מחיר הבגידה

פרק 1

משפחתו של מר מילר ישבה שבעה עם פטירתו של מר מילר.

מר מילר התגורר בעיר מדריד עם משפחתו הקטנה, רעייתו מרסדס ושני בניו, מיגל ומרסלו.
מר מילר נפטר בביתו בזמן שצפה להנאתו במשחק כדורגל בין הקבוצות ריאל מדריד וברצלונה, יריבתה המסורתית והמושבעת של מדריד זה שנים רבות. כשמשחק מעין זה התרחש, קשה היה למצוא נפש חיה ברחובות כי כולם ישבו בברים או בביתם מול מסך הטלוויזיה.
אך באותו אחר הצהריים היה זה משחק מיוחד במינו, גמר גביע בנוכחות ראש הממשלה. ההתרגשות הייתה רבה, כולם צעקו וחילקו פקודות לשחקנים כאילו שבאמת השחקנים שומעים בקולם.
לדאבונו של מר מילר, באותו יום ריאל מדריד נחלה תבוסה וברצלונה זכתה בגביע. משנכבש השער לטובת ברצלונה, מר מילר השמיע צעקה כנגד השוער של מדריד:
"המטומטם הזה יכול היה לעצור את הכדור ולמנוע את השער!!!"
וכך המשיך, קללה אחר קללה ולא הייתה דרך לעצור בעדו.
"אבל זה רק ספורט, אל תיקח ללב כל כך, פעם הבאה מדריד תנצח," אמרה אשתו בניסיון להרגיעו...
"תשתקי את, מה את מבינה בכלל בכדורגל, לא מדובר כאן בעוד משחק, הפעם הלך הגביע למדריד, והשוער האידיוט הזה, הוא אשם בכול..."
כך צעק לאון על אשתו. בלי שהתחשב בעובדה שסבל ממחלת לב. לפני כשנה לקה בלבו והיה מאושפז כחודש ימים. הרופא הורה לו לקחת כדורים לנוח, וזה מה שעשה באותם רגעים, או לפחות התכוון לכך. הילדים לא היו בבית באותה עת ואשתו דאגה לקיום מצוותו של הרופא. כעת מששמעה את צעקותיו פחדה שמא יקרה משהו נורא. אך הצעקות נמשכו. אשתו מיהרה להגיש לו כוס מים אך הוא לא הספיק לשתות: פתאום קם מהכורסה, נשא את ידיו אל חזהו, החוויר והתמוטט ולא הוציא עוד הגה מפיו. אשתו צלצלה מיד לרופא. כעבור רבע שעה הוא הגיע באמבולנס, אך למרבה הצער לא נותר לרופא אלא לקבוע את מותו.

מר מילר הגיע לספרד מגרמניה כמהגר עם תום מלחמת העולם.
לאון מצא עבודה בבית מלון כעוזר משק, כסבל של מזוודות האורחים וכממלא תפקידי משק צדדיים, אך מכיוון שהיה בחור ממושמע ועובד למופת, הוחלט לשלוח אותו לקורס פקידי קבלה. הוא נתן את כל כולו במשרה הזאת, ועמל שעות ארוכות בלי לבקש תמורה מיוחדת או תוספות שכר כלשהן.

לאחר כעשר שנות עבודה, כשמלאו לו שלושים, הועלה לדרגת פקיד קבלה ראשי, אין ספק שהמינוי הגיע לו שהרי היה עובד מסור, לא הרבה לצאת לבלות, אכל וישן במלון: כך הצליח לחסוך המון כסף
לאון היה גבר נאה בלורית שיער בלונדינית ועיניים כחולות. קומתו התנוססה מעל למטר ושבעים, ולמרות תיאבונו הבריא, מבנה גופו היה דווקא רזה.
מנהל המלון היה אז מר אנריקו בוצ'יני, שהגיע אף הוא לספרד באותה תקופה בערך, קצת לפני מלחמת העולם.
כמו לאון, מר בוצ'יני אף הוא הגיע לאן שהגיע מלמטה, מתפקידים זוטרים שמילא, ובגיל ארבעים זכה להגיע לפסגת שאיפותיו: מנהל המלון. הוא נישא לבחורה איטלקייה בשם לוליטה אשר עבדה אף היא במלון, כמנהלת משק.
לוליטה נפטרה בזמן שילדה את בתה מרסדס.
מרסדס גדלה ללא אם ושהתה רוב הזמן במלון לאחר הלימודים בבית הספר. לאחר שסיימה תיכון למדה אדריכלות באוניברסיטת מדריד.
לאון הכיר אותה במלון והם הפכו לידידים טובים. מרסדס התאימה ללאון: גבוהה, שיערה שחור וגון עורה שחום ובעיניה המיוחדות תמיד התנוסס חיוך.
מרסדס לא נהגה לצאת עם בנים ולאון לא נהג לעשות זאת עם בנות. הוא ליווה אותה אחר-הצהריים ושם ישבו ושוחחו על הכול. היא הייתה בחורה משכילה מאוד. בימי ראשון נהגו ללכת לבריכה או שרכבו על סוסים בשדות.
כשמרסדס סיימה את חוק לימודיה באוניברסיטה וקיבלה תואר באדריכלות, היא הזמינה את לאון למסיבה שנערכה באוניברסיטה. באותו לילה קסום של ריקודים, שתייה ושיכרון חושים הוא ליווה אותה הביתה, שם התנשקו בלהט ונשבעו זה לזו שמעתה ואילך רק המוות יפריד ביניהם.