משחקי בילוש 9 - סודות העיר החשוכה

מָבוֹא

בָּעִיר יֵשׁ רְחוֹב רָאשִׁי, בָּרְחוֹב יֵשׁ כִּכָּר, בַּכִּכָּר יֵשׁ סְכָכָה, בַּסְּכָכָה יֵשׁ פַּעֲמוֹן. פַּעֲמוֹן הַצֶּדֶק.

כָּל אָדָם שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ, שֶׁנִּגְרַם לוֹ אִי־צֶדֶק, בָּא וּמְצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן וּמִיַּד כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַצִּלְצוּל בָּא וְעוֹזֵר לוֹ. הַפַּעֲמוֹן הָפַךְ לְשִׂיחַת הָעִיר. מִדֵּי יוֹם הָיוּ מַגִּיעִים אֲפִלּוּ תַּיָּרִים לִרְאוֹת אֶת הַתּוֹפָעָה, מְחַכִּים בְּתִקְוָה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא וְיַפְעִיל אֶת הַפַּעֲמוֹן, וְהֵם יִזְכּוּ לַהֲצָצָה בְּצֶדֶק הַיּוֹצֵא לָאוֹר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. וְאָכֵן, מִדֵּי יוֹם נִשְׁמָע צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן, וּלְעִתִּים אַף יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת! אֲפִלּוּ פָּתְחוּ חֲנוּת מַזְכָּרוֹת עִם פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים בְּסָמוּךְ אֵלָיו...

אוֹתִי וְאֶת חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים שֶׁלִּי כָּל הָעֵסֶק מְאוֹד הִפְתִּיעַ, כִּי דַּוְקָא מֵאָז שֶׁקָּבְעוּ בְּמֶרְכַּז הָעִיר אֶת פַּעֲמוֹן הַצֶּדֶק נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר סִכְסוּכִים בֵּין אֲנָשִׁים וְיוֹתֵר אִי־צֶדֶק מֵאֵי־פַּעַם. בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב אֶת הַשֶּׁקֶט לָרְחוֹבוֹת, הַפַּעֲמוֹן עָשָׂה אֶת הַפְּעֻלָּה הַהֲפוּכָה!

כֵּיצַד כָּל זֶה קָשׁוּר לְלַיְלָה לְלֹא שֵׁנָה שֶׁבּוֹ כָּל שׁוֹטְרֵי הָעִיר יִתְגַּיְּסוּ לְלוֹחֲמָה בְּפֶשַׁע, וְכָל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר יִשָּׁאֲרוּ עֵרִים?

כְּכָל שֶׁנַּחֲקֹר יוֹתֵר, נֵדַע יוֹתֵר, וְאוּלַי אֲפִלּוּ יִהְיֶה פִּתְרוֹן לַתַּעֲלוּמָה.

קוֹרְאִים יְקָרִים, הִצְטַיְּדוּ בְּמֹחַ חָרִיף וּבְמַחְשָׁבָה חַדָּה, וְאוּלַי אֲפִלּוּ בְּעִפָּרוֹן קָטָן וּפִנְקָס, וְהִכּוֹנוּ לְרֶצֶף תַּעֲלוּמוֹת שֶׁיּוֹבִיל לְסִיּוּם שֶׁיַּשְׁאִיר אֶתְכֶם הֲמוּמִים! הַחֲקִירָה עַל אוֹדוֹת סוֹדוֹת הָעִיר הַחֲשׁוּכָה מַתְחִילָה!

בְּהַצְלָחָה

פֶּרֶק 1
עִסְקֵי תַּרְנְגוֹלוֹת

"עוֹשִׂים עָלֵינוּ כַּתָּבָה בָּעִתּוֹן. אֵין לְךָ מָה לִהְיוֹת מֻטְרָד, זֶה דָּבָר טוֹב." אָמַרְתִּי לְאֶלְעָד, שֶׁכְּהֶרְגֵּלוֹ לָקַח אֶת הַדְּבָרִים לַלֵּב יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

"אֲנִי יוֹדֵעַ, מִיכָאֵל," הוּא הֵשִׁיב, "אֲבָל מָה אִם אֹמַר מַשֶּׁהוּ לֹא נָכוֹן? יִצְחֲקוּ עָלַי."

"זֶה עִתּוֹנַאי שֶׁכּוֹתֵב כַּתָּבָה, אֵין לְךָ מָה לַחֲשֹׁשׁ," אֲרִיאֵל הַמַּנְהִיגָה נִסְּתָה לְהַרְגִּיעַ. "גַּם אִם תִּטְעֶה זֶה לֹא נוֹרָא. אֲנָשִׁים רוֹצִים לִשְׁמֹעַ עָלֵינוּ, זֶה כֵּיף, הָפַכְנוּ לְדֵי מְפֻרְסָמִים."

"זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁמַּטְרִיד אוֹתִי." נִכְנַס יָאִיר לַשִּׂיחָה. הוּא תָּמִיד הָיָה פִּקֵּחַ וְיָדַע לְנַתֵּחַ דְּבָרִים הֵיטֵב.

"לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ.

"אִם נִהְיֶה מְפֻרְסָמִים וְתִהְיֶה תְּמוּנָה שֶׁלָּנוּ בָּעִתּוֹן אֵיךְ נְבַצֵּעַ מַעֲקָבִים? אוֹ חֲקִירוֹת סְמוּיוֹת?" אָמַר יָאִיר וְצָדַק.

"אָז בּוֹאוּ נִתֵּן לָהֶם תְּמוּנָה שֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים יוֹתֵר, לִפְנֵי שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, נִרְאֶה לִי שֶׁאֶבְיָתָר הָיָה עֲדַיִן עִם מוֹצֵץ..." אֲרִיאֵל צָחֲקָה עַל אֶבְיָתָר שֶׁהָיָה הַקָּטָן שֶׁבֵּינֵינוּ.

"הֵי אֲנִי לֹא כָּזֶה קָטָן!" אֶבְיָתָר קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ, "וְחוּץ מִזֶּה הָיְתָה לִי שְׂמִיכִי, לֹא מוֹצֵץ! הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי דֵּי מִתְגַּעְגֵּעַ לִשְׂמִיכִי..." אֶבְיָתָר כַּמּוּבָן דִּבֵּר עַל הַשְּׂמִיכָה שֶׁנָּהַג לָלֶכֶת אִתָּהּ לַגַּן.

"נִדְמֶה לִי שֶׁהִיא בַּעֲלִיַּת הַגַּג," אָמַרְתִּי לוֹ. אֶבְיָתָר הוּא אֲחִי הַקָּטָן. "אֲבָל בּוֹא לֹא נַזְכִּיר אֶת זֶה בַּכַּתָּבָה, נִרְאֶה לִי שֶׁתּוֹשְׁבֵי הָעִיר יִשְׁנוּ יוֹתֵר בְּשֶׁקֶט אִם הֵם יֵדְעוּ שֶׁאֵלּוּ שֶׁמַּצִּילִים אֶת הַמַּצָּב לֹא נוֹהֲגִים לְהִסְתּוֹבֵב עִם שְׂמִיכָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם..."

מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁחֲמִשָּׁה יְלָדִים בְּהַפְסָקָה בְּבֵית הַסֵּפֶר יְנַהֲלוּ כָּזוֹ שִׂיחָה? אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאָנוּ בֶּאֱמֶת הִצַּלְנוּ אֶת גּוֹרַל הָעִיר, וְיוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת.

"לֹא חָשׁוּב," יָאִיר אָמַר. "כָּךְ אוֹ כָּךְ הָרֵאָיוֹן נִקְבַּע. אֲנַחְנוּ נָבוֹא וְנֹאמַר אֶת הָאֱמֶת וְהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר. יוֹתֵר חָשׁוּב מִזֶּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֵזוֹר הַפַּעֲמוֹן הַיּוֹם. לָאַחֲרוֹנָה הַהִתְרַחֲשׁוּיוֹת שָׁם הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר תְּכוּפוֹת, וְאֵין יוֹם שֶׁאֵין צִלְצוּל." אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ תֹּאַר שֶׁל נֶאֱמָנִים שֶׁל "פַּעֲמוֹן הַצֶּדֶק" מֵרֹאשׁ הָעִיר, תֹּאַר שֶׁכֻּלָּם צִפּוּ שֶׁיִּהְיֶה לְשֵׁם כָּבוֹד בִּלְבַד, אֲבָל אֲנַחְנוּ לוֹקְחִים עִנְיְנֵי חֹק וָסֵדֶר בִּרְצִינוּת וּמִדֵּי יוֹם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּקִרְבָתוֹ מִיָּד אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וּמַמְתִּינִים שְׁעָתַיִם תְּמִימוֹת לְצִלְצוּל, וּבְחַיַּי שֶׁאֵין יוֹם שֶׁאֵין שָׁם חֲקִירָה. אֲנַחְנוּ גַּם לֹא הַיְּחִידִים שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם וּמַמְתִּינִים, מַגִּיעִים אֲנָשִׁים מִכָּל קַצְווֹת הָאָרֶץ.

אָז קָבַעְנוּ כְּהֶרְגֵּלֵנוּ לְהִפָּגֵשׁ בַּפַּעֲמוֹן. כֻּלָּנוּ עָבַרְנוּ בַּבַּיִת, אָכַלְנוּ אֲרוּחָה טוֹבָה וְהַהוֹרִים הָיוּ שְׂמֵחִים, וּמִיָּד יָצָאנוּ, הִגַּעְנוּ וְאָכַלְנוּ בִּגְלִידֵרִיַּת "הַפַּעֲמוֹן" הַסְּמוּכָה. הָיוּ שָׁם טְעָמִים בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת מְיֻחָדִים. אֶבְיָתָר לָקַח גְּלִידָה בְּשֵׁם "צֶדֶק", הָיוּ בָּהּ פִּצְפּוּצֵי שׁוֹקוֹלָד אוֹ מַשֶּׁהוּ, אֶבְיָתָר טָעַם וְאָמַר שֶׁהַצֶּדֶק מַמָּשׁ טָעִים. כֻּלָּנוּ חִיַּכְנוּ וְהָאֲוִירָה הָיְתָה טוֹבָה, גַּם לֹא הִזִּיק לָנוּ כְּלָל שֶׁבְּתוֹר חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים הָיִינוּ מְקַבְּלִים גְּלִידַת צֶדֶק בַּחֲצִי מְחִיר...

יָשַׁבְנוּ חֲצִי שָׁעָה, הַכֹּל הָיָה רָגוּעַ וַאֲפִלּוּ שָׁקַעְנוּ לְעִנְיְנֵי יְלָדִים, שִׁעוּרֵי בַּיִת, מִשְׂחָקִים וְכָל מִינֵי דְּבָרִים, וְכִמְעַט שָׁכַחְנוּ לְשֵׁם מָה הִגַּעְנוּ. וְאָז הַפַּעֲמוֹן צִלְצֵל...

הַהִתְקַהֲלוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה וְהַתַּיָּרִים הוֹצִיאוּ מַצְלֵמוֹת לְתַעֵד אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת. לָאַחֲרוֹנָה, רֹב הָאֲנָשִׁים שֶׁצִּלְצְלוּ בַּפַּעֲמוֹן לֹא הָיוּ מֻכָּרִים לָנוּ, רֹב רֻבָּם בִּכְלָל הִגִּיעוּ מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים וְהוֹצִיאוּ שֵׁם רַע לָעִיר כְּמָקוֹם שֶׁל סִכְסוּכִים. אַךְ בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, בִּזְכוּת הַפַּעֲמוֹן, הָעִיר נוֹדְעָה כַּאֲתַר תַּיָּרוּת.

הַפַּעַם הָיְתָה זוֹ דְּמוּת מֻכֶּרֶת לַכֹּל, גִּלְעָד, חַקְלַאי חָבִיב שֶׁגִּדֵּל תַּפּוּזִים בְּפַרְדֵּס בִּקְצֵה הָעִיר. הוּא הָיָה קוֹטֵף בְּמוֹ יָדָיו כָּל תַּפּוּז וְלַתַּפּוּזִים שֶׁלּוֹ הָיָה טַעַם מֻשְׁלָם. בְּרֶגַע שֶׁהַלֵּילוֹת נַעֲשׂוּ קְרִירִים יָדַעְנוּ שֶׁהַסְּתָיו מַגִּיעַ וְעִמּוֹ גַּם עוֹנַת הַתַּפּוּזִים שֶׁל גִּלְעָד. הוּא צִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן וְנִרְאָה נִסְעָר.

"הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי גָּזַל מִמֶּנִּי אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלִּי!" הוּא קָרָא בְּקוֹל.

"מָה קָרָה?" אֲרִיאֵל שָׁאֲלָה אוֹתוֹ, בִּזְמַן שֶׁקְּהַל הַסַּקְרָנִים עָמַד סָבִיב וּבְעִקָּר צִלֵּם, כִּי אִישׁ מֵהֶם לֹא מַמָּשׁ בָּא עַל מְנַת לַעֲזֹר...