אנטיפוד

יֶלֶד בָּא לָעוֹלָם
אֵם מַחְזִיקָה תִּינוֹקָהּ,
בּוֹכֶה וְעָטוּף בִּשְׂמִיכָה.
מַדּוּעַ בּוֹכֶה אַתָּה, בְּנִי? הִיא לוֹחֶשֶׁת,
אִמָּא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

הַאִם קַר לְךָ, בְּנִי?
מְעַט חָלָב חַם יַרְגִּיעַ?
בָּרוּךְ אַתָּה, בְּנִי, בָּעוֹלָם,
גַּם אָבִיךָ תֵּכֶף יַגִּיעַ.

פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו הַתִּינוֹק,
מוּל אִמּוֹ, הֲלוּמַת הַפְתָּעָה:
אֲנִי בּוֹכֶה כִּי בְּרַחְמֵךְ מֶלֶךְ הָיִיתִי,
וּבַחוּץ אֲנִי חֲסַר הַשְׁפָּעָה.