מעבר לקופה
ארץ אי / אי ארץ מסע קיץ
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ארץ אי / אי ארץ מסע קיץ
ארץ אי / אי ארץ מסע קיץ
ארץ אי / אי ארץ מסע קיץ

ארץ אי / אי ארץ מסע קיץ

יעקב שביט

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2019
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 55 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 55 דק'
ספרייה ציבורית דיגיטלית

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר. בעת שירותו הצבאי החל לפרסם סיפורים, שירים ומאמרי ביקורת בעיתונים "דבר", "הארץ", "מעריב", ו"ידיעות אחרונות". בתחילת שנות השמונים הנחה את תוכנית הטלוויזיה "דברים בגו", שאפשרה לציבור הרחב להכיר את עולמם של היסטוריונים. לימד באוניברסיטת שיקגו ובפריס. 

יעקב שביט שימש כמייסדם וכעורכם הראשי של מספר מפעלי מחקר בהיסטוריה של ארץ ישראל ושל היישוב העברי. שביט ערך בין השנים 1981–1986 את סדרת ספרי ההיסטוריה של ארץ-ישראל. שביט יזם את חיבור לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, אותו ערך בצוותא עם חיים באר ויעקב גולדשטיין. יעקב שביט היה המייסד והעורך הראשון של קתדרה - רבעון לחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה, הרואה אור מאז שנת 1976. ערך בשנת 1997 את לקסיקון סטימצקי. 

מספריו:
הקוקיה • אחים (תל אביב : הדר, 1977)
קמיע ועוד סיפורים (תל-אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור : ספריית תרמיל, תשל"ח 1978) 
עוג הגדול ועוג הקטן (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשמ"ב  1982) <איורים – עמוס קינן>
מעברי עד כנעני (תל אביב : הוצאת ספרים דומינו בשתוף אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, 1984)
הטיול הגדול : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993)
נגה דמעות (בני ברק : ספרית פועלים, 2006) <איורים - דני קרמן>
שנות אור : נובלה (בנימינה : נהר ספרים, תשס"ט 2009) <עריכה - ראובן מירן>
"האל המדעי" : מדע פופולרי בעברית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19 : בין ידע ותמונת יקום חדשה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011) <בשיתוף יהודה ריינהרץ>
הדרך לספטמבר 1939 : היישוב, יהודי פולין והתנועה הציונית ערב מלחמת העולם השנייה (תל אביב : עם עובד : ספרית אפקים, תשע"ג 2013) <בשיתוף יהודה ריינהרץ>
תיק ריכטר : נובלות (מושב בן שמן : חרגול : מודן, 2014)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/58ea54cn

לקרוא עוד...

נושאים

שירה עברית

תקציר

בְּצַד דֶּרֶךְ יְרֻקָּה, בְּצָהֳרֵי יוֹם,
לֹא רָחוֹק מ־Beaune  הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה,
חָנִינוּ לְמִשְׁתֶּה שֶׁל טְעִימוֹת יַיִן בְּמַרְתֵּף גָּדוֹל.
מְפַרְפְּרִים בֵּין שֻׁלְחֲנוֹת הָעֵץ מִצּוּף לְצוּף
חָשַׁבְנוּ: כַּמָּה מָתוֹק יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹם
שֶׁנִּלְכַּד בְּתָא דְּבַשׁ וְכַמָּה אֲרֻכִּים יָמָיו.
אֲבָל, אַחַר כָּךְ, שׁוּב עַל הַדֶּרֶךְ,
הַתּוֹלַעַת הַקְּטַנָּה, שֶׁמְּלַאכְתָּהּ חֲרִישִׁית,
כָּתְבָה עַל צֶלַע הָהָר מִיְּמִינֵנוּ:
מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין
 
יעקב שביט הוא מחברם, בין היתר, של הנובלות שנות אור (2009) , תיק ריכטר (2014), ותמה אפריקה ( 2018) ושל ספרי הילדים נגה דמעות (2006) ומסע בתולעת ספרים (2015).
לקרוא עוד...

פרק ראשון

מבוא
 
"caelum, non animum mutant, qui trans mare currunt" — "אֶת הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אֶת נִשְׁמָתָם, יָמִירוּ הַמַּפְלִיגִים אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם." השורה הזאת, מתוך ה-Epistula XI של הוראטיוס, מצוטטת במקור במאמר שהתפרסם ביוני 1907 ב'דער אנפאנג' ('ההתחלה'), עיתונה של מפלגת פועלי ציון.1 ולא כתב: terram et caelum non animum mutant ("אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וְלֹא אֶת נִשְׁמָתָם, יָמִירוּ הַמַּפְלִיגִים אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם").
 
כַּמָּה מַפְלִיאוֹת הַמִּלִּים הַלָּלוּ —
כְּאִלּוּ נִזְרְקוּ כְּעֹגֶן נֶדֶר
לִפְנֵי הַהַפְלָגָה אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם
מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ "רוֹעֵשׁ אוֹקְיָנוֹס סוֹעֵר וְרוּחוֹת" —
מַבְטִיחוֹת שֶׁכָּאן לֹא יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים
שְׁמֵי גְּזֵרָה וְגָלוּת
אֶלָּא מְקוֹם בְּרֵאשִׁית
מְקוֹם לֵדָה חָדָשׁ —
שֶׁבּוֹ
מִתְכַּנְּסִים לִבְרֹא יַחַד
אֶרֶץ
אֲבָל, לְאָן הֵם מְבַקְּשִׁים לָבוֹא —
לְאֶרֶץ אִי אוֹ לְאִי אֶרֶץ
וּמַהוּ הַמָּקוֹם הַזֶּה —
אֶרֶץ אִי אוֹ אִי אֶרֶץ?
לקרוא עוד...

יעקב שביט

יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר. בעת שירותו הצבאי החל לפרסם סיפורים, שירים ומאמרי ביקורת בעיתונים "דבר", "הארץ", "מעריב", ו"ידיעות אחרונות". בתחילת שנות השמונים הנחה את תוכנית הטלוויזיה "דברים בגו", שאפשרה לציבור הרחב להכיר את עולמם של היסטוריונים. לימד באוניברסיטת שיקגו ובפריס. 

יעקב שביט שימש כמייסדם וכעורכם הראשי של מספר מפעלי מחקר בהיסטוריה של ארץ ישראל ושל היישוב העברי. שביט ערך בין השנים 1981–1986 את סדרת ספרי ההיסטוריה של ארץ-ישראל. שביט יזם את חיבור לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, אותו ערך בצוותא עם חיים באר ויעקב גולדשטיין. יעקב שביט היה המייסד והעורך הראשון של קתדרה - רבעון לחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה, הרואה אור מאז שנת 1976. ערך בשנת 1997 את לקסיקון סטימצקי. 

מספריו:
הקוקיה • אחים (תל אביב : הדר, 1977)
קמיע ועוד סיפורים (תל-אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור : ספריית תרמיל, תשל"ח 1978) 
עוג הגדול ועוג הקטן (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשמ"ב  1982) <איורים – עמוס קינן>
מעברי עד כנעני (תל אביב : הוצאת ספרים דומינו בשתוף אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, 1984)
הטיול הגדול : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993)
נגה דמעות (בני ברק : ספרית פועלים, 2006) <איורים - דני קרמן>
שנות אור : נובלה (בנימינה : נהר ספרים, תשס"ט 2009) <עריכה - ראובן מירן>
"האל המדעי" : מדע פופולרי בעברית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19 : בין ידע ותמונת יקום חדשה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011) <בשיתוף יהודה ריינהרץ>
הדרך לספטמבר 1939 : היישוב, יהודי פולין והתנועה הציונית ערב מלחמת העולם השנייה (תל אביב : עם עובד : ספרית אפקים, תשע"ג 2013) <בשיתוף יהודה ריינהרץ>
תיק ריכטר : נובלות (מושב בן שמן : חרגול : מודן, 2014)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/58ea54cn

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2019
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 55 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 55 דק'
ספרייה ציבורית דיגיטלית

נושאים

שירה עברית
ארץ אי / אי ארץ מסע קיץ יעקב שביט
מבוא
 
"caelum, non animum mutant, qui trans mare currunt" — "אֶת הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אֶת נִשְׁמָתָם, יָמִירוּ הַמַּפְלִיגִים אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם." השורה הזאת, מתוך ה-Epistula XI של הוראטיוס, מצוטטת במקור במאמר שהתפרסם ביוני 1907 ב'דער אנפאנג' ('ההתחלה'), עיתונה של מפלגת פועלי ציון.1 ולא כתב: terram et caelum non animum mutant ("אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וְלֹא אֶת נִשְׁמָתָם, יָמִירוּ הַמַּפְלִיגִים אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם").
 
כַּמָּה מַפְלִיאוֹת הַמִּלִּים הַלָּלוּ —
כְּאִלּוּ נִזְרְקוּ כְּעֹגֶן נֶדֶר
לִפְנֵי הַהַפְלָגָה אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם
מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ "רוֹעֵשׁ אוֹקְיָנוֹס סוֹעֵר וְרוּחוֹת" —
מַבְטִיחוֹת שֶׁכָּאן לֹא יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים
שְׁמֵי גְּזֵרָה וְגָלוּת
אֶלָּא מְקוֹם בְּרֵאשִׁית
מְקוֹם לֵדָה חָדָשׁ —
שֶׁבּוֹ
מִתְכַּנְּסִים לִבְרֹא יַחַד
אֶרֶץ
אֲבָל, לְאָן הֵם מְבַקְּשִׁים לָבוֹא —
לְאֶרֶץ אִי אוֹ לְאִי אֶרֶץ
וּמַהוּ הַמָּקוֹם הַזֶּה —
אֶרֶץ אִי אוֹ אִי אֶרֶץ?