"הנה זהרה. הנה הילדה הבוגרת שלא מרבה בדיבור; זהרה הנסיכה, הכינוי שנתן לי סבא; זהרה הצנועה, יושבת-בית שמסמיקה מכל דבר או משום דבר; זהרה החרוצה שלומדת עד חצות, לא כמו אחיה אחמד; זהרה שמעולם לא חייכה לאף גבר, אפילו לא לחברים של אחיה. הנה זהרה – האישה שנשכבת עירומה יום אחר יום על מיטה בחדר מצחין במוסך, לא מסוגלת להתנגד לכלום, שוכבת על המיטה של הרופא הזקן, הרתה פעמיים, הפילה פעמיים, תפרה את בתוליה פעם אחת, וכל זה עם גבר שלא אוהב אותה והיא לא אוהבת אותו".
זהרה, בת למשפחה שיעית בדרום-לבנון, נרדפת על-ידי זכרונות התעללות מימי ילדותה. היא מנסה להימלט מהזיכרון, ומאהבה נכזבת בביירות, ונוסעת לביקור אצל דודה, גולה פוליטי באפריקה. באפריקה היא מתחתנת ומאבדת את שפיותה – וחוזרת לביירות של מלחמת-האזרחים, שם התפוצצויות, ירי, ומוות שרירותי הם דבר שבשגרה. בביירות היא מוצאת לה מטרה – היא יוזמת רומן עם צלף, בכוונה להסיח את דעתו ולסכל את פעילותו.
"הסיפור של זהרה" הוא סיפור של שיגעון. זהרה יוצאת מדעתה, ומתאמצת לחזור לשפיות בתוך הטירוף הגדול של מלחמת-האזרחים בלבנון. אבל "הסיפור של זהרה" הוא לא רק סיפור של מוסלמית-שיעית שהולכת לאיבוד בכאוס של ביירות, אלא גם סיפור אוניברסלי על אישה צעירה שמנסה לשמור על עצמיותה נוכח הדיכוי הגברי השליט בסביבתה, והולכת לאיבוד בין המוסכמות החברתיות, הציפיות הסותרות והתשוקות הלא-ממומשות.
חנאן אלשיח' נולדה בלבנון בשנת 1945, גדלה בביירות ולמדה באוניברסיטה בקאהיר. עבדה כעיתונאית בלבנון, חייתה בסעודיה, במצרים ובארצות-המפרץ, ולבסוף השתקעה בלונדון. ספר הסיפורים שלה, "אטאטא את השמש מהגגות", יצא גם הוא בהוצאת אנדלוס.
"הסיפור של זהרה" הוא מתרגומיו האחרונים של המשורר והמתרגם המנוח מחמד חמזה ע'נאים.
