הרבי מלובביץ'
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

הרב אברהם אוחיון

הרב אברהם אוחיון נולד בישראל לדוד ומלכה אוחיון, לאחר נישואיו היה אברך בכולל אברכים, לאחר מכן שימש כמשגיח בישיבה לבעלי תשובה בירושלים. 
הרב אברהם אוחיון הוציא לאור קרוב ל-300 ספרים בעברית בעיקר לציבור החרדי. חלק מספריו תורגמו לאנגלית ולעוד שפות. הוא כתב ספרים בנושאי המועדים ושבתות, ספרי מוסר ואגדות, וספרים העוסקים בחינוך.
הרב מתמקד בעיקר בספרים העוסקים בחינוך ובספרות ילדים, והתפרסם בעיקר בשל ספריו שהוציא על רבנים גדולי ישראל: הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב בן ציון אבא שאול. הרב אוחיון הוציא גם כ-50 ספרי קומיקס, והנמכרת ביותר היא סדרת קומיקס לילדים שנקראת ניצחתי אותך אייכמן ועוסקת בנושאים הקשורים לאדולף אייכמן ולתקופת מלחמת העולם השנייה.

תקציר

עשרים וחמישה סיפורים ממסכת חייו המופלאה של כ"ק אגמו"ר הגה"ח רבי מנחם מנדל שניאורסון זיע"א.
***
וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם הִבְחִין אַחַד הַחֲסִידִים בַּמַּחֲזֶה, הָרַבִּי נוֹשֵׂא שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת, וּלְצִדּוֹ צוֹעֵד זָקֵן אַלְמוֹנִי כְּשֶׁיָּדָיו חָפְשִׁיּוֹת. הוּא חָשׁ כִּי הוּא מֻכְרָח לְהַבְהִיר לַזָּקֵן מִיהוּ הַנּוֹשֵׂא אֶת מִזְוְדוֹתָיו. וְאָכֵן, הוּא הִתְקָרֵב לַזָּקֵן מֵאָחוֹר, וְלָחַשׁ עַל אָזְנוֹ: ״הֲלֹא תֵדַע, כִּי הָאִישׁ הַמְסַיֵּעַ לְךָ, הוּא הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ!״ 
***
הַהוֹרִים סִיְּמוּ אֶת הַסִּפּוּר, וְהָרַבִּי פָּנָה לַיַּלְדָּה וְשָׁאַל: ״הַאִם תִּהְיִי מוּכָנָה לְקַבֵּל עַל עַצְמֵךְ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת?״ דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר. הָרַבִּי הִבִּיט בַּיַּלְדָּה, וְגַם הַהוֹרִים הִבִּיטוּ בָּהּ, בְּצִפִּיָּה לִרְאוֹת מָה תִּהְיֶה תְּגוּבַת בִּתָּם. הַיַּלְדָּה הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת הֵן.
אוּלָם הָרַבִּי לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. הוּא עוֹדֵד אֶת הַיַּלְדָּה בְּמַבָּטוֹ וְאָמַר לָהּ: ״נוּ, אִמְרִי הֵן...״ 
***
אַךְ הִנֵּה, כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, מְקַבֵּל הָרַב גּוּטְנִיק מִכְתָּב מֵהָרַבִּי, וּבוֹ שְׁאֵלָה: ״מָה עִם הַנַּעֲרָה הַיְּהוּדִיָּה מִבֶּלְרָאט?!״ הָרַב גּוּטְנִיק הָיָה הָמוּם. הֲלֹא הָרַבִּי כּוֹתֵב בִּמְפֹרָשׁ שֶׁהִיא יְהוּדִיָּה! הוּא קָם וְנָסַע לְבֶּלְרָאט, עָלָה אֶל בֵּית הוֹרֵי הַנַּעֲרָה, וְתִחְקֵר אוֹתָם עַל מוֹצָאָם, אוּלָם הֵם הִצְהִירוּ בְּפֶה מָלֵא כִּי הִנָּם נוֹצְרִים אֲדוּקִים, מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה.
***
וְאָז אֵרַע הַדָּבָר. לְפֶתַע פִּתְאוֹם נָשָׂא הָרַבִּי אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר בְּנִימָה רְווּיַת מַשְׁמָעוּת: ״וּלְאוֹר הָאָמוּר לְעֵיל, יֵשׁ לְתָרֵץ בְּדֶרֶךְ זוֹ גַּם קֻשְׁיָא בָּרַמְבַּ"ם!״ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כָּרָה אֶת אָזְנוֹ וְנִפְעַם, הָיְתָה זוֹ אוֹתָהּ קֻשְׁיָא בָּהּ עָסְקוּ הוּא וּמְאָרְחוֹ שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן. הַפְתָּעָתוֹ גָּבְרָה כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי תֵּרֵץ אֶת הַקֻּשְׁיָא בְּאֹפֶן חַד וּבָהִיר, בְּכַמָּה מִשְׁפָּטִים קְצָרִים: ״לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת!״ חָשַׁב הָאִישׁ, ״הֲלֹא יַד יְמִינִי מְשֻׁתֶּקֶת לְמֶחֱצָה!״ אֶלָּא שֶׁהָרַבִּי סִמֵּן לוֹ שׁוּב, לְהַעֲבִיר אֶת הַכּוֹס לְיַד יְמִינוֹ, וּמַאן דְּהוּ לָחַשׁ מֵאֲחוֹרָיו, בְּקוֹל רוֹעֵם:״ נוּ! עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁהָרַבִּי אוֹמֵר לְךָ! הַעֲבֵר אֶת הַכּוֹס לְיַד יָמִין!״ בְּיָד רוֹעֶדֶת עָשָׂה הָאִישׁ כְּפִי שֶׁנִּצְטַוָּה, וְאָז אֵרַע הַפֶּלֶא, בְּבַת אַחַת נֶעְלַם הַשִּׁתּוּק. אֶצְבְּעוֹתָיו לָפְתוּ אֶת הַכּוֹס בְּרַכּוּת, וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה...
 
ציורים: תמר צייטלין

פרק ראשון

הקדמה להורים

 
סִדְרַת הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכֶרֶךְ זֶה, עִם סֵפֶר הַנּוֹגֵעַ בִּקְצֵה דְּמוּת הָעֲנָק שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל שְׁנֵיאוֹרְסוֹן מִלּוּבָּבִיץ', הָרַבִּי מֵחַבָּ"ד, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵעִמָּנוּ לְאַחַר עֶשְׂרוֹת שְׁנוֹת הַנְהָגָה, בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז שְׁנַת תשנ"ד.
הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ' הָיָה דְּמוּת פִּלְאִית, לְלֹא סָפֵק. הָיְתָה בּוֹ גְּאוֹנוֹת עֲצוּמָה וּמַבְהִילָה, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הָיְתָה פְּרוּשָׂה לְפָנָיו, כְּעַל כַּף יָדוֹ. גַּם מִי שֶׁאֵינָם נִמְנִים עַל חוּגֵי חֲסִידָיו יָעִידוּ וְיוֹדוּ, כִּי גְּאוֹנוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיְתָה נְדִירָה בְּיוֹתֵר. כָּל סִדְרֵי הַשַּׁ"ס, לְשׁוֹנוֹת הַרַמְבַּ"ם, הַטּוּר וְהַ'בֵּית יוֹסֵף', הַמִּדְרָשִׁים וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר, הָיוּ שְׁגוּרִים עַל לְשׁוֹנוֹ, בִּבְקִיאוּת עֲצוּמָה וּבַחֲרִיפוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
וּלְבַד מִכֹּחַ הַזִּכָּרוֹן הֶעָצוּם, הָיְתָה בּוֹ, בָּרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ', עַמְקוּת נוֹרָאָה. יָכוֹל הָיָה הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ' לָקַחַת קֶטַע מִדִּבְרֵי רַשִּׁ"י, וּלְפָרֵק אוֹתוֹ כִּבְאִזְמֵל מְנַתְּחִים, לְהַעֲמִיד אֶת דִּבְרֵי רַשִּׁ"י אַלִּיבָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, לְדַיֵּק לְהָכָא וּלְהָתָם, וּלְהַסִּיק מֵאוֹת אַחַת בְּרַשִּׁ"י, לְהֵיכָן דַּעְתּוֹ נוֹטָה.
וְעַל כָּל זֹאת, עֹמֶק תּוֹרַת הַחֲסִידוּת הָיָה אֶצְלוֹ לְשֵׁם דָּבָר. מַאֲמָרָיו הָעֲמֻקִּים, שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, לְעִתִּים נִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָרַבִּי שַׁיָּךְ לְדוֹר אַחֵר, לְמֻשָּׂגִים אֲחֵרִים...
וְהַפֶּלֶא הֶעָצוּם מִכֹּל הוּא, אֵימָתַי הִסְפִּיק הָרַבִּי לִלְמֹד הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, וּלְהַעֲמִיק כָּל כָּךְ?! הֲלֹא הָרַבִּי הָיָה מָסוּר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, בְּתַכְלִית מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ. יָמִים וְלֵילוֹת הָיָה מְקַבֵּל בְּחֶדְרוֹ, מְנַוֵּט וּמְכַוֵּן, מוֹרֶה דֶּרֶךְ וּמְבָרֵךְ, וְדַאֲגָתוֹ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל — כְּדַאֲגַת אָב וָאֵם גַּם יַחַד.
הָרַבִּי הוּא שֶׁהֵקִים אֶת מִפְעַל הַשְּׁלִיחִים, הוּא שֶׁשָּׁלַח אַלְפֵי שְׁלִיחִים מְסוּרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, לְמֵאוֹת פִּנּוֹת נִדָּחוֹת בָּעוֹלָם, עַל מְנָת לְהָפִיץ שָׂם אֶת אוֹר הַיַּהֲדוּת. הָרַבִּי הוּא שֶׁיָּזַם מִפְעֲלֵי קֵרוּב לִבְלִי הֶרֶף, הוּא שֶׁתִּקֵּן אֶת תַּקָּנַת הַלִּמּוּד הַיּוֹמִי בָּרַמְבַּ"ם, הוּא שֶׁהִשְׁפִּיעַ עַל יִשְׂרָאֵל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, טַלְלֵי נֹחַם וְעִדּוּד.
מֵאַיִן שָׁאַב הָרַבִּי אֶת הַכֹּחוֹת הַבִּלְתִּי רְגִילִים לְכָל זֹאת? כֵּיצַד הִסְפִּיק לִלְמֹד הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, וּלְחַדֵּשׁ הַרְבֵּה כָּל כָּךְ?
אָכֵן, הִתְקַיֵּם בּוֹ, בָּרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ', מַאֲמַר חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (ו, א): "כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ. נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק וְחָסִיד, וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה וְכוּ', וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וֶהֱוֵי צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים..."
אָנוּ, הַקְּטַנִּים, מִסְתּוֹפְפִים תַּחַת שׁוּלֵי גְלִימָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, מְנַסִּים לִקְלֹט מַשֶּׁהוּ, לֶאֱחֹז בִּדְרָכָיו, וְּבהַנְהָגוֹתָיו, לְהִדָּבֵק בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעֲרָה בְּלִבּוֹ כְּשַׁלְהֶבֶת יוֹקֶדֶת, לְהִתְאַהֵב כְּמוֹתוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, לִהְיוֹת מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים, לְחַזֵּק בְּלִבֵּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, לִהְיוֹת גּוֹמְלֵי חֲסָדִים וַעֲמֵלֵי תוֹרָה...
הַסֵּפֶר שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ, "הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ'", יְסַיַּע לָנוּ בְּכָךְ! בַּסֵּפֶר מוּבָאִים עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סִפּוּרִים, שֶׁהֵם מְעַט מִזְּעֵיר מִמַּסֶּכֶת חַיָּיו הַמֻּפְלָאָה שֶׁל רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הָרַבִּי מֵחַבָּ"ד. הַסִּפּוּרִים עֲרוּכִים בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, מְאֻיָּרִים בְּחֵן רַב, וּמֻגָּשִׁים בְּקַנְקַן מְפֹאָר.
יְהִי רְצוֹן, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ לְאוֹרוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ', וְלִצְעֹד בְּדַרְכּוֹ, בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית ה'.
וְכָאן הַמָּקוֹם לְהוֹדוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל שֶׁסִּיַּע בְּיָדִי עַד הֲלוֹם, וּבִפְרָט בְּכָל הַקָּשׁוּר בְּמֵישָׁרִין וּבַעֲקִיפִין לְחִנּוּךְ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ יִשְׂרָאֵל סָבָא. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם, עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמָלַנִי עַד כֹּה?
אוֹדֶה מְאֹד לָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה, הָעוֹמְדִים לִימִינִי בְּמַיִם רַבִּים. רִאשִׁית, אֲשַׁגֵּר בִּרְכוֹת תּוֹדָה וְהַעֲרָכָה לָעוֹרֵךְ הֶחָשׁוּב, יְדִידִי עֹז, הרה"ג ר' שָׁאוּל עוֹבַדְיָה פְּתַיָּה, עַל עֲרִיכַת הַלָּשׁוֹן הַמִּקְצוֹעִית בְּחֵן מְיֻחָד. חָפְנַיִם שֶׁל תּוֹדָה וְהַעֲרָכָה לַנַּקְדָּנִית וְהַמַּגִּיהָה הגב' יְהוּדִית הִירְשְׁמָן. תּוֹדָה מְיֻחֶדֶת מִקֶּרֶב לֵב נְתוּנָה לַצַּיֶּרֶת בִּידֵי אָמָּן הגב' תָּמָר צַיְטְלִין, עַל צִיּוּרֵי הַסֵּפֶר וְהָעֲטִיפָה הַמְלֵאִים בְּחֵן מְיֻחָד וּבָאֵיכוּת שֶׁאֵינָהּ מִתְפַּשֶּׁרֶת. אוֹדֶה בָּזֹאת לַגְרַפִיקָאִית וְהַמְעַצֶּבֶת בְּיַד אָמָּן הגב' מִירִי פְלַקְסֶר, עַל עִמּוּד הַסֵּפֶר וְעַל עִצּוּב הָעֲטִיפָה.
אַחֲרִית דָּבָר, אוֹדֶה לִנְוַת בֵּיתִי הַיְקָרָה וְהַמְּסוּרָה מנב"ת נַעֲמָה תחי', הָעוֹמֶדֶת לְצִדִּי, תּוֹמֶכֶת וּמְסַיַּעַת בְּכָל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, וְנוֹטֶלֶת עַל כְּתֵפֶיהָ אֶת עֹל הַבַּיִת וְגִדּוּל הַיְלָדִים, בִּתְבוּנָה רָבָה וּבְדַעַת רְחָבָה. יְזַכֵּנוּ ה' לִרְאוֹת נַחַת מִכָּל עֲמָלֵנוּ, אָמֵן.
 
אברהם אוחיון
ניסן, התשע"ה
 

אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה!

 
הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, נוֹלַד בְּי"א בְּנִיסָן בִּשְׁנַת תרס"ב, לְאָבִיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וּלְאִמּוֹ הָרַבָּנִית חַנָּה. אָבִיו שֶׁל הָרַבִּי, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, הָיָה דּוֹר רְבִיעִי, בֵּן אַחַר בֵּן, לַ'צֶּמַח צֶדֶק'. וְאִמּוֹ, הָרַבָּנִית חַנָּה, הָיְתָה גַּם הִיא בַּת לְמִשְׁפַּחַת רַבָּנִים וּגְדוֹלֵי עוֹלָם. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, אָבִיו שֶׁל הָרַבִּי, הָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה וְגַם בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר.
בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הִתְקַבְּלוּ בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרָיו שִׁשָּׁה מִבְרָקִים מֵאֵת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, רַבִּי שָׁלוֹם דֹּב בֶּער. בַּמִּבְרָקִים הַלָּלוּ רָשַׁם הָרַבִּי הוֹרָאוֹת מְיֻחָדוֹת כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג עִם הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ שֶׁנּוֹלַד, וּבוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּגְבוֹהָה. בֵּין הַהוֹרָאוֹת הַלָּלוּ, צִוָּה רַבִּי שָׁלוֹם דֹּב בֶּער לִטֹּל יָדַיִם בְּכָל בֹּקֶר לַתִּינוֹק, וּלְהָכִין עֲבוּרוֹ כִּפָּה וְטַלִּית קָטָן.
וְאָכֵן, כְּבָר מִגִּיל קָטָן מְאֹד, נִכָּר הָיָה שֶׁמְּנַחֵם מֶנְדְּל אֵינוֹ יֶלֶד כְּכָל הַיְלָדִים. בְּגִיל שְׁנָתַיִם כְּבָר שָׁאַל אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כְּפִי שֶׁשּׁוֹאֲלִים יְלָדִים בְּנֵי שֵׁשׁ. בְּגִיל שְׁנָתַיִם וָחֵצִי בִּקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף לְמִנְיְנֵי תְּפִלּוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּבֵית הוֹרָיו. וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן תֵּשַׁע, אָמַר הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ לְאָבִיו, כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְלַמְּדוֹ יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁמֶּנְדָּלֶ'ה הַקָּטָן יוֹדֵעַ כְּבָר כָּל מָה שֶׁהוּא, הַמְלַמֵּד, יוֹדֵעַ...
פַּעַם סִפְּרָה אִמּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הָרַבָּנִית חַנָּה, מַעֲשֶׂה נִפְלָא שֶׁאֵרַע עִמּוֹ בְּקַטְנוּתוֹ.
"בַּחֲצַר הַבַּיִת", סִפְּרָה הָרַבָּנִית, "הָיָה עֵץ גָּבוֹהַּ מְאֹד. כָּל יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה הָיוּ נֶהֱנִים לְטַפֵּס עָלָיו, אוּלָם אַף פַּעַם לֹא הִגִּיעוּ לְצַמַּרְתּוֹ. תָּמִיד כָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, וַאֲפִלּוּ בִּתְחִלָּתָהּ. רַק מְנַחֵם מֶנְדְּל שֶׁלִּי, הָיָה מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַד לְמַעְלָה, כְּבָר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים!"
"בְּאַחַת הַפְּעָמִים, לְאַחַר שֶׁיָּרַד מִן הָעֵץ", סִפְּרָה הָרַבָּנִית, "שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מֶנְדָּלֶ'ה, אֵיךְ זֶה שֶׁכֻּלָּם נוֹפְלִים, וְאַתָּה אֵינְךָ נוֹפֵל?! וּמֶנְדָּלֶ'ה הֵשִׁיב בִּתְמִימוּת: כֻּלָּם מְטַפְּסִים לְמַעְלָה וּמִסְתַּכְּלִים לְמַטָּה, לָכֵן הֵם נִבְהָלִים וְנוֹפְלִים! אֲבָל אֲנִי, אֲנִי מְטַפֵּס לְמַעְלָה וּמִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה! אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה, וְלָכֵן אֲנִי לֹא נוֹפֵל..."
כָּךְ, אָכֵן, נָהַג הָרַבִּי כָּל יָמָיו. תָּמִיד שָׁאַף לַעֲלוֹת עוֹד וָעוֹד, לְהַתְמִיד עוֹד וָעוֹד בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְרוֹמֵם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְהוּדִים. זוֹ הָיְתָה דַּרְכּוֹ, שֶׁנִּכְּרָה עָלָיו כְּבָר מִקַּטְנוּתוֹ.

הרב אברהם אוחיון

הרב אברהם אוחיון נולד בישראל לדוד ומלכה אוחיון, לאחר נישואיו היה אברך בכולל אברכים, לאחר מכן שימש כמשגיח בישיבה לבעלי תשובה בירושלים. 
הרב אברהם אוחיון הוציא לאור קרוב ל-300 ספרים בעברית בעיקר לציבור החרדי. חלק מספריו תורגמו לאנגלית ולעוד שפות. הוא כתב ספרים בנושאי המועדים ושבתות, ספרי מוסר ואגדות, וספרים העוסקים בחינוך.
הרב מתמקד בעיקר בספרים העוסקים בחינוך ובספרות ילדים, והתפרסם בעיקר בשל ספריו שהוציא על רבנים גדולי ישראל: הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב בן ציון אבא שאול. הרב אוחיון הוציא גם כ-50 ספרי קומיקס, והנמכרת ביותר היא סדרת קומיקס לילדים שנקראת ניצחתי אותך אייכמן ועוסקת בנושאים הקשורים לאדולף אייכמן ולתקופת מלחמת העולם השנייה.

עוד על הספר

הרבי מלובביץ' הרב אברהם אוחיון

הקדמה להורים

 
סִדְרַת הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכֶרֶךְ זֶה, עִם סֵפֶר הַנּוֹגֵעַ בִּקְצֵה דְּמוּת הָעֲנָק שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל שְׁנֵיאוֹרְסוֹן מִלּוּבָּבִיץ', הָרַבִּי מֵחַבָּ"ד, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵעִמָּנוּ לְאַחַר עֶשְׂרוֹת שְׁנוֹת הַנְהָגָה, בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז שְׁנַת תשנ"ד.
הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ' הָיָה דְּמוּת פִּלְאִית, לְלֹא סָפֵק. הָיְתָה בּוֹ גְּאוֹנוֹת עֲצוּמָה וּמַבְהִילָה, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הָיְתָה פְּרוּשָׂה לְפָנָיו, כְּעַל כַּף יָדוֹ. גַּם מִי שֶׁאֵינָם נִמְנִים עַל חוּגֵי חֲסִידָיו יָעִידוּ וְיוֹדוּ, כִּי גְּאוֹנוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיְתָה נְדִירָה בְּיוֹתֵר. כָּל סִדְרֵי הַשַּׁ"ס, לְשׁוֹנוֹת הַרַמְבַּ"ם, הַטּוּר וְהַ'בֵּית יוֹסֵף', הַמִּדְרָשִׁים וּמַאַמְרֵי הַזֹּהַר, הָיוּ שְׁגוּרִים עַל לְשׁוֹנוֹ, בִּבְקִיאוּת עֲצוּמָה וּבַחֲרִיפוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
וּלְבַד מִכֹּחַ הַזִּכָּרוֹן הֶעָצוּם, הָיְתָה בּוֹ, בָּרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ', עַמְקוּת נוֹרָאָה. יָכוֹל הָיָה הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ' לָקַחַת קֶטַע מִדִּבְרֵי רַשִּׁ"י, וּלְפָרֵק אוֹתוֹ כִּבְאִזְמֵל מְנַתְּחִים, לְהַעֲמִיד אֶת דִּבְרֵי רַשִּׁ"י אַלִּיבָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, לְדַיֵּק לְהָכָא וּלְהָתָם, וּלְהַסִּיק מֵאוֹת אַחַת בְּרַשִּׁ"י, לְהֵיכָן דַּעְתּוֹ נוֹטָה.
וְעַל כָּל זֹאת, עֹמֶק תּוֹרַת הַחֲסִידוּת הָיָה אֶצְלוֹ לְשֵׁם דָּבָר. מַאֲמָרָיו הָעֲמֻקִּים, שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, לְעִתִּים נִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הָרַבִּי שַׁיָּךְ לְדוֹר אַחֵר, לְמֻשָּׂגִים אֲחֵרִים...
וְהַפֶּלֶא הֶעָצוּם מִכֹּל הוּא, אֵימָתַי הִסְפִּיק הָרַבִּי לִלְמֹד הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, וּלְהַעֲמִיק כָּל כָּךְ?! הֲלֹא הָרַבִּי הָיָה מָסוּר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, בְּתַכְלִית מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ. יָמִים וְלֵילוֹת הָיָה מְקַבֵּל בְּחֶדְרוֹ, מְנַוֵּט וּמְכַוֵּן, מוֹרֶה דֶּרֶךְ וּמְבָרֵךְ, וְדַאֲגָתוֹ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל — כְּדַאֲגַת אָב וָאֵם גַּם יַחַד.
הָרַבִּי הוּא שֶׁהֵקִים אֶת מִפְעַל הַשְּׁלִיחִים, הוּא שֶׁשָּׁלַח אַלְפֵי שְׁלִיחִים מְסוּרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, לְמֵאוֹת פִּנּוֹת נִדָּחוֹת בָּעוֹלָם, עַל מְנָת לְהָפִיץ שָׂם אֶת אוֹר הַיַּהֲדוּת. הָרַבִּי הוּא שֶׁיָּזַם מִפְעֲלֵי קֵרוּב לִבְלִי הֶרֶף, הוּא שֶׁתִּקֵּן אֶת תַּקָּנַת הַלִּמּוּד הַיּוֹמִי בָּרַמְבַּ"ם, הוּא שֶׁהִשְׁפִּיעַ עַל יִשְׂרָאֵל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, טַלְלֵי נֹחַם וְעִדּוּד.
מֵאַיִן שָׁאַב הָרַבִּי אֶת הַכֹּחוֹת הַבִּלְתִּי רְגִילִים לְכָל זֹאת? כֵּיצַד הִסְפִּיק לִלְמֹד הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, וּלְחַדֵּשׁ הַרְבֵּה כָּל כָּךְ?
אָכֵן, הִתְקַיֵּם בּוֹ, בָּרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ', מַאֲמַר חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (ו, א): "כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ. נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה, וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק וְחָסִיד, וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַחֵטְא, וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, בִּינָה וּגְבוּרָה וְכוּ', וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק, וֶהֱוֵי צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים..."
אָנוּ, הַקְּטַנִּים, מִסְתּוֹפְפִים תַּחַת שׁוּלֵי גְלִימָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, מְנַסִּים לִקְלֹט מַשֶּׁהוּ, לֶאֱחֹז בִּדְרָכָיו, וְּבהַנְהָגוֹתָיו, לְהִדָּבֵק בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעֲרָה בְּלִבּוֹ כְּשַׁלְהֶבֶת יוֹקֶדֶת, לְהִתְאַהֵב כְּמוֹתוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, לִהְיוֹת מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים, לְחַזֵּק בְּלִבֵּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, לִהְיוֹת גּוֹמְלֵי חֲסָדִים וַעֲמֵלֵי תוֹרָה...
הַסֵּפֶר שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ, "הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ'", יְסַיַּע לָנוּ בְּכָךְ! בַּסֵּפֶר מוּבָאִים עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סִפּוּרִים, שֶׁהֵם מְעַט מִזְּעֵיר מִמַּסֶּכֶת חַיָּיו הַמֻּפְלָאָה שֶׁל רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הָרַבִּי מֵחַבָּ"ד. הַסִּפּוּרִים עֲרוּכִים בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, מְאֻיָּרִים בְּחֵן רַב, וּמֻגָּשִׁים בְּקַנְקַן מְפֹאָר.
יְהִי רְצוֹן, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ לְאוֹרוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ', וְלִצְעֹד בְּדַרְכּוֹ, בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית ה'.
וְכָאן הַמָּקוֹם לְהוֹדוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל שֶׁסִּיַּע בְּיָדִי עַד הֲלוֹם, וּבִפְרָט בְּכָל הַקָּשׁוּר בְּמֵישָׁרִין וּבַעֲקִיפִין לְחִנּוּךְ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ יִשְׂרָאֵל סָבָא. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם, עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמָלַנִי עַד כֹּה?
אוֹדֶה מְאֹד לָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה, הָעוֹמְדִים לִימִינִי בְּמַיִם רַבִּים. רִאשִׁית, אֲשַׁגֵּר בִּרְכוֹת תּוֹדָה וְהַעֲרָכָה לָעוֹרֵךְ הֶחָשׁוּב, יְדִידִי עֹז, הרה"ג ר' שָׁאוּל עוֹבַדְיָה פְּתַיָּה, עַל עֲרִיכַת הַלָּשׁוֹן הַמִּקְצוֹעִית בְּחֵן מְיֻחָד. חָפְנַיִם שֶׁל תּוֹדָה וְהַעֲרָכָה לַנַּקְדָּנִית וְהַמַּגִּיהָה הגב' יְהוּדִית הִירְשְׁמָן. תּוֹדָה מְיֻחֶדֶת מִקֶּרֶב לֵב נְתוּנָה לַצַּיֶּרֶת בִּידֵי אָמָּן הגב' תָּמָר צַיְטְלִין, עַל צִיּוּרֵי הַסֵּפֶר וְהָעֲטִיפָה הַמְלֵאִים בְּחֵן מְיֻחָד וּבָאֵיכוּת שֶׁאֵינָהּ מִתְפַּשֶּׁרֶת. אוֹדֶה בָּזֹאת לַגְרַפִיקָאִית וְהַמְעַצֶּבֶת בְּיַד אָמָּן הגב' מִירִי פְלַקְסֶר, עַל עִמּוּד הַסֵּפֶר וְעַל עִצּוּב הָעֲטִיפָה.
אַחֲרִית דָּבָר, אוֹדֶה לִנְוַת בֵּיתִי הַיְקָרָה וְהַמְּסוּרָה מנב"ת נַעֲמָה תחי', הָעוֹמֶדֶת לְצִדִּי, תּוֹמֶכֶת וּמְסַיַּעַת בְּכָל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, וְנוֹטֶלֶת עַל כְּתֵפֶיהָ אֶת עֹל הַבַּיִת וְגִדּוּל הַיְלָדִים, בִּתְבוּנָה רָבָה וּבְדַעַת רְחָבָה. יְזַכֵּנוּ ה' לִרְאוֹת נַחַת מִכָּל עֲמָלֵנוּ, אָמֵן.
 
אברהם אוחיון
ניסן, התשע"ה
 

אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה!

 
הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, נוֹלַד בְּי"א בְּנִיסָן בִּשְׁנַת תרס"ב, לְאָבִיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וּלְאִמּוֹ הָרַבָּנִית חַנָּה. אָבִיו שֶׁל הָרַבִּי, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, הָיָה דּוֹר רְבִיעִי, בֵּן אַחַר בֵּן, לַ'צֶּמַח צֶדֶק'. וְאִמּוֹ, הָרַבָּנִית חַנָּה, הָיְתָה גַּם הִיא בַּת לְמִשְׁפַּחַת רַבָּנִים וּגְדוֹלֵי עוֹלָם. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, אָבִיו שֶׁל הָרַבִּי, הָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה וְגַם בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר.
בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הִתְקַבְּלוּ בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרָיו שִׁשָּׁה מִבְרָקִים מֵאֵת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, רַבִּי שָׁלוֹם דֹּב בֶּער. בַּמִּבְרָקִים הַלָּלוּ רָשַׁם הָרַבִּי הוֹרָאוֹת מְיֻחָדוֹת כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג עִם הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ שֶׁנּוֹלַד, וּבוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּגְבוֹהָה. בֵּין הַהוֹרָאוֹת הַלָּלוּ, צִוָּה רַבִּי שָׁלוֹם דֹּב בֶּער לִטֹּל יָדַיִם בְּכָל בֹּקֶר לַתִּינוֹק, וּלְהָכִין עֲבוּרוֹ כִּפָּה וְטַלִּית קָטָן.
וְאָכֵן, כְּבָר מִגִּיל קָטָן מְאֹד, נִכָּר הָיָה שֶׁמְּנַחֵם מֶנְדְּל אֵינוֹ יֶלֶד כְּכָל הַיְלָדִים. בְּגִיל שְׁנָתַיִם כְּבָר שָׁאַל אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כְּפִי שֶׁשּׁוֹאֲלִים יְלָדִים בְּנֵי שֵׁשׁ. בְּגִיל שְׁנָתַיִם וָחֵצִי בִּקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף לְמִנְיְנֵי תְּפִלּוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּבֵית הוֹרָיו. וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן תֵּשַׁע, אָמַר הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ לְאָבִיו, כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְלַמְּדוֹ יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁמֶּנְדָּלֶ'ה הַקָּטָן יוֹדֵעַ כְּבָר כָּל מָה שֶׁהוּא, הַמְלַמֵּד, יוֹדֵעַ...
פַּעַם סִפְּרָה אִמּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, הָרַבָּנִית חַנָּה, מַעֲשֶׂה נִפְלָא שֶׁאֵרַע עִמּוֹ בְּקַטְנוּתוֹ.
"בַּחֲצַר הַבַּיִת", סִפְּרָה הָרַבָּנִית, "הָיָה עֵץ גָּבוֹהַּ מְאֹד. כָּל יַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה הָיוּ נֶהֱנִים לְטַפֵּס עָלָיו, אוּלָם אַף פַּעַם לֹא הִגִּיעוּ לְצַמַּרְתּוֹ. תָּמִיד כָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, וַאֲפִלּוּ בִּתְחִלָּתָהּ. רַק מְנַחֵם מֶנְדְּל שֶׁלִּי, הָיָה מְטַפֵּס וְעוֹלֶה עַד לְמַעְלָה, כְּבָר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים!"
"בְּאַחַת הַפְּעָמִים, לְאַחַר שֶׁיָּרַד מִן הָעֵץ", סִפְּרָה הָרַבָּנִית, "שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מֶנְדָּלֶ'ה, אֵיךְ זֶה שֶׁכֻּלָּם נוֹפְלִים, וְאַתָּה אֵינְךָ נוֹפֵל?! וּמֶנְדָּלֶ'ה הֵשִׁיב בִּתְמִימוּת: כֻּלָּם מְטַפְּסִים לְמַעְלָה וּמִסְתַּכְּלִים לְמַטָּה, לָכֵן הֵם נִבְהָלִים וְנוֹפְלִים! אֲבָל אֲנִי, אֲנִי מְטַפֵּס לְמַעְלָה וּמִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה! אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה, וְלָכֵן אֲנִי לֹא נוֹפֵל..."
כָּךְ, אָכֵן, נָהַג הָרַבִּי כָּל יָמָיו. תָּמִיד שָׁאַף לַעֲלוֹת עוֹד וָעוֹד, לְהַתְמִיד עוֹד וָעוֹד בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְרוֹמֵם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְהוּדִים. זוֹ הָיְתָה דַּרְכּוֹ, שֶׁנִּכְּרָה עָלָיו כְּבָר מִקַּטְנוּתוֹ.