פרק 1
אי־שם בארצות הברית / חדר התפירה / יום שישי / 21:00
האיש השדוף, הרזה כרוח רפאים, שאנשי האף־בי־איי כינו "סְקְוִיגְל", עבד בקדחתנות על מכונת התפירה של סבתא שלו. התקתוק המשוגע רעם בחדר השינה הקטן שבקומה השנייה.
טוַאקוַאקוַאקוַאקוַאקוַאקוַאקוַאק.
וַאק.
וַאק.
וַאק.
כף רגלו הקטנה והיחפה של סְקְוִיגְל לחצה על הדוושה. ציפורני רגליו היו מטופחות, כמו ציפורני ידיו. מנורה שולחנית הטילה אור על פניו המרוכזים. ידיו העדינות הדפו את האריג קדימה ושילחו את הבד שמסביב לרוכסן היישר אל ראש המתכת הרוטט שבו השחיל את התפרים. זה חייב להיות כמו שצריך.
לא. תיקון.
זה חייב להיות מושלם.
חלקי המכונה החמים מילאו את החדר בריח של אבק בוער; לדם היה ריח של נחושת.
פיסת הבד היתה עדיין לחה ודביקה מדם כהה, קרוש חלקית. האריג היה חזק אבל לא בלתי קריע. הרוכסן נתפס במשהו שהיה מספיק חד כדי לקרוע חתך באורך של שניים־שלושה סנטימטרים בבד השחור שחיבר אותו לחליפת הלטֶקס. הוא לא איבד דם, לכל היותר נשרטו כמה שכבות עליונות של עור. ואף־על־פי־כן, אפילו זה היה יותר מדי. הוא שלף את המצית מתוך ערכת כלי העבודה שלו וקירב את הלהבה אל חוד המתכת עד שכל תאי העור שנדבקו אליו נעלמו. אסור לו להשאיר אפילו שמץ ממנו מאחור. ואז הוא בא הביתה.
ועכשיו עבד על תיקון הקרע.
הקרע הטריד אותו לאורך כל הדרך הביתה מדירתה של הזונה הקטנה, בפאתי העיר. לפני שארז את החליפה בתיק הייעודי שלה ניסה סְקְוִיגְל לדחוף את פיסת הבד המסולסלת בחזרה למקומה. אבל היא סירבה להישאר שם. הוא סגר את התיק וניסה לשכוח מזה. אבל הוא פשוט לא היה מסוגל לעשות זאת. הוא ראה בדמיונו את פיסת הבד הזעירה בולטת מהחליפה כמו דגל שחור שקפא באמצע נפנוף על ירח נטול אוויר. הדבר הסיח את דעתו עד כדי כך שכמעט ירד מהכביש כדי שיוכל לפתוח את תא המטען ולדחוף את פיסת הבד בחזרה למקומה.
הוא נאבק בדחף הזה. הוא ידע שזה מטופש. והוא ידע שבתוך זמן קצר יגיע הביתה.
ברגע שסגר מאחוריו את הדלת לקח סְקְוִיגְל את החליפה אל חדר התפירה. העניין דרש טיפול מיידי.
סְקְוִיגְל השתמש במכונת התפירה של סבתא שלו מפני שהיא עדיין פעלה לא פחות טוב מאשר באותו יום בשנת 1956 שבו הזמינה אותה סבתו מהקטלוג של סִירְס־רוֹבַּאק. זאת היתה מכונה מדגם קֶנְמוֹר 58, והיא עלתה 89.95 דולר. היה אפשר לתפור בה גם קדימה וגם לאחור, מתחת לתאורה הפנימית. היא רק היתה זקוקה לקצת שימון של החלקים הנעים ולניקוי יסודי של המעטה החיצוני מדי כמה שבועות. אם מטפלים במשהו היטב הוא יכול להחזיק מעמד לנצח.
כמו החליפה.
כף רגלו הקטנה הפסיקה להפעיל את המכונה. ראש התפירה הרוטט האט עד לעצירה מוחלטת. הוא השתופף עד שעיניו היו במרחק סנטימטרים ספורים מהבד והתפעל ממעשה ידיו.
זהו.
אין יותר קרע.
הגיע הזמן לשטוף את כל הדם של הזונה המטונפת.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
