵר: "מֻתָּר לְךָ מַמְתָּק אֶחָד בְּיוֹם!"

 

נוּ כְּבָר, דַּי! הַחֻקִּים שֶׁל הַהוֹרִים,

"מַמְתָּק אֶחָד בְּיוֹם!" לִי הֵם מַזְכִּירִים.

אָז לָמָּה הֵם תָּמִיד אוֹמְרִים עָלַי

שֶׁאֲנִי מָתוֹק כְּמוֹ אֶלֶף סֻכָּרִיּוֹת,

אִם גַּם שְׁתַּיִם הֵן יוֹתֵר מִדַּי?!

מַפְתֵּחַ עִם כְּנָפַיִם            

 

אַבָּא וְאִמָּא עוֹבְדִים

עַד מְאֻחָר.

אִמָּא פָּחוֹת —

אַבָּא כִּמְעַט עַד מָחָר.

כְּשֶׁדָּן אוֹמֵר לִי: 

"כֵּיף לְךָ, אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת

מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה!"

אֲנִי שׁוֹתֵק,

וּמוֹתֵחַ אֶת חוּט הַמַּפְתֵּחַ

עַד הַקָּצֶה.

 

דָּן לֹא מֵבִין שֶׁזֶּה לֹא כֵּיף

לִהְיוֹת לְבַד.

כְּשֶׁהַבַּיִת רֵיק,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת מִכָּל צַד.

וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה טֶלֶוִיזְיָה לְבַד,

לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁאִמָּא תָּבוֹא וְתִצְעַק:

"כַּבֵּה תַּ'טֶלֶוִיזְיָה תֵּכֶף וּמִיָּד!"

אוֹ שֶׁאַבָּא יָבוֹא וְעָלַי יִשְׁאַג:

"תָּכִין שִׁעוּרִים!" בְּקוֹל חָזָק.

 

כְּשֶׁאִמָּא בַּטֶּלֶפוֹן אוֹמֶרֶת

בְּקוֹל מַרְגִּיעַ:

"חֲמוּדִי, כְּבָר דִּבַּרְנוּ עַל זֶה,

אֲנִי תֵּכֶף אַגִּיעַ,"

אָז אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת עַצְמִי מְרֻצֶּה,

אֲנִי שׁוֹתֵק,

וּמוֹתֵחַ אֶת חוּט הַמַּפְתֵּחַ

עַד הַקָּצֶה.

 

וּבַלַּיְלָהֿ־בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנִי

עוֹצֵם עֵינַיִם,

אֲנִי מְדַמְיֵן

מַפְתֵּחַ עִם כְּנָפַיִם

שֶׁאֶת אַבָּא יָטִיס אֵלַי מָחָר בַּצָּהֳרַיִם.

 

אֲבָל הַלַּיְלָה

שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא לוֹחֵשׁ:

"חֲמוּדִי, לָקַחְתִּי חֹפֶשׁ.

נַעֲשֶׂה כֵּיף מָחָר וְגַם מָחֳרָתַיִם."

 

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע            

 

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע

מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב,

דּוֹדָה לֵאָה מִתְקַשֶּׁרֶת

וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת אִמָּא דָּחוּף.

אוּף!

 

כִּי מִיָּד שׁוֹאֶלֶת דּוֹדָה לֵאָה

שְׁאֵלוֹת, אוּלַי מֵאָה:

"מָה שְׁלוֹמֵךְ, מְתוּקָה?

אֵיךְ הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר?

מָה עָשִׂית בַּהַפְסָקָה?

יֵשׁ לָךְ חֲבֵרִים? הַכֹּל בְּסֵדֶר?"

"כֵּן, בְּסֵדֶר..."

אֲנִי עוֹנָה,

וּמַעֲבִירָה תַּ'טֶלֶפוֹן לָאֹזֶן הַשְּׁנִיָּה.

"וְאֵיךְ קוֹרְאִים לַמּוֹרָה?

אַתְּ אוֹהֶבֶת לִלְמֹד תּוֹרָה?"

וַאֲנִי עוֹנָה:

"הִנֵּה, קְחִי אֶת אִמָּא!"

וְרָצָה לַטֶּלֶוִיזְיָה בַּחֲזָרָה

לִרְאוֹת מָה

הִפְסַדְתִּי בַּסִּדְרָה.

 

אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מְבִינָה

אֶת דּוֹדָה לֵאָה.

אִם זֶה דָּחוּף לָהּ אָז

לָמָּה שְׁאֵלוֹת? לָמָּה מֵאָה?