מחשבות על יסודות היקום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מחשבות על יסודות היקום
הוספה למועדפים

מחשבות על יסודות היקום

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: רימונים
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 108 עמ' מודפסים

תקציר

הזמן הוא מידה של עיכוב. תובנה זו עומדת בלב הספר מחשבות על יסודות היקום. הספר משלב בתוכו רעיונות חדשים משל המחבר, בשילוב עם רעיונות ישנים של אחרים, שבחלקם מקובלים על המדענים בימינו ובחלקם נדחו על ידם. הרעיונות מתייחסים לדברים היסודיים ביותר מהם עשוי היקום המופלא בו אנחנו חיים: החלל הקדמון – חומר היסוד וההשתנות. פרקים נרחבים מוקדשים למרחב ולזמן וכן גם לנושאים קשורים שנוספו תוך כדי למידה וחקירה של יסודות היקום.

דניאל אסא  הנו יליד הארץ (בת־ים, 1949), רואה חשבון, בוגר אוניברסיטת תל־אביב בחוגים לחשבונאות ולכלכלה. נשוי ואב לשלושה ילדים.

פרק ראשון

פרק 1: חלל־קדמון


החומר מתקיים ומשתנה בתוך מצע שאקרא לו "חלל־קדמון". מצע זה איננו חומר, איננו מרחב ואיננו מסוג הדברים שיש ביכולתה הנוכחית של האנושות להבין.

החלל־הקדמון הוא המצע שבתוכו נמצא המרחב שמכיל חומר במצב של השתנות.

הטענה שהיקום מורכב מחומר ותנועה בלבד, הועלתה על־ידי אחד מאבות המדע המודרני, הפילוסוף והמדען רנה דקארט. הוא גרס כי אפשר להסביר כל תופעת טבע במונחים של צורה, גודל, ארגון ותנועה של חלקיקים חומריים. לגישתו זו של דקארט אני מוסיף את ה"חלל־הקדמון" כישות ממשית בעלת תכונות, שבלעדיה לא היה יקום.

חלל־קדמון הוא אותו מקום שהיה מלכתחילה מחוץ לנקודת היווצרותו של המפץ הגדול. התנועה ועצם הקיום של חומרי היסוד "בתוך" החלל־הקדמון יצרה ויוצרת את המרחז. חשוב להדגיש שהחלל־הקדמון אינו נעלם בהגיע אליו החומר, אלא הוא ממשיך להיות המקום שבו שוכנים החומרים. החלל־הקדמון נמצא בכל מקום, כולל בתוך האטום.

לחלל־הקדמון יש תכונות הניתנות לזיהוי, ולהלן כמה מהן:

1. החלל־הקדמון הוא "יֵש" בעל צפידות שמאפשרת לחומר לנוע בתוכו. תכונה זו של החלל־הקדמון מאפשרת השתנויות של החומר בתוכו, וכך נוצרת האפשרות ליצירת תכונות לחומר שנמדדות על־ידי החושים שלנו. מחוץ למפץ הגדול היה יכול להיות יש אחר בעל צפידות שאינה מאפשרת תנועת חומר בתוכו, ואז לא היה מתאפשר קיום מהסוג הידוע לנו. אחד הפרדוקסים של היווני הקדום פרמנידס (מורו וידידו של זנון הידוע מפרדוקס אכילס) מדבר על כך ש"אין" אינו קיים, מעצם הגדרת המושג - אין. מכאן שכל חומר ביקום חייב להיות צפיד באופן אינסופי, שהרי על־מנת שתהיה לו גמישות הוא צריך מרווח כלשהו, או במילים אחרות הוא צריך קצת אין בתוכו. אבל אין בנמצא אין. המסקנה הסופית מהפרדוקס היא שגם תנועה אינה אפשרית, שכן כל היקום צפיד באופן אינסופי. קיומה של תכונת צפידות מוגבלת בחלל־הקדמון פותרת את הפרדוקס. באמת אין בנמצא אין, אך הן המרחב והן החומר שוכנים בתוך חלל־קדמון (שנמצא גם בתוך החומר) בעל צפידות שמספקת לחומרים את תכונת הגמישות ואת היכולת לנוע במרחב.

2. קיומה של צפידות כתכונה של החלל־הקדמון, גורמת לכך שהמרחז שנוצר במפץ הגדול נע במהירות מוגבלת כלשהי ולא במהירות מיידית, כפי שניתן היה לצפות אלמלא תכונה זו של החלל־הקדמון.

3. למרות היותו חסר את מרבית התכונות המוכרות לנו, יש לחלל־הקדמון תכונה חשובה: הוא מאפשר לנו למדוד בתוכו מרחקים מרחביים. בהחלט היה יכול להיות מצב שבו החלל־הקדמון לא היה מאפשר מדידת מרחק "בין" גופים חומריים, אלא רק את המרחק המייצג את סך כל גודלם של החומרים עצמם ללא המרחק המבטא את החלל שבין הגופים. מצב כזה היה משנה, מן הסתם, את כל מבנה היקום כפי שהוא מוכר כיום. תכונה זו של החלל־הקדמון היא המאפשרת את קיומה של גיאומטריה, ובלעדיה כל החומר היה נראה כגוש אחד גדול וקיומם של חיים לא היה מתאפשר.

4. החלל־הקדמון הוא אחד המרכיבים של ה"ריק" שפעולתו חשובה להבנתה של מכניקת הקוונטים. החלל־הקדמון הוא שמאפשר לחלקיקים וירטואליים להיווצר זמנית בתוכו, כאילו יש מאין.

5. ייתכן שהריק המוחלט או אפילו החלל־הקדמון לבדו פועלים כ"משאבה" שיונקת אליה את החומר שהתפזר ביקום עקב המפץ הגדול, וכך אפשר להסביר את תופעת כוח הדחייה שגורם להאצה בהתפשטות היקום.

הצורך בקיומו של מצע לחומר על־מנת להסביר את מבנה היקום, מזכיר במקצת את הצורך ב"אתר" של המאה ה־19 שהומצא על־מנת להסביר את יכולתם של גלי אור לנוע במרחב. קיומו של האתר יותר לחלוטין על־ידי תורת היחסות של איינשטיין. בניגוד לגורלו של האתר, אינני רואה דרך אחרת מלבד ההנחה שהחלל־הקדמון קיים, להסביר את יכולתו של החומר להשתנות במרחז.

עוד על הספר

  • הוצאה: רימונים
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 108 עמ' מודפסים
מחשבות על יסודות היקום דניאל אסא

פרק 1: חלל־קדמון


החומר מתקיים ומשתנה בתוך מצע שאקרא לו "חלל־קדמון". מצע זה איננו חומר, איננו מרחב ואיננו מסוג הדברים שיש ביכולתה הנוכחית של האנושות להבין.

החלל־הקדמון הוא המצע שבתוכו נמצא המרחב שמכיל חומר במצב של השתנות.

הטענה שהיקום מורכב מחומר ותנועה בלבד, הועלתה על־ידי אחד מאבות המדע המודרני, הפילוסוף והמדען רנה דקארט. הוא גרס כי אפשר להסביר כל תופעת טבע במונחים של צורה, גודל, ארגון ותנועה של חלקיקים חומריים. לגישתו זו של דקארט אני מוסיף את ה"חלל־הקדמון" כישות ממשית בעלת תכונות, שבלעדיה לא היה יקום.

חלל־קדמון הוא אותו מקום שהיה מלכתחילה מחוץ לנקודת היווצרותו של המפץ הגדול. התנועה ועצם הקיום של חומרי היסוד "בתוך" החלל־הקדמון יצרה ויוצרת את המרחז. חשוב להדגיש שהחלל־הקדמון אינו נעלם בהגיע אליו החומר, אלא הוא ממשיך להיות המקום שבו שוכנים החומרים. החלל־הקדמון נמצא בכל מקום, כולל בתוך האטום.

לחלל־הקדמון יש תכונות הניתנות לזיהוי, ולהלן כמה מהן:

1. החלל־הקדמון הוא "יֵש" בעל צפידות שמאפשרת לחומר לנוע בתוכו. תכונה זו של החלל־הקדמון מאפשרת השתנויות של החומר בתוכו, וכך נוצרת האפשרות ליצירת תכונות לחומר שנמדדות על־ידי החושים שלנו. מחוץ למפץ הגדול היה יכול להיות יש אחר בעל צפידות שאינה מאפשרת תנועת חומר בתוכו, ואז לא היה מתאפשר קיום מהסוג הידוע לנו. אחד הפרדוקסים של היווני הקדום פרמנידס (מורו וידידו של זנון הידוע מפרדוקס אכילס) מדבר על כך ש"אין" אינו קיים, מעצם הגדרת המושג - אין. מכאן שכל חומר ביקום חייב להיות צפיד באופן אינסופי, שהרי על־מנת שתהיה לו גמישות הוא צריך מרווח כלשהו, או במילים אחרות הוא צריך קצת אין בתוכו. אבל אין בנמצא אין. המסקנה הסופית מהפרדוקס היא שגם תנועה אינה אפשרית, שכן כל היקום צפיד באופן אינסופי. קיומה של תכונת צפידות מוגבלת בחלל־הקדמון פותרת את הפרדוקס. באמת אין בנמצא אין, אך הן המרחב והן החומר שוכנים בתוך חלל־קדמון (שנמצא גם בתוך החומר) בעל צפידות שמספקת לחומרים את תכונת הגמישות ואת היכולת לנוע במרחב.

2. קיומה של צפידות כתכונה של החלל־הקדמון, גורמת לכך שהמרחז שנוצר במפץ הגדול נע במהירות מוגבלת כלשהי ולא במהירות מיידית, כפי שניתן היה לצפות אלמלא תכונה זו של החלל־הקדמון.

3. למרות היותו חסר את מרבית התכונות המוכרות לנו, יש לחלל־הקדמון תכונה חשובה: הוא מאפשר לנו למדוד בתוכו מרחקים מרחביים. בהחלט היה יכול להיות מצב שבו החלל־הקדמון לא היה מאפשר מדידת מרחק "בין" גופים חומריים, אלא רק את המרחק המייצג את סך כל גודלם של החומרים עצמם ללא המרחק המבטא את החלל שבין הגופים. מצב כזה היה משנה, מן הסתם, את כל מבנה היקום כפי שהוא מוכר כיום. תכונה זו של החלל־הקדמון היא המאפשרת את קיומה של גיאומטריה, ובלעדיה כל החומר היה נראה כגוש אחד גדול וקיומם של חיים לא היה מתאפשר.

4. החלל־הקדמון הוא אחד המרכיבים של ה"ריק" שפעולתו חשובה להבנתה של מכניקת הקוונטים. החלל־הקדמון הוא שמאפשר לחלקיקים וירטואליים להיווצר זמנית בתוכו, כאילו יש מאין.

5. ייתכן שהריק המוחלט או אפילו החלל־הקדמון לבדו פועלים כ"משאבה" שיונקת אליה את החומר שהתפזר ביקום עקב המפץ הגדול, וכך אפשר להסביר את תופעת כוח הדחייה שגורם להאצה בהתפשטות היקום.

הצורך בקיומו של מצע לחומר על־מנת להסביר את מבנה היקום, מזכיר במקצת את הצורך ב"אתר" של המאה ה־19 שהומצא על־מנת להסביר את יכולתם של גלי אור לנוע במרחב. קיומו של האתר יותר לחלוטין על־ידי תורת היחסות של איינשטיין. בניגוד לגורלו של האתר, אינני רואה דרך אחרת מלבד ההנחה שהחלל־הקדמון קיים, להסביר את יכולתו של החומר להשתנות במרחז.