סוחר אלטרנטיבי

מכה בראש למטה

נכנסתי לחדר הבכירים בחברת סמוק-לס. בחדר ישבו מנכ"ל החברה, עמי, והיועצת הארגונית, עינב, כשהכיסאות סודרו מראש במבנה חי"ת. ארשת הפנים של שניהם גרמה לי תחושה לא טובה לגבי ההמשך. אט אט הגיעו ונכנסו לחדר שאר חברי הצוות הבכירים בחברה, כולם תחת חסותי הארגונית, ארגון של מטפלים מקצועיים בתחום הגמילה מעישון אותו בניתי בעבודה רבה במשך ארבע וחצי השנים האחרונות.
אף אחד לא צפה את הבאות מלבדי ומלבד צחי, השותף הבכיר ביותר שלי בארגון. חודשיים קודם לכן השתתפנו בתערוכה בינלאומית בתחום הרפואה, שהתקיימה בפרנקפורט, גרמניה. התערוכה הגדולה ביותר בעולם בתחומי הרפואה. התגובות לתוכנית הגמילה ולמוצר שלנו היו טובות בלשון המעטה. הייתה התעניינות רבה בעיקר מסין. לאורך כל ימי התערוכה החליפו עמי ועינב מחשבות על כסף קל ומהיר ושיתפו בהן אותי ואת צחי.

שיווק התוכנית התנהל בשיטת תגמול רב שכבתי ועינב, שהגיעה מתחום הביטוח, חשבה שאין הצדקה מבחינת החברה לשלם למטפלים הרבה כסף מתוך המחזור עבור עבודה שלא ביצעו ישירות על ידי מכירה אישית, אלא על ידי המטפלים שתחת חסותם הארגונית. מחשבה על אפשרות מכירה מהירה וישירה למפיצים בסין ובמדינות נוספות ללא התיווך של המטפלים נראתה קוסמת ליצירת רווחים גבוהים, מהירים וקלים.
לאחר שכולם התיישבו פתח עמי בהצהרה חד משמעית, "לאור התנהלות העניינים בחודשים האחרונים תפסיק החברה לתגמל את המטפלים באופן שהתבצע עד כה ומעכשיו התגמול יהיה אך ורק ממכירות אישיות. כל מה שהיה עד היום לא רלוונטי. החברה תמשיך לשווק את תוכנית הגמילה דרך המטפלים אך ללא תשלום עבור הפעילות הארגונית של כלל המטפלים".
כצפוי, התגובה הייתה שוק והלם כללי. התחיל ויכוח בין הבכירים לעמי ועינב, אך ההבנה הייתה שההחלטה היא סופית והמפנה קורה הלכה למעשה.
לאורך כל הישיבה וההתדיינות ישבתי מבלי להגיב, שקט, מקשיב לדיון ומבין שפרק חשוב ומוצלח בחיים שלי הסתיים באחת ושעלי לחשוב מיד איך אני ממשיך, בעיקר מהיכן אני מביא פרנסה הביתה החל מהחודש הבא.
בסיום הישיבה הודתי מכל הלב לכולם עבור העבודה החשובה שעשו יחד במהלך השנים האחרונות כצוות מקצועי. היינו צוות קרוב כמעט כמו משפחה חמה. לאחר מכן, משחזרתי לביתי, כתבתי מכתב מפורט על השתלשלות העניינים שהביאה לפירוק החברה מבחינתי והפצתי אותו לעמי ולכל המטפלים בארגון. המכתב היווה חותמת שמאשרת מבחינתי סיום פרק ויציאה לדרך חדשה, שעדיין הייתה נסתרת לא מוכרת וידועה.

היו ניסיונות של עמי להחזיר אותי לפעילות בחברה. "אם אתה עוזב כולם עוזבים, לא חבל על כל העבודה? יש מטפלים שללא מכירת התוכנית יהיו ללא הכנסה, מה הם יעשו?" ניסה לגעת בצד המצפוני שבי. "מה אתה הולך לעשות עכשיו? זו עדיין הכנסה טובה", אמר על מנת לשכנע אותי לחזור לפעילות או לפחות כדי שיוכל להודיע לכל המטפלים שאני ממשיך לעבוד עם החברה כדי שהם ימשיכו למכור.
"עמי, אני הודעתי על החלטתי להפסיק את הקשר עם החברה ואין סיבה שאחזור לפעילות בעיקר לאחר שבירת האמון ביננו ובין החברה למטפלים", עניתי. די כעסתי על החוצפה לבקש ממני להודיע שאני נשאר פעיל בחברה לאחר שבמחי יד הוא קטע עסק שבניתי במשך ארבע וחצי שנים, עסק שסוף סוף התחיל להראות תוצאות והכנסות מהפעילות הארגונית. למרות החשש מאי הכנסה, הפיתוי להמשיך למכור את התוכנית לפחות בינתיים לצורך הכנסה זמנית עד מציאת אלטרנטיבה היה גדול. "בכל פעם שנראה שמשהו מתחיל להצליח, קרה משהו שהפך את הגלגל. אך בכל פעם שנתנו לי מכה בראש למטה, חזרתי מחדש ועליתי גבוה יותר מהשיא הקודם. גם עכשיו, למרות שנתת לי מכה חזקה ועצרת לי עסק מצליח, אני אחזור ואצליח עוד יותר. לא תודה ושיהיה לך בהצלחה", עניתי ברגש, עם הרבה אגו וכבוד עצמי.
עדיין לא היה לי מושג מה אני הולך לעשות. אוסנת, אשתי, הרוויחה משכורת בסיסית בתור מנהלת חשבונות, משכורת שבוודאות לא הספיקה לפרנסת המשפחה.

הימים הבאים עברו בהפיכתי לעקר בית במשרה מלאה, דבר שהייתי מורגל לו מעצם היותי בהגדרה "עובד מעסק בבית". אך עכשיו המצב הכריח אותי למלא את הזמן בכביסות, בישולים והפעלת מדיח הכלים עד השעה 14:00, זמן סיום עבודתה של אוסנת וחזרתה הביתה.
רוב הטלפונים היו מאנשים שהכירו אותי כאחד שעוסק ומצליח בתחום השיווק הרב שכבתי. "היי גולן מה נשמע?" נשמע הקול בצד השני של הטלפון. "רציתי להזמין אותך לפגישה שתעניין אותך ושיכולה לשנות לך את החיים באופן שאתה לא מתאר לעצמך", המשיך אחד מהמכרים שצלצלו. ואני חושב, עוד אחד שמנסה לשכנע אותי להצטרף לארגון שלו. כמה מוכר וצפוי המונולוג שאשמע במהלך השיחה. ידעתי מראש את כל משפטי השיחה, את כל המענות שאקבל לכל התנגדות ואת האכזבה שאשמע בסוף השיחה. "טוב חבל, אתה לא יודע מה אתה מפסיד, זו התקופה הטובה ביותר אי פעם, זו הזדמנות חד פעמית....." חזרו ואמרו שוב ושוב המתקשרים, "ואני חושב שנראה אותך בעוד חצי שנה אם עדיין תחשוב כך על העסק החדש שלך".

הצעות עבודה דומות קיבלתי בעיקר ממטפלים שעברו לעסוק בחברות השיווק הרב שכבתי, המולטי לוול. כולם סיפרו כמה התחום של החברה שהצטרפו אליה חשוב ועד כמה החברה מצליחה, גדולה ופעילה באופן בינלאומי. כל המשפטים ששמעתי ואמרתי בעצמי לאורך 12 שנים בהן עסקתי בתחום התזונה עם חברת מדילייף והגמילה מעישון עם חברת סמוק-לס. בכל הפעמים סירבתי בנימוס וציינתי שאין בכוונתי להתחיל לבנות עסק חדש מאפס. היה לי כבר יותר מדי מזה.