המחשבות ועונשן
רבים הדברים שאנו מקבלים בתוכנו כטבעיים ובלתי מזיקים רק משום שלא בחנו אותם בתבונה. ולעתים קרובות הם בדיוק מה שעומד מאחורי הדיכאונות ומצבי הרוח הרעים שלנו. קחו למשל דאגה. אין דבר מטריד והרסני יותר מדאגה. ועדיין, דאגה אינה אלא כינוי אחר למחשבות סרק סתמיות.
דאגה היא התשלום על זה שנדמה לך שמחשבות הן דבר טבעי ובלתי מזיק לחלוטין.
הרשה לי להסביר, מכיוון שזה חיוני לשלוות הנפש שלך: דאגה משמעה שאינך מסוגל להפסיק לחשוב על עניין כלשהו המטריד אותך. אילו היית מפסיק לחשוב עליו, הדאגה הייתה מתפוגגת. ייתכן שתמשיך לחוש איזושהי כבדות או כאב עמום, אבל הכאב מאחורי הדאגה יתעצם רק אם תעורר אותו שוב באמצעות מחשבות או זיכרונות.
השאלה היא, כמובן, איך אפשר להפסיק לחשוב כאשר את/ה מודאג?
הדרך היא להתחיל לשלוט בהדרגה על זה שחושב ללא הרף בתוכך, כלומר, לנסות לוותר על חשיבה דווקא כשאינך מודאג. מעתה והלאה, נסה להפסיק לחשוב על מה שעשית אתמול - או אפילו לפני חמש דקות. הפסק לחשוב על איפה שהיית, מה שאמרת, מה שראית או מה שמישהו אחר אמר. או במילים אחרות, הפסק לחשוב על העבר במטרה לשעשע את עצמך.
אינך יכול לצפות שתפסיק לחשוב בעת מצוקה (כלומר לדאוג) אם אתה מניח למוחך להתרוצץ כשהכול כשורה. אפילו לשכב במיטה ולחשוב על הסרט שראית, או הבילוי של אתמול עם החברים, משמעו לעודד את המוח לעשות בדיוק את אותו הדבר כשתהיה במצוקה בפעם הבאה - כלומר להתהפך כל הלילה על משכבך ולדאוג.
לכן, מספיק עם חלומות בהקיץ. די להרהר על הזמנים הטובים – ועל הזמנים הרעים.
דאגות הן מתח ומחשבות סרק הן גם סוג של מתח. ברגע שתסכים לוותר עליהן, כלומר, לחשוב פחות על העבר, אתה תתחיל לחיות יותר ויותר בהווה.
אז בואו נראה...
אם אינך מסוגל להפסיק לחשוב כשהכול כשורה, איך תוכל להפסיק לחשוב בעת מצוקה?
את/ה נוהג לרגש את עצמך במספר דרכים כמו:
- לשחזר בראשך שיחות שעשית היום,
- לחשוב על תכניות הטלוויזיה שראית אתמול בערב,
- לחלום בהקיץ על כסף, חופשה, רכוש או סקס,
- להעביר במוחך את מאורעות היום
כאשר אתה שוכב באמבטיה או במיטתך בלילה.
התבונן בעצמך חוזר ומבצע את אותה הרוּטינה.
מדוע אני ממכר את עצמי למחשבות האלה?
ראה כמה מהר חולף התענוג המשומש הזה.
ראה עד כמה תאוותן הוא השכל, ואיך הוא משתוקק אל העבר.
עד כמה מחשבותיי באמת נחוצות?
שים לב איך פעילות הסרק המנטאלית הזאת מתישה את כוח החיים שלך.
מצב: אתה הולך ברחוב.
רבים קוראים מבלי משים את כל השלטים ברחוב ואת כל הפרסומות.
האם גם אתה עושה את זה?
האם אתה מעניק כינויים ותוויות
לכל הדברים שמסביבך?
ואם זה מה שאתה עושה, שים לב איך אתה חוצץ בינך לבין חוויותיך.
ושים לב איך אתה ממעט לעשות זאת
מחוץ לעיר בטבע.
חפצים מעשה ידי אדם הם תוצר של השכל
וגורמים לך לחשוב.
בדוק את זה בעצמך
אולי זו לא אמת?
מצב: יש לך בעיה.
חשבת וחשבת ולא הגעת לשום מקום.
תפוס את המחשבה הראשית - זו שחוזרת ללא הרף.
ומקד בה את תשומת לבך.
עכשיו שאל את עצמך:
כמה פעמים כבר חשבתי על זה?
לאחר מכן סקור את העובדות
מה המצב?
ראה אם אפשר לנקוט בפעולה כלשהי.
האם באמת אני מתכוון לפעול?
אם יש משהו שאפשר לעשות...
אני עושה את זה עכשיו!
אם אין מה לעשות...
למה אני ממשיך לחשוב על זה?
ואם יש כמה אפשרויות,
ולכן ספק, ולכן מבוכה...
מה אני רוצה?
אם אינך יודע, התמקד בתחושה של תשוקה למשהו.
תחושה שנמצאת איפשהו בגופך.
עכשיו אין עוד מה לעשות.
ותר על המחשבה.
הארך את זמן הישיבה במדיטציה.
כאשר הדאגה מכרסמת,
והשכל נואש,
זה הזמן להשתמש בכל
מה שלמדת עד כה.
נדמה לך שהמדיטציה מאכזבת אותך.
אינך מסוגל לעצור את המחשבות.
זכור:
בכל ניסיון מודעותי מתעצמת.
וזכור:
הנה הדאגה.
והנה גופך.
הם אינם אותו הדבר.
הדאגה היא בי אבל היא לא אני.
